נניח שאתם גרים ברעננה, ויום בהיר אחד אתם מחליטים לטוס לסופשבוע בצרפת. אתם יורדים בשדה התעופה, מתכוננים לקחת את המזוודות, ופתאום פקיד המכס עוצר אתכם, ושואל: "מאיפה אתם?", ותענו בתמימות: "מישראל". זה לא מספק אותו: "איפה בישראל?" ואתם עונים בפליאה: "מרעננה, למה זה משנה?" הפקיד מסיר את החיוך המקצועי מעל פניו, ואומר: "מצטערים, אין כניסה לתושבי רעננה". סיפור דמיוני לחלוטי, נכון? עבור בעלי המפעלים שמעבר לקו הירוק, זה כבר לא כל-כך דמיוני.
השבוע הודיע ראש הממשלה כי הוא מגבה את ההסכם שעליו חתם בבלגיה שר התעשייה והמסחר, אהוד אולמרט. על פי ההסכם תסמן ישראל על מוצרי הייצוא לאירופה את מיקומו הגיאוגרפי של המפעל. ההצעה גובשה בהתאם לדרישת האירופים לסימון כזה. היא עדיין לא הגיעה לפסים מעשיים, אך גיבויו של ראש הממשלה מקדם אותה כמה צעדים לקראת המימוש.
המשמעות המעשית של תרחיש כזה היא שכל סחורה שמיוצרת במפעל הממוקם מעבר לקו הירוק תחויב באירופה במכס בשיעור של שבעה אחוזים, בניגוד לסחורות המיוצרות ב'ישראל הקטנה'. תגובות השרשרת הצפויות כתוצאה ממהלך כזה יכולות להיות מרחיקות לכת: חרם צרכנים באירופה על מוצרי יש"ע יהיה קל הרבה יותר לביצוע כשעל כל מוצר מסומן בדיוק מאיזה עבר של הקו הוא מגיע. ההצעה טרם גובשה לחלוטין, אך אזורי התעשייה העלולים להיפגע רבים: שער בנימין, קריית ארבע, מישור אדומים, ברקן, רמת הגולן ועוד.
לא מעכלים את הגזירה
צבי סמוראי, בעל מפעל 'טלטון' באזור התעשייה ברקן אחד מאזורי התעשייה הגדולים ביש"ע, מגיב בזעם על עצם העלאת הרעיון: "היום מסמנים מוצרים ומחר יסמנו את כולנו. מי שיסע לחו"ל יבקשו ממנו ויזה, כי לא יתייחסו אליו כתושב ישראל. זה עלול להוביל לסיטואציות מרחיקות לכת. השלב הבא הוא שידרשו מאתנו ללכת עם טלאי צהוב.
"אני חושב שאסור לממשלה לבצע את המהלך, ועצם ההסכמה לדון בזה מצדו של אולמרט היא דבר חמור בפני עצמו. אפילו חברי הכנסת רן כהן ודליה איציק מהשמאל לא שיתפו פעולה בעניין הזה". סמוראי טוען שהכל התחיל מפעילותו של 'גוש שלום', שהסיתה את האירופים נגד תוצרת יש"ע ופרסמה רשימות של המפעלים באינטרנט. סמוראי גם חושש מנזקים כספיים גדולים שייגרמו בעקבות הטלת מכס גבוה יותר על המוצרים המסומנים.
כתעשיין באזור התעשייה ברקן, אתה צופה שהמפעלים פה עלולים להתמוטט כלכלית ולהיסגר בעקבות הגזירה הצפויה?
"הפסוק העתיק תמיד הוכיח את עצמו, בכל המצבים הקשים בהם עמדנו: "כאשר יענו ואתו כן ירבה וכן יפרוץ". המפעלים ימשיכו להתקיים ולשווק בתוך הארץ גם אם יהיו מוחרמים באירופה. אני גם לא בטוח שכל-כך מהר יחרימו את כולנו בחוץ לארץ".
למיטב ידיעתך, מתוכננים צעדי מחאה של בעלי המפעלים, או היערכות מחודשת?
