גם השנה ביום ירושלים תדריך מדרשת "ראשית ירושלים" עשרות קבוצות ברחבי העיר, אלא שהפעם במתכונת מצומצמת יותר. לפני כשבוע הודיע חזי רז, מנכ"ל המדרשה, למחצית העובדים על פיטוריהם האפשריים בסוף החודש. אם במהלך החודש הבא לא יחול שיפור במצב, יאלץ רז לפטר גם את המחצית השניה ולשתק בכך כמעט לחלוטין את פעילות המדרשה .
מצב העסקים בעיר העתיקה בכלל וברובע היהודי בפרט קשה. כל הגורמים שעוסקים בדבר מסכימים שמספר המבקרים בעיר ירד באופן משמעותי מאז תחילת העימות הנוכחי. "יש ירידה של 85 אחוז בכמות המבקרים מהתקופה שלפני אירועי אוקטובר 2000 ", אומר משה בקשי, סמנכ"ל לפיתוח הרובע היהודי. "ממש כואב לראות את זה. אם לא ישתנו הנסיבות לא יהיה פתרון".
"הבעיות התחילו בשנת 2000", מספר רז. משרד החינוך, בראשות יוסי שריד, קיצץ באופן דרסטי בתקציבי המדרשות. "אם בשנת 1999 קיבלנו תקציב של 670 אלף שקל, בשנת 2000 הקציב המשרד 170 אלף שקל בלבד". אלא שכאן לא הסתיימו הצרות של המדרשה. "הבור השני שנכנסנו אליו היה אירועי אוקטובר באותה השנה. מיד אחרי ראש השנה, תוך יום וחצי, איבדנו הזמנות בהיקף של 90 אלף ש"ח. כל זה אחרי שהשקענו כבר את כל הדרוש כדי להיערך לכמות גדולה של מבקרים. החורף שלאחר מכן היה קשה ורק קבוצות מעטות הגיעו לבקר בעיר. המדרשה נכנסה לחובות גדולים. הנהלת העמותה גייסה 70 אלף דולר בארצות הברית כדי לאפשר לנו לשרוד".
אבל לא רק "ראשית ירושלים" היתה בין הנפגעים. שרה מלכה, משנה למנכ"ל החברה לפיתוח מזרח ירושלים, מספרת על כמות מבקרים קטנה והולכת בשנים האחרונות. "שנת 2002 הייתה הכי קשה", היא מספרת. "אם בשנת 2000, בתקופת השיא, ביקרו בטיילת, מרכז דוידסון ובגן האופל יותר מ-200 אלף איש, בשנת 2002 הגיעו פחות מ-100 אלף". את הכמות המצומקת מסבירה מלכה בירידה הדרסטית בכמות התיירים המגיעים מחו"ל. "התיירים שמגיעים היום משתייכים לאחת משתי קטגוריות - יהודים שהסוכנות מביאה או נוצרים אוהדי ישראל." ירידה נוספת נרשמה גם בחזית בתי הספר. "יש ירידה של 80 אחוז. ובתי הספר שכבר מגיעים הם בעיקר דתיים מאזור יש"ע וירושלים".
גם בעמותת אלעד מספרים על ירידה משמעותית במספר המבקרים, המתבטאת בעיקר במיעוט התיירות ובמספר מצומצם של בתי ספר שמגיעים לירושלים. אלא שכאן המצב טוב יחסית. "יש תנופה מסויימת. יחסית למצב, עיר דוד לא מתה", מספר אודי רגוניס, מנהל מרכז המבקרים של עיר דוד. גם במנהרות הכותל המצב בסדר. "יש אמנם ירידה של 50 אחוז כיוון שפעם האתר היה פתוח 20 שעות ביממה, אבל הרבה קבוצות ממשיכות להגיע אלינו גם בימים אלה", אומרים שם.
כשמדברים על תיירות פנים מתכוונים ברובע בעיקר למשפחות השייכות למגזר הדתי. "הציבור החילוני מדיר רגליו מהעיר העתיקה", קובעת מלכה. "הישראלים חוששים לבא לירושלים בכלל ולעיר העתיקה במיוחד. תל אביבים פשוט לא מגיעים לכאן". לקביעה זו מצטרף רגוניס, "חילונים כמעט ולא רואים. רוב המטיילים הם דתיים."
