עשרים ושבע מפלגות יתחרו בעוד כחודש ימים על קולותיהם של אזרחי ישראל, במטרה לזכות בכמה שיותר מושבים בכנסת, אחדות מהן אין צורך להציג בפני קהל הבוחרים אולם על אחרות איש לא שמע. "אזרח ומדינה" "זעם" "ל.ה.ב.ה" ו"לידר" הן רק אחדות מן הרשימה הלא נודעת הארוכה.
בכל מערכת בחירות מתמודדות גם מפלגות קטנות אשר לרובן לא מנבאים סיכויים כל כך גבוהים. מיעוטן עשוי להפתיע, לזכות במנדטים רבים ואף לגדול כמו שקרה לש"ס ושינוי אך רובן עלולות להישאב, בתום מערכת הבחירות, אל תהום השכחה הקולקטיבי.
שוחחנו עם נציגי הרשימות הימניות והדתיות הקטנות אשר יבקשו בכ"ה בשבט (28 בינואר) את אמונו של הבוחר. בדקנו מה גורם להם, אנשים אשר הסקרים ולעיתים גם ההיגיון הבריא מנבא להם כישלון חרוץ, להשקיע מזמנם, מירצם וכספם כנגד כל הסיכויים. חיפשנו גם מענה לשאלה מדוע הם לא מצאו לעצמם מקום בתוך שלל המפלגות הקיימות שכן כולם מסכימים, שפילוג יתר עלול להביא לאובדן קולות של גוש הימין. כולם מסכימים אמרנו? לא בדיוק.
צומת מדברים מהבטן
מפלגת "צומת" אשר לא התמודדה בבחירות האחרונות מחדשת את פניה במערכת הבחירות הנוכחית כאשר הסמל המסחרי של המפלגה, רב אלוף במיל. רפאל איתן, מופיע על מודעות הפרסומת בלבד ולא נמצא ברשימת המתמודדים. יורשו בראשות המפלגה, משה גרין, סבור ש"צומת" תעבור את אחוז החסימה אך אינו מוכן להתחייב בכמה מנדטים תזכה: "את יודעת למי ניתנה הנבואה" הוא אומר.
גרין מקווה לזכות בקולות בוחרים שייעדו את הצבעתם למפלגת "שינוי" ובהתאם לכך מפנה אליה את עיקר חיציו: "לפיד מבסס את מפלגתו על שנאת החרדים ואילו לנו יש קשר חזק עם מורשת ישראל ומספר 4 ברשימתנו הוא יהודי חרדי. מה היא עמדתה המדינית של 'שינוי'? אף אחד אינו יודע משום שלפיד הולך עם הרוח". "צומת" קרובה ל"שינוי" בכך שהיא דוגלת בגיוס בחורי ישיבות, מתנגדת למעורבות הדת בפוליטיקה ול"חלוקת כספים ייחודיים" כלשון עיקרי מצעה.
"צומת" העכשווית ממקמת את עצמה בימין המפה הפוליטית ואינה תומכת לעת עתה, בהקמת מדינה פלשתינית: "קודם ניתן להם אוטונומיה כלכלית ושיוכיחו את עצמם ובינתיים אין לתת להם מדינה. את ערפאת עצמו צריך להעיף מכאן יחד עם כל הכנופייה שלו" מסביר גרין.
מר גרין, האם לא הייתם יכולים להתמודד במסגרות קיימות? מדוע לפצל את קולות הימין?
"השאלה טובה. ראי, כל המפלגות ללא יוצא מן הכלל הן מיקס של אנשים שמחפשים איך להגיע לפוליטיקה. 'צומת' היא אחרת, האנשים בה ערכיים. היו לי הצעות להשתלב עם האיחוד הלאומי, מארק בסן התקשר אלי ערב לפני שהגשתי את הרשימה לוועדת הבחירות, אבל אני סירבתי לרוץ יחד איתם משתי סיבות: הראשונה כדי להביע מחאה על מה שקורה עם השחיתות בפוליטיקה והשנייה מפני שלא מצאתי מפלגה שמייצגת את זכויות החקלאים והקשר לאדמה, אם הייתי מוצא, אולי הייתי נוהג אחרת".
גרין מדבר בצורה ישירה "מהבטן ולא מהראש" כהגדרתו. מרענן לפגוש פוליטיקאים או, טרום- פוליטיקאים שאינם מתפתלים. אם אכן יצליח להגיע לכנסת יהיה מעניין לשוחח עימו בעוד שנתיים- שלוש ולראות איך השפיעו מסדרונות הכנסת, שלא לומר יושבי בית הנבחרים, על סגנון דיבורו.
אהבת ישראל לא רק לספרדים
את נציגי מפלגת "אהבת ישראל" היה מאוד קשה למצוא. אין למפלגה סניף או בסיס פעולה רשמי ועם מועמדיה ניתן לשוחח באמצעות טלפונים ניידים בלבד. מועמדי המפלגה מכחישים שהיא הוקמה רק כתגובה לדחיית אריה דרעי ואנשיו משורות ש"ס ושאין להם כוונה לבנות מפלגה אמיתית שתפעל במשך שנים.
"אהבת ישראל" הוקמה על ידי יוסי כדורי, נכדו של הרב הידוע יצחק כדורי, ולפי טענת המייסדים אף בברכתו. המפלגה אשר התבססה בהתחלה על פורשי ש"ס כגון הרב אריה גמליאל שהיה אמור לעמוד בראשה ובינתיים חזר בו, מציגה מצע של קירוב לבבות: "המצע שלנו הוא כלכלי חברתי". מסביר הרב מאיר עמר, מספר 2 ברשימה: "אנחנו נתמקד בגישור בין דתיים מסורתיים וחילוניים, נעסוק בחינוך הילדים ובבעיות האבטלה".
