"אני נמצא בתנועת מולדת מאז שנולדתי, בערך" אומר פרופסור אריה אלדד, מי שנבחר בשבוע בעבר למקום השני ברשימת 'מולדת'. אלדד, המכהן כראש מחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים הדסה עין כרם, לקח חופשה ללא תשלום עד הבחירות לכנסת. אז, לפי התוצאות, יידע אם להאריך את החופשה או לחזור למחלקה.
לפניכם ראיון היכרות עם אדם שנולד לתוך רעיון הטרנספר וממשיך לשאת אותו בגאווה, שהולך לפוליטיקה עם משנה סדורה ומתוך אמונה חזקה בדרך, אך בראייה מפוכחת לגבי כוחו של הפוליטיקאי; פרופסור וקצין רפואה ראשי שמדבר בגובה העיניים ולא נותן לשמץ של יוהרה או שחצנות להידבק בו.
מחפשים עליו את הכיפה
"נולדתי בתל אביב, אבל את הכתם הזה בביוגרפיה אני משתדל להסתיר", מספר אלדד. "בגיל שלוש עברתי לשכונת רחביה בירושלים, שם למדתי במשך 12 שנים. לאחר מכן הלכתי ללמוד רפואה במסגרת העתודה האקדמאית באוניברסיטת תל אביב. כשסיימתי ללמוד, התגייסתי לצבא ושירתי במשך 25 שנה".
אביך, ד"ר ישראל אלדד, הוא דמות ידועה ממנהיגי הלח"י. היית ה'בן של'?
כן. זה היה כיף אינטלקטואלי, אבל לא תמיד היה קל להיות בעמדה קבועה של מיעוט פוליטי, במיוחד בגימנסיה ברחביה, שהייתה מעוז של בורגנות ושמאל.
הצביעו עליך?
לא היה צריך להצביע עליי, כולם ידעו. בתיכון היו גם ויכוחים פוליטיים קשים. לא היה נידוי בגלל זה, אבל ויכוחים ועימותים היו לאורך כל הדרך.
איזה אבא היה לך?
בניגוד לתדמית הקיצונית שלו, בבית הוא היה איש ליברלי ביותר. אני לא זוכר אותו מרים קול על ילדיו או דברים מסוג זה. מעבר לזה, הוא היה בעל ראייה ביקורתית אמיתית, על עצמו ועל המציאות, ומצד שני עם הרבה מאוד חוש הומור. אני מקווה שחלק מזה הצלחתי לקבל.
אביך דגל ברעיון הטרנספר?
כן, עוד לפני שקראו לו כך.
איך קראו לו אז?
לא היה לו שם. אמרו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ב'עיקרי התחיה', שנכתבו על ידי יאיר שטרן בתש"ב ואוגדו, נוסחו ופורשו על ידי אבי המנוח, נכתב כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ומי שיישאר כאן משפטו כמשפט גר בארץ. הוא איננו אדון בארץ גם אם הוא מהווה רוב באזור מסוים, או אפילו מהווה רוב בארץ בכלל.
התפיסה הזאת לא מקובלת כל כך במגזר הלא דתי.
בשנים האחרונות יש ניכוס של שורשי ישראל ומורשת ישראל לציבור הדתי. זה תהליך שלא היה קיים כשהציונות נולדה וחוללה את מדינת ישראל; אדם היה יכול להיות חילוני, ולהאמין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. נכון, בשנים האחרונות הקולות האלה בוקעים יותר מן המחנה הדתי-לאומי, וכל מי שהשמיע אותם מתוך הציבור החילוני בחנו אותו היטב, כדי לראות אולי בכל זאת יש איזו כיפה שמסתתרת על ראשו. את מכירה את המבט הזה, שאולי היא שמה אבל לא רואים? אז הדעה הרווחת היא שאם זה בכל זאת מישהו בלי כיפה, הוא כנראה פנאט בלתי מזוהה.
מי שמאמין בזכות האלוקית אז קל לו, כך כתוב, זה מה שאנחנו צריכים לעשות, זה פשוט. כל אדם אחר, שהשייכות של עם ישראל לארץ ישראל לא ניתנת לו כצו אלוקי, צריך היום להצטדק איך הוא הגיע לדעות האלו. אבל זו היא הציונות.
אתה חושב שתוכל לשנות את המצב הזה כשתהיה בכנסת?
לא אני אשנה את זה, אלא המציאות תשנה את זה. אני לא מתיימר לשנות תפיסות עולם והשקפות של אנשים. התפקיד של אידיאולוגים ואנשי פוליטיקה בתקופה הזאת הוא לתרגם לאנשים את תחושותיהם למשמעויות מדיניות, פוליטיות וארגוניות, ולא לשכנע אותם. מה שבאמת משכנע אנשים זאת המציאות. ערפאת תרם בעניין הזה למפעל הציוני אולי יותר מכל נאום חוצב להבות של פוליטיקאי.
'מולדת' יש רק אחת
אלדד לא רוצה להמר כמה מנדטים תקבל רשימת ה'איחוד הלאומי', שבמסגרתה מתמודדת מפלגתו לכנסת, אבל הוא מצטט סקרים שצופים שהאיחוד יכול להכפיל את כוחו, ומנמק זאת בתזוזה שמאלה של שרון, וברשימה היונית-יחסית של המפד"ל. "מי שרוצה היום להילחם בהקמת מדינה פלשתינית, אין לו דרך אחרת", אומר אלדד. הוא מאמין שזה יהיה הנושא החשוב ביותר בבחירות הקרובות.
מכל מפלגות הימין, למה הצטרפת דווקא ל'מולדת'? יש את 'חרות', יש את 'ישראל ביתנו'.
ב'חרות' לא זיהיתי כל ניואנס פוליטי ייחודי. נדמה לי שהמפלגה הזו היא תוצאה של פירוק והרכבה על רקע אישי ולא על רקע אידיאולוגי. למולדת יש מצע רעיוני, היא לא מפלגה סקטוריאלית, כמו ישראל ביתנו או תקומה, ולכן אני מרגיש שאני שייך לשם יותר ממפלגות אחרות. גם העניין של הטרנספר, שהוא בסיסי במולדת, מתאים להשקפות שלי לגבי הדרך לפתור את הסכסוך.
מתי לראשונה חשבת להצטרף ל'מולדת'?
אני נמצא במגעים עם ח"כ בני אלון כבר למעלה משנה. אז הרשימה הייתה עדיין בממשלה, ולי היה ברור שעדיין אינני יכול להשפיע על הציבור, ואני צריך להישאר בבית החולים. התנאי שלי להצטרפות למערכת הפוליטית היה, שהגוף שאליו אצטרף יהיה באמת גוף משותף להרבה מפלגות ולא רסיס של מפלגה קטנה.
בני אלון הוא היחיד שפנה אליך?
לא, היו פניות נוספות.
ממי?
היו לי קשרים עם אפי איתם עוד לפני שהוא הצטרף למפד"ל, וגם עם מיכאל קליינר, אבל הדברים לא הגיעו אף פעם לידי דיונים מעשיים.
