תוצאות ראשוניות של מחקר חדש מצביעות כי ניתן להעזר בשיטת אם-אר-איי לאבחון אוטיזם אצל ילדים - אבחון אשר נעשה עד כה באמצעות כלים קליניים בלבד.
המחקר נערך בשיתוף פעולה בין המרכז הרפואי "שיבא" רמת גן וביה"ח סטוני ברוק בניו יורק.
לכתב עתי"ם נמסר, כי הפרעות בתחום האוטיזם מאובחנות כיום בכלים קליניים בלבד, כמו - שאלונים התפתחותיים מדוקדקים, אבחון התנהגותי, אבחון שפתי ותפקודי. לא נמצאו כלים מעבדתיים או הדמיתיים יחודיים לאוטיזם. (בדיקת ה EEG היא בדיקה שבלמעלה משליש מהילדים עם אוטיזם אינה תקינה - אולם זו בדיקה מסייעת ולא אבחנתית).
מחקר שנערך במרכז הרפואי "שיבא" במסגרת מחקר רב מרכזי בשיתוף עם בי"ח סטוני ברוק בניו יורק הוא מחקר בשיטת הדמיית מוח חדישה.
ד"ר לידיה גביס, רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיית ילדים בבי"ח ספרא לילדים בתה"ש שהייתה חוקרת ראשית של המחקר בארה"ב, מסבירה: "MR Spectroscopy או בקיצור ,MRS הינה שיטה המנתחת שינויים בהרכב החומרים של אזורים מסוימים במוח. כחלק מהמחקר מבוצע MRI אשר מדגים את מבנה המוח ואחריו MRS של אזורים מוחיים הנחשבים כאחראיים על תפקודים חברתיים. הדגמת שינויים בהרכב החומרים באזורים אלו בקבוצות של ילדים עם הפרעת תקשורת רחבה (למשל אוטיזם או אספרגר), בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה, יכולה לסייע לאבחנה ולקדם הבנת התהליכים המביאים ללקות התפתחותית בתחום האוטיזם."
הבדיקה נעשית ללא הרדמה, ואינה כרוכה בהקרנה והזרקה ונמצאה בטוחה במחקרים רבים בילדים ואף בפגים.
במחקר המקדים שנערך בבי"ח סטוני ברוק בניו יורק בהנהלתה של ד"ר גביס, נמצאו הבדלים בבדיקת האם-אר-אס בין ילדים עם לקות בתחום האוטיזם לעומת ילדים עם התפתחות רגילה. הבדלים אלו הובילו להשערה כי ניתן לאבחן אוטיזם גם באמצעים שאינם קליניים.
לתוצאות הראשוניות של מחקר זה השלכות חשובות הן על היכולת האבחונית, והן על ההיבט הפסיכולוגי להורים - לדברי ד"ר גביס, ההורים שהשתתפו במחקר הביעו שביעות רצון מהידיעה שמבנה המוח של ילדם כפי שהודגם באם-אר-איי היה תקין.
בנוסף, שינויים אלו יכולים לסייע להבנת התהליכים המוחיים באוטיזם ולכוון מחקרים תרופתיים המתועדים לתיקון שינויים כימיים במוח. בהתבסס על מחקר זה, ניתן יהיה בעתיד להשתמש ב-אם-אר-אס ככלי מעקב אחר תגובה לטיפול תרופתי.
עוד צוין, כי הפרעות בתחום האוטיזם (הפרעות תקשורת רחבות- PERVASIVE DEVELOPMENTAL DISORDERSׁ PDD)- מתאפיינות בעיכוב התפתחותי בתחום השפה, בתקשורת הלא מילולית, בתפקוד חברתי ומלווים בהתנהגות חזרתית. הליקויים ובעיות ההתנהגות משתנים לאורך מעגל החיים (מופיעים לפני גיל שלוש). במקרים בהם העיכוב ההתפתחותי וההפרעות ההתנהגותיות מויפעים במידה משמעותית ניתנת האבחנה של אוטיזם. כאשר הפרעות בתחום השפה והתקשורת וההתנהגויות החזרתיות מופיעות במידה קלה יותר ניתן אבחנה של PDD-NOS.
ילדים עם מאפיינים התפתחותיים אלה, אך ללא אחור שפתי ניכר ועם יכולת שפתית גבוהה מהיכולת הביצועית מאובחנים כסובלים מתסמונת על שם אספרגר.