הרב עמר מתעקש שמפלגתו אינה תואמת ש"ס ואף אינה פונה לאותו קהל יעד: "ש"ס דואגת רק לדתיים הספרדים ואילו אנחנו נדאג לכל העם, זה הוא גם קהל היעד שלנו. אנחנו רוצים לאחד את כל הציבור שפונה אל הרב כדורי בבקשות עזרה וזה הוא ציבור שבא מכל הזרמים של עם ישראל".
מבחינה מדינית נראה ש"אהבת ישראל" לא לגמרי סגורה על עצמה: "אנו רוצים לשמור על קווי ארץ ישראל השלימה אבל לא מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית" מסביר הרב עמר "שיגורו במקומות המרכזיים שלהם ואם יש בעזה התנחלויות מבודדות אפשר לפנות אותן".
ובכל זאת, איך אנשים שאחדות כל כך חשובה להם הולכים ומקימים 'מפלגה' מלשון פלגנות?
"אנחנו לא מפלגה. אנחנו תנועה".
הרב בא- גד: מנדט באשקלון
מבין כל ראשי המפלגות הנזכרות הרב בא- גד, העומד בראש רשימת "מורשת אבות" הוא היחיד שאינו משוכנע שיעבור את אחוז החסימה, למרות שיש לו סקרים מעודדים ביותר: "מאז שהודעתי על התמודדותי יש אהדה עצומה בציבור. בסקר שנערך באשקלון זכיתי במנדט אחד ובכפר סבא בשני מנדטים ובכלל, התקשורת איננה יורדת ממני".
זו אינה הפעם הראשונה בה מתמודד הרב בא- גד ברשימה עצמאית וראוי להזכיר כי האיש, ראש ישיבת נחלים, אף כיהן בעבר כחבר כנסת מטעם תנועת "מולדת". הרב בא-גד מבקש לתקן את מצב החינוך הירוד במדינה אשר התחיל לדבריו עם מתן 'זכויות תלמיד' מפליגות אשר הביאו למצב בו תלמידי תיכון אינם יודעים קרוא וכתוב. את דמי האבטלה הוא מציע לשלם למעבידים אשר יעסיקו את המובטלים ויש לו גם הצעה מהפכנית במה שנוגע לשכר חברי הכנסת: "חברי הכנסת צרכים לשמש דוגמה אישית לעם. גם הם וגם שרי הממשלה אשר מקבלים פנסיה או הכנסה ממקור אחר יעבדו בהתנדבות". לרב בא- גד, אגב, יש פנסיה והוא עצמו מוכן להתנדב בכנסת.
בתחום המדיני מציעה "מורשת אבות" להשלים עם הערבים המסכימים לחיות עימנו בשלום ולגרש את מי שלא יעשה כן.
הרב בא- גד, האם לא מצאת מפלגה קיימת אשר במסגרתה יכולת להתמודד?
"את צודקת. ניהלתי משא ומתן עם שלושה גופים להליכה משותפת: יגאל ביבי מן המפד"ל, מפלגת 'יש תקווה' של עו"ד שמחה מירון וגם שוחחתי עם פורשי ש"ס. אני הייתי מוכן לוותר על מקומי בראשות הרשימה, אך בסוף הדברים לא הסתייעו".
ובכל זאת, אם לא תעבור את אחוז החסימה, לא חבל על הקולות?
"תראי, למרות שהפעם היחידה ש'מולדת' קיבלה 3 מנדטים הייתה כשאני הייתי ברשימתה, הצעתי את עצמי לרב בני אלון ונתקלתי בסירוב. ניסיתי ללכת גם עם המפד"ל שם הייתי חבר שנים ארוכות פניתי לאפי איתם ולוועדת פריש אך יש זלזול מצד אנשים ש'נמצאים על הסוס'".
לסיום, רשימתך מורכבת מארבעה אנשים כאשר שלושה מהם נושאים את שם המשפחה בא- גד.
הרב בא- גד צוחק. "זה לא עסק משפחתי ואין כאן חלוקת רווחים. אני רציתי להגיש רשימה בה יהיו רק שני שמות שלי ושל שלמה גרוס, אך כשהגעתי לוועדת הבחירות ביקשו שהרשימה תימנה לפחות ארבעה אנשים אז הוספתי שמות של שני בני אחים".
יש תקווה לא בסיבוב הנוכחי
"אנחנו הנציגות של החרדים העובדים, הדוגלים בהשתלבות בחיי המדינה" כך מאפיין הרב שמחה מירון את מפלגתו "יש תקווה". רשימתו של מירון, עורך דין חרדי מפורסם, לא תתמודד בבחירות לכנסת ה- 16 ולא בשל חרטה שתקפה את מועמדיה - צאי פא"י - לא מסיבות פרוצדורליות: "היינו צריכים להירשם כמפלגה, אבל בגלל העיצומים במשרד הפנים לא הצלחנו לעמוד בזמנים", אומר מירון אשר ניסה, כעורך דין, למצוא פיתרון חוקי לבעיית ההגשה באיחור. "המתנתי לתשובתו של השופט חשין, אך המועמדים האחרים ברשימתי אשר ביקשו להתמודד במסגרת רשימות אחרות לא היו מוכנים להסתכן בתשובה שלילית של השופט ולכן ויתרתי על ההתמודדות. לעת עתה". מירון אינו מוכן להסגיר את שמותיהם של האנשים "כדי לא להכשיל אותם".
