פרופ' לנדר היה מופתע מאוד כשסיפרתי לו בתחילת הראיון על פרופסור ישראלי בן 67 שעומד לצאת לפנסיה בקרוב. "אני לא מבין", השתומם, "בן אדם כל-כך צעיר. למה הם הכריחו אותו לפרוש?"
השאלה שהיתה נתפשת כצינית מפי כמעט כל אדם אחר, נשמעת רצינית לחלוטין כשהיא באה מאדם בן 90 שעדיין מנהל ביד רמה אימפריה אקדמית. אחרי הכל, את ממלכת 'טורו קולג" החל ברנרד לנדר להקים רק כשהתקרב לגיל 60. לנדר, פרופ' לסוציולוגיה, שהיה בן השאר יועצם של שלושה מנשיאי ארצות הברית: אייזנהאור, קנדי וג'ונסון, החל את דרכו בראשית המאה הקודמת במנהטן.
"בזמני", הוא נזכר באזור שבו מטר רבוע עולה כמו דירה קטנה בארץ, "מנהטן היתה שכונה של המעמד הבינוני-גבוה ולא יותר. להיות ילד בניו-יורק של שנות העשרים היה חוויה פרועה למדי. הייתי מוצא את עצמי משחק עם ילדים שהוריהם היו בוסים גדולים במאפיה. עם חברים כאלה למשחק, אתה צריך ללמוד מהר איך לעמוד על שלך ולהגן על עצמך".
את לימודיו התורניים החל בישיבת רבי יעקב יוסף, שהיתה מעין ישיבה תיכונית וכללה לימודי קודש לצד לימודי חול. שעות הלימוד הרבות, עשר בכל יום, הרחיקו את ברנרד לנדר הצעיר מהשפעת ילדי הרחוב. בשבתות נהג להתפלל בשטיבל חסידי קטן באזור המזרחי של השכונה.
הרב והסוציולוג
את דרכו האקדמית החל לנדר בישיבה יוניברסיטי בניו-יורק, ואת הסמיכה לרבנות קיבל מהרב משה סולובייצ'יק, אביו של הרב יואל סולובייצ'יק. מיד אחר כך, כשהוא בן 21 בלבד, קיבל ברנרד לנדר הצעיר את המשרה הראשונה שלו רב קהילה בעיר בולטימור. הוא כיהן שם במשך שש שנים, ובמקביל המשיך בלימודיו אקדמיים בתחום הסוציולוגיה. "לו הייתי נשוי כבר אז, אני מניח שהייתי נשאר בעיר", הוא מספר. בגיל 28 מונה על יד ראש עיריית ניו-יורק, פיורלו לה-גרדיה, לתפקיד נציב זכויות האדם של העיר.
מדוע מינו דווקא אותך, ועוד בגיל כל כך צעיר?
"רצו מישהו שיוכל להתמודד עם בעיית האנטישמיות, ובזמנו לא היו כל-כך הרבה אנשים שהם גם רבנים וגם סוציולוגים. במסגרת התפקיד כתבתי דו"ח על מצב האנטישמיות בעיר ועל ה'מכסות' של האוניברסיטאות בקבלת סטודנטים יהודיים".
היה אז קשה ליהודים להתקבל למוסדות אקדמיים?
"ודאי, אחד המאבקים הגדולים שלי היה לבטל את האפליה הזו. יהודים לא יכלו להתקבל לבתי ספר לרפואה, למשל. המעטים שקיבלו תארים אקדמיים גבוהים התקשו מאוד להתקבל כחברי סגל באוניברסיטאות. כיום קשה לאנשים צעירים לדמיין את זה, אבל בזמני זה היה בלתי נתפס שבראש מוסד כמו הרווארד יעמוד יהודי. כשאני קיבלתי את הדוקטורט שלי בסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה בשנת 1949, המנחה שלי העריך שאין לי סיכוי למצוא עבודה בתור מרצה, כי הייתי לא רק יהודי, אלא רב".
כיום המצב השתנה לחלוטין?
"כן, באקדמיה בארה"ב, במיוחד בקרב הפרופסורים הבכירים, יש עשרות אחוזים של יהודים. ובכל זאת, האנטישמיות חוזרת בצורה שונה אנטי-ישראליות: מחרימים מרצים ישראלים.