חילוני-הבית של 'מולדת'
אתה מודע לזה שאנשים אומרים שאתה עלה התאנה החילוני של הרב בני אלון ב'מולדת'?
אני מודע לאמירות האלה, אבל מולדת באמת אינה מפלגה סקטוריאלית, ויש בה דתיים וחילוניים. אני בודאי לא משקף חילוניות ישראלית מובהקת, שיש בה איזה 'אנטי' כלפי הדת, ולכן אני אולי לא עלה תאנה מספיק גדול...
אלדד חושב שהוא והרב אלון מהווים הנהגה מאוזנת למפלגה, ומעבר לכך סבור כי מפלגתו כלל אינה עוסקת בנושאי דתיים-חילוניים. הוא טוען שרוב הציבור בארץ אינו חושב שאלו הם הנושאים החשובים ביותר העומדים על הפרק, "לכן אני עלה תאנה, אבל לא כל-כך חשוב", הוא מסכם.
במצע מולדת כתוב 'ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל'. איך אתה תופס את חלקו האחרון של המשפט?
תורת ישראל זה מבחינתי הצביון היהודי של המדינה, גבולות הארץ, מדינת ישראל כמדינה שמשקפת את המדינה היהודית, שחוקי היהדות קובעים בה את דיני האישות הנישואין והגירושין. זו מדינה יהודית. אני חושב שצריך לחוקק בכנסת חוק, שרק מפלגות שמכירות בצביון היהודי של מדינת ישראל, כמדינה יהודית-ציונית-דמוקרטית יוכלו להתמודד לכנסת, כרוח מגילת העצמאות. אסור לשכוח שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי.
יש סיכוי לחוק כזה להתקבל?
אני חושב שכן. לציבור בישראל די נמאס שהדמוקרטיה משמשת מנוף בידי מפלגות ערביות, ששוללות את עצם קיום המדינה ונעזרות בכלים הפרלמנטרים הדמוקרטיים שלנו כדי לפגוע במדינה.
אתה בעד חזרתו של פלמ"ח זאבי למפלגה?
אני לא יודע מה המשנה הפוליטית-מדינית שלו מחד, ומה הכוח האלקטוראלי שלו מאידך. אני אשמח מאוד שהוא יחזור ויהיה פעיל, כי הוא משקף סמל. אבל פלמ"ח העדיף להציב במרכז הפעילות שלו את היותו מספר אחד ברשימה.
אם הוא יחזור, יכול להיות שהוא ידחק את מקומך ברשימה.
בהחלט יכול להיות. זה לא דבר שמרתיע אותי. לא הלכתי לפוליטיקה בשביל מיקום כלשהו ברשימה.
אלדד אולי אינו מחשיב את היוקרה והכבוד של המשחק הפוליטי, אבל דווקא הוא 'הוצנח' הישר למקום השני במפלגה, בניגוד למתמודדים אחרים שצמחו מתוך התנועה. הוא גם היחיד שיו"ר התנועה, הרב בני אלון, המליץ על בחירתו בפה מלא בפני חברי מועצת המפלגה. אולי הרב אלון חשש שמקום לא מספיק גבוה ברשימת המפלגה לכנסת יחזיר את אלדד לחלוק הלבן ולמכשירי חדר הניתוח.
חלוק לבן בפוליטיקה
לפני שבועיים, כשהתרחש הפיגוע בקניה, יצא מטוס קל מטעם משרד הבריאות ועליו משלחת עם חמישה רופאים, שטסה למקום כדי לטפל בפצועים ולהכין את חזרתם לישראל. אלדד היה על המטוס הזה.
מה ראית שם?
היו שם כל המראות של פצועים אחרי פיגוע. על זה נוספה ההפתעה וההלם, כי אנשים באמת לא ציפו שזה יקרה להם שם, בגן-עדן טרופי על שפת האוקיינוס ההודי. הם רגילים שפיגועים מתרחשים פה ברחוב בישראל, ולא שם.
אתה מנהל מחלקה שמטפלת בכוויות. מה זה אומר בתקופת המלחמה הנוכחית?
הרבה עבודה. הרבה מאוד עבודה. מקרים קשים ביותר, שלא תמיד אנחנו יודעים אם ישרדו את הפציעה. פגיעות נרחבות של רסיסים ברקמות רכות, כוויות בצירוף עם פגיעות פנימיות באיברים חיוניים, כך שהפצעים קשים מאוד. מעבר לכך יש גם סיפוק אדיר, כי החולים האלה מתאוששים, מחלימים ויוצאים הביתה.
הדברים האלו דרבנו אותך לצאת לחיים הפוליטיים?
לא. לא הייתי זקוק למראות של הפצועים בחדר המיון. את הסיטואציה הזאת אני מכיר משירותי הצבאי. זה לא איזה משבר אישי, שראיתי איזה פצוע והחלטתי שמוכרחים לעשות משהו. ידעתי גם לפני כן שמוכרחים לשנות את המצב ולעצור את המדינה הפלשתינית, והייתי עושה זאת גם אם לא הייתה פורצת המלחמה הנוכחית.
פרופ' אלדד מדבר על המחלקה אותה הוא מנהל כעל בן משפחה. במהלך שיחתנו מתקשרת נציגת המחלקה לאחל לו בהצלחה בבחירות המקדימות שייערכו באותו הערב. אלדד יצא לחופשה ללא תשלום רק לפני שבוע וחצי, ומהטלפונים שהוא מקבל במהלך הראיון ניכר שהחולים, הצוות ואפילו הוא עצמו אינם מעכלים שהוא מתכוון להיעדר משם בתקופה הקרובה.
"ההחלטה לצאת לפוליטיקה ממש, מעבר לכתיבת טור בעיתון או השתתפות בפאנלים, היתה החלטה קשה. אני אוהב מאוד את מה שאני עושה בבית החולים. שמחתי לשוב מהרפואה האדמיניסטרטיבית בצה"ל לרמת האחד על אחד בבית חולים. שם אני נפגש אתם בחדר הניתוח, מטפל בנפגע הכוויות ובפצוע מן הפיגוע, ומנסה לרפא את הפגיעות הנוראות האלה. כשאני מטפל בילדים ובקשישים שנפגעו מכוויות, זה סיפוק מקצועי אדיר. ניהול מחלקה הוא גולת הכותרת של ההתקדמות המקצועית הרפואית עבור רופא קלינאי, ואני שמחתי שקיבלתי לידי מחלקה כזאת, בבית-חולים כמו הדסה, שהוא ספינת הדגל של הרפואה הישראלית. אז להחליט ללכת לפוליטיקה ולהשאיר את כל זה מאחור, זה דבר קשה מאוד".
שאיפה לשיפור איכות השלטון
איך אנשים מגיבים כששומעים שתתמודד לכנסת מטעם 'מולדת'?