"יש תקווה" מתכוונת להתמודד בבחירות המקומיות הבאות ולאחר מכן להמריא למערכת הבחירות הארצית ומירון מקווה שכאן לא יסתיים הדמיון בין מפלגתו למפלגת ש"ס אשר עימה עבד שנים ארוכות: "גם כשש"ס רצה לבחירות שאלו אם יש לה מקום והנה היא זכתה בעשרה ואחר-כך בשבעה עשר מנדטים. אם אנחנו היינו מתמודדים היום כמפלגה חרדית וימנית היינו יכולים לעשות מהפכה". מירון מדבר על 50 אלף קולות בהם היה זוכה ואשר היו מעבירים אותו בביטחה את אחוז החסימה. החישוב שלו פשוט: בכל משפחה חרדית, גם אם הגבר הוא אברך, האשה עובדת ולכן, לדעתו, מייצגת מפלגתו את כל המשפחות החרדיות בישראל. גם רבנים תומכים בו, הוא מבטיח.
"יש תקווה" היא ימנית יותר משרון, "אבל לא נמצאת מימין לקליינר" אומר מירון ומנסה להסביר עמדה לא ממש מחודדת: "ארץ ישראל היא נחלת אבותינו ואנחנו מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית, אבל אנחנו גם מבינים את המצב ופתוחים לוויתורים".
לא יכולתם להתמודד במסגרת יהדות התורה?
לא. ב'יהדות התורה' מקדמים את מי שקרוב לצלחת. פרט לכך המפלגה דואגת לישיבות ולאברכים ולא למי שעובד.
ובכל זאת, 'כוחנו באחדותנו', לא?
"לא. אמנם היו מגעים עם "אהבת ישראל" ועם מפלגתו של בא- גד אבל האנשים שלי לא רצו ללכת עם מפלגות מפוקפקות אלא להתמיד בקו שלהם. הסיסמה 'כוחנו באחדותנו' היא טעות. אני דוגל בסיסמה 'מי שמצביע משפיע' ולמרות שאינני מתמודד אני אלך להצביע ביום הבחירות".
"רק לכדורי יש סיכוי"
לד"ר אשר כהן מן המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן יש דעה מוצקה על כל אחת מן המפלגות הקטנות המתמודדות והערכותיו אינן תואמות, בלשון המעטה, את אלו של נציגי המפלגות שהזכרנו: "צומת כבר ניסתה להתמודד עם רפול" מזכיר כהן "ולא עברה את אחוז החסימה ובלעדיו אין לה בכלל סיכוי. לא ברור לי מדוע אנשים מבזבזים כסף על התמודדות".
לרב בא- גד צופה כהן בין 300 ל-400 קולות ולמפלגת חרות, שסירבה להתראיין לכתבה בטענה שהיא 'אינה מפלגה קטנה שמתנדנדת סביב אחוז החסימה', מנבא כהן אלפים בודדים של קולות.
המפלגה היחידה לה נותן כהן סיכוי לעבור, אולי, את אחוז החסימה העומד על קרוב ל- 55 אלף קולות היא "אהבת ישראל": "כרגע באף סקר עדיין לא עוברת המפלגה את אחוז החסימה, אבל אולי זה כן יקרה. יוסי כדורי, מספר 1 ברשימה, טוען שיש בידו קלטת בקולו של הרב כדורי הקורא להצביע למפלגתם. אני מניח שאין להם קלטת כזו ובכל מקרה היא עדיין לא הוצגה לציבור".
ייתכן שחלק מן הקוראים רואים במפלגות הקטנות קוריוז, מן תבלין פיקנטי שמעלה חיוך ומאפשר להכניס גם הומור לתוך מערכת בחירות המתקיימת בימים כל כך מתוחים מבחינה מדינית וכלכלית. כהן מתייחס לדברים אחרת ומזכיר את מערכת הבחירות של שנת 92', שבסופה עלה יצחק רבין ז"ל לשלטון והביא עימו את הסכמי אוסלו: "בכל מערכת בחירות ישנם קולות שלא עוברים את אחוז החסימה ונזרקים לפח. עד שנת 92' לא הייתה התייחסות מיוחדת לזה משום שהיה איזון בין הגושים- חלק מקולות הימין וחלק מקולות השמאל הלכו לאיבוד והם קיזזו זה את זה, פחות או יותר. ב- 92' התמודדו 'התחיה', הרב לוינגר, ואליעזר מזרחי, שלוש מפלגות ימין אשר ביחד היוו קולות של כמעט שני מנדטים. הימין קיבל יותר קולות מן השמאל, אך בפועל איבד את השלטון וקיבלנו את הסכמי אוסלו". כהן מבהיר כי גם כמה מאות של קולות יכולים להניב מנדט בעת חלוקת העודפים ולכן הוא אינו מבין מדוע אנשים מתייחסים לכל העניין בקלות ראש.
אחוז החסימה עומד היום על 1.5% וזו אחת הסיבות לריבוי המפלגות. אנשים נוטים לחשוב שמכיוון שהאחוז נמוך הם יוכלו לעבור אותו ולהגיע לכנסת: "אולי יש מקום להעלות את אחוז החסימה אך לא באופן שיפגע בייצוג של פלג כל שהוא בחברה. בישראל אי אפשר להנהיג אחוז חסימה העומד על 5% כמו בגרמניה. מנגד, ב- 92' הפיצול לא היה על רקע אידיאולוגי, מפלגות יכלו ללכת יחד ולא הייתה הצדקה לריבוי המפלגות הזה".