"נכון לעכשיו העניין טרם עוכל כל צרכו. אחרי שיקלטו פה את המשמעות, ובמידה שההצעה תהפוך להיות מעשית יותר, אני מניח שהדברים ישקלו".
בהתאחדות התעשיינים לא כל-כך מתרגשים מההצעה. הם אפילו מברכים עליה. משה נחום, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, מסביר את הצד החיובי של העניין: "הצעד הזה יחסוך נזק עצום ליצואנים הישראליים. האירופים החליטו שתוצרת המגיעה מעבר לקו הירוק לא תוכל ליהנות מהפחתת מכס באיחוד האירופי, מסיבות פוליטיות. כתוצאה מכך כל יצואן מעבר לקו הירוק צריך לשלם שבעה אחוזים למכס.
"כתוצאה מההחלטה הזו של האירופים, ביקשו שלטונות המכס באירופה מכל יצואן ישראלי אימות של מקום הייצור המדויק בישראל. המכס הישראלי, נכון להיום, לא מוכן להמציא אישור מעין זה ליצואן. הכל מוגדר רק כ"מיוצר בישראל". המכס נמנע מהגדרת גבולות המדינה בצורה כזו.
"המצב הזה גורם לכך שכל היצואנים הישראליים מחויבים לשלם את המכס באירופה, כי האירופים לא מוותרים על האימות. על פי ההסדר החדש שמציע אולמרט, רוב היצואנים הישראליים יהיו פטורים ממכס באירופה, כי הסימון המדויק יאפשר לאירופים לאתר בדיוק את המוצרים המחויבים בתשלום מבחינתם".
מהו הנזק הכלכלי שאתה צופה כתוצאה ממהלך כזה?
"הרווח רב על ההפסד. היצוא הישראלי כולו מגלגל סכום של כשבעה מיליארד דולר בשנה, ולולא הצעתו של אולמרט היה נגרם לו הפסד עצום של 350 מיליון דולר. נכון שליצרנים שמעבר לקו הירוק ייגרם נזק מתוך סכום של 120 מיליון דולר שהם מגלגלים ביצוא, הם יפסידו להערכתי כשבעה מיליון דולר. אבל זה ימנע פגיעה בכלל היצוא הישראלי".
כארגון גג של התעשיינים בישראל, יש לכם כוונות לנקוט בצעדים על מנת להגן על יצרנים אלו?
"תמיד היו פניות מצדנו לראש הממשלה בבקשה לסייע לתעשייני יש"ע, ונמשיך להיות במגעים על מנת למצוא דרך לפצות אותם".
מתנחלים, וגאים בזה
חלק מבעלי המפעלים עדיין לא מודעים לגמרי למה שקורה. ההסכם עדיין מעורפל, וטרם נקבע תיחום חותך לגבי האזורים שיסומנו. אזור התעשייה עטרות בירושלים מוגדר כאזור פיתוח א', וגם הצדיק את הכותרת שניתנה לו בשנות המלחמה האחרונות הוא נמצא בקשיים כלכליים ובאיומי סגירה תמידיים של המפעלים שבתחומו.
רוני רג'ואן, בעל מפעל 'קפה רג'ואן' בעטרות, עדיין לא יודע האם הגזירה תחול גם על מוצריו. גם אם כן, הוא סבור שהמדינה ודאי תגיע להסדר פיצויים עם המפעלים הללו, כי גם לה יש אינטרס אדיר בייצוא.
קולות מרעננים של גאווה ופטריוטיזם נשמעים מכיוון צפון: יקבי רמת הגולן בכלל לא נבהלים מסימון המוצר שלהם: "מבחינתנו, עולם כמנהגו נוהג. הסחורה שלנו תמיד היתה מסומנת, זה שם המותג 'יקבי רמת הגולן'. אנחנו גאים בזה, והעובדה שהייצור הוא מענבי רמת הגולן היא סמל האיכות שלנו".
