שבועיים וחצי חלפו מאז הבחירות. פתקי הבחירות כבר נוקו מן הרחובות וגם הכרזות הגדולות נשחקו בגשמים הרבים שירדו מאז. בתחילת השבוע הטיל נשיא המדינה, משה קצב, את מלאכת הרכבת הקואליציה על יושב ראש הליכוד, אריאל שרון. גודלה חסר התקדים של מפלגת הליכוד והעובדה כי אין באופק מפלגה בעלת כוח דומה, מסייעות לשרון, המחזיק ממילא במושכות השלטון, להרכיב את הקואליציה בנחת, בלי פגישות ליליות סוערות או ועידות מרתוניות.
הדבר קיבל את ביטויו באופן החזק ביותר כאשר בתחילת השבוע שיגר אורי שני, מקורבו של ראש הממשלה ומי שממונה על המגעים הקואליציוניים מטעמו, מכתבי הזמנה לכל המפלגות כדי שיוכלו להביע את דעתן בפניו. כל המפלגות, כולל הערביות, זומנו לפגישה. כשמנצחים בהפרש גדול כל כך, אפשר להיפגש עם כולם. גם עם המתנגדים הגדולים ביותר.
אופציית הגוש
הסיעות הימניות והדתיות בכנסת, שהיו בעבר השותפות הטבעיות של הליכוד להרכבת הממשלה, אינן עוד כאלו. הכרזתה של שינוי שלא תשב בממשלה עם ש"ס ומדיניותו של שרון עצמו, שהוציאה, לעת עתה, את האיחוד הלאומי מחוץ לגדר, עלולות להשאיר חלק מן המפלגות האלו מחוץ למשחק הפוליטי. מתוך המפלגות האמורות, מי שעדיין נחשבות אופציות 'בטוחות' יחסית, הן המפד"ל ויהדות התורה, אך גם הן לא תוכלנה לשבת בממשלה בעלת קווי יסוד חילוניים מיליטנטיים.
כל הנתונים האלו מעלים שאלה נוקבת אחת: מדוע לא יקימו ארבע המפלגות המדוברות גוש דתי-ימני בן 29 מנדטים, שיעמוד כגוף אחד מול ראש הממשלה ויכריז בקול פסקני: "כולנו או אף אחת".
הכרזה כזו ודאי יכולה לתת לכל הארבע כוח רב יותר. הן תוכלנה לאלץ את שרון לקדם את ענייני הזהות היהודית החשובות להן כל כך, ומבחינה מדינית הן עשויות לסחוף אותו ימינה, ולהשאיר את מפת הדרכים הרחק מאחור. קואליציה כזו (ללא העבודה ושינוי) תמנה 69 מנדטים ותהיה מסוגלת לספק לשרון את היציבות הקואליציונית הנחוצה לו כל כך.
ובכן, מדוע לא תלכנה ארבע המפלגות יחדיו?
המפדל: "לא" למדינה פלשתינית
מצבה של המפד"ל הוא כנראה הטוב מבין ארבע המפלגות. לקביעה הזו מסכים גם שר התיירות הרב יצחק לוי. בתחילת השבוע אמר לנו הרב לוי כי למרות שיש "מגעים באוויר" כהגדרתו, כוונותיו של שרון עדיין אינן ברורות למפלגה: "אם הוא היה רוצה להקים ממשלה תוך שבוע, מצבנו היה טוב יותר. אם הוא יבקש להמתין עד המלחמה בעיראק, נצטרך להתאזר בסבלנות ולראות מה יתפתח".
ישנן שמועות על כך שהגעתם להסכמה עם שינוי.
"שטויות, אין שום הסכמה. לשינוי יש עקרונות שאי אפשר לקבל אותם כמו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, חוק נישואים אזרחיים והצבת מכסה עבור בני ישיבות בחוק טל. דברים אלו הם בלתי אפשריים מבחינתנו".
הרב לוי מסביר כי המפד"ל אינה מתנגדת לשינויים בחוק טל, אולם היא מבקשת להשאיר את העקרונות הבסיסיים על כנם, כמו חוסר הטלת מכסה על מספר בחורי הישיבות. גם את הסטטוס קוו בנושא דת ומדינה מוכנה המפד"ל לפתוח לדיון, כל עוד יועלו גם נושאים של הפרתו מן הצד החילוני, כמו מסחר בשבת. אם שינוי תחזור בה מדרישותיה, אומר הרב לוי, קיים סיכוי לשבת עמה בממשלה.
לדבריו, הרב אברהם שפירא לא הורה למפד"ל שלא להיות המפלגה הדתית היחידה בקואליציה, אולם אם המפד"ל תגיע, בסופו של דבר, להסכמה עם שינוי, גם מפלגות דתיות אחרות תוכלנה לעשות כן: "הערכתי היא כי אם אנחנו נוכל מבחינה עקרונית לשבת עם שינוי, גם ש"ס תוכל להסתדר אתם".
מה הם הקווים האדומים שלכם מבחינה מדינית?
"אם מפת הדרכים תיכלל בקווי היסוד של הממשלה, אנחנו לא נהיה חלק ממנה".
מדוע לא תלכו בגוש אחד, המפד"ל, האיחוד הלאומי יהדות התורה וש"ס?