הנכשלים לא מתחרטים
שנתם של מתמודדי בחירות 92' אינה נודדת בלילה, כך מסתבר. האנשים אשר רצו בשם הימין אינם מרגישים שהייתה כאן טעות אסטרטגית של מפלגות קטנות שלא השכילו להתאחד.
אליעזר מזרחי התמודד ב- 92' בראשות מפלגת "שבטי ישראל" לאחר שפרש מאגודת ישראל על רקע עמדותיו המדיניות הימניות של תאמו את רוח המפלגה.
האם האמנת שתצליח לעבור את אחוז החסימה?
"הרגשתי חובה אישית להציע את מרכולתי לציבור ונתתי לו לשפוט. הפידבק שקיבלתי מן השטח היה חזק מאוד ולכן התמודדתי".
מזרחי, שהתמודד השנה בבחירות המקדימות בליכוד ולא זכה אינו מתחרט על כך שהלך לבד ב- 92' ובכך ירדו לטמיון 2,300 הקולות בהם זכה: "אני חסיד חב"ד וכל הצעדים שעשיתי היו בהנחיות רבנים ובכללם הצעד הזה. ייתכן שגם עכשיו יאבדו קולות של הימין בגלל פיצול בין המפלגות אבל זה הוא חלק מהליך דמוקרטי אמיתי ועדיין יש הבדל במסרים שכל מפלגה נושאת". מזרחי מעיד על עצמו שהוא אינו מוטרד ממה שקרה בעקבות מערכת הבחירות ב- 92' ואומר שיש להמשיך להתפלל ולחזק את הימין.
גאולה כהן, שהתמודדה בבחירות 92' ברשימת 'התחיה', דוחה מכל וכל את דברי הטוענים שהפילוג במפלגות הימין גרם לתוצאות הבחירות להיראות כפי שנראו: "כולם אומרים ש'התחיה' והמפלגות הקטנות אשמות אבל שוכחים שהליכוד הפסיד באותה מערכת בחירות 8 מנדטים וזה העיקר. שמיר יצא למערכת הבחירות כשהוא על הגובה בסקרים, אבל בגלל משבר השביעיות עם דוד לוי הוא איבד כל יום מנדט עד שירד בשמונה מנדטים". למרות הדברים האלו מסכימה כהן שפיצול היתר בימין הוסיף על הנזק שגרם הליכוד ומודה שלו המפלגות הקטנות היו צופות נפילה כזו של הליכוד הדבר היה מדרבן אותן להתאחד.
גאולה כהן אף מביעה את דאגתה שנפילת הליכוד תחזור על עצמה במערכת הבחירות הנוכחית: "הליכוד עמד, בתחילת מערכת הבחירות, על 40 מנדטים וכעת מדובר כבר על 33 מנדטים והכל יכול להיות. המערך עוד יכול לעלות ומי ש'יאכל אותה' זה כל מחנה הימין". כהן שמחה שרוב מפלגות הימין התאחדו והן רצות יחד במסגרת "האיחוד הלאומי" אולם היא סוברת שגם במערכת הבחירות הנוכחית, זה אינו העיקר: "גם אם האיחוד הלאומי יזכה בעשרה מנדטים אז מה? מה זה יועיל אם הליכוד לא יהיה מספיק גדול כדי להקים את הממשלה הבאה?"
הרב משה לוינגר אשר התמודד גם הוא במערכת הבחירות לפני 10 שנים סירב להתייחס לנושא.
הצעה: מפה פוליטית דו- מפלגתית
דר' אשר כהן מתייחס בחיוב להצטרפותן של שלושת המפלגות "תקומה", "מולדת" ו"ישראל ביתנו" לידי רשימה אחת ואומר שיש כאן משום הפקת לקחים של מה שקרה ב- 92'.
כהן אף מציע הצעה שתגרום למספר המפלגות הקטנות לרדת באופן טבעי דבר שיגרום למפה הפוליטית הישראלית להיות בדמות שני גושים גדולים בדומה למתרחש בארצות הברית:
"אני מציע להוסיף לחוק רק משפט אחד והוא: 'ראש הסיעה הגדולה יהיה ראש הממשלה'. בדרך זו, לאחר הבחירות, לא יהיה צורך בהתייעצות עם הסיעות והסמכות להקמת הממשלה תהיה קבועה בחוק ולא תהיה פתוחה לדיונים. הדבר ייצור דינמיקה אשר במסגרתה יאמרו המפלגות הגדולות: 'אם אתם רוצים שתקום ממשלה ימנית אל תצביעו למפלגה קטנה אלא לליכוד' ומנגד יתחיל להיווצר לחץ של כמה שיותר קבוצות להיכנס לתוך הליכוד ולהיות חלק ממנו". כהן סובר שהצעתו תמנע סחטנות של המפלגות הקטנות משום שראש הממשלה לא יהיה תלוי בהן כדי להקים את ממשלתו ולכן גם הקואליציות תהיינה יציבות יותר.
כך מתנהלים הדברים בארצות הברית, מסביר כהן, והמפלגות מכילות אנשים בעלי דעות רחוקות זו מזו עד מאוד: "המפלגה הרפובליקנית האמריקנית נושאת בתוכה קואליציה של אנשים מקצוות שונים. זה כמו להושיב יחד את ליברמן ואת שיטרית".