זה לא גרם לכם נזקים כלכליים, חרם צרכנים למשל?
"נתקלנו בבעיות בגלל שאנחנו מרמת הגולן, היו הורדות המוצר שלנו מהמדפים בלונדון, למשל. אבל התמודדנו עם זה באפיקים פוליטיים דיברנו עם השגריר וביקשנו שיפנה למדינות שהחרימו אותנו ויסדיר את העניין".
השבוע הודיע ראש הממשלה כי הוא מגבה את ההסכם שעליו חתם בבלגיה שר התעשייה והמסחר, אהוד אולמרט. על פי ההסכם תסמן ישראל על מוצרי הייצוא לאירופה את מיקומו הגיאוגרפי של המפעל. ההצעה גובשה בהתאם לדרישת האירופים לסימון כזה. היא עדיין לא הגיעה לפסים מעשיים, אך גיבויו של ראש הממשלה מקדם אותה כמה צעדים לקראת המימוש.
המשמעות המעשית של תרחיש כזה היא שכל סחורה שמיוצרת במפעל הממוקם מעבר לקו הירוק תחויב באירופה במכס בשיעור של שבעה אחוזים, בניגוד לסחורות המיוצרות ב'ישראל הקטנה'. תגובות השרשרת הצפויות כתוצאה ממהלך כזה יכולות להיות מרחיקות לכת: חרם צרכנים באירופה על מוצרי יש"ע יהיה קל הרבה יותר לביצוע כשעל כל מוצר מסומן בדיוק מאיזה עבר של הקו הוא מגיע. ההצעה טרם גובשה לחלוטין, אך אזורי התעשייה העלולים להיפגע רבים: שער בנימין, קריית ארבע, מישור אדומים, ברקן, רמת הגולן ועוד.
לא מעכלים את הגזירה
צבי סמוראי, בעל מפעל 'טלטון' באזור התעשייה ברקן אחד מאזורי התעשייה הגדולים ביש"ע, מגיב בזעם על עצם העלאת הרעיון: "היום מסמנים מוצרים ומחר יסמנו את כולנו. מי שיסע לחו"ל יבקשו ממנו ויזה, כי לא יתייחסו אליו כתושב ישראל. זה עלול להוביל לסיטואציות מרחיקות לכת. השלב הבא הוא שידרשו מאתנו ללכת עם טלאי צהוב.
"אני חושב שאסור לממשלה לבצע את המהלך, ועצם ההסכמה לדון בזה מצדו של אולמרט היא דבר חמור בפני עצמו. אפילו חברי הכנסת רן כהן ודליה איציק מהשמאל לא שיתפו פעולה בעניין הזה". סמוראי טוען שהכל התחיל מפעילותו של 'גוש שלום', שהסיתה את האירופים נגד תוצרת יש"ע ופרסמה רשימות של המפעלים באינטרנט. סמוראי גם חושש מנזקים כספיים גדולים שייגרמו בעקבות הטלת מכס גבוה יותר על המוצרים המסומנים.
כתעשיין באזור התעשייה ברקן, אתה צופה שהמפעלים פה עלולים להתמוטט כלכלית ולהיסגר בעקבות הגזירה הצפויה?
"הפסוק העתיק תמיד הוכיח את עצמו, בכל המצבים הקשים בהם עמדנו: "כאשר יענו ואתו כן ירבה וכן יפרוץ". המפעלים ימשיכו להתקיים ולשווק בתוך הארץ גם אם יהיו מוחרמים באירופה. אני גם לא בטוח שכל-כך מהר יחרימו את כולנו בחוץ לארץ".
למיטב ידיעתך, מתוכננים צעדי מחאה של בעלי המפעלים, או היערכות מחודשת?
"נכון לעכשיו העניין טרם עוכל כל צרכו. אחרי שיקלטו פה את המשמעות, ובמידה שההצעה תהפוך להיות מעשית יותר, אני מניח שהדברים ישקלו".