"האיחוד הלאומי, ש"ס ויהדות התורה אינן יכולות ללכת יחד, כי אין ביניהן הסכמה על חלק מן הנושאים. לגבי הליכה משותפת שלנו עם האיחוד הלאומי, זו בעיה לסנדל אותנו אליהם. באופן עקרוני, הגושים המשותפים האלו מגבילים מאוד, והם אינם משאירים חופש פעולה למפלגות שמרכיבות אותן. פרט לכך, התבצרות שלנו בגוש הייתה מחזקת אופציה נגדית של ממשלה חילונית".
הרב לוי מאמין שהליכה נפרדת של המפד"ל וקיום מגעים עצמאיים, יכולים בסופו של דבר להועיל למפלגות האחרות בגוש: "אנחנו רוצים שש"ס והאיחוד הלאומי יהיו בממשלה, ומקווים שהמגעים שלנו יפתחו בפני המפלגות האלו את הדרך. בכל מקרה, אם המגעים עם שינוי לא יסתדרו, לא תהיה לשרון ברירה והוא יצטרך לפנות למפלגות הדתיות האחרות".
הגוש לא משתלם
הרמיזות של הרב יצחק לוי הופכות לאמירות מפורשות בפיו של שותפו למפלגה, חבר הכנסת זבולון אורלב: "גוש דתי לא יהיה וגוש ימני לא יהיה. זו תמימות לחשוב שהדבר אפשרי", הוא אומר ומסביר: "אם אתחבר לליברמן הוא ישלוט בי. הוא יקבע לי אם להיכנס לממשלה או לא, ואני אצטרך ללכת לפי השיגעונות שלו". אורלב מפסיק לרגע ומוסיף: "והוא יצטרך להסכים עם השיגעונות שלי".
"לפני הבחירות היו לנו 66 חברי כנסת ימניים-דתיים, וליברמן הביא עלינו את הבחירות המיותרות האלו. אז מה, אם הוא שוב לא ירצה להיות חבר בממשלה גם אני אצטרך להישאר בחוץ?"
ובכל זאת, המפד"ל והאיחוד הלאומי שיתפו פעולה לפני הבחירות והקימו מטה משותף, אתם יכולים לפעול ביחד.
"היה שיתוף פעולה, אבל ברמה של עשירית אחוז מכלל הפעילות".
גם עם ש"ס יהיה קשה להגיע להסכמה, אומר ח"כ אורלב: "ש"ס מתנה את כניסתה לממשלה בכך שלמוסדות החינוך שלה יינתן סכום של מיליארד שקלים. אני לא רוצה שתנאים אלו יגבילו את כניסת המפד"ל לממשלה. ללכת ביחד זה כמו לשים משקולות. אף מפלגה לא מעוניינת במשקולות המיותרות הללו".
"תראי", הוא מסכם את העניין, "אם היינו יכולים להתפשר היינו הולכים ברשימה אחת. אולי נתאם את צעדינו, אבל לא נכבול את עצמנו".
האיחוד הלאומי שואף לאיחוד
חבר הכנסת צבי הנדל מהאיחוד הלאומי דווקא חושב שהקמת חזיתות משותפות לכמה מפלגות היא דבר מבורך, אך הדבר לא עלה בידי מפלגתו: "ש"ס ויהדות התורה רצו לעשות חזית אחת בענייני דת, אך לא בענייני מדינה. אנשיהן היו מספיק הגונים לומר שהקמת מדינה פלשתינית אינה קו אדום מבחינתם. המפד"ל אמרו שהם מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית, ובשיחה עם השר הרב יצחק לוי הוא גם אמר לי שהמפד"ל אינה מסכימה ל'מפת הדרכים'. כששאלתי אותו אם זו היא עמדתה של כל המפלגה, הוא ענה לי בחיוב. אחר כך שמעתי את השר אפי איתם אומר שהמפד"ל עדיין לא החליטה אם תילחם נגד הקמת מדינה פלשתינית מתוך הממשלה או מחוצה לה. אני רק מקווה שהם יעמדו בדיבורם".
אם שתי המפלגות מתנגדות ל'מפת הדרכים', מדוע לא תלכו יחד עם המפד"ל בכל הנוגע להשתתפות בממשלה?
"המפד"ל אינה רוצה בכך. אם זה נכון שאנחנו מסומנים אצל אריק כימין קיצוני, אז למה להם להתחבר עם דבר כזה? הם הרי נחשבים 'ימין שפוי'. אם מי שאוהב את עמו ולא רוצה שייהרג ברחובות ומי שאוהב את מולדתו ולא רוצה שתיקרע לגזרים הוא ימני קיצוני, אז אני מאושר להיות כזה".
אתם לא כועסים על המפד"ל שהולכת בלעדיכם אל תוך הממשלה, הרי לפני הבחירות שיתפתם פעולה?
"לא. אין כעס", אומר הנדל אך דבריו, המתארים שיתוף פעולה חד צדדי, משקפים מרירות: "מטה הצעירים של המפלגה שלנו הגיע ואמר שהצעירים נקרעים בין הצבעה לאיחוד הלאומי והצבעה למפד"ל. הם ביקשו שהמפלגות ישתפו פעולה לפחות במבצע 'פנים אל פנים' בו עברו הצעירים מבית לבית כדי לשכנע מצביעים פוטנציאליים. הדבר הצריך כסף רב, ולאחר דיון בנושא הבענו את הסכמתנו. כשהגיעו הצעירים למפד"ל, ניסו אנשי המפלגה לשכנעם מדוע כדאי להם לעבוד רק עבור המפד"ל. בכל מקרה המפד"ל עד היום לא החזירה תשובה אם היא מסכימה לסייע במימון המבצע, ואף הקימה מטה נפרד. הצעירים שלנו בכל זאת הלכו קדימה עם הרעיון, ותמיד סיימו את דבריהם במשפט: 'לכן חשוב שתצביעו למפד"ל או לאיחוד הלאומי'".