"אנשים חוששים להגיע לירושלים", מסבירה שרה הוך, מנהלת האגף הירושלמי של יד בן צבי (מרכז רחל ינאית). הורים מעדיפים משום מה לשלוח את ילדיהם למערב העיר, למרות שהרובע היהודי הרבה יותר בטוח". גם לרז יש ביקורת על המטייל המקומי, "הטענה שלי היא אל המחנכים וההורים", הוא אומר. "אנשים מזניחים את ירושלים. אם הם מפחדים, שייקחו מלווה עם נשק. צריכה להיות הבנה שירושלים היא ערך מספיק חשוב. לא צריך לחשוב עליה רק דרך הארנק. אנשים מבוגרים מסתובבים ברובע היהודי ושואלים איפה נמצא הכותל".
דרך הכיס
אבל למרות הכל התייר הישראלי מגיע. בעיקר כנראה בגלל פעולות סיבסוד של משרד התיירות ועיריית ירושלים, שעושים הכל במטרה להוריד את העלויות הגבוהות עבור המטייל הישראלי. "משרד התיירות השקיע מאמצים רבים כדי לעודד תיירות פנים, וזה מה שמחזיק אותנו כיום", מודה מלכה. "משרד התיירות ושמואל שקדי סגן ראש העיר עשו ככל יכולתם כדי לעזור", מספר רז.
בפסח האחרון, למשל, היה מבצע שנקרא "אגדה ירושלמית" - כרטיס משפחתי משולב לכל האתרים בעיר העתיקה. "במשך יומיים פקדו את העיר מעל 6,000 איש", מספרת מלכה. ביום ירושלים יהיו האתרים פתוחים גם בלילה. "זו הזדמנות לבא לבקר", היא אומרת. גם ביד בן צבי מסתמכים על תקציבים. "אנחנו מנסים להוריד את עלויות הטיולים בעזרת תקציבים ממשרד התיירות והעיריה או דרך תרומות עבור פרוייקט בר מצוה", אומרת הוך. "בחופש הגדול יזמנו את 'פסטיבל אנשים'. המחיר היה 20 ש"ח למבוגר ו-10 ש"ח לילד. הגיעו אלפי אנשים, למרות שני פיגועים שהיו באותו שבוע".
הוך מסבירה שאם מציעים לאנשים מחירים טובים הם יבואו - "אמנם היו ביטולים אבל למרות הכל הגיעו רבים".
יש גם יוזמות מקוריות המנסות להציל את המצב. "כשהבנו שהמצב לא ישתפר בתקופה הקרובה ואנשים לא יבואו לטייל בירושלים, שינינו גישה", מספר רז. "למרות ש-98 אחוז מהפעילות שלנו הייתה סיורים בירושלים, החלטנו לצאת מהעיר ולהגיע אל האנשים. כל זה בבחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך".
במדרשת ראשית ירושלים, שבימים רגילים מתעסקת בעיקר בסיורים בכל רחבי העיר ולא מתמקדת באזור או תקופה, החליטו להשקיע במצגות אור קוליות, בהרצאות וביוזמות אחרות. כך למשל, הפך סיור בעקבות אגדות ירושלמיות לתאטרון בובות נייד. בשנת 2001 היוו הפעילויות שאינן סיורים כ-40 אחוז מכלל הפעילות ואילו ב-2002 גדל היקפן ל-60 אחוז. "למעשה חזרנו לאותו היקף עבודה של 26 אלף מבקרים, אבל רק מעט מזה הם סיורים. הבעיה היא שפעילות כזו מכניסה הרבה פחות כסף".
כדי לפתור את הבעיה מגייסים באלעד את צה"ל. "אנחנו מתבססים על סדרות חינוך של צה"ל שעוברות אצלנו ועל ימים מיוחדים. יום ירושלים, למשל, יהיה כאן מפוצץ". באלעד פיתחו רעיון נוסף: תיירות חרדית. ביום ג' הבא, לדוגמא, יחול יום פטירתו של רבי עובדיה מברטנורא ויש גם ימי ציון ואירועים נוספים.
בחברה לפיתוח מזרח ירושלים מנסים להפוך את הכרטיס המשולב שהיה בפסח למשהו קבוע. "המחיר יחזיר לכאן את האנשים", אומרת מלכה. רעיון אחר שהיא מנסה לקדם הוא סיבסוד אוטובוס ומדריך על יד משרדי הממשלה לכל קבוצת מטיילים. "העלות תהיה עבור האתרים ועבור בתי המלון, וגם שם ניתן לעשות מבצעים". "צריך להשקיע בפירסום מאסיבי", אומר בקשי. "התחושה של חוסר ביטחון מוטעית. בפועל, הפיגועים לא הגיעו לכאן".