לסיום, מבהיר כהן שהצעתו לא תיאלץ את שחקני הבימה הפוליטית להתפשר או, לשנות את האידיאולוגיה שלהם יותר ממה שהם עושים עכשיו: "הרי בסוף יושבים כולם יחד בקואליציה של פשרות אז למה שהפשרות לא תיוצרנה עוד בתוך המפלגות"?.
בכל מערכת בחירות מתמודדות גם מפלגות קטנות אשר לרובן לא מנבאים סיכויים כל כך גבוהים. מיעוטן עשוי להפתיע, לזכות במנדטים רבים ואף לגדול כמו שקרה לש"ס ושינוי אך רובן עלולות להישאב, בתום מערכת הבחירות, אל תהום השכחה הקולקטיבי.
שוחחנו עם נציגי הרשימות הימניות והדתיות הקטנות אשר יבקשו בכ"ה בשבט (28 בינואר) את אמונו של הבוחר. בדקנו מה גורם להם, אנשים אשר הסקרים ולעיתים גם ההיגיון הבריא מנבא להם כישלון חרוץ, להשקיע מזמנם, מירצם וכספם כנגד כל הסיכויים. חיפשנו גם מענה לשאלה מדוע הם לא מצאו לעצמם מקום בתוך שלל המפלגות הקיימות שכן כולם מסכימים, שפילוג יתר עלול להביא לאובדן קולות של גוש הימין. כולם מסכימים אמרנו? לא בדיוק.
צומת מדברים מהבטן
מפלגת "צומת" אשר לא התמודדה בבחירות האחרונות מחדשת את פניה במערכת הבחירות הנוכחית כאשר הסמל המסחרי של המפלגה, רב אלוף במיל. רפאל איתן, מופיע על מודעות הפרסומת בלבד ולא נמצא ברשימת המתמודדים. יורשו בראשות המפלגה, משה גרין, סבור ש"צומת" תעבור את אחוז החסימה אך אינו מוכן להתחייב בכמה מנדטים תזכה: "את יודעת למי ניתנה הנבואה" הוא אומר.
גרין מקווה לזכות בקולות בוחרים שייעדו את הצבעתם למפלגת "שינוי" ובהתאם לכך מפנה אליה את עיקר חיציו: "לפיד מבסס את מפלגתו על שנאת החרדים ואילו לנו יש קשר חזק עם מורשת ישראל ומספר 4 ברשימתנו הוא יהודי חרדי. מה היא עמדתה המדינית של 'שינוי'? אף אחד אינו יודע משום שלפיד הולך עם הרוח". "צומת" קרובה ל"שינוי" בכך שהיא דוגלת בגיוס בחורי ישיבות, מתנגדת למעורבות הדת בפוליטיקה ול"חלוקת כספים ייחודיים" כלשון עיקרי מצעה.
"צומת" העכשווית ממקמת את עצמה בימין המפה הפוליטית ואינה תומכת לעת עתה, בהקמת מדינה פלשתינית: "קודם ניתן להם אוטונומיה כלכלית ושיוכיחו את עצמם ובינתיים אין לתת להם מדינה. את ערפאת עצמו צריך להעיף מכאן יחד עם כל הכנופייה שלו" מסביר גרין.
מר גרין, האם לא הייתם יכולים להתמודד במסגרות קיימות? מדוע לפצל את קולות הימין?
"השאלה טובה. ראי, כל המפלגות ללא יוצא מן הכלל הן מיקס של אנשים שמחפשים איך להגיע לפוליטיקה. 'צומת' היא אחרת, האנשים בה ערכיים. היו לי הצעות להשתלב עם האיחוד הלאומי, מארק בסן התקשר אלי ערב לפני שהגשתי את הרשימה לוועדת הבחירות, אבל אני סירבתי לרוץ יחד איתם משתי סיבות: הראשונה כדי להביע מחאה על מה שקורה עם השחיתות בפוליטיקה והשנייה מפני שלא מצאתי מפלגה שמייצגת את זכויות החקלאים והקשר לאדמה, אם הייתי מוצא, אולי הייתי נוהג אחרת".
גרין מדבר בצורה ישירה "מהבטן ולא מהראש" כהגדרתו. מרענן לפגוש פוליטיקאים או, טרום- פוליטיקאים שאינם מתפתלים. אם אכן יצליח להגיע לכנסת יהיה מעניין לשוחח עימו בעוד שנתיים- שלוש ולראות איך השפיעו מסדרונות הכנסת, שלא לומר יושבי בית הנבחרים, על סגנון דיבורו.
אהבת ישראל לא רק לספרדים
את נציגי מפלגת "אהבת ישראל" היה מאוד קשה למצוא. אין למפלגה סניף או בסיס פעולה רשמי ועם מועמדיה ניתן לשוחח באמצעות טלפונים ניידים בלבד. מועמדי המפלגה מכחישים שהיא הוקמה רק כתגובה לדחיית אריה דרעי ואנשיו משורות ש"ס ושאין להם כוונה לבנות מפלגה אמיתית שתפעל במשך שנים.
"אהבת ישראל" הוקמה על ידי יוסי כדורי, נכדו של הרב הידוע יצחק כדורי, ולפי טענת המייסדים אף בברכתו. המפלגה אשר התבססה בהתחלה על פורשי ש"ס כגון הרב אריה גמליאל שהיה אמור לעמוד בראשה ובינתיים חזר בו, מציגה מצע של קירוב לבבות: "המצע שלנו הוא כלכלי חברתי". מסביר הרב מאיר עמר, מספר 2 ברשימה: "אנחנו נתמקד בגישור בין דתיים מסורתיים וחילוניים, נעסוק בחינוך הילדים ובבעיות האבטלה".