אז אתם עבדתם גם למען המפד"ל והם לא עבדו למענכם זה מסביר את מספר המנדטים שלכם?
"אני לא רוצה לחלק ציונים, אך בערב הבחירות כולם תקפו אותנו ואנחנו לא תקפנו בחזרה. חרות והמפד"ל תקפו את ליברמן על יהדותו, שינוי ניהלה קמפיין נגד הדתיים של האיחוד הלאומי, ואפילו ראש הממשלה עצמו תקף בהתחלה את ה'ימין הקיצוני' וכדי שאנשים לא יטעו חזר ואמר במפורש את שמה של מפלגתנו. הסקרים הראו שנקבל 13-12 מנדטים, ולכן פתחו במתקפה נגדנו. אז אני יודע שאם נשארנו בכוחנו ויש לנו 7 מנדטים, אז אלו מנדטים שנאמנים לנו. אולי אנחנו צריכים ללמוד מן המפלגות האחרות ולהיות יותר אגרסיביים בפעם הבאה".
הגוש עלול ליצור קרע
הנדל השתייך בעבר למפד"ל, ובתור שכזה ביקשתי ממנו לנתח את הכוחות הפועלים במפד"ל, ולהסביר מי מתוך המפלגה מתנגד להליכה משותפת עם האיחוד הלאומי. הוא הולך כמה שנים אחורה, לתקופה בה ניסו הוא, הרב חנן פורת, הרב דרוקמן והרב יצחק לוי לפתוח את שורות המפד"ל גם לאלו ש"כיפת שמים לראשם", כהגדרתו. זבולון המר ז"ל התנגד מאוד למהלך כזה, והוביל במרכז המפלגה מאבק אימתני במטרה להשאיר את המפד"ל דתית בלבד. היום ממשיכים את הקו אורלב, יהלום ואחרים. לדברי הנדל, זהו סלע המחלוקת גם בנוגע להליכה משותפת של המפד"ל עם האיחוד הלאומי, שאינה דתית בלבד: "כשלושה חודשים לפני הבחירות, המפד"ל לחצה מאוד ש'תקומה' תתאחד עמה. רבני 'תקומה' פסקו שאפשר להתאחד רק אם הם יתחברו גם ל'ישראל ביתנו'. המפד"ל לא ידעה איך להכריע, ופנתה לשני הרבנים הראשיים לשעבר, הרב שפירא והרב אליהו. הרבנים הורו למפלגה להקים בית דין של שלושה, שיפסוק אם המפלגה יכולה להתאחד עם כלל האיחוד הלאומי.
הרבנים שישבו בדין היו הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי והרב חיים דרוקמן, והם פסקו כי המפד"ל צריכה להתחבר עם כל גורמי האיחוד הלאומי. סיכמנו את האיחוד עם השרים איתם והרב לוי, והיינו בטוחים שהעניין מובטח, אך כשההחלטה חזרה לדיון בסיעה היא גרמה למחלוקת כה גדולה שאיימה לשסע את המפלגה. כשחזרו נציגי המפד"ל לרב אליהו הוא פסק להם כי עדיף שלא יתאחדו עמנו, כדי שלא יהיה בתוכם קרע".
"ח"כ אורלב", אומר הנדל, "לא יכול להתחבר עמנו מבחינה אידיאולוגית-דתית או מבחינה לאומית. הוא מעדיף את מימד על פנינו. הוא אמר זאת כבר כמה פעמים בעבר".
בתחילת השבוע תיאר ח"כ הנדל את מצב המגעים עם משרד ראש הממשלה במילה אחת "אין". ובכל זאת, למרות הד-לגיטימציה שניסה שרון לעשות לאיחוד הלאומי, גם מפלגה זו הוזמנה לפגישה עם אורי שני.
לאיזו ממשלה תסכימו להיכנס?
"אנחנו לא רואים את עצמנו נכנסים לממשלה שהקו המדיני שלה אינו ברור, וגם לא לממשלה שתטיל את יהדותה של המדינה בספק. אנחנו לא פוסלים אף מפלגה מלבד את הערביות, ובלבד שהתוכן יהיה מדינה יהודית בלי גמגומים וללא 'ויתורים כואבים'".
הנדל אומר שהטקטיקה של ראש הממשלה היא "להפיל את כולם על ארבע", וכשכולם יהיו מותשים הוא ירכיב את ממשלתו.
ש"ס בעדיפות נמוכה
סיפור המפד"ל והאיחוד הלאומי מזכיר את סיפורן של יהדות התורה וש"ס, כאשר הראשונה מועדפת מצדו של ראש הממשלה ושינוי והשניה נמצאת בעדיפות נמוכה אצל שרון ובבחינת מוקצה אצל שינוי. אמנם, שתי המפלגות אינן מייצגות בדיוק את אותו הציבור. אולם במצב שנוצר לאחר הבחירות, בו אלה המאיימים לנתץ כל זכר להיותה של המדינה יהודית הגדילו את כוחם, ישנה ציפייה לערבות הדדית והליכה משותפת של שתי המפלגות, אם לא כרביעייה (מפד"ל-האיחוד הלאומי-יהדות התורה-ש"ס) לפחות כזוג.