לאריה קינג, מועמד מטעם האיחוד הלאומי יש רעיון נוסף. "אנחנו הופכים את הר הזיתים לאתר תיירות. יש בו הרבה אתרים יהודיים כמו קברי הנביאים או מצפה רחבעם זאבי".
"היות והממשלה והעירייה החליטו לא לתמוך בהתיישבות יהודית במזרח ירושלים, קו העימות עבר לעיר העתיקה", מסביר עו"ד שמואל קספר, מועמד מטעם תקומה לירושלים למועצת העיר. "אם קו העימות ינוע מזרחה ממילא אנשים ירגישו יותר בטוחים בעיר העתיקה, וכך התיירות תשגשג ובתי ספר ישובו לבקר בעיר."
"זה כמו בכל הארץ, אי אפשר להפריד את האזור הזה משאר המדינה", טוען אריה קינג, איש האיחוד הלאומי. הוא ממליץ לשנות את ההגדרה של העיר העתיקה. "לתיירות בירושלים יש משמעות פוליטית מעבר לתיירות סתם. כשתייר בא לעיר ורואה אותה שוממה זה אומר לו משהו". ראשית, הוא ממליץ להוריד את הארנונה באזור. "לא יכול להיות שדורשים בעיר העתיקה סכומי עתק". שנית, הוא ממליץ לאפשר לסוחרי הרובע הנוצרי והמוסלמי להיפתח לתיירות יהודית. "ברבעים האלה כמעט כל הסוחרים פונים לתיירים נוצריים. אם שרת החינוך הייתה מאפשרת סיורים יהודיים ברובע המוסלמי והנוצרי, מיד היה אפשר לראות איך העסקים הערביים פונים למבקר היהודי ומוכרים יודאיקה ומזכרות. זה היה מחזק אותנו גם כלפיהם. הם היו מרגישים שהם חיים במדינה יהודית."
שלישית, הוא מציע לטפל בנושא איכות הסביבה. "לא יתכן שהרובע הנוצרי והרובע המוסלמי יראו כמו ג'בליה. בן אדם שמגיע לשם לא יכול שלא להסיק שהאחיזה שלנו במקום היא זמנית."
בינתיים פונה חזי רז לכל הגורמים הרלוונטים במטרה להשיב את המדרשה לפעילות במהירות האפשרית. "כבר גמרתי לזעוק", הוא אומר. "עכשיו אני חוזר לעשייה. וברוך השם כבר מורגשת התאוששות לקראת יום ירושלים".
מצב העסקים בעיר העתיקה בכלל וברובע היהודי בפרט קשה. כל הגורמים שעוסקים בדבר מסכימים שמספר המבקרים בעיר ירד באופן משמעותי מאז תחילת העימות הנוכחי. "יש ירידה של 85 אחוז בכמות המבקרים מהתקופה שלפני אירועי אוקטובר 2000 ", אומר משה בקשי, סמנכ"ל לפיתוח הרובע היהודי. "ממש כואב לראות את זה. אם לא ישתנו הנסיבות לא יהיה פתרון".
"הבעיות התחילו בשנת 2000", מספר רז. משרד החינוך, בראשות יוסי שריד, קיצץ באופן דרסטי בתקציבי המדרשות. "אם בשנת 1999 קיבלנו תקציב של 670 אלף שקל, בשנת 2000 הקציב המשרד 170 אלף שקל בלבד". אלא שכאן לא הסתיימו הצרות של המדרשה. "הבור השני שנכנסנו אליו היה אירועי אוקטובר באותה השנה. מיד אחרי ראש השנה, תוך יום וחצי, איבדנו הזמנות בהיקף של 90 אלף ש"ח. כל זה אחרי שהשקענו כבר את כל הדרוש כדי להיערך לכמות גדולה של מבקרים. החורף שלאחר מכן היה קשה ורק קבוצות מעטות הגיעו לבקר בעיר. המדרשה נכנסה לחובות גדולים. הנהלת העמותה גייסה 70 אלף דולר בארצות הברית כדי לאפשר לנו לשרוד".