"אני חושב שזו תופעה שמתרחשת בעיקר באירופה. בארה"ב החרם האקדמי על ישראל הרבה פחות שכיח. אפשר למצוא אותו באוניברסיטאות כמו ברקלי (אוניבריסטה ידועה בקליפורניה בעלת מסורת שמאלנית, שממנה יצאו רבים מילדי הפרחים של שנות השישים. ע"ג). כמובן שגם בברקלי חלק גדול מחברי הסגל הם יהודים בעצמם. לצערי, לעתים קרובות הם המבקרים הגדולים ביותר של ישראל.
"ארה"ב לא דומה לישראל"
לנדר נישא לשרה והוא אב לארבעה.
בשנות החמישים שימש כחבר בוועדה המייעצת לנשיא אייזנהאור בנושא הביטוח הלאומי האמריקני. לנשיאים קנדי וג'ונסון ייעץ לנדר בשנות השישים בתחומי אלימות של בני נוער והמאבק בעוני.
פגשת אישית את הנשיאים?
"לא פגשתי את אייזנהאור וקנדי, כי עבדתי בעיקר מול חברי הקבינט. ביניהם היה רוברט קנדי (אחיו של הנשיא ג'ון קנדי, ששימש כתובע הכללי ונרצח בשנת 1968). רק את הנשיא ג'ונסון פגשתי אישית".
המסקנות שגיבש לנדר ושהונחו על שולחנו של הנשיא אייזנהאור כללו תגבור משמעותי של פעילות הביטוח הלאומי ותכניות חברתיות למאבק בעוני, שהתרחב אחרי מלחמת העולם השנייה.
אנחנו בארץ מתמודדים עם בעיות דומות בשנים האחרונות. נוכל ללמוד מהניסיון האמריקני?
"ההבדלים גדולים. לארצות הברית יש משאבים כלכליים עצומים, והיא יכולה להרשות לעצמה ליזום תכניות חברתיות רחבות היקף. בישראל זה הרבה יותר קשה".
הגישה הקפיטליסטית ששר האוצר מטיף לה: 'שיפסיקו לבכות ויילכו לעבוד', מוצדקת בעיניך?
"אני חושב שזו גישה קשוחה מדי. מצד שני ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך במדיניות רווחה נדיבה. אחת הבעיות של מערכת הסעד בארה"ב היא שהתשלומים הנדיבים שלה מעודדים את התפרקות התא המשפחתי. נערות בגיל תיכון יולדות תינוקות, פשוט בגלל שהמדינה משלמת להן. תשלום אוטומטי של קצבאות הופך את המקבלים לעצלנים. הגישה שלי היא שצריך לעודד עבודה. אבל בביקורי כאן אני שומע שלאט לאט המצב הכלכלי בכל זאת משתפר".
מה היו תוצאות מחקריך בתחומי הפשיעה בקרב בני הנוער?
"אחת המסקנות העיקריות היתה שהפשיעה נובעת לא מתוך עוני, אלא בשל התפרקות המבנה החברתי והמשפחתי, מה שמוביל לירידה בסמכות ההורים והממסד. הפשיעה היא נגזרת של מצב חברתי ולא של מצב כלכלי. ארצות הברית היא ארץ של הגירה המאופיינת גם במוביליות רבה אנשים עוברים ממקום למקום בתכיפות, בגלל שינוי מקום העבודה או הלימודים או מסיבות אחרות. כתוצאה מכך, הערכים החברתיים שלה אינם מושרשים מספיק וכל המבנה החברתי הוא בלתי יציב, מה שמוביל את בני הנוער פעמים רבות לפשע.
"לעומת זאת, יש דוגמאות לחברות רבות שהיו במצב כלכלי קשה ולמרות זאת לא היה בהם כמעט פשיעה של בני נוער".
אפשר ללמוד ממסקנותיך למה שמתרחש בארץ כיום ולקבוע שגם אם נשפר את רמת חייהם של הפלשתינים הטרור לא יפסק?