ש"ס לא זומנה באופן גלוי או חשאי להתייעצות עם שרון, ונציגים מטעמה לא 'קפצו לביקור' אצל נציגי הליכוד בטרם החלו המגעים הרשמיים. שרון, מסביר ח"כ נסים זאב מש"ס, החליט לתת קדימות למפלגת העבודה ולשינוי משום שכך הכריז בעבר, וכעת הוא רוצה להראות כי הוא עומד בדיבורו. ח"כ זאב אינו מאמין כי שרון מתכוון ברצינות להקים ממשלה כזו, והוא תורם משל מעניין: "גם הקב"ה, בטרם נתן תורה לעם ישראל, חיזר אחרי אומות העולם והציע להן את התורה. הוא ידע כי העמים לא יסכימו ובכל זאת הציע, כדי שלא תהיה להם טרוניה. כך נוהג גם שרון, להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן".
לדידו של ח"כ זאב, הליכה משותפת של ארבע המפלגות אינה צריכה להיות מתואמת מראש. הדבר עשוי להתרחש באופן טבעי: "הנהגת תחבורה ציבורית בשבת היא קו אדום לכל הארבע, ושרון לא יניח למפלגתו של לפיד לטרוק את הדלת בפני ארבע מפלגות".
הוא חושב כי האופציה של ממשלת שינוי-עבודה-ליכוד תיכשל, ואז יפנה ראש הממשלה למפלגות הדתיות. לדבריו, גם אם העבודה תהיה חלק מן הממשלה שירכיב שרון מפלגת האיחוד הלאומי, לא צריכה להישאר בחוץ: "כל ההכרזות של ראש הממשלה על מדינה פלשתינית ועל 'מפת הדרכים' הן ריקות מתוכן, והן מגיעות כדי לרצות את העולם. האיחוד הלאומי יכול לשבת יחד עם העבודה באותה ממשלה, הם הרי עשו זאת בעבר".
מהם הקווים האדומים המדיניים של מפלגתך בכל הנוגע לכניסה לממשלה?
"קווי היסוד הקיימים היום מקובלים עלינו. הקווים הנוכחיים אינם מזכירים מדינה פלשתינית. אני מניח שגם מפלגת האיחוד הלאומי יכולה להיכנס לממשלה כזו".
'אגודה' בקצב הריבוי הטבעי
"לא עלתה הצעה להליכה משותפת של ארבע המפלגות, ואיני בטוח שהיא רלוונטית", אומר ח"כ משה גפני מיהדות התורה. "לכל מפלגה יש סדרי עדיפויות שונים. ליהדות התורה, למשל, בניגוד לש"ס, הישיבה בקואליציה אינה הדבר הראשון במעלה, אלא קווי יסוד של דת ומדינה".
לאחר מחשבה נוספת אומר ח"כ גפני בדומה לרב לוי, כי הליכה משותפת כזו עלולה להזיק לארבע המפלגות: "בפני שרון עומדות אופציות רבות להרכבת ממשלה. הליכה משותפת לא רק שלא תועיל, אלא תשחק לידיו של שרון כאשר יאמר לעבודה ולשינוי: 'הנה, הדתיים התאחדו', וזה ידחוף אותם לכונן ממשלת אחדות חילונית".
גם עם יהדות התורה לא נוהלו מגעים בטרם החל המשא ומתן הרשמי, וח"כ גפני מסרב לומר מה יהיו תנאי המשא ומתן של מפלגתו. "אני לא שם את העגלה לפני הסוסים. מה אני צריך להסתבך כמו טומי לפיד?" את 'תופעת שינוי' הוא מכנה "בלון נפוח שיתפוצץ מהר".
איך אתה מסביר את העובדה שלפיד 'מכשיר' אתכם ו'פוסל' את ש"ס?
"מבחינתי האמירות שלו משתוות לאלו של ילד בן שלוש שצועק בשוק. הרי אנחנו חרדים יותר מש"ס. הוא פשוט איבד את העשתונות, ובהכרזותיו אלו הוא שיחק בדיוק לידיים של אלו ששונאים אותו, משום שהוא בעצם אמר: 'עם אשכנזים אני אשב ועם ספרדים לא'".
איך קרה שמול כוחו העולה של לפיד לא הצלחתם להגדיל את מספר המנדטים שלכם?
"תוצאות הבחירות הראו לנו שגדלנו ב-20,000 קולות, שזה הגידול הטבעי שלנו. מספר ימים לפני הבחירות הייתה שאננות בכל הארץ, גם ברחוב החרדי. אנשים לא לקחו את לפיד ברצינות ולכן לא רצו לקלפיות.
"בשטח, בכל מקום אליו הגיעו נציגינו הם התקבלו באהדה ובהערכה, אפילו בצפון תל אביב אמרו להם שהם הנציגים האמיתיים של היהדות וכי המפלגה שלנו ישרה. הבעיה היא שהאהדה הזו לא תורגמה להצבעה בקלפי. אם היינו עושים הסכם עודפים נכון היינו גדלים במנדט, אבל מעבר לכך, אנחנו נצטרך לעבוד על כך שהאהדה תתורגם לקולות בקלפי".
