מאז דימם לוחם מג"ב מדחת יוסף למוות, נאבקת עמותת 'איכפת' לבירור והוכחת זהותו של מי שאחראי למציאות ההזויה שהתרחשה באותו ראש השנה בלתי נשכח. את אנשי העמותה מטריד המחשבה שכל צמרת צה"ל היתה מצויה בעמדת תצפית במרחק של שבע מאות מטרים בלבד מקבר יוסף, ובעוד ערוך ומוכן, כולל כוח יחידת 'חרוב' למשימת החילוץ מקיפים פורעים פלשתינים את האתר, יורים לתוכו, משליכים לעברו רימוני יד ומטעני חבלה . במכשיר הקשר נשמעים קולותיהם של חיילי משמר הגבול והפרמדיק הקוראים לעזרה ומתארים את מצבו המידרדר של מידחת יוסף הפצוע, ולמרות זאת איש אינו יוצא לעזרת הלכודים.
הימים ימי ראשית הלחימה הפלשתינית וההגדרות באשר לזהות האויב טרם הובררו והוטמעו בצמרת המדינית והבטחונית. משנדרש לנושא לא אחת בראיונות לתקשורת, חזר ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, על טענתו כי האחראים להחלטה שלא לחלץ את הלכודים במתחם הקבר הם אנשי הדרג הצבאי. "אני סומך על שיקול דעתו של הדרג הצבאי", חזר ברק ואמר .
מאז הוקמה עמותת 'איכפת' מנסים חבריה להוכיח שמקור ההוראה היה מעל לדרג הצבאי, קרי בדרג הפוליטי. משך כל התקופה הזו לא כיוונו פומבית את האצבע לעבר ברק עצמו, אולם בשבוע שעבר, לראשונה, הסיר שופט בג"ץ טירקל את המסווה מעל הכינוי "הדרג הפוליטי" כששם את הקלפים על השולחן וקבע כי פירושן של המילים הללו הוא אחד -אהוד ברק.
את הדברים אמר השופט במהלך פתיחת הדיון בעתירת 'איכפת' להקמת וועדת חקירה ממלכתית לבירור האירועים שהביאו למותו של מידחת יוסף ז"ל. בעבר דחתה המדינה את בקשת העמותה בטענה שהעניין נבדק על ידי וועדת בדיקה צבאית (בראשות האלוף יורם יאיר, יה-יה), ואין כל סיבה לפתוח את העניין מחדש. משלא התקבלה טענתה זו של המדינה, ובג"ץ חייב את המדינה לתת תשובות ברורות יותר לדרישה, הועברה המלצה למסור את העניין לעיונה של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. המלצה זו הביאה את המדינה לבקש דחייה נוספת בדיון ורק בשבוע שעבר החל הדיון המיוחל בבג"ץ.
בג"ץ מתחמק
"מיד בפתח הדיון", מספרת יו"ר 'איכפת', הגברת שרה דורפמן, "ביקש מאתנו השופט להוריד את הבקשה מסדר היום. וכאילו לא די, בסופו של הדיון גם ביקש מעורך הדין שלנו ללכת למשפחתו של מידחת יוסף ולבקש מהם לרדת מהעניין. את הבקשה שלו נימק השופט בתואנה ' שלא להוסיף צער על הצער הקיים'. זו שערורייה בעיני. בית המשפט מבקש מאתנו לעשות למענו את העבודה השחורה", היא אומרת ומסבירה "בית המשפט חושש מעימות חזיתי עם המערכת הפוליטית ובמקום להחליט הוא מעדיף להודיע דרכנו למשפחה, שהוא לא מתכוון להורות על הקמת וועדת החקירה".
