למרות הסקרים הלא מחמיאים, ראש עיריית ירושלים אורי לופליאנסקי לא מתייאש. "יש שני סקרים, ואחד מהם אומר שאני כן זוכה", הוא אמר לי. גם הביקורת שאליה נחשף בעקבות ביטול קבלת הפנים של יום העצמאות לא מכניעה אותו. "אמרו לי", הוא מספר בחיוך, "שכשאציג את מועמדותי יתפרו לי תיקים, ותאמין לי שתפרו לי תיק. הרי ההחלטה בכלל לא הייתה שלי אלא של גורם בכיר בעירייה שסמכתי עליו. בעירייה סברו שבמקום לקיים שני אירועים ממלכתיים גדולים, ביום העצמאות וביום ירושלים, כדאי לקיים אירוע עממי ביום העצמאות ואירוע ממלכתי ביום ירושלים. אז ערכנו בימין משה קבלת פנים עממית ל-15,000 איש, וביום ירושלים נקיים את קבלת הפנים המסורתית. להאשים אותי שהתחמקתי מאירועים ממלכתיים בשל היותי חרדי? הרי כל יום העצמאות רצתי מאירוע ממלכתי אחד למשנהו!" הוא מספר.

ראש העיר בטרנטע

לופוליאנסקי מאוהב בתפקידו, אבל טרם התרגל אליו. עוזריו מבקשים ממנו שיתרגל לשררה, אבל יושב הראש של ארגון החסד 'יד שרה' מסרב להתרגל. ראשות העיר, כך נראה, קפצה עליו ללא התראה מוקדמת, ותפסה אותו לא מוכן, לפחות מהבחינה הנפשית. "אפילו מכונית הוא לא רצה לקחת", מתלונן עוזרו גידי שמרלינג. ראש העיר הקודם, אולמרט, לקח את המכונית אתו למשרד התעשייה והמסחר, ומחליפו סירב לוולוו חדשה. "זאת העיר הענייה ביותר בארץ, אני לא יכול לנסוע בוולוו", אמר. במקום זאת ביקש מעוזריו למצוא לו מכונית ש'במקרה' נמצאת בעירייה. אז מצאו לו מכונית ישנה שעמדה בחניון ללא שימוש, שבעבר שימשה את טדי קולק. לופליאנסקי אימץ אותה, ומאז הוא נוסע אתה ברחובות העיר, ולפעמים גם נתקע. נוסע, אמרנו, בעצמו, ללא נהג. לופוליאנסקי כמו לופוליאנסקי, החל רק לאחרונה להעסיק נהג וגם זה לא תמיד. מירושלים הוא לא מעז לצאת עם הטרנטע הזאת, הוא פשוט חושש שיצטרך לחזור באוטובוס. במקום זאת נוסע ראש עיריית ירושלים לפגישות מחוץ לעיר ב'טנדר' הפשוטה שלו, עם ציוד של 'יד שרה'.

אורי לופוליאנסקי נולד בשנת 1951 בחיפה, הוא נשוי ואב ל-12 ומתגורר בשכונת סנהדריה בירושלים. הוא נכנס לתפקידו כראש העיר, ביום שני 17/2/2003, ט"ו אדר א' תשס"ג.
הוא נבחר לחבר מועצת עיריית ירושלים בשנת 1989, מאז כיהן כממלא מקום ראש העירייה ויו"ר ועדת התכנון והבנייה. בעבר שימש גם כממונה על תיק שירות משפחה וקהילה וסגן ראש העיר.
בנוסף מכהן לופוליאנסקי כחבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה וחבר במרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. בשנת 1976 הוא ייסד את 'יד שרה', על שם הסבתא שלו. כשחלתה ונזקקה לסיעוד, גילה אורי הנכד כמה אביזרים רפואיים קשים להשגה. הוא לקח על עצמו את היוזמה והחליט לייסד גמ"ח להשאלת ציוד רפואי. הסניף הקטן שהחל בביתו התפתח כיום לארגון עם 6,000 מתנדבים ב-96 סניפים ברחבי הארץ.

על פועלו זה זכה בפרסים ואותות הוקרה רבים, ביניהם פרס ישראל, אות הנשיא למתנדב, פרס יו"ר הכנסת, פרס קפלן, אות ההתנדבות מטעם איגוד אמני ישראל, התנועה למען ארץ ישראל טובה, ופרס הגרונטולוגיה. עד היום פועל בביתו של ראש העיר סניף של 'יד שרה'. המוני אזרחים באים לביתו כדי לשאול מכשיר אינהלציה או כיסא גלגלים, ואשתו וילדיו משרתים את הציבור.

"יועצים טובים לא מחליפים"

אז אולי תפרו לך תיק ביחס ליום העצמאות, אבל בכל אופן אתה חרדי. היחס שלך ליום העצמאות שונה?