בהתאחדות התעשיינים לא כל-כך מתרגשים מההצעה. הם אפילו מברכים עליה. משה נחום, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, מסביר את הצד החיובי של העניין: "הצעד הזה יחסוך נזק עצום ליצואנים הישראליים. האירופים החליטו שתוצרת המגיעה מעבר לקו הירוק לא תוכל ליהנות מהפחתת מכס באיחוד האירופי, מסיבות פוליטיות. כתוצאה מכך כל יצואן מעבר לקו הירוק צריך לשלם שבעה אחוזים למכס.
"כתוצאה מההחלטה הזו של האירופים, ביקשו שלטונות המכס באירופה מכל יצואן ישראלי אימות של מקום הייצור המדויק בישראל. המכס הישראלי, נכון להיום, לא מוכן להמציא אישור מעין זה ליצואן. הכל מוגדר רק כ"מיוצר בישראל". המכס נמנע מהגדרת גבולות המדינה בצורה כזו.
"המצב הזה גורם לכך שכל היצואנים הישראליים מחויבים לשלם את המכס באירופה, כי האירופים לא מוותרים על האימות. על פי ההסדר החדש שמציע אולמרט, רוב היצואנים הישראליים יהיו פטורים ממכס באירופה, כי הסימון המדויק יאפשר לאירופים לאתר בדיוק את המוצרים המחויבים בתשלום מבחינתם".
מהו הנזק הכלכלי שאתה צופה כתוצאה ממהלך כזה?
"הרווח רב על ההפסד. היצוא הישראלי כולו מגלגל סכום של כשבעה מיליארד דולר בשנה, ולולא הצעתו של אולמרט היה נגרם לו הפסד עצום של 350 מיליון דולר. נכון שליצרנים שמעבר לקו הירוק ייגרם נזק מתוך סכום של 120 מיליון דולר שהם מגלגלים ביצוא, הם יפסידו להערכתי כשבעה מיליון דולר. אבל זה ימנע פגיעה בכלל היצוא הישראלי".
כארגון גג של התעשיינים בישראל, יש לכם כוונות לנקוט בצעדים על מנת להגן על יצרנים אלו?
"תמיד היו פניות מצדנו לראש הממשלה בבקשה לסייע לתעשייני יש"ע, ונמשיך להיות במגעים על מנת למצוא דרך לפצות אותם".
מתנחלים, וגאים בזה
חלק מבעלי המפעלים עדיין לא מודעים לגמרי למה שקורה. ההסכם עדיין מעורפל, וטרם נקבע תיחום חותך לגבי האזורים שיסומנו. אזור התעשייה עטרות בירושלים מוגדר כאזור פיתוח א', וגם הצדיק את הכותרת שניתנה לו בשנות המלחמה האחרונות הוא נמצא בקשיים כלכליים ובאיומי סגירה תמידיים של המפעלים שבתחומו.
רוני רג'ואן, בעל מפעל 'קפה רג'ואן' בעטרות, עדיין לא יודע האם הגזירה תחול גם על מוצריו. גם אם כן, הוא סבור שהמדינה ודאי תגיע להסדר פיצויים עם המפעלים הללו, כי גם לה יש אינטרס אדיר בייצוא.
קולות מרעננים של גאווה ופטריוטיזם נשמעים מכיוון צפון: יקבי רמת הגולן בכלל לא נבהלים מסימון המוצר שלהם: "מבחינתנו, עולם כמנהגו נוהג. הסחורה שלנו תמיד היתה מסומנת, זה שם המותג 'יקבי רמת הגולן'. אנחנו גאים בזה, והעובדה שהייצור הוא מענבי רמת הגולן היא סמל האיכות שלנו".
זה לא גרם לכם נזקים כלכליים, חרם צרכנים למשל?
"נתקלנו בבעיות בגלל שאנחנו מרמת הגולן, היו הורדות המוצר שלנו מהמדפים בלונדון, למשל. אבל התמודדנו עם זה באפיקים פוליטיים דיברנו עם השגריר וביקשנו שיפנה למדינות שהחרימו אותנו ויסדיר את העניין".