ההשקפות שלי לא היו סוד. אני מופיע בטלוויזיה וכותב בעיתונות בשנתיים האחרונות, אחרי ששנים בצבא לא יכולתי להתבטא. לגבי ההחלטה להיכנס לפוליטיקה, יש מגוון רחב של תגובות, מלחיצות ידיים וטפיחות אמיתיות על כתף של אנשים שאומרים לי: 'כל הכבוד, אנחנו לא העזנו גם אם רצינו', דרך מבטי רחמים ששמורים בדרך כלל לאלה שלקו במחלה חשוכת-מרפא או היו מאושפזים במחלקה סגורה לתקופה מסוימת, ועד 'חבל, בחור טוב, איך זה קרה לו'.
לא מפריעה לך, ראש מחלקה בבית-חולים וקצין רפואה ראשי, התדמית שיש היום לחברי כנסת?
מאוד מפריעה. אבל במקום להצר על התדמית הירודה שיש לכנסת, אנחנו צריכים לשאוף לכך שאנשים שכבר הוכיחו את יכולתם באקדמיה, בניהול מערכות ציבוריות גדולות, בצבא, או בתחומים ערכיים, ייכנסו גם לחיים הפוליטיים. לא רק בשביל לשנות את התדמית החיצונית של הכנסת, בכירורגיה הפלסטית האסתטית עשיתי כבר דברים מורכבים יותר. בשביל לשפר את רמת השלטון במדינת ישראל באמת, צריך שלא רק פוליטיקאים מקצועיים, אלא גם אנשים שיש להם קבלות ממערכות אחרות, יביאו את היכולות שלהם לבית הנבחרים.
יש טענות על כך שיש לנו ממשלה של גנרלים וכנסת של גנרלים. גם אתה גנרל.
גנרל בחיל הרפואה זה קצת שונה מגנרלים אחרים בצבא, אבל זה נכון. במשך שנים, הפיקוד הבכיר בצבא היה זה שגם תרם את מיטב שנותיו למדינה וגם התנסה בניהול מערכות גדולות ובא לציבור עם קבלות. הוא גם היה אהוד על האוכלוסייה, בגלל ההכרה במרכזיותו של הצבא בחיי המדינה. אני לא רואה בתופעה הזו שום פסול, כי מדובר באנשים שכבר הוכיחו את נכונותם לתרום הכל, כולל את חייהם למען ארץ ישראל ועם ישראל, לעומת אנשים שמשחר נעוריהם היו ראשי תא סטודנטים באוניברסיטה ולאט לאט עלו בנתיבות הפוליטיקה העקלקלות.
הצבא לא גוף מנהלי
חלק מהאנשים שתפגוש במסדרונות הכנסת היו אתך בצבא.
נכון, למשל שאול מופז שהיה רמטכ"ל כשאני הייתי קצין רפואה ראשי.
זה גורם לך להעריך אותו בצורה שונה?
עם מופז היה לי מסלול מעניין, כי בתחילת התפקיד שלי כקצין רפואה ראשי הוא התמנה לרמטכ"ל, והוא הוביל שינוי גדול בצבא שאני התנגדתי לו באופן נחרץ. הגעתי לעימות חזיתי אתו כי חשבתי שהשינויים שהוא חולל בחיל הרפואה ובאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יגרמו נזק חמור לחיל הרפואה ולצה"ל. אבל בהמשך, בלי קשר לרפורמה במבנה הצבא, למדתי להעריך אותו כאחד שמסוגל לעמוד על עמדותיו המקצועיות. הוא הואשם שאלו הן עמדות פוליטיות, אך אלו היו באמת עמדות מקצועיות, של איש שידע לזהות את הרשות הפלשתינית כאויב עוד בתקופה שהפוליטיקאים גמגמו, ודרש לסלק את ערפאת כבר מזמן.
ואתה חושב הוא יעשה את זה עכשיו?
אני מקווה שמעמדתו הפוליטית הבכירה הוא ידאג שהדברים לא יישארו בבחינת עצות של מי שיכול להשיא אותן אך לא צריך לשאת באחריות ביצוען. עכשיו זו ההזדמנות שלו להעיף את ערפאת.
כשעזבת את הצבא כתבת מכתב לפורום מטכ"ל, ובו טענת נגד תהליכים המתרחשים בצה"ל.
התחושה היתה שיש יותר ויותר דגש על ניהול, ושהצבא פועל כגוף מנהל ולא כגוף מפקד. אני חושש שהסגידה הזאת לערכי ניהול באה על חשבונם של ערכי פיקוד, הובלה ואחריות של מפקד בשדה הקרב.
אומרים שבשנתיים האחרונות נהגו צה"ל וחייליו למופת מבחינה פיקודית וערכית מה דעתך?
השינוי התרחש תוך כדי מלחמה. בהתחלה ניסה הצבא להסתגל למה שהוא ראה כעידן שלום. היו דיבורים על קיצוץ משמעותי בצבא, על התייעלות וסגירת עוצבות לוחמות. לכן, חלק מן התקופה סגל הפיקוד כמעט מעל בתפקידו להכין את הצבא למלחמה ולשמור על ביטחון המדינה.
בחודשים הראשונים של המלחמה הנוכחית, השינוי התפיסתי היה קשה מאוד לצמרת הצבא, לכן
קרה מה שקרה בקבר יוסף ובהר עיבל, כשאז עדיין היה אסור לפגוע בערבים ומותר להקריב את חיי חיילי צה"ל, ובלבד שלא לשבש את היחסים אויבינו המובהקים היורים והורגים בנו. בתחילת העימות הדיסקט הזה עוד לא השתנה, ואנשים שמרו על אופציות כמו בניהול מפעל. לא היה ברור להם אם מדובר במתחרה עסקי או באויב שבא להשמיד אותנו. הבלבול הזה היה תוצאה של פוליטיזציה של הצבא, השפעה של הלכי הרוח הפוליטיים, יחד עם הכנסה של מגמות של ניהול עסקי אל גוף שלא יוכל להתנהל כך.
היום המצב שונה?
אני חושב שכן. בזמן מלחמה יש לצבא דפוס לחימה פשוט, ברור ומובהק. ההוראות הסופר-מורכבות של נוהלי הפתיחה באש, למשל, נעלמו. כדורי הגומי נעלמו. הפסיקו לנהל את הצבא והתחילו לפקד.
לעצור את המדינה הפלשתינית
ברשימת האיחוד הלאומי אתה ממוקם במקום השביעי. הוא ריאלי?
כן. ודאי.
מה יהיה סדר היום הפוליטי שלך בתור חבר כנסת?
גזרת העיסוק המרכזית היא מדינית-ביטחונית. אני מצטרף לפוליטיקה בגלל הנושא המדיני-בטחוני. אני מזהה, על פי הערכות מודיעין שהתפרסמו, גם על פי הערכות ראש המוסד לשעבר וגם על פי מה שאומר הרמטכ"ל, שאנחנו נמצאים היום בתקופת הכרעה. ההכרעה הזאת היא צבאית-מדינית-ביטחונית. זה המשולש וזה יהיה עיקר העיסוק שלי בכנסת. אם אוכל, בוודאי שאתרום גם בתחומים שיש לי בהם יתרון מקצועי, כמו מיגון העורף, בריאות הציבור, רפואה וניהול מערכות. אני מניח שהיכולת שלי לתרום בתחומים אחרים תצטרך להתפתח במשך תקופת הפעילות שלי.