הרב עמר מתעקש שמפלגתו אינה תואמת ש"ס ואף אינה פונה לאותו קהל יעד: "ש"ס דואגת רק לדתיים הספרדים ואילו אנחנו נדאג לכל העם, זה הוא גם קהל היעד שלנו. אנחנו רוצים לאחד את כל הציבור שפונה אל הרב כדורי בבקשות עזרה וזה הוא ציבור שבא מכל הזרמים של עם ישראל".
מבחינה מדינית נראה ש"אהבת ישראל" לא לגמרי סגורה על עצמה: "אנו רוצים לשמור על קווי ארץ ישראל השלימה אבל לא מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית" מסביר הרב עמר "שיגורו במקומות המרכזיים שלהם ואם יש בעזה התנחלויות מבודדות אפשר לפנות אותן".
ובכל זאת, איך אנשים שאחדות כל כך חשובה להם הולכים ומקימים 'מפלגה' מלשון פלגנות?
"אנחנו לא מפלגה. אנחנו תנועה".
הרב בא- גד: מנדט באשקלון
מבין כל ראשי המפלגות הנזכרות הרב בא- גד, העומד בראש רשימת "מורשת אבות" הוא היחיד שאינו משוכנע שיעבור את אחוז החסימה, למרות שיש לו סקרים מעודדים ביותר: "מאז שהודעתי על התמודדותי יש אהדה עצומה בציבור. בסקר שנערך באשקלון זכיתי במנדט אחד ובכפר סבא בשני מנדטים ובכלל, התקשורת איננה יורדת ממני".
זו אינה הפעם הראשונה בה מתמודד הרב בא- גד ברשימה עצמאית וראוי להזכיר כי האיש, ראש ישיבת נחלים, אף כיהן בעבר כחבר כנסת מטעם תנועת "מולדת". הרב בא-גד מבקש לתקן את מצב החינוך הירוד במדינה אשר התחיל לדבריו עם מתן 'זכויות תלמיד' מפליגות אשר הביאו למצב בו תלמידי תיכון אינם יודעים קרוא וכתוב. את דמי האבטלה הוא מציע לשלם למעבידים אשר יעסיקו את המובטלים ויש לו גם הצעה מהפכנית במה שנוגע לשכר חברי הכנסת: "חברי הכנסת צרכים לשמש דוגמה אישית לעם. גם הם וגם שרי הממשלה אשר מקבלים פנסיה או הכנסה ממקור אחר יעבדו בהתנדבות". לרב בא- גד, אגב, יש פנסיה והוא עצמו מוכן להתנדב בכנסת.
בתחום המדיני מציעה "מורשת אבות" להשלים עם הערבים המסכימים לחיות עימנו בשלום ולגרש את מי שלא יעשה כן.
הרב בא- גד, האם לא מצאת מפלגה קיימת אשר במסגרתה יכולת להתמודד?
"את צודקת. ניהלתי משא ומתן עם שלושה גופים להליכה משותפת: יגאל ביבי מן המפד"ל, מפלגת 'יש תקווה' של עו"ד שמחה מירון וגם שוחחתי עם פורשי ש"ס. אני הייתי מוכן לוותר על מקומי בראשות הרשימה, אך בסוף הדברים לא הסתייעו".
ובכל זאת, אם לא תעבור את אחוז החסימה, לא חבל על הקולות?
"תראי, למרות שהפעם היחידה ש'מולדת' קיבלה 3 מנדטים הייתה כשאני הייתי ברשימתה, הצעתי את עצמי לרב בני אלון ונתקלתי בסירוב. ניסיתי ללכת גם עם המפד"ל שם הייתי חבר שנים ארוכות פניתי לאפי איתם ולוועדת פריש אך יש זלזול מצד אנשים ש'נמצאים על הסוס'".
לסיום, רשימתך מורכבת מארבעה אנשים כאשר שלושה מהם נושאים את שם המשפחה בא- גד.
הרב בא- גד צוחק. "זה לא עסק משפחתי ואין כאן חלוקת רווחים. אני רציתי להגיש רשימה בה יהיו רק שני שמות שלי ושל שלמה גרוס, אך כשהגעתי לוועדת הבחירות ביקשו שהרשימה תימנה לפחות ארבעה אנשים אז הוספתי שמות של שני בני אחים".
יש תקווה לא בסיבוב הנוכחי
"אנחנו הנציגות של החרדים העובדים, הדוגלים בהשתלבות בחיי המדינה" כך מאפיין הרב שמחה מירון את מפלגתו "יש תקווה". רשימתו של מירון, עורך דין חרדי מפורסם, לא תתמודד בבחירות לכנסת ה- 16 ולא בשל חרטה שתקפה את מועמדיה - צאי פא"י - לא מסיבות פרוצדורליות: "היינו צריכים להירשם כמפלגה, אבל בגלל העיצומים במשרד הפנים לא הצלחנו לעמוד בזמנים", אומר מירון אשר ניסה, כעורך דין, למצוא פיתרון חוקי לבעיית ההגשה באיחור. "המתנתי לתשובתו של השופט חשין, אך המועמדים האחרים ברשימתי אשר ביקשו להתמודד במסגרת רשימות אחרות לא היו מוכנים להסתכן בתשובה שלילית של השופט ולכן ויתרתי על ההתמודדות. לעת עתה". מירון אינו מוכן להסגיר את שמותיהם של האנשים "כדי לא להכשיל אותם".