ארבע המפלגות מפגינות אהדה אחת כלפי השניה, אך לעת עתה לא יותר. גלגלי המשא ומתן החלו לנוע, ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה, דברים משתנים משעה לשעה ומיום ליום. ייתכן שבסופו של תהליך יימצאו עצמן המפד"ל האיחוד הלאומי ש"ס ויהדות התורה יחד, בתוך הממשלה או מחוצה לה, לא מכוח תיאום מראש אלא מכוחם של עקרונות ודעות משותפים.
הדבר קיבל את ביטויו באופן החזק ביותר כאשר בתחילת השבוע שיגר אורי שני, מקורבו של ראש הממשלה ומי שממונה על המגעים הקואליציוניים מטעמו, מכתבי הזמנה לכל המפלגות כדי שיוכלו להביע את דעתן בפניו. כל המפלגות, כולל הערביות, זומנו לפגישה. כשמנצחים בהפרש גדול כל כך, אפשר להיפגש עם כולם. גם עם המתנגדים הגדולים ביותר.
אופציית הגוש
הסיעות הימניות והדתיות בכנסת, שהיו בעבר השותפות הטבעיות של הליכוד להרכבת הממשלה, אינן עוד כאלו. הכרזתה של שינוי שלא תשב בממשלה עם ש"ס ומדיניותו של שרון עצמו, שהוציאה, לעת עתה, את האיחוד הלאומי מחוץ לגדר, עלולות להשאיר חלק מן המפלגות האלו מחוץ למשחק הפוליטי. מתוך המפלגות האמורות, מי שעדיין נחשבות אופציות 'בטוחות' יחסית, הן המפד"ל ויהדות התורה, אך גם הן לא תוכלנה לשבת בממשלה בעלת קווי יסוד חילוניים מיליטנטיים.
כל הנתונים האלו מעלים שאלה נוקבת אחת: מדוע לא יקימו ארבע המפלגות המדוברות גוש דתי-ימני בן 29 מנדטים, שיעמוד כגוף אחד מול ראש הממשלה ויכריז בקול פסקני: "כולנו או אף אחת".
הכרזה כזו ודאי יכולה לתת לכל הארבע כוח רב יותר. הן תוכלנה לאלץ את שרון לקדם את ענייני הזהות היהודית החשובות להן כל כך, ומבחינה מדינית הן עשויות לסחוף אותו ימינה, ולהשאיר את מפת הדרכים הרחק מאחור. קואליציה כזו (ללא העבודה ושינוי) תמנה 69 מנדטים ותהיה מסוגלת לספק לשרון את היציבות הקואליציונית הנחוצה לו כל כך.
ובכן, מדוע לא תלכנה ארבע המפלגות יחדיו?
המפדל: "לא" למדינה פלשתינית
מצבה של המפד"ל הוא כנראה הטוב מבין ארבע המפלגות. לקביעה הזו מסכים גם שר התיירות הרב יצחק לוי. בתחילת השבוע אמר לנו הרב לוי כי למרות שיש "מגעים באוויר" כהגדרתו, כוונותיו של שרון עדיין אינן ברורות למפלגה: "אם הוא היה רוצה להקים ממשלה תוך שבוע, מצבנו היה טוב יותר. אם הוא יבקש להמתין עד המלחמה בעיראק, נצטרך להתאזר בסבלנות ולראות מה יתפתח".
ישנן שמועות על כך שהגעתם להסכמה עם שינוי.
"שטויות, אין שום הסכמה. לשינוי יש עקרונות שאי אפשר לקבל אותם כמו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, חוק נישואים אזרחיים והצבת מכסה עבור בני ישיבות בחוק טל. דברים אלו הם בלתי אפשריים מבחינתנו".
הרב לוי מסביר כי המפד"ל אינה מתנגדת לשינויים בחוק טל, אולם היא מבקשת להשאיר את העקרונות הבסיסיים על כנם, כמו חוסר הטלת מכסה על מספר בחורי הישיבות. גם את הסטטוס קוו בנושא דת ומדינה מוכנה המפד"ל לפתוח לדיון, כל עוד יועלו גם נושאים של הפרתו מן הצד החילוני, כמו מסחר בשבת. אם שינוי תחזור בה מדרישותיה, אומר הרב לוי, קיים סיכוי לשבת עמה בממשלה.
לדבריו, הרב אברהם שפירא לא הורה למפד"ל שלא להיות המפלגה הדתית היחידה בקואליציה, אולם אם המפד"ל תגיע, בסופו של דבר, להסכמה עם שינוי, גם מפלגות דתיות אחרות תוכלנה לעשות כן: "הערכתי היא כי אם אנחנו נוכל מבחינה עקרונית לשבת עם שינוי, גם ש"ס תוכל להסתדר אתם".
מה הם הקווים האדומים שלכם מבחינה מדינית?
"אם מפת הדרכים תיכלל בקווי היסוד של הממשלה, אנחנו לא נהיה חלק ממנה".
מדוע לא תלכו בגוש אחד, המפד"ל, האיחוד הלאומי יהדות התורה וש"ס?
"האיחוד הלאומי, ש"ס ויהדות התורה אינן יכולות ללכת יחד, כי אין ביניהן הסכמה על חלק מן הנושאים. לגבי הליכה משותפת שלנו עם האיחוד הלאומי, זו בעיה לסנדל אותנו אליהם. באופן עקרוני, הגושים המשותפים האלו מגבילים מאוד, והם אינם משאירים חופש פעולה למפלגות שמרכיבות אותן. פרט לכך, התבצרות שלנו בגוש הייתה מחזקת אופציה נגדית של ממשלה חילונית".