ומה תעשה בתחום המדיני-בטחוני?
זה תלוי אם נהיה חברי ממשלה או חברי אופוזיציה. אני חושב שתפקידה של 'האיחוד הלאומי' הוא להצטרף לממשלה, כדי לחשק את שרון מימין, מתוך הממשלה.
אבל ליברמן אומר שתמיכתו של שרון במדינה פלשתינית תותיר אתכם מחוץ לממשלתו.
זה תלוי בקווי היסוד של הממשלה. אם נצליח להיות גוש עם מפלגות אחרות, וליצור אמנה שלפיה כל מפלגות הימין יצטרפו לממשלה במטרה למנוע הקמת מדינה פלשתינית, יש לנו סיכוי לעצור את התהליך. לכן גם הייתי בעד איחוד עם המפד"ל, עם 'חרות' ועם כל גוף שהמכנה המשותף שהוא מוכן ללכת עליו אחרי הבחירות הוא מניעת הקמתה של מדינה פלשתינית. זו שאלת המפתח היום, כל שאר הדברים הם ניואנסים פוליטיים. המפלגות לא צריכות לוותר לעל זהותן הפוליטית, אבל צריכה להיווצר קואליציה קיומית, כדי לעצור את הקמתה של המדינה הפלשתינית.
אתה מתחיל היום קריירה ארוכת שנים?
לא יודע. אני מקווה להיות בפוליטיקה רק כל עוד אני תורם. בעניין הזה אני רואה לפני את הדוגמא של פרופ' יובל נאמן, שחזר לאקדמיה אחרי שהיה חבר כנסת. קשה להיות מנותק זמן רב מעולם הרפואה, אבל כבר עשיתי זאת בזמן שירותי הצבאי.
מה תעשה אם לא תיבחר לכנסת?
יש מחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה עין כרם, שאני אחזור אליה בלב קל.
כפר עם אידיאלים
משפחת אלדד מתגוררת משנת 83' בכפר אדומים, יישוב קהילתי מעורב לדתיים וחילוניים, המונה 250 משפחות. "זה הוא מקום של כלל ישראל", אומר אלדד, ומסביר כי בית הספר בכפר משותף לשני הזרמים, והוא מוגדר כממלכתי-דתי. תלמיד שאינו רוצה לקבל את השעות התורניות המתוגברות, יכול לבחור במקצועות חלופיים. גם תנועת הנוער 'הצופים הדתיים' משותפת, ואלדד טוען כי עם כל זה אחוז ההתחלנות בכפר נמוך ביותר: "ההחלטה אם לקיים תרי"ג מצוות היא פנימית, ומושפעת לא רק מהסביבה של הילד. אנחנו לא חיים בסביבה איראנית, שבה הילד אינו יודע מה מראים בקולנוע או מה יש בתל אביב, ולכן לא המפגש עם בני נוער אחרים הוא שיקרב או ירחיק.
אשתו של אלדד, אליאורה, עוסקת ביודאיקה. היא אורגת פרוכות וכיסויים לבימות של בתי כנסת. יש להם חמישה ילדים: קרני, אביגיל, מיכל, רוני ואוריאל. הבכורה, קרני, היא דוברת של ח"כ אורי אריאל ממפלגת 'תקומה', שגם הוא מתגורר בכפר.
על אריאל אומר אלדד שהוא "שכן ברמת מרכך הכביסה. אשתו לא יכולה להחליף מרכך כביסה בלי שאנחנו נדע מזה". הוא מספר שהחיבור בין בתו הבכורה לפוליטיקה לא היה טבעי: "פוליטיקה לא עניינה אותה בכלל. כשהיינו מדברים על נושאים פוליטיים, היא פשוט הייתה קמה ויוצאת. עד שהיא הבינה שזו הדרך היחידה לשנות דברים". בחודשיים הקרובים יעבדו קרני ואביה ביחד, במטה ההסברה של 'האיחוד הלאומי'.
בכפר מתגורר, בנוסף לאלדד ואריאל גם סלי מרידור, יושב ראש הסוכנות היהודית.
איך מקום קטן כזה מקבץ לתוכו שלושה אנשים שהגיעו להישגים כאלה? זה האוויר אצלכם?
הרעיונות שעומדים בבסיס הקמת היישוב הקהילתי שלנו הם אכפתיות מעם ישראל ומעורבות של כל התושבים בחיי הקהילה, אם זה בבית הספר או במוסדות אחרים של היישוב. לכן, מי שהגיע לכאן, לפחות בגלים הראשונים, מחויב גם לאידיאולוגיה של המקום. מטבע הדברים יש לאנשי היישוב יותר כוח מניע לעסוק גם בפעילות ציבורית בהמשך. אבל אפשר לבדוק גם את אחוז החמצן בכפר ולראות אם זה משפיע.
אם זה באמת האוויר, אולי נשלח אליכם כמה מתמודדים לכנסת, כדי לעזור להם?
לא. לגור פה פחות מ- 10 שנים זה לא נחשב.
רפואה ומשפט
פרופסור יהודה היס מן המכון לרפואה משפטית באבו כביר הוא היום דמות שנויה במחלוקת, לאור ההאשמות כלפיו בדבר הוצאת חלקי גופות, ביצוע נתיחות שלאחר המוות בלי נוכחותו אך כשדו"ח הנתיחה נושא את חתימתו, סתירות בדו"חות נתיחה שלאחר המוות ועוד.
אתה עבדת מול פרופסור היס, מה אתה אומר על השחיתויות האלו, לכאורה?
אני באמת לא יודע. הדברים נראים רע בתקשורת, אבל כבר למדתי לדעת שהקשר בין מה שכתוב בעיתונים ובין האמת הוא לא תמיד חד-חד-ערכי. חלק מן הדברים נמצאים בחקירה משטרתית, וכשמסקנות החקירות יפורסמו, תהיה החלטה אם להעמיד אותו לדין. עד שלא הוכחה אשמתו, הוא נחשב זכאי.
אתה לא מרגיש שיש כאן טיוח של הפרשיות בהן הוא מעורב, בגלל שהוא מחזיק מידע חשוב של השלטון?
כדי לדעת אם יש כאן טיוח, צריך לדעת את העובדות. אני משתדל מאוד לא לתת לבוץ שמושלך מכל עבר, במטרה למכור עיתון או לזכות ברייטינג, לקבוע מה היא האמת.
מה שאני כן יודע, הוא שבמכון נעשו במשך השנים דברים חשובים מאוד, גם לרפואה המשפטית בישראל אבל לא רק. המכון גם היה במשך שנים רבות מקום שבו למדו רפואה ולמדו פעולות מצילות חיים. אלפי רופאים עברו דרך המכון הזה, ולדעתי אלפי חיים ניצלו הודות להכשרה שהרופאים האלה קיבלו במכון לרפואה משפטית. הדברים שנעשים שם הם בלי ספק דברים חשובים מאוד למערכת הבריאות של מדינת ישראל. האם יש שם דברים שלא נעשו שם על פי חוק? אלו דברים שיצטרכו להתברר בחקירה משטרתית.