"יש תקווה" מתכוונת להתמודד בבחירות המקומיות הבאות ולאחר מכן להמריא למערכת הבחירות הארצית ומירון מקווה שכאן לא יסתיים הדמיון בין מפלגתו למפלגת ש"ס אשר עימה עבד שנים ארוכות: "גם כשש"ס רצה לבחירות שאלו אם יש לה מקום והנה היא זכתה בעשרה ואחר-כך בשבעה עשר מנדטים. אם אנחנו היינו מתמודדים היום כמפלגה חרדית וימנית היינו יכולים לעשות מהפכה". מירון מדבר על 50 אלף קולות בהם היה זוכה ואשר היו מעבירים אותו בביטחה את אחוז החסימה. החישוב שלו פשוט: בכל משפחה חרדית, גם אם הגבר הוא אברך, האשה עובדת ולכן, לדעתו, מייצגת מפלגתו את כל המשפחות החרדיות בישראל. גם רבנים תומכים בו, הוא מבטיח.
"יש תקווה" היא ימנית יותר משרון, "אבל לא נמצאת מימין לקליינר" אומר מירון ומנסה להסביר עמדה לא ממש מחודדת: "ארץ ישראל היא נחלת אבותינו ואנחנו מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית, אבל אנחנו גם מבינים את המצב ופתוחים לוויתורים".
לא יכולתם להתמודד במסגרת יהדות התורה?
לא. ב'יהדות התורה' מקדמים את מי שקרוב לצלחת. פרט לכך המפלגה דואגת לישיבות ולאברכים ולא למי שעובד.
ובכל זאת, 'כוחנו באחדותנו', לא?
"לא. אמנם היו מגעים עם "אהבת ישראל" ועם מפלגתו של בא- גד אבל האנשים שלי לא רצו ללכת עם מפלגות מפוקפקות אלא להתמיד בקו שלהם. הסיסמה 'כוחנו באחדותנו' היא טעות. אני דוגל בסיסמה 'מי שמצביע משפיע' ולמרות שאינני מתמודד אני אלך להצביע ביום הבחירות".
"רק לכדורי יש סיכוי"
לד"ר אשר כהן מן המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן יש דעה מוצקה על כל אחת מן המפלגות הקטנות המתמודדות והערכותיו אינן תואמות, בלשון המעטה, את אלו של נציגי המפלגות שהזכרנו: "צומת כבר ניסתה להתמודד עם רפול" מזכיר כהן "ולא עברה את אחוז החסימה ובלעדיו אין לה בכלל סיכוי. לא ברור לי מדוע אנשים מבזבזים כסף על התמודדות".
לרב בא- גד צופה כהן בין 300 ל-400 קולות ולמפלגת חרות, שסירבה להתראיין לכתבה בטענה שהיא 'אינה מפלגה קטנה שמתנדנדת סביב אחוז החסימה', מנבא כהן אלפים בודדים של קולות.
המפלגה היחידה לה נותן כהן סיכוי לעבור, אולי, את אחוז החסימה העומד על קרוב ל- 55 אלף קולות היא "אהבת ישראל": "כרגע באף סקר עדיין לא עוברת המפלגה את אחוז החסימה, אבל אולי זה כן יקרה. יוסי כדורי, מספר 1 ברשימה, טוען שיש בידו קלטת בקולו של הרב כדורי הקורא להצביע למפלגתם. אני מניח שאין להם קלטת כזו ובכל מקרה היא עדיין לא הוצגה לציבור".
ייתכן שחלק מן הקוראים רואים במפלגות הקטנות קוריוז, מן תבלין פיקנטי שמעלה חיוך ומאפשר להכניס גם הומור לתוך מערכת בחירות המתקיימת בימים כל כך מתוחים מבחינה מדינית וכלכלית. כהן מתייחס לדברים אחרת ומזכיר את מערכת הבחירות של שנת 92', שבסופה עלה יצחק רבין ז"ל לשלטון והביא עימו את הסכמי אוסלו: "בכל מערכת בחירות ישנם קולות שלא עוברים את אחוז החסימה ונזרקים לפח. עד שנת 92' לא הייתה התייחסות מיוחדת לזה משום שהיה איזון בין הגושים- חלק מקולות הימין וחלק מקולות השמאל הלכו לאיבוד והם קיזזו זה את זה, פחות או יותר. ב- 92' התמודדו 'התחיה', הרב לוינגר, ואליעזר מזרחי, שלוש מפלגות ימין אשר ביחד היוו קולות של כמעט שני מנדטים. הימין קיבל יותר קולות מן השמאל, אך בפועל איבד את השלטון וקיבלנו את הסכמי אוסלו". כהן מבהיר כי גם כמה מאות של קולות יכולים להניב מנדט בעת חלוקת העודפים ולכן הוא אינו מבין מדוע אנשים מתייחסים לכל העניין בקלות ראש.
אחוז החסימה עומד היום על 1.5% וזו אחת הסיבות לריבוי המפלגות. אנשים נוטים לחשוב שמכיוון שהאחוז נמוך הם יוכלו לעבור אותו ולהגיע לכנסת: "אולי יש מקום להעלות את אחוז החסימה אך לא באופן שיפגע בייצוג של פלג כל שהוא בחברה. בישראל אי אפשר להנהיג אחוז חסימה העומד על 5% כמו בגרמניה. מנגד, ב- 92' הפיצול לא היה על רקע אידיאולוגי, מפלגות יכלו ללכת יחד ולא הייתה הצדקה לריבוי המפלגות הזה".