הרב לוי מאמין שהליכה נפרדת של המפד"ל וקיום מגעים עצמאיים, יכולים בסופו של דבר להועיל למפלגות האחרות בגוש: "אנחנו רוצים שש"ס והאיחוד הלאומי יהיו בממשלה, ומקווים שהמגעים שלנו יפתחו בפני המפלגות האלו את הדרך. בכל מקרה, אם המגעים עם שינוי לא יסתדרו, לא תהיה לשרון ברירה והוא יצטרך לפנות למפלגות הדתיות האחרות".
הגוש לא משתלם
הרמיזות של הרב יצחק לוי הופכות לאמירות מפורשות בפיו של שותפו למפלגה, חבר הכנסת זבולון אורלב: "גוש דתי לא יהיה וגוש ימני לא יהיה. זו תמימות לחשוב שהדבר אפשרי", הוא אומר ומסביר: "אם אתחבר לליברמן הוא ישלוט בי. הוא יקבע לי אם להיכנס לממשלה או לא, ואני אצטרך ללכת לפי השיגעונות שלו". אורלב מפסיק לרגע ומוסיף: "והוא יצטרך להסכים עם השיגעונות שלי".
"לפני הבחירות היו לנו 66 חברי כנסת ימניים-דתיים, וליברמן הביא עלינו את הבחירות המיותרות האלו. אז מה, אם הוא שוב לא ירצה להיות חבר בממשלה גם אני אצטרך להישאר בחוץ?"
ובכל זאת, המפד"ל והאיחוד הלאומי שיתפו פעולה לפני הבחירות והקימו מטה משותף, אתם יכולים לפעול ביחד.
"היה שיתוף פעולה, אבל ברמה של עשירית אחוז מכלל הפעילות".
גם עם ש"ס יהיה קשה להגיע להסכמה, אומר ח"כ אורלב: "ש"ס מתנה את כניסתה לממשלה בכך שלמוסדות החינוך שלה יינתן סכום של מיליארד שקלים. אני לא רוצה שתנאים אלו יגבילו את כניסת המפד"ל לממשלה. ללכת ביחד זה כמו לשים משקולות. אף מפלגה לא מעוניינת במשקולות המיותרות הללו".
"תראי", הוא מסכם את העניין, "אם היינו יכולים להתפשר היינו הולכים ברשימה אחת. אולי נתאם את צעדינו, אבל לא נכבול את עצמנו".
האיחוד הלאומי שואף לאיחוד
חבר הכנסת צבי הנדל מהאיחוד הלאומי דווקא חושב שהקמת חזיתות משותפות לכמה מפלגות היא דבר מבורך, אך הדבר לא עלה בידי מפלגתו: "ש"ס ויהדות התורה רצו לעשות חזית אחת בענייני דת, אך לא בענייני מדינה. אנשיהן היו מספיק הגונים לומר שהקמת מדינה פלשתינית אינה קו אדום מבחינתם. המפד"ל אמרו שהם מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית, ובשיחה עם השר הרב יצחק לוי הוא גם אמר לי שהמפד"ל אינה מסכימה ל'מפת הדרכים'. כששאלתי אותו אם זו היא עמדתה של כל המפלגה, הוא ענה לי בחיוב. אחר כך שמעתי את השר אפי איתם אומר שהמפד"ל עדיין לא החליטה אם תילחם נגד הקמת מדינה פלשתינית מתוך הממשלה או מחוצה לה. אני רק מקווה שהם יעמדו בדיבורם".
אם שתי המפלגות מתנגדות ל'מפת הדרכים', מדוע לא תלכו יחד עם המפד"ל בכל הנוגע להשתתפות בממשלה?
"המפד"ל אינה רוצה בכך. אם זה נכון שאנחנו מסומנים אצל אריק כימין קיצוני, אז למה להם להתחבר עם דבר כזה? הם הרי נחשבים 'ימין שפוי'. אם מי שאוהב את עמו ולא רוצה שייהרג ברחובות ומי שאוהב את מולדתו ולא רוצה שתיקרע לגזרים הוא ימני קיצוני, אז אני מאושר להיות כזה".
אתם לא כועסים על המפד"ל שהולכת בלעדיכם אל תוך הממשלה, הרי לפני הבחירות שיתפתם פעולה?
"לא. אין כעס", אומר הנדל אך דבריו, המתארים שיתוף פעולה חד צדדי, משקפים מרירות: "מטה הצעירים של המפלגה שלנו הגיע ואמר שהצעירים נקרעים בין הצבעה לאיחוד הלאומי והצבעה למפד"ל. הם ביקשו שהמפלגות ישתפו פעולה לפחות במבצע 'פנים אל פנים' בו עברו הצעירים מבית לבית כדי לשכנע מצביעים פוטנציאליים. הדבר הצריך כסף רב, ולאחר דיון בנושא הבענו את הסכמתנו. כשהגיעו הצעירים למפד"ל, ניסו אנשי המפלגה לשכנעם מדוע כדאי להם לעבוד רק עבור המפד"ל. בכל מקרה המפד"ל עד היום לא החזירה תשובה אם היא מסכימה לסייע במימון המבצע, ואף הקימה מטה נפרד. הצעירים שלנו בכל זאת הלכו קדימה עם הרעיון, ותמיד סיימו את דבריהם במשפט: 'לכן חשוב שתצביעו למפד"ל או לאיחוד הלאומי'".