לפניכם ראיון היכרות עם אדם שנולד לתוך רעיון הטרנספר וממשיך לשאת אותו בגאווה, שהולך לפוליטיקה עם משנה סדורה ומתוך אמונה חזקה בדרך, אך בראייה מפוכחת לגבי כוחו של הפוליטיקאי; פרופסור וקצין רפואה ראשי שמדבר בגובה העיניים ולא נותן לשמץ של יוהרה או שחצנות להידבק בו.
מחפשים עליו את הכיפה
"נולדתי בתל אביב, אבל את הכתם הזה בביוגרפיה אני משתדל להסתיר", מספר אלדד. "בגיל שלוש עברתי לשכונת רחביה בירושלים, שם למדתי במשך 12 שנים. לאחר מכן הלכתי ללמוד רפואה במסגרת העתודה האקדמאית באוניברסיטת תל אביב. כשסיימתי ללמוד, התגייסתי לצבא ושירתי במשך 25 שנה".
אביך, ד"ר ישראל אלדד, הוא דמות ידועה ממנהיגי הלח"י. היית ה'בן של'?
כן. זה היה כיף אינטלקטואלי, אבל לא תמיד היה קל להיות בעמדה קבועה של מיעוט פוליטי, במיוחד בגימנסיה ברחביה, שהייתה מעוז של בורגנות ושמאל.
הצביעו עליך?
לא היה צריך להצביע עליי, כולם ידעו. בתיכון היו גם ויכוחים פוליטיים קשים. לא היה נידוי בגלל זה, אבל ויכוחים ועימותים היו לאורך כל הדרך.
איזה אבא היה לך?
בניגוד לתדמית הקיצונית שלו, בבית הוא היה איש ליברלי ביותר. אני לא זוכר אותו מרים קול על ילדיו או דברים מסוג זה. מעבר לזה, הוא היה בעל ראייה ביקורתית אמיתית, על עצמו ועל המציאות, ומצד שני עם הרבה מאוד חוש הומור. אני מקווה שחלק מזה הצלחתי לקבל.
אביך דגל ברעיון הטרנספר?
כן, עוד לפני שקראו לו כך.
איך קראו לו אז?
לא היה לו שם. אמרו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ב'עיקרי התחיה', שנכתבו על ידי יאיר שטרן בתש"ב ואוגדו, נוסחו ופורשו על ידי אבי המנוח, נכתב כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ומי שיישאר כאן משפטו כמשפט גר בארץ. הוא איננו אדון בארץ גם אם הוא מהווה רוב באזור מסוים, או אפילו מהווה רוב בארץ בכלל.
התפיסה הזאת לא מקובלת כל כך במגזר הלא דתי.
בשנים האחרונות יש ניכוס של שורשי ישראל ומורשת ישראל לציבור הדתי. זה תהליך שלא היה קיים כשהציונות נולדה וחוללה את מדינת ישראל; אדם היה יכול להיות חילוני, ולהאמין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. נכון, בשנים האחרונות הקולות האלה בוקעים יותר מן המחנה הדתי-לאומי, וכל מי שהשמיע אותם מתוך הציבור החילוני בחנו אותו היטב, כדי לראות אולי בכל זאת יש איזו כיפה שמסתתרת על ראשו. את מכירה את המבט הזה, שאולי היא שמה אבל לא רואים? אז הדעה הרווחת היא שאם זה בכל זאת מישהו בלי כיפה, הוא כנראה פנאט בלתי מזוהה.
מי שמאמין בזכות האלוקית אז קל לו, כך כתוב, זה מה שאנחנו צריכים לעשות, זה פשוט. כל אדם אחר, שהשייכות של עם ישראל לארץ ישראל לא ניתנת לו כצו אלוקי, צריך היום להצטדק איך הוא הגיע לדעות האלו. אבל זו היא הציונות.
אתה חושב שתוכל לשנות את המצב הזה כשתהיה בכנסת?
לא אני אשנה את זה, אלא המציאות תשנה את זה. אני לא מתיימר לשנות תפיסות עולם והשקפות של אנשים. התפקיד של אידיאולוגים ואנשי פוליטיקה בתקופה הזאת הוא לתרגם לאנשים את תחושותיהם למשמעויות מדיניות, פוליטיות וארגוניות, ולא לשכנע אותם. מה שבאמת משכנע אנשים זאת המציאות. ערפאת תרם בעניין הזה למפעל הציוני אולי יותר מכל נאום חוצב להבות של פוליטיקאי.
'מולדת' יש רק אחת
אלדד לא רוצה להמר כמה מנדטים תקבל רשימת ה'איחוד הלאומי', שבמסגרתה מתמודדת מפלגתו לכנסת, אבל הוא מצטט סקרים שצופים שהאיחוד יכול להכפיל את כוחו, ומנמק זאת בתזוזה שמאלה של שרון, וברשימה היונית-יחסית של המפד"ל. "מי שרוצה היום להילחם בהקמת מדינה פלשתינית, אין לו דרך אחרת", אומר אלדד. הוא מאמין שזה יהיה הנושא החשוב ביותר בבחירות הקרובות.
מכל מפלגות הימין, למה הצטרפת דווקא ל'מולדת'? יש את 'חרות', יש את 'ישראל ביתנו'.
ב'חרות' לא זיהיתי כל ניואנס פוליטי ייחודי. נדמה לי שהמפלגה הזו היא תוצאה של פירוק והרכבה על רקע אישי ולא על רקע אידיאולוגי. למולדת יש מצע רעיוני, היא לא מפלגה סקטוריאלית, כמו ישראל ביתנו או תקומה, ולכן אני מרגיש שאני שייך לשם יותר ממפלגות אחרות. גם העניין של הטרנספר, שהוא בסיסי במולדת, מתאים להשקפות שלי לגבי הדרך לפתור את הסכסוך.
מתי לראשונה חשבת להצטרף ל'מולדת'?
אני נמצא במגעים עם ח"כ בני אלון כבר למעלה משנה. אז הרשימה הייתה עדיין בממשלה, ולי היה ברור שעדיין אינני יכול להשפיע על הציבור, ואני צריך להישאר בבית החולים. התנאי שלי להצטרפות למערכת הפוליטית היה, שהגוף שאליו אצטרף יהיה באמת גוף משותף להרבה מפלגות ולא רסיס של מפלגה קטנה.
בני אלון הוא היחיד שפנה אליך?
לא, היו פניות נוספות.
ממי?
היו לי קשרים עם אפי איתם עוד לפני שהוא הצטרף למפד"ל, וגם עם מיכאל קליינר, אבל הדברים לא הגיעו אף פעם לידי דיונים מעשיים.
חילוני-הבית של 'מולדת'
אתה מודע לזה שאנשים אומרים שאתה עלה התאנה החילוני של הרב בני אלון ב'מולדת'?