עורך הדין של העמותה, דוד דנינו, מבהיר שבית המשפט מתחבא מאחורי הטענה שאין לו סמכות לאכוף הקמת וועדת חקירה ממלכתית. דנינו מציין שגם עורך הדין שי ניצן, בא כוחה של הפרקליטות, לא טען בפני השופטים טענות בזכות ההתנהלות הישראלית באירוע הנדון, אלא רק על כך שאין לבית המשפט סמכות להורות על הקמת וועדה שכזו. "אבל עד היום", אומר דנינו, "במקרים דומים, נאמר לעותרים שבית המשפט יכול לכפות הקמת וועדת חקירה רק במקרים חריגים ומיוחדים, ואני לא מכיר מקרה יותר מיוחד וחריג מהמקרה הזה.זהו מקרה שמצריך התערבות של בית המשפט. השופט פשוט לא רוצה לעשות מהלך אמיץ וליצור תקדים, שיעמת אותו עם הזירה הפוליטית", אומר דנינו.
"אומרים לי שהעניין נבדק בוועדה צבאית, אבל שתי שאלות לא נבדקו על ידי הוועדה והן, בראש ובראשונה, מי נתן את ההוראה שלא לחלץ את הלוחמים. השאלה השנייה היא מה היו השיקולים האמיתיים שהביאו להחלטה הזו".
באשר לטענות הישירות כלפי הדרג הפוליטי, אהוד ברק כהגדרת השופט, אומר עו"ד דנינו "אני יכול לטעון, וכמעט להוכיח בצורה ברורה, שההוראה לא הגיעה מהדרג הצבאי אלא מהדרג הפוליטי"
איך?
"מנסים לטעון שהצבא היה זה שהחליט לא לבצע את פעולת ההצלה כי העריך שהפלסטינאים יחלצו אותם מהר יותר. לעומת האמירות הללו, הרמטכ"ל דאז, שאול מופז, אמר בראיון עיתונאי שכוח לוחמים היה ערוך ומוכן לפעולת חילוץ. הוא הכין את הכוח כיון שדיבר באופן אישי עם ג'יבריל רג'וב והבין שהוא סתם מושך זמן, כך הוא עצמו הגדיר זאת. במילים אחרות, ברור היה לרמטכ"ל, שהחילוץ הפלסטיני לא יהיה מהיר יותר והטענה הזו אינה אמיתית. בראיון אחר אמר תת אלוף אלעזר שטרן אחרי האירוע 'מה אתם רוצים מאתנו, הדרג הצבאי, הטיפול באירוע היה גם באחריות הדרג המדיני'.
הוכחה נוספת לכך שלא היה מדובר בהוראת הדרג הצבאי היא, שחמישה חודשים לפני האירוע בראש השנה ההוא, היה מקרה דומה ובו רצה הצבא להפעיל כוח חילוץ. בתחקיר שנכתב אחרי האירוע אומר קצין התיאום והקישור שגורמים מדיניים הורו שלא לפעול מחשש לפגיעה בתהליך השלום. המסקנות שלי ברורות: הדרג המדיני הוא שמנע פעולה צבאית להצלתו של מידחת יוסף."
הצבא מפיק לקחים
כשהיא מתארת את השתלשלות האירועים מחריפה שרה דורפמן את התמונה הקשה, "לוחמי חרוב, שהיו ערוכים לביצוע תכנית "כתונת פסים", כבר יצאו להפעלתה, אבל אז הגיעה הוראה בקשר לחזור. החיילים עמדו אז על סף מרד וסירוב פקודה, אבל בסופו של דבר הפקודה לחזור הייתה נחרצת, והניאה אותם מלפעול".
"המשימה הייתה ברורה לדרג הצבאי בעקבות הלקחים מאותו האירוע המכונה 'עופרת יצוקה' שאירע חמישה חודשים קודם לכן", היא מזכירה את אירוע פציעתו של קצין צה"ל בקבר יוסף, "יש ציטוטים של מפקד הD.C.O. שאמר שהקצינים שלו, שבאים במגע ישיר עם הקצינים הפלסטינים, נדהמו מהכנות והישירות שבהן אמרו הפלסטינים שבשום פנים ואופן לא יחלצו מקבר יוסף. בעקבות האמירות האלה ובעקבות אירועי המנהרה, התחדדה ההכרה שאסור לסמוך על חילוץ וסיוע פלסטיני וכך נולדה תכנית 'כתונת פסים' לחילוץ צבאי ישראלי ממתחם הקבר".
