תוכנית חומש
את שאלת פינוי המאחז בחומש אי אפשר להבין בעזרת כלים משפטיים - המציאות החשובה היחידה היא זו שבשטח
בכל פעם שננסה להתאים דיני משפט למציאות מעבר לקו הירוק, ניתקל בחוסר היגיון - וזה נכון גם אם נבחן סוגיות בעיניים פלסטיניות, וגם אם נביט בהן בעיניהם של המתיישבים. למה? כי זה כמו להכניס חפץ אמורפי לתבנית מוגדרת ותחומה. מדינת ישראל לא קבעה את גבולותיה, ובבסיסו של עולם המשפט נמצאים הנחות ייסוד וגבולות ברורים, ולכן זה לא עובד.
מכאן, החלטתו של שר הביטחון גנץ בעניין השארת המתיישבים במאחז חומש - לפחות בינתיים - היא הנכונה והאחראית ביותר במציאות הקיימת.
ביום ראשון מסרה המדינה את תגובתה לבג"ץ שהגישו ארגוני שמאל ותושבים פלסטינים מהכפרים הסמוכים למאחז חומש, שעיקרו דרישה לפינוי הישיבה. אנשיו של שר הביטחון, שניסחו את התשובה, ציינו שלושה דברים חשובים: הישיבה נמצאת במקום באופן בלתי חוקי, לא מתפקידו של בית המשפט להתערב במועד הפינוי, וצה"ל מנהל במקום מאמצי אכיפה רבים. אכן, גם את הברור מאליו יש להגיד: על פי חוק ההתנתקות הישיבה בחומש אינה חוקית. דינה להתפנות. כל שהות של ישראלים שם ללא אישור מיוחד מהמפקד הריבון בשטח היא עבירה על החוק. חלק מהאדמות שעליהן נמצאת הישיבה הן אדמות פרטיות של פלסטינים.
אבל סוגיית חומש, כמו סוגיות רבות מעבר לקו הירוק, לא יכולה להימדד רק בכלים משפטיים, מכמה סיבות, ובראשן הפוליטית. בדצמבר האחרון נרצח תלמיד ישיבת חומש יהודה דימנטמן ז"ל. מחבלים ארבו למכוניתו בזמן שיצא מהישיבה. לאחר הרצח נרתמה משפחתו, יחד עם ראש מועצת שומרון ופורום חומש, לשמור על הישיבה במקומה. הם קיימו עצרות המוניות שבהן לקחו חלק אלפים רבים. המשפחה ניצבה בחזית המאבק, הביאו למקום חברי כנסת, הרימו את מנוף הלחץ הפוליטי וחישקו את ח"כ ניר אורבך והשרה איילת שקד. הם אף ניסו להעביר שוב את החוק לביטול חוק ההתנתקות.
בנוסף, ישנה סיבה ביטחונית. מי שמכיר יודע, לא דומה חומש לפני הפיגוע לזו שאחריו. צה"ל עיבה את כוחותיו במקום, הקים שני חסמים במעלה הדרך - אחד באזור סבסטיה והשני בצומת שבה אירע הפיגוע. הלוחמים מונעים מישראלים לעבור - לא מפלסטינים - והכניסה לישיבה היא רק בכלי־רכב מורשים לאנשים מורשים. אם אדם מורשה נכנס במכונית לא מורשה, האישור שלו יוחרם. אם אדם לא מורשה נכנס במכונית מורשה, האישור של המכונית מוחרם.
החסמים הללו מייצרים מציאות שבה המתיישבים לא נשמעים לקולות הצבא, ומסתננים לחומש בדרכי עפר צדדיות, ללא פיקוח, תוך סיכון חיים.
ולבסוף, הסיבה המדינית. צה"ל ומג"ב מפרקים כל בנייה חדשה שאינה חוקית במקום, כשהמטרה היא הקפאת מצב והימנעות בכל מחיר מהרחבת ההתיישבות בחומש. כל שינוי בסטטוס המקום עלול לגרום לחוסר יציבות ביטחוני מכל הצדדים - ומכאן הדרך להסלמה קצרה. המצב בחומש מאוד עדין לכל הצדדים.
את המאבקים סביב חומש ימשיכו הפוליטיקאים והארגונים השונים מימין ומשמאל. בשטח, האחריות היא על משרד הביטחון, צה"ל, פיקוד המרכז, אוגדת איו"ש וחטמ"ר שומרון. הם אלו שצריכים לקבל את ההחלטה בנוגע למציאות בגבעה - לפחות עד שהדרג המדיני יהיה מספיק אמיץ.