אני מודע לאמירות האלה, אבל מולדת באמת אינה מפלגה סקטוריאלית, ויש בה דתיים וחילוניים. אני בודאי לא משקף חילוניות ישראלית מובהקת, שיש בה איזה 'אנטי' כלפי הדת, ולכן אני אולי לא עלה תאנה מספיק גדול...
אלדד חושב שהוא והרב אלון מהווים הנהגה מאוזנת למפלגה, ומעבר לכך סבור כי מפלגתו כלל אינה עוסקת בנושאי דתיים-חילוניים. הוא טוען שרוב הציבור בארץ אינו חושב שאלו הם הנושאים החשובים ביותר העומדים על הפרק, "לכן אני עלה תאנה, אבל לא כל-כך חשוב", הוא מסכם.
במצע מולדת כתוב 'ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל'. איך אתה תופס את חלקו האחרון של המשפט?
תורת ישראל זה מבחינתי הצביון היהודי של המדינה, גבולות הארץ, מדינת ישראל כמדינה שמשקפת את המדינה היהודית, שחוקי היהדות קובעים בה את דיני האישות הנישואין והגירושין. זו מדינה יהודית. אני חושב שצריך לחוקק בכנסת חוק, שרק מפלגות שמכירות בצביון היהודי של מדינת ישראל, כמדינה יהודית-ציונית-דמוקרטית יוכלו להתמודד לכנסת, כרוח מגילת העצמאות. אסור לשכוח שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי.
יש סיכוי לחוק כזה להתקבל?
אני חושב שכן. לציבור בישראל די נמאס שהדמוקרטיה משמשת מנוף בידי מפלגות ערביות, ששוללות את עצם קיום המדינה ונעזרות בכלים הפרלמנטרים הדמוקרטיים שלנו כדי לפגוע במדינה.
אתה בעד חזרתו של פלמ"ח זאבי למפלגה?
אני לא יודע מה המשנה הפוליטית-מדינית שלו מחד, ומה הכוח האלקטוראלי שלו מאידך. אני אשמח מאוד שהוא יחזור ויהיה פעיל, כי הוא משקף סמל. אבל פלמ"ח העדיף להציב במרכז הפעילות שלו את היותו מספר אחד ברשימה.
אם הוא יחזור, יכול להיות שהוא ידחק את מקומך ברשימה.
בהחלט יכול להיות. זה לא דבר שמרתיע אותי. לא הלכתי לפוליטיקה בשביל מיקום כלשהו ברשימה.
אלדד אולי אינו מחשיב את היוקרה והכבוד של המשחק הפוליטי, אבל דווקא הוא 'הוצנח' הישר למקום השני במפלגה, בניגוד למתמודדים אחרים שצמחו מתוך התנועה. הוא גם היחיד שיו"ר התנועה, הרב בני אלון, המליץ על בחירתו בפה מלא בפני חברי מועצת המפלגה. אולי הרב אלון חשש שמקום לא מספיק גבוה ברשימת המפלגה לכנסת יחזיר את אלדד לחלוק הלבן ולמכשירי חדר הניתוח.
חלוק לבן בפוליטיקה
לפני שבועיים, כשהתרחש הפיגוע בקניה, יצא מטוס קל מטעם משרד הבריאות ועליו משלחת עם חמישה רופאים, שטסה למקום כדי לטפל בפצועים ולהכין את חזרתם לישראל. אלדד היה על המטוס הזה.
מה ראית שם?
היו שם כל המראות של פצועים אחרי פיגוע. על זה נוספה ההפתעה וההלם, כי אנשים באמת לא ציפו שזה יקרה להם שם, בגן-עדן טרופי על שפת האוקיינוס ההודי. הם רגילים שפיגועים מתרחשים פה ברחוב בישראל, ולא שם.
אתה מנהל מחלקה שמטפלת בכוויות. מה זה אומר בתקופת המלחמה הנוכחית?
הרבה עבודה. הרבה מאוד עבודה. מקרים קשים ביותר, שלא תמיד אנחנו יודעים אם ישרדו את הפציעה. פגיעות נרחבות של רסיסים ברקמות רכות, כוויות בצירוף עם פגיעות פנימיות באיברים חיוניים, כך שהפצעים קשים מאוד. מעבר לכך יש גם סיפוק אדיר, כי החולים האלה מתאוששים, מחלימים ויוצאים הביתה.
הדברים האלו דרבנו אותך לצאת לחיים הפוליטיים?
לא. לא הייתי זקוק למראות של הפצועים בחדר המיון. את הסיטואציה הזאת אני מכיר משירותי הצבאי. זה לא איזה משבר אישי, שראיתי איזה פצוע והחלטתי שמוכרחים לעשות משהו. ידעתי גם לפני כן שמוכרחים לשנות את המצב ולעצור את המדינה הפלשתינית, והייתי עושה זאת גם אם לא הייתה פורצת המלחמה הנוכחית.
פרופ' אלדד מדבר על המחלקה אותה הוא מנהל כעל בן משפחה. במהלך שיחתנו מתקשרת נציגת המחלקה לאחל לו בהצלחה בבחירות המקדימות שייערכו באותו הערב. אלדד יצא לחופשה ללא תשלום רק לפני שבוע וחצי, ומהטלפונים שהוא מקבל במהלך הראיון ניכר שהחולים, הצוות ואפילו הוא עצמו אינם מעכלים שהוא מתכוון להיעדר משם בתקופה הקרובה.
"ההחלטה לצאת לפוליטיקה ממש, מעבר לכתיבת טור בעיתון או השתתפות בפאנלים, היתה החלטה קשה. אני אוהב מאוד את מה שאני עושה בבית החולים. שמחתי לשוב מהרפואה האדמיניסטרטיבית בצה"ל לרמת האחד על אחד בבית חולים. שם אני נפגש אתם בחדר הניתוח, מטפל בנפגע הכוויות ובפצוע מן הפיגוע, ומנסה לרפא את הפגיעות הנוראות האלה. כשאני מטפל בילדים ובקשישים שנפגעו מכוויות, זה סיפוק מקצועי אדיר. ניהול מחלקה הוא גולת הכותרת של ההתקדמות המקצועית הרפואית עבור רופא קלינאי, ואני שמחתי שקיבלתי לידי מחלקה כזאת, בבית-חולים כמו הדסה, שהוא ספינת הדגל של הרפואה הישראלית. אז להחליט ללכת לפוליטיקה ולהשאיר את כל זה מאחור, זה דבר קשה מאוד".
שאיפה לשיפור איכות השלטון
איך אנשים מגיבים כששומעים שתתמודד לכנסת מטעם 'מולדת'?
ההשקפות שלי לא היו סוד. אני מופיע בטלוויזיה וכותב בעיתונות בשנתיים האחרונות, אחרי ששנים בצבא לא יכולתי להתבטא. לגבי ההחלטה להיכנס לפוליטיקה, יש מגוון רחב של תגובות, מלחיצות ידיים וטפיחות אמיתיות על כתף של אנשים שאומרים לי: 'כל הכבוד, אנחנו לא העזנו גם אם רצינו', דרך מבטי רחמים ששמורים בדרך כלל לאלה שלקו במחלה חשוכת-מרפא או היו מאושפזים במחלקה סגורה לתקופה מסוימת, ועד 'חבל, בחור טוב, איך זה קרה לו'.