גם את הטענה על חשש מקושי או סיבוך במבצע החילוץ שוללת דורפמן מכל וכל, "הרי בסופו של דבר ירי אחד של מסוק קרב לעבר שדה פתוח ומרוחק הבריח את המתאספים, שפחדו מהפגזה מהאוויר. ביצוע המשימה היה יכול להיות פשוט ביותר. אחד החיילים מיחידת חרוב אמר מאוחר יותר שהחילוץ היה אמור להיות כל כך פשוט, שהחשש הגדול היה צריך להיות רק שאף אחד לא יחליק על קליפת בננה".
"על כל התהיות שעולות מהשתלשלות אירועי אותו לא מתייחס מאז ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק", אומרת דורפמן, "בתכנית טלוויזיה ארוכה ביותר ששידר הערוץ השני, שאל עמנואל רוזן את ברק על העניין, הוא סירב לענות".
לקראת סיום דבריו שולח עורך הדין דנינו שאלה לאוויר "למיטב הבנתי תחקיר של וועדת בדיקה צבאית אמור לבדוק כשלים ותקלות מבצעיות. מה שמשונה, וכמעט הייתי אומר מצחיק במקרה שלנו הוא, שלא הייתה בכלל פעולה צבאית, הרי 'כתונת פסים' לא הופעלה, אז מה בדיוק היה לבדוק?"
ומה עכשיו?
"בית המשפט אמר את דעתו הראשונית וכעת אנחנו מחכים להודעה הרשמית שבעצם תדחה את הבקשה שלנו".
ואחר כך, תם המאבק?
"אחר כך האפשרות שתישאר היא שמשפחתו של מידחת תפנה לערכאות בתביעות אישיות נגד אישים פוליטיים. תביעות כאלה יגררו אותם אל דוכן העדים ויחייבו אותם לענות על שאלות".
תביעות אזרחיות בדרך
מהדי יוסף, אחיו של מידחת ז"ל, יאמץ ככל הנראה את המהלך, "אני מתכוון להגיש תביעה אזרחית שתטפס מהזוטר לגבוה. אני מתכוון להתחיל עם המח"ט יוסי אדירי. אני עומד לדרוש ממנו פיצוי כספי. אני יודע שהוא יעביר את האחריות למי שנתן לו את ההוראה הגבוה ממנו, וממנו הלאה עד לאחראי האמיתי, אהוד ברק. השופט בדיון שאל את עורך הדין שלנו שאלה מוזרה 'אם תוקם וועדת חקירה ממלכתית, מה יצא לכם מזה? מה הלאה?' אלה שאלות שמוכיחות, שמישהו רוצה להמית את העניין" הוא אומר בכאב.
"הרגשתי שהשופטים מזדהים אתנו, אבל תחושת הבטן שלי אומרת שהם חוששים מקביעת תקדים. השופטים אמרו את מה שאמרו, כי הם פשוט לא מבינים את הקונצנזוס הענק שמאחורינו. מגיעים לחזק אותנו עד היום מאילת ועד מטולה. אנשים מבינים שהפרשה הזאת נוגעת לכל אחד מאתנו, לכל אבא ואמא, ששולחים את הבן שלהם לצבא. כל אחד רוצה לדעת שלא יפקירו בעתיד את הבן שלו. כי מה שעשו שם זה לסמוך על הגורם שיורה על החיילים, שהוא בעצמו יבוא ויחלץ אותם. ממתי מדינת ישראל סומכת על גורם זר ובעיקר לא על האויב שלה. המצב הזה בלבד, די בו כדי להצריך את בית המשפט שייתן את דעתו ויכריע".