"כן. הטרור הוא תוצר של המצב החברתי-תרבותי של הפלשתינים ולא של העוני שלהם. חשוב להקל על המצוקות הכלכליות שלהם, אבל שלא יהיו לנו אשליות הם ימשיכו לשנוא אותנו גם אחרי שנעשה זאת".
אקדמיה עם הפנים לקהילה
במקביל לפעילותו הציבורית, המשיך פרופ'
לנדר במחקר אקדמי וכיהן כפרופסור באוניברסיטה העירונית של ניו-יורק (האנטר קולג'), בישיבה יוניברסיטי ובמוסדות נוספים. בשנת 1970 עזב פרופ' לנדר את הישיבה יוניברסיטי, מוסד מכובד וותיק בפני עצמו והחליט לייסד קולג' חדש טורו קולג' (ראו מסגרת).
מדוע החלטת להקים מוסד אקדמי חדש?
"חשתי שהישיבה יוניברסיטי באותה תקופה הפכה למוסד סטטי מדי, שאיבד את החדשנות שלו. הצעתי להם, למשל, להקים שלוחות באזורים יהודיים נוספים ולשאוף להיות חלק מהקהילה, אך הם לא היו מספיק פתוחים לרעיונות שלי. הגעתי למסקנה שכדי לממש את הגישה שלי עלי להקים מוסד חדש.
"כיום", אומר לנדר, "היחסים בין שני המוסדות המתחרים טובים, והם אפילו משתפים פעולה במסגרות שונות". 'תחרות ידידותית', מכנה זאת פרופ' לנדר.
"החזון של טורו", אומר לנדר, "נגזר ממה שהלל הזקן נהג לומר: 'אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני'. שני האספקטים הללו: הפרטי-היהודי והאוניברסאלי הם המנחים את החזון של הקולג'. מצד אחד בניית תשתית לימודית יהודית, ומצד שני אסור לנו להסתפק בכך ולהזניח את היותנו אור לגויים. לכן הגישה של טורו היא לאפשר גם למי שאינם יהודים לקבל השכלה אקדמית. ואכן, בשלוחות בניו-יורק לומדים בני מיעוטים רבים: שחורים, היספנים ואחרים. את הגישה שלי אפשר לכנות סוציולוגית אתה מטפל באנשים בהתאם לצרכים שלהם".
גם בהגיעו לגבורות לא הפסיק לנדר את פעילותו, והמשיך לתכנן ולהקים מיזמים חדשים. השלוחה במוסקבה למשל הוקמה לפני כעשור. מביקוריו במקום התרשם פרופ' לנדר שיש הרבה מה לעשות: "במשך כמה דורות מחקו השלטונות את החינוך היהודי בצורה שיטתית, ועכשיו אנחנו צריכים להתחיל כמעט מאפס. לשמחתי יש פעילות יהודית רבה של גורמים יהודיים רבים, כמו למשל חב"ד, שמנסים לגשר על הפערים".
נאמנים למדינת ישראל
איך אתה רואה את היחסים בין יהדות ארצות הברית ומדינת ישראל? אתה סבור שיהדות ארה"ב צריכה לתמוך באופן אוטומטי במדיניותה של ממשלת ישראל?
"לא בהכרח. אני בהחלט תומך במדיניות של הממשלה הזו, אבל זה בגלל שדעותי האישית הן לאומיות".
ומה אם הממשלה הבאה או אפילו זו הנוכחית יחליטו על מדיניות של ויתורים?
"אני אתנגד לכך, כמו רבים בקהילה בארה"ב, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר יכולת ההשפעה שלנו מוגבלת".
ליהדות ארה"ב אין מספיק כוח?
"יש לה עוצמה רבה, אבל מבחינה פוליטית היא מפולגת לשמאל וימין, כך שהכוח הזה מנוטרל במידה רבה. אני מאמין שעלינו בארה"ב לתמוך במדיניות ממשלת ישראל, כל עוד היא לא מפקירה את ערכי היסוד של העם והארץ. מה שיוסי ביילין עושה, זו דוגמה להפקרה כזו. באמריקה זה לא היה עובר היו מכניסים אותו לכלא על בגידה במולדת.