"כל מי שמכהן בתפקיד ממלכתי צריך לקחת בחשבון שהוא מפסיק להיות סקטוריאלי. הוא בא אולי מתוך הציבור שאותו הוא מייצג, אבל מפסיק להיות נציג הסקטור הזה. מה שאני חושב או מה שאני מרגיש פשוט לא רלוונטי. ראש עיריית ירושלים מחויב לדברים רבים, שאני כראש עיר מתכוון לעמוד בהם. זה שהציבור שממנו אני בא החליט שיום העצמאות אינו חג דתי לא מונע ממני מלחוש ביום הזה הרגשה מיוחדת ולעשות את תפקידי כראש העיר של כל תושבי ירושלים".

הכפוף כמובן למרותו של הרב יוסף שלום אלישיב?

"הרב אלישיב הוא אכן מורי ורבי, הוא איש חכם ואני מתייעץ עמו בכל צעד שאני עושה. מנהיגים רבים מתייעצים עם אנשים בכל צעד שהם עושים. אבל האם מי שהצביע לנתניהו הצביע לארתור פינקלשטיין? האם מי שהצביע למצנע הצביע ליועצים שלו? אתה חושב שאריק שרון לא מתייעץ עם מעגל של יועצים? אז גם אני מתייעץ עם מורי ורבי".

ותמשיך להתייעץ אתו אם תבחר?

"יועצים טובים לא מחליפים".

יש דברים ששומר מצוות היה מתקשה לתמוך בהם, מצעד הגאווה למשל...

"אני חייב לומר לך שזו לא שאלה פשוטה. כראש עירייה אני חייב להתעסק בדברים שעליהם יש קונצנזוס שבהם העירייה תומכת. ראש עיר לא צריך להתעסק בכל קבוצה שכל אחד ממציא. אנהג כפי שנהגו בשנים הקודמות. העירייה כעירייה דואגת לדברים שהם בקונצנזוס והעירייה מחויבת אליהם. חוץ מזה אני לא יודע מה הייתה ההחלטה הסופית של בג"ץ בנושא".

אם בג"ץ יחייב?

"החוק מחייב ציות לבג"ץ, אין ברירה. צריך גם לדעת שראש עירייה אינו פועל בחלל ריק, יש לידו גם חברי מועצה שנבחרו באופן דמוקרטי, וגם הם חלק מהתהליכים החוקתיים שהעירייה פועלת במסגרתם".

ראש העיר של כ-ו-ל-ם

חוגים דתיים לאומיים חוששים מאפליית החינוך שלהם לעומת החרדי אם תבחר לראש עירייה.

"רובם ככולם עמדו אתי בקשר במשך 15 שנה של פעילות עירונית כסגן ראש העיר, וכולם, כולל החוגים הדתיים-לאומיים, יודעים שהפעילות הייתה עניינית ולא סקטוריאלית, פעילות למען הכלל בירושלים".

ראש עירית ירושלים זה לא סתם מנהל מוניציפלי טוב, יש בכל אופן התייחסות פוליטית לעמותות הפועלות במזרח ירושלים, כמו עיר דוד ועטרת כהנים. מה היחס שלך אליהם?

"מזרח ירושלים היא חלק בלתי נפרד מירושלים. אין ספק שצריך לפתח את עיר דוד ולהתיישב שם. זה חלק ברור ואינטגרלי של העיר בלא שום ספק. על פעולות מעין אלה צריך לברך 'ברוך מציב גבול אלמנה'".

כשנבחרת למלא את מקומו של אולמרט אמרו רבים שלא יכול להיות ראש עיר חרדי לירושלים. שלשה חודשים עברו מאז, מה אתה אומר?

"אתה מכיר את הסנטור היהודי ג'ו יוסף ליברמן? הוא מתכונן עכשיו להתמודד על נשיאות ארה"ב. יהיו שיגידו שלא יכול להיות נשיא יהודי לארה"ב, כשייבחר יראו שאפשר. גם כשנבחר ראש עיריית ניו יורק, אמרו שלא יכול להיות ראש עיר יהודי לניו יורק, והנה יש. אולי החברה האמריקאית יותר בשלה לצעד כזה, אבל אני מאמין בתושבי ירושלים. הם אנשים בעלי חושים יוצאים מן הכלל ואינם מפחדים מיהדותם. הם גאים בכך שהם תושבי העיר הזאת, והם רוצים לראות בפיתוחה. בדיוק כפי שיכול להיות ראש עיר חילוני הדואג לצרכים הדתיים, יכול להיות ראש עיר חרדי הדואג לכלל האוכלוסייה".