מלשכתו של ראש הממשלה לשעבר נמסר כי מר ברק אינו בארץ, ועל כן אין באפשרות אנשיו להעביר לעת עתה תגובה מסודרת להאשמות נגדו. הזכרנו למזכירת לשכתו כי באותו יום (יום ד' בשבוע שעבר) שבו נשלח ללישכה מכתב בקשת התגובה, התראיין מר ברק לאחת מתחנות הרדיו הישראליות בעניין אחר. אולם, מזכירת הלשכה שבה על קביעתה כי מר ברק אינו בארץ ובמידה ויוחלט על מסירת תגובה היא תימסר לנו באופן מסודר.
Shimon1@a7.oRG
הימים ימי ראשית הלחימה הפלשתינית וההגדרות באשר לזהות האויב טרם הובררו והוטמעו בצמרת המדינית והבטחונית. משנדרש לנושא לא אחת בראיונות לתקשורת, חזר ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, על טענתו כי האחראים להחלטה שלא לחלץ את הלכודים במתחם הקבר הם אנשי הדרג הצבאי. "אני סומך על שיקול דעתו של הדרג הצבאי", חזר ברק ואמר .
מאז הוקמה עמותת 'איכפת' מנסים חבריה להוכיח שמקור ההוראה היה מעל לדרג הצבאי, קרי בדרג הפוליטי. משך כל התקופה הזו לא כיוונו פומבית את האצבע לעבר ברק עצמו, אולם בשבוע שעבר, לראשונה, הסיר שופט בג"ץ טירקל את המסווה מעל הכינוי "הדרג הפוליטי" כששם את הקלפים על השולחן וקבע כי פירושן של המילים הללו הוא אחד -אהוד ברק.
את הדברים אמר השופט במהלך פתיחת הדיון בעתירת 'איכפת' להקמת וועדת חקירה ממלכתית לבירור האירועים שהביאו למותו של מידחת יוסף ז"ל. בעבר דחתה המדינה את בקשת העמותה בטענה שהעניין נבדק על ידי וועדת בדיקה צבאית (בראשות האלוף יורם יאיר, יה-יה), ואין כל סיבה לפתוח את העניין מחדש. משלא התקבלה טענתה זו של המדינה, ובג"ץ חייב את המדינה לתת תשובות ברורות יותר לדרישה, הועברה המלצה למסור את העניין לעיונה של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. המלצה זו הביאה את המדינה לבקש דחייה נוספת בדיון ורק בשבוע שעבר החל הדיון המיוחל בבג"ץ.
בג"ץ מתחמק
"מיד בפתח הדיון", מספרת יו"ר 'איכפת', הגברת שרה דורפמן, "ביקש מאתנו השופט להוריד את הבקשה מסדר היום. וכאילו לא די, בסופו של הדיון גם ביקש מעורך הדין שלנו ללכת למשפחתו של מידחת יוסף ולבקש מהם לרדת מהעניין. את הבקשה שלו נימק השופט בתואנה ' שלא להוסיף צער על הצער הקיים'. זו שערורייה בעיני. בית המשפט מבקש מאתנו לעשות למענו את העבודה השחורה", היא אומרת ומסבירה "בית המשפט חושש מעימות חזיתי עם המערכת הפוליטית ובמקום להחליט הוא מעדיף להודיע דרכנו למשפחה, שהוא לא מתכוון להורות על הקמת וועדת החקירה".
עורך הדין של העמותה, דוד דנינו, מבהיר שבית המשפט מתחבא מאחורי הטענה שאין לו סמכות לאכוף הקמת וועדת חקירה ממלכתית. דנינו מציין שגם עורך הדין שי ניצן, בא כוחה של הפרקליטות, לא טען בפני השופטים טענות בזכות ההתנהלות הישראלית באירוע הנדון, אלא רק על כך שאין לבית המשפט סמכות להורות על הקמת וועדה שכזו. "אבל עד היום", אומר דנינו, "במקרים דומים, נאמר לעותרים שבית המשפט יכול לכפות הקמת וועדת חקירה רק במקרים חריגים ומיוחדים, ואני לא מכיר מקרה יותר מיוחד וחריג מהמקרה הזה.זהו מקרה שמצריך התערבות של בית המשפט. השופט פשוט לא רוצה לעשות מהלך אמיץ וליצור תקדים, שיעמת אותו עם הזירה הפוליטית", אומר דנינו.