אז אתם עבדתם גם למען המפד"ל והם לא עבדו למענכם זה מסביר את מספר המנדטים שלכם?
"אני לא רוצה לחלק ציונים, אך בערב הבחירות כולם תקפו אותנו ואנחנו לא תקפנו בחזרה. חרות והמפד"ל תקפו את ליברמן על יהדותו, שינוי ניהלה קמפיין נגד הדתיים של האיחוד הלאומי, ואפילו ראש הממשלה עצמו תקף בהתחלה את ה'ימין הקיצוני' וכדי שאנשים לא יטעו חזר ואמר במפורש את שמה של מפלגתנו. הסקרים הראו שנקבל 13-12 מנדטים, ולכן פתחו במתקפה נגדנו. אז אני יודע שאם נשארנו בכוחנו ויש לנו 7 מנדטים, אז אלו מנדטים שנאמנים לנו. אולי אנחנו צריכים ללמוד מן המפלגות האחרות ולהיות יותר אגרסיביים בפעם הבאה".
הגוש עלול ליצור קרע
הנדל השתייך בעבר למפד"ל, ובתור שכזה ביקשתי ממנו לנתח את הכוחות הפועלים במפד"ל, ולהסביר מי מתוך המפלגה מתנגד להליכה משותפת עם האיחוד הלאומי. הוא הולך כמה שנים אחורה, לתקופה בה ניסו הוא, הרב חנן פורת, הרב דרוקמן והרב יצחק לוי לפתוח את שורות המפד"ל גם לאלו ש"כיפת שמים לראשם", כהגדרתו. זבולון המר ז"ל התנגד מאוד למהלך כזה, והוביל במרכז המפלגה מאבק אימתני במטרה להשאיר את המפד"ל דתית בלבד. היום ממשיכים את הקו אורלב, יהלום ואחרים. לדברי הנדל, זהו סלע המחלוקת גם בנוגע להליכה משותפת של המפד"ל עם האיחוד הלאומי, שאינה דתית בלבד: "כשלושה חודשים לפני הבחירות, המפד"ל לחצה מאוד ש'תקומה' תתאחד עמה. רבני 'תקומה' פסקו שאפשר להתאחד רק אם הם יתחברו גם ל'ישראל ביתנו'. המפד"ל לא ידעה איך להכריע, ופנתה לשני הרבנים הראשיים לשעבר, הרב שפירא והרב אליהו. הרבנים הורו למפלגה להקים בית דין של שלושה, שיפסוק אם המפלגה יכולה להתאחד עם כלל האיחוד הלאומי.
הרבנים שישבו בדין היו הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי והרב חיים דרוקמן, והם פסקו כי המפד"ל צריכה להתחבר עם כל גורמי האיחוד הלאומי. סיכמנו את האיחוד עם השרים איתם והרב לוי, והיינו בטוחים שהעניין מובטח, אך כשההחלטה חזרה לדיון בסיעה היא גרמה למחלוקת כה גדולה שאיימה לשסע את המפלגה. כשחזרו נציגי המפד"ל לרב אליהו הוא פסק להם כי עדיף שלא יתאחדו עמנו, כדי שלא יהיה בתוכם קרע".
"ח"כ אורלב", אומר הנדל, "לא יכול להתחבר עמנו מבחינה אידיאולוגית-דתית או מבחינה לאומית. הוא מעדיף את מימד על פנינו. הוא אמר זאת כבר כמה פעמים בעבר".
בתחילת השבוע תיאר ח"כ הנדל את מצב המגעים עם משרד ראש הממשלה במילה אחת "אין". ובכל זאת, למרות הד-לגיטימציה שניסה שרון לעשות לאיחוד הלאומי, גם מפלגה זו הוזמנה לפגישה עם אורי שני.
לאיזו ממשלה תסכימו להיכנס?
"אנחנו לא רואים את עצמנו נכנסים לממשלה שהקו המדיני שלה אינו ברור, וגם לא לממשלה שתטיל את יהדותה של המדינה בספק. אנחנו לא פוסלים אף מפלגה מלבד את הערביות, ובלבד שהתוכן יהיה מדינה יהודית בלי גמגומים וללא 'ויתורים כואבים'".
הנדל אומר שהטקטיקה של ראש הממשלה היא "להפיל את כולם על ארבע", וכשכולם יהיו מותשים הוא ירכיב את ממשלתו.
ש"ס בעדיפות נמוכה
סיפור המפד"ל והאיחוד הלאומי מזכיר את סיפורן של יהדות התורה וש"ס, כאשר הראשונה מועדפת מצדו של ראש הממשלה ושינוי והשניה נמצאת בעדיפות נמוכה אצל שרון ובבחינת מוקצה אצל שינוי. אמנם, שתי המפלגות אינן מייצגות בדיוק את אותו הציבור. אולם במצב שנוצר לאחר הבחירות, בו אלה המאיימים לנתץ כל זכר להיותה של המדינה יהודית הגדילו את כוחם, ישנה ציפייה לערבות הדדית והליכה משותפת של שתי המפלגות, אם לא כרביעייה (מפד"ל-האיחוד הלאומי-יהדות התורה-ש"ס) לפחות כזוג.