הכל מתחיל בכלכלה

יש בעיות רבות שראש עיריית ירושלים צריך להתמודד עמם.

לופוליאנסקי נאנח ומחייך. "ודאי. הבעיה העיקרית היא בעיה שקיימת בכל מדינת ישראל: הבעיה הכלכלית, וכמובן הבעיה הביטחונית, שבירושלים יש עליה דגש. בירושלים יש בה פי חמישה מהממוצע משפחות ברוכות ילדים, חלק גדול ממנה הם עובדי מדינה, וזה מלבד מה שקורה באזור התעשייה ובהיי טק. המצב הכלכלי הקשה בעולם גם משפיע על מדינת ישראל.

"לבעיה הביטחונית יש כמובן השפעה גדולה מאוד על הפעילות בעיר. אנחנו כעירייה, המעגל הראשון שצריך לטפל בבעיה. בהיותנו שליחי ציבור צריך תמיד לעמוד לפנינו הכלל 'כל ישראל ערבים זה בזה'. זה הבסיס של עם ישראל מימי אברהם אבינו. בעם ישראל תמיד היה ידוע שאם יש בעיה בקהילה אחת, קהילה יהודית ממקום אחר תבוא לעזרתה. קהילה שאין בה קופת צדקה היא אינה קהילה.

"הבעיה היא שאנו צריכים להתרגל למציאות אחרת. מאז קום המדינה הרגילו אותנו לכך שהמדינה נותנת הכל. חלק משיקולי קברניטי המדינה דאז לעשות זאת היו היכולת לשלוט כך על אזרחי המדינה. תהיה אזרח טוב, תקבל עבודה; לא תהיה ממושמע, תסבול מחרפת רעב. אבל צריך להבין שאין למדינה פתרונות לכל דבר. כאן בא מקומם של ארגוני הצדקה להשלמת מה שהמדינה אינה יכולה לתת.

"אין ספק שהעירייה שהיא הגורם הראשון שאליו פונה האוכלוסייה בנושאים האלה, והיא צריכה לעזור לעמותות המסייעות לאלה שאינם יכולים. בעיר כמו ירושלים צריך להתחשב במשפחות ברוכות ילדים. לדוגמא, שמעתי שיש משפחות שמחוסר תקציב לא מטיילות ביחד בגן החיות התנ"כי. אז ישבתי עם מנהל גן החיות וביקשתי ממנו להנפיק כרטיס משפחתי: הכרטיס יהיה צמוד לתעודת זהות, ובאמצעותו המשפחה תוכל להיכנס כולה בכרטיס אחד. בחשיבה נכונה אפשר לעשות את זה. תאר לך, יום שלם כל המשפחה בילתה ביחד".

יש כידוע אוכלוסייה שאינה יהודית בעיר, האם ראש עיר שומר מצוות ישנה את היחס אליה?

"האוכלוסייה הערבית היא חלק מהעיר, והחיוב שלנו אליהם כיהודים גדול יותר. אצלנו כתוב 'וחי עמך' החיוב שלי נובע לא רק מתוקף היותי ראש עיר, אלא בראש וראשונה חיוב יהודי אמיתי. אנחנו צריכים לעשות הכל להקטין את הפערים הקיימים בשכונות הערביות, גם בשירותים המוניציפליים. התשתיות שם במצב קשה, קיבלנו אותן במצב קשה עוד מהבריטים והתורכים. לא סתם קוראים לזה העיר העתיקה, היא באמת עתיקה. לעשות שם ביוב חדש יעלה המון, אז צריך להצטמצם במה שקיים. אבל נעשה את המקסימום כדי שתהיה עיר מאוחדת אחת ליהודים ולערבים".

"עיר זה לא בית סוהר"

אתה מודע לכך שיש בריחה של זוגות צעירים מהעיר. איך אתה מטפל בבעיה?

יש ירידה במספר הזוגות הבורחים. תראה, עיר זה לא בית סוהר. אני עצמי יליד חיפה, ולא רק שלא נשארתי שם, אלא הפכתי לראשי עיריית ירושלים. בכל אופן, אחד מתפקידי הוא כמובן לשמור על הגירה חיובית. ישבנו ובדקנו ממה נובעת ההגירה השלילית: בשנה שעברה היגרו מכאן 'רק' 6000 נפש, שזו ירידה משמעותית בכמות הבורחים, אבל זה לא פותר את הבעיה. אתה צריך להבין שרבע מהמהגרים עושים זאת באופן זמני עד שהדירה שלהם בפסגת זאב או בשכונה אחרת תהיה מוכנה. בינתיים הם עוברים, נגיד לבית שמש, לתקופה של שנה-שנה וחצי. מבחינתנו זו הגירה שלילית. ובאמת ההגירה השלילית נובעת בעיקר מחוסר דיור.