אבל לא רק "ראשית ירושלים" היתה בין הנפגעים. שרה מלכה, משנה למנכ"ל החברה לפיתוח מזרח ירושלים, מספרת על כמות מבקרים קטנה והולכת בשנים האחרונות. "שנת 2002 הייתה הכי קשה", היא מספרת. "אם בשנת 2000, בתקופת השיא, ביקרו בטיילת, מרכז דוידסון ובגן האופל יותר מ-200 אלף איש, בשנת 2002 הגיעו פחות מ-100 אלף". את הכמות המצומקת מסבירה מלכה בירידה הדרסטית בכמות התיירים המגיעים מחו"ל. "התיירים שמגיעים היום משתייכים לאחת משתי קטגוריות - יהודים שהסוכנות מביאה או נוצרים אוהדי ישראל." ירידה נוספת נרשמה גם בחזית בתי הספר. "יש ירידה של 80 אחוז. ובתי הספר שכבר מגיעים הם בעיקר דתיים מאזור יש"ע וירושלים".
גם בעמותת אלעד מספרים על ירידה משמעותית במספר המבקרים, המתבטאת בעיקר במיעוט התיירות ובמספר מצומצם של בתי ספר שמגיעים לירושלים. אלא שכאן המצב טוב יחסית. "יש תנופה מסויימת. יחסית למצב, עיר דוד לא מתה", מספר אודי רגוניס, מנהל מרכז המבקרים של עיר דוד. גם במנהרות הכותל המצב בסדר. "יש אמנם ירידה של 50 אחוז כיוון שפעם האתר היה פתוח 20 שעות ביממה, אבל הרבה קבוצות ממשיכות להגיע אלינו גם בימים אלה", אומרים שם.
כשמדברים על תיירות פנים מתכוונים ברובע בעיקר למשפחות השייכות למגזר הדתי. "הציבור החילוני מדיר רגליו מהעיר העתיקה", קובעת מלכה. "הישראלים חוששים לבא לירושלים בכלל ולעיר העתיקה במיוחד. תל אביבים פשוט לא מגיעים לכאן". לקביעה זו מצטרף רגוניס, "חילונים כמעט ולא רואים. רוב המטיילים הם דתיים."
"אנשים חוששים להגיע לירושלים", מסבירה שרה הוך, מנהלת האגף הירושלמי של יד בן צבי (מרכז רחל ינאית). הורים מעדיפים משום מה לשלוח את ילדיהם למערב העיר, למרות שהרובע היהודי הרבה יותר בטוח". גם לרז יש ביקורת על המטייל המקומי, "הטענה שלי היא אל המחנכים וההורים", הוא אומר. "אנשים מזניחים את ירושלים. אם הם מפחדים, שייקחו מלווה עם נשק. צריכה להיות הבנה שירושלים היא ערך מספיק חשוב. לא צריך לחשוב עליה רק דרך הארנק. אנשים מבוגרים מסתובבים ברובע היהודי ושואלים איפה נמצא הכותל".
דרך הכיס
אבל למרות הכל התייר הישראלי מגיע. בעיקר כנראה בגלל פעולות סיבסוד של משרד התיירות ועיריית ירושלים, שעושים הכל במטרה להוריד את העלויות הגבוהות עבור המטייל הישראלי. "משרד התיירות השקיע מאמצים רבים כדי לעודד תיירות פנים, וזה מה שמחזיק אותנו כיום", מודה מלכה. "משרד התיירות ושמואל שקדי סגן ראש העיר עשו ככל יכולתם כדי לעזור", מספר רז.
בפסח האחרון, למשל, היה מבצע שנקרא "אגדה ירושלמית" - כרטיס משפחתי משולב לכל האתרים בעיר העתיקה. "במשך יומיים פקדו את העיר מעל 6,000 איש", מספרת מלכה. ביום ירושלים יהיו האתרים פתוחים גם בלילה. "זו הזדמנות לבא לבקר", היא אומרת. גם ביד בן צבי מסתמכים על תקציבים. "אנחנו מנסים להוריד את עלויות הטיולים בעזרת תקציבים ממשרד התיירות והעיריה או דרך תרומות עבור פרוייקט בר מצוה", אומרת הוך. "בחופש הגדול יזמנו את 'פסטיבל אנשים'. המחיר היה 20 ש"ח למבוגר ו-10 ש"ח לילד. הגיעו אלפי אנשים, למרות שני פיגועים שהיו באותו שבוע".
הוך מסבירה שאם מציעים לאנשים מחירים טובים הם יבואו - "אמנם היו ביטולים אבל למרות הכל הגיעו רבים".
יש גם יוזמות מקוריות המנסות להציל את המצב. "כשהבנו שהמצב לא ישתפר בתקופה הקרובה ואנשים לא יבואו לטייל בירושלים, שינינו גישה", מספר רז. "למרות ש-98 אחוז מהפעילות שלנו הייתה סיורים בירושלים, החלטנו לצאת מהעיר ולהגיע אל האנשים. כל זה בבחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך".
