מספר חודשים חלפו מאז הרעישו כמה עשרות סרבני שירות ביש"ע את אמות הסיפים הציבוריות בישראל. אף שהתופעה לא הקיפה ישראלים רבים, הרי שאזרחי המדינה התקשו להשלים עם העובדה שקומץ אנשים התנגד לסרב פקודה בתקופה של עימות עם אויב, להתגאות במעשה זה ולקרוא לאחרים לנהוג כמותם.
לאלו מאיתנו שחשבו כי השתיקה התקשורתית של הסרבנים מעידה על חרטה או חזרה בתשובה, נכונה הפתעה לא נעימה: תנועת הסרבנות חיה, בועטת וקיימת וכהוכחה לכך ניתלו, שלטי חוצות בכל רחבי הארץ, אשר מקדמים את הרעיונות הללו. בצד אחד של השלט משתלחים סרבני המצפון והמוסר בהתנחלויות: "ההתנחלויות הורסות את המדינה" הם כותבים, לעיתים מוחלפת המילה 'מדינה' במילים 'ישראל' או 'ציונות'. בחלק השני, החמור יותר מבחינה חוקית, הם קוראים לכל בית ישראל לנהוג כמותם: "נלחמים למען ישראל, מסרבים לשרת בשטחים".
מאחורי השלטים עומדת תנועת "אומץ לסרב". האם קיים גוף המממן את מסע הפרסום? מדוע החליטו להוציאו לאור בעת הזו, חודש לפני הבחירות? ניסינו להפנות שאלות אלו לסרבנים אולם ללא הצלחה. לאנשים הללו יש כנראה אומץ לסרב, אך לא להתראיין.
כמעט בלתי אפשרי להתחקות אחרי אנשי "אומץ לסרב". הם מקפידים להשאיר אחריהם רק מספר טלמסר להשארת תגובות ולא קו טלפון ישיר וגלוי, הם מתקשרים לפונים אליהם כשמספר הטלפון חסום לזיהוי וגם באתר האינטרנט שלהם אין שביב של אפשרות ליצור קשר ישיר עם האנשים העומדים מאחורי התנועה.
נראה כי דרכי פעולה אלו באים להגן על הסרבנים מפני חשיפה ואכן חששם מפני זרועו הארוכה של החוק מוצדקת. על פי לשונו היבשה של סעיף 110 לחוק העונשין תשל"ז (1977) העוסק בהסתה לאי ציות, הם צפויים לתקופת מאסר של עד שבע שנים: "מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו -מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר שבע שנים".
שלטי החוצות נתלו כבר לפני שבוע אולם קול מחאה ציבורי, ולו החלש ביותר לא נשמע, כמו כן לא ננקטו צעדים בעניין מצידו היועץ המשפטי לממשלה כגון פתיחה בחקירה או הוצאת "מכתב אזהרה" למפרסמי השלטים.
היועץ המשפטי מסרב לפתוח בחקירה
עורך הדין יורם שפטל זועם על שתיקתו של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין: "זה מדהים שמתקיים מסע תעמולה עברייני בריש גלי והיועץ המשפטי אינו עושה דבר" הוא אומר. לטענתו, קיים קשר בין זהותם הפוליטית של הסרבנים ליחס היועץ אליהם: "כל ההתנהלות הזאת היא בגלל הזהות הפוליטית של מי שעומד מאחורי העניין. רובינשטיין, המבקש להיות שופט עליון מעריך שאהרון ברק לא יאהב את הפעולה שלו נגד הבריונים האלו ולכן אינו פועל".
את הטלת הרפש בהתנחלויות המתבצעת גם היא על גביי השלטים, אין דרך חוקית למנוע, אומר שפטל בצער: "כמה שזה מקומם, אין כאן אפילו עילה לתביעת לשון הרע. הדברים נכללים בתוך מסגרת של הבעת דעה".
הבאנו את הדברים לתשומת ליבו של היועץ המשפטי לממשלה, מר אליקים רובינשטיין, ומלשכת הדובר נמסר כי זו הפעם הראשונה שקמפיין ההסתה מובא לידיעתו וכי הדברים ייבדקו. באופן כללי מבהירים בלשכה כי הוחלט "שלא להעמיד לדין אזרחים הקוראים לסרבנות" (בניגוד לחיילים המסרבים שכנגדם ננקטים צעדים פיקודיים ומשפטיים מטעם רשויות הצבא). בניגוד לדבריו של שפטל מבהירים בלשכה כי מדובר ביחס אחיד לקוראים לסרב פקודה ואין זה משנה מה מיקומם על גביי המפה הפוליטית.
עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, מציין כי ניתן להעמיד לדין את הקוראים לסרבנות על פי סעיף "אי ציות" אולם יש לבדוק תחילה "אם יש עניין לציבור באכיפה פלילית דווקא, להבדיל מן השיח הציבורי". נזרי מנמק את ההחלטה שלא להעמידם לדין בכך ש"העמדתם לדין של הגורמים הקוראים לסרבנות תיתן להם בימה ציבורית רחבה ותעצים את העיסוק בנושא".
פינס ושטרית מעדפים שאזרחים יתלוננו
בנסיון להביא את הדברים ל"שיח ציבורי" כלשון אנשי היועץ המשפטי ביקשנו את תגובתו של חבר הכנסת אופיר פינס, מזכ"ל מפלגת העבודה, המבקש להצטייר כשומר חוק אדוק ובעיקר בכל הנוגע לחוקי ההסתה. פינס מיהר בעבר לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה במקרים בהם חשש כי נעשתה עבירה על חוקים אלו כמו בעת פרסום הכתבה "קורבנות הפריימריס של פואד" בעיתון "הצופה"- אז ביקש פינס מרובינשטיין לפתוח בחקירה נגד העורך ונגד המו"ל של העיתון. במקרה אחר פנה פינס לרובינשטיין לאחר אחת ההתבטאויות של רבני יש"ע ודרש ממנו "שלא לנהוג בכפפות של משי נגד רבני יש"ע המסיתים לאלימות" כלשונו.
אולם, משום מה נראה כי במקרה דנן יחרוג פינס ממנהגו. הדוברת של מזכ"ל "העבודה" התעקשה שאין זה מתפקידו להגיב על הדברים ואין לו עניין בכך: "אם יש בעיה תפני ליועץ המשפטי לממשלה ושהוא יפתח בחקירה" אמרה בתקיפות.
העלינו את הנושא גם בפני שר המשפטים מאיר שטרית ומלשכתו נמסר כי "עמדתו בנושא זה ברורה: לדעתו לא רק שתופעת הסרבנות היא שלילית, גרועה ממנה היא תופעת הגורמים המסיתים לסרבנות ויש לעקור תופעה זאת מן השורש. היועץ המשפטי יידרש לעניין ויבדוק אם יש מקום להעמיד אנשים אלו לדין ועל אחת כמה וכמה במצב של סכסוך בו אנו מצויים כעת".
האם יפנה השר שטרית אל היועץ ויבקש ממנו למהר ולבדוק את הדברים? התשובה שלילית: "אמרת שאת תפני אליו, לא?" הם אומרים לי בתמיהה "מספיקה פנייתו של אזרח, ואין צורך שגם השר יפנה ליועץ המשפטי".
אשרינו שבמדינתנו פנייתם של אזרח מן השורה ושל שר בישראל שוות בפני אושיות החוק.
לתגובות: ofralax@walla.co.il
לאלו מאיתנו שחשבו כי השתיקה התקשורתית של הסרבנים מעידה על חרטה או חזרה בתשובה, נכונה הפתעה לא נעימה: תנועת הסרבנות חיה, בועטת וקיימת וכהוכחה לכך ניתלו, שלטי חוצות בכל רחבי הארץ, אשר מקדמים את הרעיונות הללו. בצד אחד של השלט משתלחים סרבני המצפון והמוסר בהתנחלויות: "ההתנחלויות הורסות את המדינה" הם כותבים, לעיתים מוחלפת המילה 'מדינה' במילים 'ישראל' או 'ציונות'. בחלק השני, החמור יותר מבחינה חוקית, הם קוראים לכל בית ישראל לנהוג כמותם: "נלחמים למען ישראל, מסרבים לשרת בשטחים".
מאחורי השלטים עומדת תנועת "אומץ לסרב". האם קיים גוף המממן את מסע הפרסום? מדוע החליטו להוציאו לאור בעת הזו, חודש לפני הבחירות? ניסינו להפנות שאלות אלו לסרבנים אולם ללא הצלחה. לאנשים הללו יש כנראה אומץ לסרב, אך לא להתראיין.
כמעט בלתי אפשרי להתחקות אחרי אנשי "אומץ לסרב". הם מקפידים להשאיר אחריהם רק מספר טלמסר להשארת תגובות ולא קו טלפון ישיר וגלוי, הם מתקשרים לפונים אליהם כשמספר הטלפון חסום לזיהוי וגם באתר האינטרנט שלהם אין שביב של אפשרות ליצור קשר ישיר עם האנשים העומדים מאחורי התנועה.
נראה כי דרכי פעולה אלו באים להגן על הסרבנים מפני חשיפה ואכן חששם מפני זרועו הארוכה של החוק מוצדקת. על פי לשונו היבשה של סעיף 110 לחוק העונשין תשל"ז (1977) העוסק בהסתה לאי ציות, הם צפויים לתקופת מאסר של עד שבע שנים: "מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו -מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר שבע שנים".