"הסיבה השניה היא כמובן התעסוקה. עוד אחת מהבעיות הקשות היא שבמרחק קצר מירושלים אפשר לקנות דירה במענקים נדיבים מאוד לזוגות צעירים. זאת לא חכמה גדולה, זה רק יפגע בדמוגרפיה של ירושלים. ירושלים היא בירת העם היהודי, וצריך לפעול יחד עם הממשלה כדי לעצור לחלוטין את מימדי ההגירה הזאת. אני בהחלט מתכוון לטפל בזה מיד אחרי הבחירות, אם אבחר כמובן בעזרת ה'. כבר התרעתי על כך במשרדי הממשלה, וללא ספק צריך למצוא פתרונות לבעיה".

טיפלת גם בנושא התעסוקה?

"נושא התעסוקה הוא ללא ספק בעייתי במיוחד. ביקשתי להכין מערך יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים, כדי להביא לירושלים תעסוקה. ירושלים היא עיר בירה, ויש בה הרבה מאוד מוח יהודי איכותי. יש כאן מערך ביו-טכני מהמפותחים בעולם. יש כבר הצלחות בחודש האחרון: שניים-שלושה מפעלים עומדים להגיע מארה"ב כדי להפעיל פה בתי תוכנה. המפעל יכול לתת תעסוקה ל-600 עובדים, והוא עובד כמו חברת אשראי המבצעת פעולות דרך האינטרנט.

"העירייה גם מעורבת בקורסים שהחברה תעניק לאלה שיעבדו בה. הקורסים אומנם יעלו כסף, אבל העובד יוכל לשלם אותם אחר כך דרך המשכורת. יש לזה שני יתרונות: התשלום על הקורסים הוא נמוך, והעבודה אחרי הקורס מובטחת. יש בזה גם בשורה לציבור החרדי, שלעתים מתקשה לממן את הקורסים האלה.

יש בעיות רבות בהר הזיתים. הכל מוזנח, מה הפתרון?

"פעלתי בעניין כממלא מקום ראש העיר וממונה על תוכנית ובנייה יחד עם משרדי התיירות והשיכון. הייתה השקעה של עשרות מיליונים בגדר תאורה ודרכים. ואני מודה שזה רחוק מלהיות מושלם, אבל חל שיפור גדול מאוד. אי אפשר להשוות את מה שהיה למה שיש היום. ההתחלה כבר קיימת, ואני מקווה שנוכל להשלים את התוכנית והר הזיתים יקבל את היחס המגיע לו על פי קדושתו, על כל מה שמשתמע מכך".

שמילר לא יהיה מובטל

מה דעתך על הפוליטיקה החרדית הפנימית, חיים מילר למשל רץ ברשימה נפרדת?

לופוליאנסקי מחייך. "ככה זה בערב בחירות. אבל יש בעיה אמיתית, צריך לסדר לנבחרי הציבור איזה קרן פנסיה. אני חושב שהריצה של חיים מילר ברשימה נפרדת נובעת קודם כל מהבעיה האמיתית שאין לאיש סידור עבודה לאחר מכן, אין לו לאן ללכת. יושב לו אדם בעירית ירושלים 15 שנה, עסוק כל כולו לתועלת הציבור ואף אחד לא יכול להתעלם מהעובדה שחיים מילר עשה רבות למען הציבור. ופתאום, בגלל החלטה של האדמו"ר מגור, שאינני במדרגה לבקר אותו, ודאי יש לו סיבות טובות לכך, מוצא עצמו מילר במעמד נחות יותר מעובד עירייה שיש לו ועד עובדים שדואג לו. מה יעשה אדם כזה? ילך הביתה סתם כך כאילו לא קרה דבר?

"כל אחד שרץ למשרה ציבורית צריך לראות מה הוא יכול לתרום לכך שהציבור יקבל שרות טוב יותר. אני עצמי פניתי לשולחיי ואמרתי להם שאינני מחפש תעסוקה. אנשים אומרים לי שאני מסוגל לנהל את העיר הזאת. אבל הם צריכים לדעת שעיריית ירושלים זה לא 'יד שרה', וטוב שכך. יד שרה הוא ארגון חסד וולונטרי. בארגון מנהלתי יש ביורוקרטיה, אי אפשר אחרת".

מה כן אפשר?

אפשר לשפר את השרות לאזרח. עכשיו לראשונה הכנסנו לעירייה פרס חדש, פרס העובד האדיב. לכל עובד יהיה ביגוד הולם ותג עם שמו על הבגד וגם על השולחן. כששמך גלוי וידוע אתה מתנהג אחרת לחלוטין. פרט לכך, מי שינהג באדיבות יתר יקבל על כך פרס. זה ישפר את השרות לאזרח בעירייה.