"אומרים לי שהעניין נבדק בוועדה צבאית, אבל שתי שאלות לא נבדקו על ידי הוועדה והן, בראש ובראשונה, מי נתן את ההוראה שלא לחלץ את הלוחמים. השאלה השנייה היא מה היו השיקולים האמיתיים שהביאו להחלטה הזו".
באשר לטענות הישירות כלפי הדרג הפוליטי, אהוד ברק כהגדרת השופט, אומר עו"ד דנינו "אני יכול לטעון, וכמעט להוכיח בצורה ברורה, שההוראה לא הגיעה מהדרג הצבאי אלא מהדרג הפוליטי"
איך?
"מנסים לטעון שהצבא היה זה שהחליט לא לבצע את פעולת ההצלה כי העריך שהפלסטינאים יחלצו אותם מהר יותר. לעומת האמירות הללו, הרמטכ"ל דאז, שאול מופז, אמר בראיון עיתונאי שכוח לוחמים היה ערוך ומוכן לפעולת חילוץ. הוא הכין את הכוח כיון שדיבר באופן אישי עם ג'יבריל רג'וב והבין שהוא סתם מושך זמן, כך הוא עצמו הגדיר זאת. במילים אחרות, ברור היה לרמטכ"ל, שהחילוץ הפלסטיני לא יהיה מהיר יותר והטענה הזו אינה אמיתית. בראיון אחר אמר תת אלוף אלעזר שטרן אחרי האירוע 'מה אתם רוצים מאתנו, הדרג הצבאי, הטיפול באירוע היה גם באחריות הדרג המדיני'.
הוכחה נוספת לכך שלא היה מדובר בהוראת הדרג הצבאי היא, שחמישה חודשים לפני האירוע בראש השנה ההוא, היה מקרה דומה ובו רצה הצבא להפעיל כוח חילוץ. בתחקיר שנכתב אחרי האירוע אומר קצין התיאום והקישור שגורמים מדיניים הורו שלא לפעול מחשש לפגיעה בתהליך השלום. המסקנות שלי ברורות: הדרג המדיני הוא שמנע פעולה צבאית להצלתו של מידחת יוסף."
הצבא מפיק לקחים
כשהיא מתארת את השתלשלות האירועים מחריפה שרה דורפמן את התמונה הקשה, "לוחמי חרוב, שהיו ערוכים לביצוע תכנית "כתונת פסים", כבר יצאו להפעלתה, אבל אז הגיעה הוראה בקשר לחזור. החיילים עמדו אז על סף מרד וסירוב פקודה, אבל בסופו של דבר הפקודה לחזור הייתה נחרצת, והניאה אותם מלפעול".
"המשימה הייתה ברורה לדרג הצבאי בעקבות הלקחים מאותו האירוע המכונה 'עופרת יצוקה' שאירע חמישה חודשים קודם לכן", היא מזכירה את אירוע פציעתו של קצין צה"ל בקבר יוסף, "יש ציטוטים של מפקד הD.C.O. שאמר שהקצינים שלו, שבאים במגע ישיר עם הקצינים הפלסטינים, נדהמו מהכנות והישירות שבהן אמרו הפלסטינים שבשום פנים ואופן לא יחלצו מקבר יוסף. בעקבות האמירות האלה ובעקבות אירועי המנהרה, התחדדה ההכרה שאסור לסמוך על חילוץ וסיוע פלסטיני וכך נולדה תכנית 'כתונת פסים' לחילוץ צבאי ישראלי ממתחם הקבר".
גם את הטענה על חשש מקושי או סיבוך במבצע החילוץ שוללת דורפמן מכל וכל, "הרי בסופו של דבר ירי אחד של מסוק קרב לעבר שדה פתוח ומרוחק הבריח את המתאספים, שפחדו מהפגזה מהאוויר. ביצוע המשימה היה יכול להיות פשוט ביותר. אחד החיילים מיחידת חרוב אמר מאוחר יותר שהחילוץ היה אמור להיות כל כך פשוט, שהחשש הגדול היה צריך להיות רק שאף אחד לא יחליק על קליפת בננה".