שלטי החוצות נתלו כבר לפני שבוע אולם קול מחאה ציבורי, ולו החלש ביותר לא נשמע, כמו כן לא ננקטו צעדים בעניין מצידו היועץ המשפטי לממשלה כגון פתיחה בחקירה או הוצאת "מכתב אזהרה" למפרסמי השלטים.
היועץ המשפטי מסרב לפתוח בחקירה
עורך הדין יורם שפטל זועם על שתיקתו של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין: "זה מדהים שמתקיים מסע תעמולה עברייני בריש גלי והיועץ המשפטי אינו עושה דבר" הוא אומר. לטענתו, קיים קשר בין זהותם הפוליטית של הסרבנים ליחס היועץ אליהם: "כל ההתנהלות הזאת היא בגלל הזהות הפוליטית של מי שעומד מאחורי העניין. רובינשטיין, המבקש להיות שופט עליון מעריך שאהרון ברק לא יאהב את הפעולה שלו נגד הבריונים האלו ולכן אינו פועל".
את הטלת הרפש בהתנחלויות המתבצעת גם היא על גביי השלטים, אין דרך חוקית למנוע, אומר שפטל בצער: "כמה שזה מקומם, אין כאן אפילו עילה לתביעת לשון הרע. הדברים נכללים בתוך מסגרת של הבעת דעה".
הבאנו את הדברים לתשומת ליבו של היועץ המשפטי לממשלה, מר אליקים רובינשטיין, ומלשכת הדובר נמסר כי זו הפעם הראשונה שקמפיין ההסתה מובא לידיעתו וכי הדברים ייבדקו. באופן כללי מבהירים בלשכה כי הוחלט "שלא להעמיד לדין אזרחים הקוראים לסרבנות" (בניגוד לחיילים המסרבים שכנגדם ננקטים צעדים פיקודיים ומשפטיים מטעם רשויות הצבא). בניגוד לדבריו של שפטל מבהירים בלשכה כי מדובר ביחס אחיד לקוראים לסרב פקודה ואין זה משנה מה מיקומם על גביי המפה הפוליטית.
עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, מציין כי ניתן להעמיד לדין את הקוראים לסרבנות על פי סעיף "אי ציות" אולם יש לבדוק תחילה "אם יש עניין לציבור באכיפה פלילית דווקא, להבדיל מן השיח הציבורי". נזרי מנמק את ההחלטה שלא להעמידם לדין בכך ש"העמדתם לדין של הגורמים הקוראים לסרבנות תיתן להם בימה ציבורית רחבה ותעצים את העיסוק בנושא".
פינס ושטרית מעדפים שאזרחים יתלוננו
בנסיון להביא את הדברים ל"שיח ציבורי" כלשון אנשי היועץ המשפטי ביקשנו את תגובתו של חבר הכנסת אופיר פינס, מזכ"ל מפלגת העבודה, המבקש להצטייר כשומר חוק אדוק ובעיקר בכל הנוגע לחוקי ההסתה. פינס מיהר בעבר לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה במקרים בהם חשש כי נעשתה עבירה על חוקים אלו כמו בעת פרסום הכתבה "קורבנות הפריימריס של פואד" בעיתון "הצופה"- אז ביקש פינס מרובינשטיין לפתוח בחקירה נגד העורך ונגד המו"ל של העיתון. במקרה אחר פנה פינס לרובינשטיין לאחר אחת ההתבטאויות של רבני יש"ע ודרש ממנו "שלא לנהוג בכפפות של משי נגד רבני יש"ע המסיתים לאלימות" כלשונו.
אולם, משום מה נראה כי במקרה דנן יחרוג פינס ממנהגו. הדוברת של מזכ"ל "העבודה" התעקשה שאין זה מתפקידו להגיב על הדברים ואין לו עניין בכך: "אם יש בעיה תפני ליועץ המשפטי לממשלה ושהוא יפתח בחקירה" אמרה בתקיפות.
העלינו את הנושא גם בפני שר המשפטים מאיר שטרית ומלשכתו נמסר כי "עמדתו בנושא זה ברורה: לדעתו לא רק שתופעת הסרבנות היא שלילית, גרועה ממנה היא תופעת הגורמים המסיתים לסרבנות ויש לעקור תופעה זאת מן השורש. היועץ המשפטי יידרש לעניין ויבדוק אם יש מקום להעמיד אנשים אלו לדין ועל אחת כמה וכמה במצב של סכסוך בו אנו מצויים כעת".
האם יפנה השר שטרית אל היועץ ויבקש ממנו למהר ולבדוק את הדברים? התשובה שלילית: "אמרת שאת תפני אליו, לא?" הם אומרים לי בתמיהה "מספיקה פנייתו של אזרח, ואין צורך שגם השר יפנה ליועץ המשפטי".
אשרינו שבמדינתנו פנייתם של אזרח מן השורה ושל שר בישראל שוות בפני אושיות החוק.
לתגובות: ofralax@walla.co.il