לא מפריעה לך, ראש מחלקה בבית-חולים וקצין רפואה ראשי, התדמית שיש היום לחברי כנסת?
מאוד מפריעה. אבל במקום להצר על התדמית הירודה שיש לכנסת, אנחנו צריכים לשאוף לכך שאנשים שכבר הוכיחו את יכולתם באקדמיה, בניהול מערכות ציבוריות גדולות, בצבא, או בתחומים ערכיים, ייכנסו גם לחיים הפוליטיים. לא רק בשביל לשנות את התדמית החיצונית של הכנסת, בכירורגיה הפלסטית האסתטית עשיתי כבר דברים מורכבים יותר. בשביל לשפר את רמת השלטון במדינת ישראל באמת, צריך שלא רק פוליטיקאים מקצועיים, אלא גם אנשים שיש להם קבלות ממערכות אחרות, יביאו את היכולות שלהם לבית הנבחרים.
יש טענות על כך שיש לנו ממשלה של גנרלים וכנסת של גנרלים. גם אתה גנרל.
גנרל בחיל הרפואה זה קצת שונה מגנרלים אחרים בצבא, אבל זה נכון. במשך שנים, הפיקוד הבכיר בצבא היה זה שגם תרם את מיטב שנותיו למדינה וגם התנסה בניהול מערכות גדולות ובא לציבור עם קבלות. הוא גם היה אהוד על האוכלוסייה, בגלל ההכרה במרכזיותו של הצבא בחיי המדינה. אני לא רואה בתופעה הזו שום פסול, כי מדובר באנשים שכבר הוכיחו את נכונותם לתרום הכל, כולל את חייהם למען ארץ ישראל ועם ישראל, לעומת אנשים שמשחר נעוריהם היו ראשי תא סטודנטים באוניברסיטה ולאט לאט עלו בנתיבות הפוליטיקה העקלקלות.
הצבא לא גוף מנהלי
חלק מהאנשים שתפגוש במסדרונות הכנסת היו אתך בצבא.
נכון, למשל שאול מופז שהיה רמטכ"ל כשאני הייתי קצין רפואה ראשי.
זה גורם לך להעריך אותו בצורה שונה?
עם מופז היה לי מסלול מעניין, כי בתחילת התפקיד שלי כקצין רפואה ראשי הוא התמנה לרמטכ"ל, והוא הוביל שינוי גדול בצבא שאני התנגדתי לו באופן נחרץ. הגעתי לעימות חזיתי אתו כי חשבתי שהשינויים שהוא חולל בחיל הרפואה ובאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יגרמו נזק חמור לחיל הרפואה ולצה"ל. אבל בהמשך, בלי קשר לרפורמה במבנה הצבא, למדתי להעריך אותו כאחד שמסוגל לעמוד על עמדותיו המקצועיות. הוא הואשם שאלו הן עמדות פוליטיות, אך אלו היו באמת עמדות מקצועיות, של איש שידע לזהות את הרשות הפלשתינית כאויב עוד בתקופה שהפוליטיקאים גמגמו, ודרש לסלק את ערפאת כבר מזמן.
ואתה חושב הוא יעשה את זה עכשיו?
אני מקווה שמעמדתו הפוליטית הבכירה הוא ידאג שהדברים לא יישארו בבחינת עצות של מי שיכול להשיא אותן אך לא צריך לשאת באחריות ביצוען. עכשיו זו ההזדמנות שלו להעיף את ערפאת.
כשעזבת את הצבא כתבת מכתב לפורום מטכ"ל, ובו טענת נגד תהליכים המתרחשים בצה"ל.
התחושה היתה שיש יותר ויותר דגש על ניהול, ושהצבא פועל כגוף מנהל ולא כגוף מפקד. אני חושש שהסגידה הזאת לערכי ניהול באה על חשבונם של ערכי פיקוד, הובלה ואחריות של מפקד בשדה הקרב.
אומרים שבשנתיים האחרונות נהגו צה"ל וחייליו למופת מבחינה פיקודית וערכית מה דעתך?
השינוי התרחש תוך כדי מלחמה. בהתחלה ניסה הצבא להסתגל למה שהוא ראה כעידן שלום. היו דיבורים על קיצוץ משמעותי בצבא, על התייעלות וסגירת עוצבות לוחמות. לכן, חלק מן התקופה סגל הפיקוד כמעט מעל בתפקידו להכין את הצבא למלחמה ולשמור על ביטחון המדינה.
בחודשים הראשונים של המלחמה הנוכחית, השינוי התפיסתי היה קשה מאוד לצמרת הצבא, לכן
קרה מה שקרה בקבר יוסף ובהר עיבל, כשאז עדיין היה אסור לפגוע בערבים ומותר להקריב את חיי חיילי צה"ל, ובלבד שלא לשבש את היחסים אויבינו המובהקים היורים והורגים בנו. בתחילת העימות הדיסקט הזה עוד לא השתנה, ואנשים שמרו על אופציות כמו בניהול מפעל. לא היה ברור להם אם מדובר במתחרה עסקי או באויב שבא להשמיד אותנו. הבלבול הזה היה תוצאה של פוליטיזציה של הצבא, השפעה של הלכי הרוח הפוליטיים, יחד עם הכנסה של מגמות של ניהול עסקי אל גוף שלא יוכל להתנהל כך.
היום המצב שונה?
אני חושב שכן. בזמן מלחמה יש לצבא דפוס לחימה פשוט, ברור ומובהק. ההוראות הסופר-מורכבות של נוהלי הפתיחה באש, למשל, נעלמו. כדורי הגומי נעלמו. הפסיקו לנהל את הצבא והתחילו לפקד.
לעצור את המדינה הפלשתינית
ברשימת האיחוד הלאומי אתה ממוקם במקום השביעי. הוא ריאלי?
כן. ודאי.
מה יהיה סדר היום הפוליטי שלך בתור חבר כנסת?
גזרת העיסוק המרכזית היא מדינית-ביטחונית. אני מצטרף לפוליטיקה בגלל הנושא המדיני-בטחוני. אני מזהה, על פי הערכות מודיעין שהתפרסמו, גם על פי הערכות ראש המוסד לשעבר וגם על פי מה שאומר הרמטכ"ל, שאנחנו נמצאים היום בתקופת הכרעה. ההכרעה הזאת היא צבאית-מדינית-ביטחונית. זה המשולש וזה יהיה עיקר העיסוק שלי בכנסת. אם אוכל, בוודאי שאתרום גם בתחומים שיש לי בהם יתרון מקצועי, כמו מיגון העורף, בריאות הציבור, רפואה וניהול מערכות. אני מניח שהיכולת שלי לתרום בתחומים אחרים תצטרך להתפתח במשך תקופת הפעילות שלי.