"על כל התהיות שעולות מהשתלשלות אירועי אותו לא מתייחס מאז ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק", אומרת דורפמן, "בתכנית טלוויזיה ארוכה ביותר ששידר הערוץ השני, שאל עמנואל רוזן את ברק על העניין, הוא סירב לענות".
לקראת סיום דבריו שולח עורך הדין דנינו שאלה לאוויר "למיטב הבנתי תחקיר של וועדת בדיקה צבאית אמור לבדוק כשלים ותקלות מבצעיות. מה שמשונה, וכמעט הייתי אומר מצחיק במקרה שלנו הוא, שלא הייתה בכלל פעולה צבאית, הרי 'כתונת פסים' לא הופעלה, אז מה בדיוק היה לבדוק?"
ומה עכשיו?
"בית המשפט אמר את דעתו הראשונית וכעת אנחנו מחכים להודעה הרשמית שבעצם תדחה את הבקשה שלנו".
ואחר כך, תם המאבק?
"אחר כך האפשרות שתישאר היא שמשפחתו של מידחת תפנה לערכאות בתביעות אישיות נגד אישים פוליטיים. תביעות כאלה יגררו אותם אל דוכן העדים ויחייבו אותם לענות על שאלות".
תביעות אזרחיות בדרך
מהדי יוסף, אחיו של מידחת ז"ל, יאמץ ככל הנראה את המהלך, "אני מתכוון להגיש תביעה אזרחית שתטפס מהזוטר לגבוה. אני מתכוון להתחיל עם המח"ט יוסי אדירי. אני עומד לדרוש ממנו פיצוי כספי. אני יודע שהוא יעביר את האחריות למי שנתן לו את ההוראה הגבוה ממנו, וממנו הלאה עד לאחראי האמיתי, אהוד ברק. השופט בדיון שאל את עורך הדין שלנו שאלה מוזרה 'אם תוקם וועדת חקירה ממלכתית, מה יצא לכם מזה? מה הלאה?' אלה שאלות שמוכיחות, שמישהו רוצה להמית את העניין" הוא אומר בכאב.
"הרגשתי שהשופטים מזדהים אתנו, אבל תחושת הבטן שלי אומרת שהם חוששים מקביעת תקדים. השופטים אמרו את מה שאמרו, כי הם פשוט לא מבינים את הקונצנזוס הענק שמאחורינו. מגיעים לחזק אותנו עד היום מאילת ועד מטולה. אנשים מבינים שהפרשה הזאת נוגעת לכל אחד מאתנו, לכל אבא ואמא, ששולחים את הבן שלהם לצבא. כל אחד רוצה לדעת שלא יפקירו בעתיד את הבן שלו. כי מה שעשו שם זה לסמוך על הגורם שיורה על החיילים, שהוא בעצמו יבוא ויחלץ אותם. ממתי מדינת ישראל סומכת על גורם זר ובעיקר לא על האויב שלה. המצב הזה בלבד, די בו כדי להצריך את בית המשפט שייתן את דעתו ויכריע".
מלשכתו של ראש הממשלה לשעבר נמסר כי מר ברק אינו בארץ, ועל כן אין באפשרות אנשיו להעביר לעת עתה תגובה מסודרת להאשמות נגדו. הזכרנו למזכירת לשכתו כי באותו יום (יום ד' בשבוע שעבר) שבו נשלח ללישכה מכתב בקשת התגובה, התראיין מר ברק לאחת מתחנות הרדיו הישראליות בעניין אחר. אולם, מזכירת הלשכה שבה על קביעתה כי מר ברק אינו בארץ ובמידה ויוחלט על מסירת תגובה היא תימסר לנו באופן מסודר.
Shimon1@a7.oRG