ש"ס לא זומנה באופן גלוי או חשאי להתייעצות עם שרון, ונציגים מטעמה לא 'קפצו לביקור' אצל נציגי הליכוד בטרם החלו המגעים הרשמיים. שרון, מסביר ח"כ נסים זאב מש"ס, החליט לתת קדימות למפלגת העבודה ולשינוי משום שכך הכריז בעבר, וכעת הוא רוצה להראות כי הוא עומד בדיבורו. ח"כ זאב אינו מאמין כי שרון מתכוון ברצינות להקים ממשלה כזו, והוא תורם משל מעניין: "גם הקב"ה, בטרם נתן תורה לעם ישראל, חיזר אחרי אומות העולם והציע להן את התורה. הוא ידע כי העמים לא יסכימו ובכל זאת הציע, כדי שלא תהיה להם טרוניה. כך נוהג גם שרון, להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן".
לדידו של ח"כ זאב, הליכה משותפת של ארבע המפלגות אינה צריכה להיות מתואמת מראש. הדבר עשוי להתרחש באופן טבעי: "הנהגת תחבורה ציבורית בשבת היא קו אדום לכל הארבע, ושרון לא יניח למפלגתו של לפיד לטרוק את הדלת בפני ארבע מפלגות".
הוא חושב כי האופציה של ממשלת שינוי-עבודה-ליכוד תיכשל, ואז יפנה ראש הממשלה למפלגות הדתיות. לדבריו, גם אם העבודה תהיה חלק מן הממשלה שירכיב שרון מפלגת האיחוד הלאומי, לא צריכה להישאר בחוץ: "כל ההכרזות של ראש הממשלה על מדינה פלשתינית ועל 'מפת הדרכים' הן ריקות מתוכן, והן מגיעות כדי לרצות את העולם. האיחוד הלאומי יכול לשבת יחד עם העבודה באותה ממשלה, הם הרי עשו זאת בעבר".
מהם הקווים האדומים המדיניים של מפלגתך בכל הנוגע לכניסה לממשלה?
"קווי היסוד הקיימים היום מקובלים עלינו. הקווים הנוכחיים אינם מזכירים מדינה פלשתינית. אני מניח שגם מפלגת האיחוד הלאומי יכולה להיכנס לממשלה כזו".
'אגודה' בקצב הריבוי הטבעי
"לא עלתה הצעה להליכה משותפת של ארבע המפלגות, ואיני בטוח שהיא רלוונטית", אומר ח"כ משה גפני מיהדות התורה. "לכל מפלגה יש סדרי עדיפויות שונים. ליהדות התורה, למשל, בניגוד לש"ס, הישיבה בקואליציה אינה הדבר הראשון במעלה, אלא קווי יסוד של דת ומדינה".
לאחר מחשבה נוספת אומר ח"כ גפני בדומה לרב לוי, כי הליכה משותפת כזו עלולה להזיק לארבע המפלגות: "בפני שרון עומדות אופציות רבות להרכבת ממשלה. הליכה משותפת לא רק שלא תועיל, אלא תשחק לידיו של שרון כאשר יאמר לעבודה ולשינוי: 'הנה, הדתיים התאחדו', וזה ידחוף אותם לכונן ממשלת אחדות חילונית".
גם עם יהדות התורה לא נוהלו מגעים בטרם החל המשא ומתן הרשמי, וח"כ גפני מסרב לומר מה יהיו תנאי המשא ומתן של מפלגתו. "אני לא שם את העגלה לפני הסוסים. מה אני צריך להסתבך כמו טומי לפיד?" את 'תופעת שינוי' הוא מכנה "בלון נפוח שיתפוצץ מהר".
איך אתה מסביר את העובדה שלפיד 'מכשיר' אתכם ו'פוסל' את ש"ס?
"מבחינתי האמירות שלו משתוות לאלו של ילד בן שלוש שצועק בשוק. הרי אנחנו חרדים יותר מש"ס. הוא פשוט איבד את העשתונות, ובהכרזותיו אלו הוא שיחק בדיוק לידיים של אלו ששונאים אותו, משום שהוא בעצם אמר: 'עם אשכנזים אני אשב ועם ספרדים לא'".
איך קרה שמול כוחו העולה של לפיד לא הצלחתם להגדיל את מספר המנדטים שלכם?
"תוצאות הבחירות הראו לנו שגדלנו ב-20,000 קולות, שזה הגידול הטבעי שלנו. מספר ימים לפני הבחירות הייתה שאננות בכל הארץ, גם ברחוב החרדי. אנשים לא לקחו את לפיד ברצינות ולכן לא רצו לקלפיות.
"בשטח, בכל מקום אליו הגיעו נציגינו הם התקבלו באהדה ובהערכה, אפילו בצפון תל אביב אמרו להם שהם הנציגים האמיתיים של היהדות וכי המפלגה שלנו ישרה. הבעיה היא שהאהדה הזו לא תורגמה להצבעה בקלפי. אם היינו עושים הסכם עודפים נכון היינו גדלים במנדט, אבל מעבר לכך, אנחנו נצטרך לעבוד על כך שהאהדה תתורגם לקולות בקלפי".
ארבע המפלגות מפגינות אהדה אחת כלפי השניה, אך לעת עתה לא יותר. גלגלי המשא ומתן החלו לנוע, ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה, דברים משתנים משעה לשעה ומיום ליום. ייתכן שבסופו של תהליך יימצאו עצמן המפד"ל האיחוד הלאומי ש"ס ויהדות התורה יחד, בתוך הממשלה או מחוצה לה, לא מכוח תיאום מראש אלא מכוחם של עקרונות ודעות משותפים.