ומה תעשה בתחום המדיני-בטחוני?
זה תלוי אם נהיה חברי ממשלה או חברי אופוזיציה. אני חושב שתפקידה של 'האיחוד הלאומי' הוא להצטרף לממשלה, כדי לחשק את שרון מימין, מתוך הממשלה.
אבל ליברמן אומר שתמיכתו של שרון במדינה פלשתינית תותיר אתכם מחוץ לממשלתו.
זה תלוי בקווי היסוד של הממשלה. אם נצליח להיות גוש עם מפלגות אחרות, וליצור אמנה שלפיה כל מפלגות הימין יצטרפו לממשלה במטרה למנוע הקמת מדינה פלשתינית, יש לנו סיכוי לעצור את התהליך. לכן גם הייתי בעד איחוד עם המפד"ל, עם 'חרות' ועם כל גוף שהמכנה המשותף שהוא מוכן ללכת עליו אחרי הבחירות הוא מניעת הקמתה של מדינה פלשתינית. זו שאלת המפתח היום, כל שאר הדברים הם ניואנסים פוליטיים. המפלגות לא צריכות לוותר לעל זהותן הפוליטית, אבל צריכה להיווצר קואליציה קיומית, כדי לעצור את הקמתה של המדינה הפלשתינית.
אתה מתחיל היום קריירה ארוכת שנים?
לא יודע. אני מקווה להיות בפוליטיקה רק כל עוד אני תורם. בעניין הזה אני רואה לפני את הדוגמא של פרופ' יובל נאמן, שחזר לאקדמיה אחרי שהיה חבר כנסת. קשה להיות מנותק זמן רב מעולם הרפואה, אבל כבר עשיתי זאת בזמן שירותי הצבאי.
מה תעשה אם לא תיבחר לכנסת?
יש מחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה עין כרם, שאני אחזור אליה בלב קל.
כפר עם אידיאלים
משפחת אלדד מתגוררת משנת 83' בכפר אדומים, יישוב קהילתי מעורב לדתיים וחילוניים, המונה 250 משפחות. "זה הוא מקום של כלל ישראל", אומר אלדד, ומסביר כי בית הספר בכפר משותף לשני הזרמים, והוא מוגדר כממלכתי-דתי. תלמיד שאינו רוצה לקבל את השעות התורניות המתוגברות, יכול לבחור במקצועות חלופיים. גם תנועת הנוער 'הצופים הדתיים' משותפת, ואלדד טוען כי עם כל זה אחוז ההתחלנות בכפר נמוך ביותר: "ההחלטה אם לקיים תרי"ג מצוות היא פנימית, ומושפעת לא רק מהסביבה של הילד. אנחנו לא חיים בסביבה איראנית, שבה הילד אינו יודע מה מראים בקולנוע או מה יש בתל אביב, ולכן לא המפגש עם בני נוער אחרים הוא שיקרב או ירחיק.
אשתו של אלדד, אליאורה, עוסקת ביודאיקה. היא אורגת פרוכות וכיסויים לבימות של בתי כנסת. יש להם חמישה ילדים: קרני, אביגיל, מיכל, רוני ואוריאל. הבכורה, קרני, היא דוברת של ח"כ אורי אריאל ממפלגת 'תקומה', שגם הוא מתגורר בכפר.
על אריאל אומר אלדד שהוא "שכן ברמת מרכך הכביסה. אשתו לא יכולה להחליף מרכך כביסה בלי שאנחנו נדע מזה". הוא מספר שהחיבור בין בתו הבכורה לפוליטיקה לא היה טבעי: "פוליטיקה לא עניינה אותה בכלל. כשהיינו מדברים על נושאים פוליטיים, היא פשוט הייתה קמה ויוצאת. עד שהיא הבינה שזו הדרך היחידה לשנות דברים". בחודשיים הקרובים יעבדו קרני ואביה ביחד, במטה ההסברה של 'האיחוד הלאומי'.
בכפר מתגורר, בנוסף לאלדד ואריאל גם סלי מרידור, יושב ראש הסוכנות היהודית.
איך מקום קטן כזה מקבץ לתוכו שלושה אנשים שהגיעו להישגים כאלה? זה האוויר אצלכם?
הרעיונות שעומדים בבסיס הקמת היישוב הקהילתי שלנו הם אכפתיות מעם ישראל ומעורבות של כל התושבים בחיי הקהילה, אם זה בבית הספר או במוסדות אחרים של היישוב. לכן, מי שהגיע לכאן, לפחות בגלים הראשונים, מחויב גם לאידיאולוגיה של המקום. מטבע הדברים יש לאנשי היישוב יותר כוח מניע לעסוק גם בפעילות ציבורית בהמשך. אבל אפשר לבדוק גם את אחוז החמצן בכפר ולראות אם זה משפיע.
אם זה באמת האוויר, אולי נשלח אליכם כמה מתמודדים לכנסת, כדי לעזור להם?
לא. לגור פה פחות מ- 10 שנים זה לא נחשב.
רפואה ומשפט
פרופסור יהודה היס מן המכון לרפואה משפטית באבו כביר הוא היום דמות שנויה במחלוקת, לאור ההאשמות כלפיו בדבר הוצאת חלקי גופות, ביצוע נתיחות שלאחר המוות בלי נוכחותו אך כשדו"ח הנתיחה נושא את חתימתו, סתירות בדו"חות נתיחה שלאחר המוות ועוד.
אתה עבדת מול פרופסור היס, מה אתה אומר על השחיתויות האלו, לכאורה?
אני באמת לא יודע. הדברים נראים רע בתקשורת, אבל כבר למדתי לדעת שהקשר בין מה שכתוב בעיתונים ובין האמת הוא לא תמיד חד-חד-ערכי. חלק מן הדברים נמצאים בחקירה משטרתית, וכשמסקנות החקירות יפורסמו, תהיה החלטה אם להעמיד אותו לדין. עד שלא הוכחה אשמתו, הוא נחשב זכאי.
אתה לא מרגיש שיש כאן טיוח של הפרשיות בהן הוא מעורב, בגלל שהוא מחזיק מידע חשוב של השלטון?
כדי לדעת אם יש כאן טיוח, צריך לדעת את העובדות. אני משתדל מאוד לא לתת לבוץ שמושלך מכל עבר, במטרה למכור עיתון או לזכות ברייטינג, לקבוע מה היא האמת.
מה שאני כן יודע, הוא שבמכון נעשו במשך השנים דברים חשובים מאוד, גם לרפואה המשפטית בישראל אבל לא רק. המכון גם היה במשך שנים רבות מקום שבו למדו רפואה ולמדו פעולות מצילות חיים. אלפי רופאים עברו דרך המכון הזה, ולדעתי אלפי חיים ניצלו הודות להכשרה שהרופאים האלה קיבלו במכון לרפואה משפטית. הדברים שנעשים שם הם בלי ספק דברים חשובים מאוד למערכת הבריאות של מדינת ישראל. האם יש שם דברים שלא נעשו שם על פי חוק? אלו דברים שיצטרכו להתברר בחקירה משטרתית.