ילדים עם לקות התפתחותית בתחום ה PDD יכולים להיות מאוד שונים זה מזה, גם מבחינת היכולת השפתית וגם מבחינת התפקוד, וחלק מהילדים עם הפרעות תקשורת רחבות אינם סובלים מפיגור אלא יש להם אינטליגנציה תקינה ואף גבוהה ולחלקם כישורים ייחודיים. (ש)
המחקר נערך בשיתוף פעולה בין המרכז הרפואי "שיבא" רמת גן וביה"ח סטוני ברוק בניו יורק.
לכתב עתי"ם נמסר, כי הפרעות בתחום האוטיזם מאובחנות כיום בכלים קליניים בלבד, כמו - שאלונים התפתחותיים מדוקדקים, אבחון התנהגותי, אבחון שפתי ותפקודי. לא נמצאו כלים מעבדתיים או הדמיתיים יחודיים לאוטיזם. (בדיקת ה EEG היא בדיקה שבלמעלה משליש מהילדים עם אוטיזם אינה תקינה - אולם זו בדיקה מסייעת ולא אבחנתית).
מחקר שנערך במרכז הרפואי "שיבא" במסגרת מחקר רב מרכזי בשיתוף עם בי"ח סטוני ברוק בניו יורק הוא מחקר בשיטת הדמיית מוח חדישה.
ד"ר לידיה גביס, רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיית ילדים בבי"ח ספרא לילדים בתה"ש שהייתה חוקרת ראשית של המחקר בארה"ב, מסבירה: "MR Spectroscopy או בקיצור ,MRS הינה שיטה המנתחת שינויים בהרכב החומרים של אזורים מסוימים במוח. כחלק מהמחקר מבוצע MRI אשר מדגים את מבנה המוח ואחריו MRS של אזורים מוחיים הנחשבים כאחראיים על תפקודים חברתיים. הדגמת שינויים בהרכב החומרים באזורים אלו בקבוצות של ילדים עם הפרעת תקשורת רחבה (למשל אוטיזם או אספרגר), בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה, יכולה לסייע לאבחנה ולקדם הבנת התהליכים המביאים ללקות התפתחותית בתחום האוטיזם."
הבדיקה נעשית ללא הרדמה, ואינה כרוכה בהקרנה והזרקה ונמצאה בטוחה במחקרים רבים בילדים ואף בפגים.
במחקר המקדים שנערך בבי"ח סטוני ברוק בניו יורק בהנהלתה של ד"ר גביס, נמצאו הבדלים בבדיקת האם-אר-אס בין ילדים עם לקות בתחום האוטיזם לעומת ילדים עם התפתחות רגילה. הבדלים אלו הובילו להשערה כי ניתן לאבחן אוטיזם גם באמצעים שאינם קליניים.
לתוצאות הראשוניות של מחקר זה השלכות חשובות הן על היכולת האבחונית, והן על ההיבט הפסיכולוגי להורים - לדברי ד"ר גביס, ההורים שהשתתפו במחקר הביעו שביעות רצון מהידיעה שמבנה המוח של ילדם כפי שהודגם באם-אר-איי היה תקין.
בנוסף, שינויים אלו יכולים לסייע להבנת התהליכים המוחיים באוטיזם ולכוון מחקרים תרופתיים המתועדים לתיקון שינויים כימיים במוח. בהתבסס על מחקר זה, ניתן יהיה בעתיד להשתמש ב-אם-אר-אס ככלי מעקב אחר תגובה לטיפול תרופתי.
עוד צוין, כי הפרעות בתחום האוטיזם (הפרעות תקשורת רחבות- PERVASIVE DEVELOPMENTAL DISORDERSׁ PDD)- מתאפיינות בעיכוב התפתחותי בתחום השפה, בתקשורת הלא מילולית, בתפקוד חברתי ומלווים בהתנהגות חזרתית. הליקויים ובעיות ההתנהגות משתנים לאורך מעגל החיים (מופיעים לפני גיל שלוש). במקרים בהם העיכוב ההתפתחותי וההפרעות ההתנהגותיות מויפעים במידה משמעותית ניתנת האבחנה של אוטיזם. כאשר הפרעות בתחום השפה והתקשורת וההתנהגויות החזרתיות מופיעות במידה קלה יותר ניתן אבחנה של PDD-NOS.
ילדים עם מאפיינים התפתחותיים אלה, אך ללא אחור שפתי ניכר ועם יכולת שפתית גבוהה מהיכולת הביצועית מאובחנים כסובלים מתסמונת על שם אספרגר.
ילדים עם לקות התפתחותית בתחום ה PDD יכולים להיות מאוד שונים זה מזה, גם מבחינת היכולת השפתית וגם מבחינת התפקוד, וחלק מהילדים עם הפרעות תקשורת רחבות אינם סובלים מפיגור אלא יש להם אינטליגנציה תקינה ואף גבוהה ולחלקם כישורים ייחודיים. (ש)