הנכשלים לא מתחרטים
שנתם של מתמודדי בחירות 92' אינה נודדת בלילה, כך מסתבר. האנשים אשר רצו בשם הימין אינם מרגישים שהייתה כאן טעות אסטרטגית של מפלגות קטנות שלא השכילו להתאחד.
אליעזר מזרחי התמודד ב- 92' בראשות מפלגת "שבטי ישראל" לאחר שפרש מאגודת ישראל על רקע עמדותיו המדיניות הימניות של תאמו את רוח המפלגה.
האם האמנת שתצליח לעבור את אחוז החסימה?
"הרגשתי חובה אישית להציע את מרכולתי לציבור ונתתי לו לשפוט. הפידבק שקיבלתי מן השטח היה חזק מאוד ולכן התמודדתי".
מזרחי, שהתמודד השנה בבחירות המקדימות בליכוד ולא זכה אינו מתחרט על כך שהלך לבד ב- 92' ובכך ירדו לטמיון 2,300 הקולות בהם זכה: "אני חסיד חב"ד וכל הצעדים שעשיתי היו בהנחיות רבנים ובכללם הצעד הזה. ייתכן שגם עכשיו יאבדו קולות של הימין בגלל פיצול בין המפלגות אבל זה הוא חלק מהליך דמוקרטי אמיתי ועדיין יש הבדל במסרים שכל מפלגה נושאת". מזרחי מעיד על עצמו שהוא אינו מוטרד ממה שקרה בעקבות מערכת הבחירות ב- 92' ואומר שיש להמשיך להתפלל ולחזק את הימין.
גאולה כהן, שהתמודדה בבחירות 92' ברשימת 'התחיה', דוחה מכל וכל את דברי הטוענים שהפילוג במפלגות הימין גרם לתוצאות הבחירות להיראות כפי שנראו: "כולם אומרים ש'התחיה' והמפלגות הקטנות אשמות אבל שוכחים שהליכוד הפסיד באותה מערכת בחירות 8 מנדטים וזה העיקר. שמיר יצא למערכת הבחירות כשהוא על הגובה בסקרים, אבל בגלל משבר השביעיות עם דוד לוי הוא איבד כל יום מנדט עד שירד בשמונה מנדטים". למרות הדברים האלו מסכימה כהן שפיצול היתר בימין הוסיף על הנזק שגרם הליכוד ומודה שלו המפלגות הקטנות היו צופות נפילה כזו של הליכוד הדבר היה מדרבן אותן להתאחד.
גאולה כהן אף מביעה את דאגתה שנפילת הליכוד תחזור על עצמה במערכת הבחירות הנוכחית: "הליכוד עמד, בתחילת מערכת הבחירות, על 40 מנדטים וכעת מדובר כבר על 33 מנדטים והכל יכול להיות. המערך עוד יכול לעלות ומי ש'יאכל אותה' זה כל מחנה הימין". כהן שמחה שרוב מפלגות הימין התאחדו והן רצות יחד במסגרת "האיחוד הלאומי" אולם היא סוברת שגם במערכת הבחירות הנוכחית, זה אינו העיקר: "גם אם האיחוד הלאומי יזכה בעשרה מנדטים אז מה? מה זה יועיל אם הליכוד לא יהיה מספיק גדול כדי להקים את הממשלה הבאה?"
הרב משה לוינגר אשר התמודד גם הוא במערכת הבחירות לפני 10 שנים סירב להתייחס לנושא.
הצעה: מפה פוליטית דו- מפלגתית
דר' אשר כהן מתייחס בחיוב להצטרפותן של שלושת המפלגות "תקומה", "מולדת" ו"ישראל ביתנו" לידי רשימה אחת ואומר שיש כאן משום הפקת לקחים של מה שקרה ב- 92'.
כהן אף מציע הצעה שתגרום למספר המפלגות הקטנות לרדת באופן טבעי דבר שיגרום למפה הפוליטית הישראלית להיות בדמות שני גושים גדולים בדומה למתרחש בארצות הברית:
"אני מציע להוסיף לחוק רק משפט אחד והוא: 'ראש הסיעה הגדולה יהיה ראש הממשלה'. בדרך זו, לאחר הבחירות, לא יהיה צורך בהתייעצות עם הסיעות והסמכות להקמת הממשלה תהיה קבועה בחוק ולא תהיה פתוחה לדיונים. הדבר ייצור דינמיקה אשר במסגרתה יאמרו המפלגות הגדולות: 'אם אתם רוצים שתקום ממשלה ימנית אל תצביעו למפלגה קטנה אלא לליכוד' ומנגד יתחיל להיווצר לחץ של כמה שיותר קבוצות להיכנס לתוך הליכוד ולהיות חלק ממנו". כהן סובר שהצעתו תמנע סחטנות של המפלגות הקטנות משום שראש הממשלה לא יהיה תלוי בהן כדי להקים את ממשלתו ולכן גם הקואליציות תהיינה יציבות יותר.
כך מתנהלים הדברים בארצות הברית, מסביר כהן, והמפלגות מכילות אנשים בעלי דעות רחוקות זו מזו עד מאוד: "המפלגה הרפובליקנית האמריקנית נושאת בתוכה קואליציה של אנשים מקצוות שונים. זה כמו להושיב יחד את ליברמן ואת שיטרית".
לסיום, מבהיר כהן שהצעתו לא תיאלץ את שחקני הבימה הפוליטית להתפשר או, לשנות את האידיאולוגיה שלהם יותר ממה שהם עושים עכשיו: "הרי בסוף יושבים כולם יחד בקואליציה של פשרות אז למה שהפשרות לא תיוצרנה עוד בתוך המפלגות"?.