במדרשת ראשית ירושלים, שבימים רגילים מתעסקת בעיקר בסיורים בכל רחבי העיר ולא מתמקדת באזור או תקופה, החליטו להשקיע במצגות אור קוליות, בהרצאות וביוזמות אחרות. כך למשל, הפך סיור בעקבות אגדות ירושלמיות לתאטרון בובות נייד. בשנת 2001 היוו הפעילויות שאינן סיורים כ-40 אחוז מכלל הפעילות ואילו ב-2002 גדל היקפן ל-60 אחוז. "למעשה חזרנו לאותו היקף עבודה של 26 אלף מבקרים, אבל רק מעט מזה הם סיורים. הבעיה היא שפעילות כזו מכניסה הרבה פחות כסף".
כדי לפתור את הבעיה מגייסים באלעד את צה"ל. "אנחנו מתבססים על סדרות חינוך של צה"ל שעוברות אצלנו ועל ימים מיוחדים. יום ירושלים, למשל, יהיה כאן מפוצץ". באלעד פיתחו רעיון נוסף: תיירות חרדית. ביום ג' הבא, לדוגמא, יחול יום פטירתו של רבי עובדיה מברטנורא ויש גם ימי ציון ואירועים נוספים.
בחברה לפיתוח מזרח ירושלים מנסים להפוך את הכרטיס המשולב שהיה בפסח למשהו קבוע. "המחיר יחזיר לכאן את האנשים", אומרת מלכה. רעיון אחר שהיא מנסה לקדם הוא סיבסוד אוטובוס ומדריך על יד משרדי הממשלה לכל קבוצת מטיילים. "העלות תהיה עבור האתרים ועבור בתי המלון, וגם שם ניתן לעשות מבצעים". "צריך להשקיע בפירסום מאסיבי", אומר בקשי. "התחושה של חוסר ביטחון מוטעית. בפועל, הפיגועים לא הגיעו לכאן".
לאריה קינג, מועמד מטעם האיחוד הלאומי יש רעיון נוסף. "אנחנו הופכים את הר הזיתים לאתר תיירות. יש בו הרבה אתרים יהודיים כמו קברי הנביאים או מצפה רחבעם זאבי".
"היות והממשלה והעירייה החליטו לא לתמוך בהתיישבות יהודית במזרח ירושלים, קו העימות עבר לעיר העתיקה", מסביר עו"ד שמואל קספר, מועמד מטעם תקומה לירושלים למועצת העיר. "אם קו העימות ינוע מזרחה ממילא אנשים ירגישו יותר בטוחים בעיר העתיקה, וכך התיירות תשגשג ובתי ספר ישובו לבקר בעיר."
"זה כמו בכל הארץ, אי אפשר להפריד את האזור הזה משאר המדינה", טוען אריה קינג, איש האיחוד הלאומי. הוא ממליץ לשנות את ההגדרה של העיר העתיקה. "לתיירות בירושלים יש משמעות פוליטית מעבר לתיירות סתם. כשתייר בא לעיר ורואה אותה שוממה זה אומר לו משהו". ראשית, הוא ממליץ להוריד את הארנונה באזור. "לא יכול להיות שדורשים בעיר העתיקה סכומי עתק". שנית, הוא ממליץ לאפשר לסוחרי הרובע הנוצרי והמוסלמי להיפתח לתיירות יהודית. "ברבעים האלה כמעט כל הסוחרים פונים לתיירים נוצריים. אם שרת החינוך הייתה מאפשרת סיורים יהודיים ברובע המוסלמי והנוצרי, מיד היה אפשר לראות איך העסקים הערביים פונים למבקר היהודי ומוכרים יודאיקה ומזכרות. זה היה מחזק אותנו גם כלפיהם. הם היו מרגישים שהם חיים במדינה יהודית."
שלישית, הוא מציע לטפל בנושא איכות הסביבה. "לא יתכן שהרובע הנוצרי והרובע המוסלמי יראו כמו ג'בליה. בן אדם שמגיע לשם לא יכול שלא להסיק שהאחיזה שלנו במקום היא זמנית."
בינתיים פונה חזי רז לכל הגורמים הרלוונטים במטרה להשיב את המדרשה לפעילות במהירות האפשרית. "כבר גמרתי לזעוק", הוא אומר. "עכשיו אני חוזר לעשייה. וברוך השם כבר מורגשת התאוששות לקראת יום ירושלים".