"הקהילה האורתודוקסית בארה"ב", אומר פרופ' לנדר, "הפכה בדור האחרון לפעילה הרבה יותר. אם לפני עשרים או שלושים שנה, רוב מנהיגי יהדות ארה"ב היו רפורמיים, הרי שכיום חלקם הגדול אורתודוקסיים, וזו מגמה ברוכה. לרוב האורתודוקסים הם גם לאומיים יותר".
מה דעתך על התוצאות הלא מזהירות, בלשון המעטה של ילדי ישראל במבחנים בינלאומיים?
אני חושב שחלק מזה נובע מכך שישראל קלטה מאסה של עלייה ולוקח זמן עד שמערכת החינוך 'מעכלת' את התלמידים החדשים. בנוסף אסור לשכוח את הבעיה של הציבור החרדי שלא מקבל מספיק חינוך בנושאים כלליים. אנחנו בטורו מנסים לעזור על ידי בניית תכניות מיוחדות לציבור החרדי. אחד הקשיים שעמם אנחנו מתמודדים הוא המגבלה הכלכלית של הסטודנטים החרדים שלנו, שלא מאפשרת להם לשלם שכר לימוד מלא. המטרה של הנחלת השכלה אקדמית לציבור החרדי חשובה בעינינו לכן אנחנו מסבסדים את העלות.
לפני חמש שנים העניק איחוד הקהילות האורתודוכסיות, המנפיק את ההכשר המפורסם OU, אות הוקרה מיוחד לפרופ' לנדר על פועלו רב השנים. בנאום שנשא מנדל גנכרו, נשיא האיחוד, פירט גנכרו את הישגיו הרבים של מייסד טורו קולג' ונשיאו. בין השאר אמר: "פרופ' לנדר הוא אדם בעל חזון שבנה במו ידיו מוסד אקדמי המאפשר לנשים וגברים צעירים לרכוש השכלה
אקדמית מקצועית מבלי להתפשר על ערכיהם התורניים".
ואילו איש אקדמיה בכיר המכיר את לנדר שנים מוסיף: מדובר באדם בעל יצירתיות יחידה במינה בתחום החינוך. הוא הגה ומה שיותר קשה, יישם, מגוון רחב של תכניות לימוד. אני לא חושב שיש מישהו בעולם היהודי שמשתווה לרקורד ההצלחה שלו ביזום, הקמה וביצוע של תכניות חינוכיות. האימפריה החינוכית-יהודית שהוא הקים יכולה לשמש דוגמה לדרכים שבהן אנחנו צריכים להתמודד עם בעיית ההתבוללות בקהילות ארה"ב. המקומות מסוימים באמריקה, ההתבוללות עוברת את קו חמישים האחוזים, ורק מאמץ רציני של הנחלת המורשת היהודית לדורות הבאים יכול לעצור את הסחף הזה.
כשאני שואל את ד"ר לנדר אם השתתף בכנס הקהילות היהודיות מארה"ב שנערך לאחרונה
בירושלים, הוא מחייך: אני מגיע לארץ כדי לעשות דברים, לא כדי לשבת ולשמוע נאומים.
האקדמיה היהודית מסביב לעולם
טורו קולג' נוסד בשנת 1971 על יד פרופ' ברנרד לנדר. הקולג' החל את דרכו בבניין קטן בניו-יורק עם 35 סטודנטים בלבד. עם השנים התפרס הקולג' ברחבי העולם. לטורו יש כיום מספר סניפים בניו-יורק ובקליפורניה, וכן שלוחות במוסקווה, ברלין וירושלים, שבהם לומדים יותר מ-15 אלף סטודנטים. מסלולי הלימוד בטורו כוללים בין השאר: רפואה, משפטים, מדעי החברה, מנהל עסקים, מחשבים, חינוך וכמובן יהדות.
הסניף הישראלי הוקם לפני 18 שנה, והוא מתגאה ביותר מ-350 איש הלומדים יהדות לתואר שני. "המספר הגדול ביותר של סטודנטים לתואר שני ביהדות במוסד כלשהו בעולם", אומרים בטורו. פרופ' לנדר: "אני שמח לראות שהסניף בישראל הופך עם השנים קרוב יותר למוסד אקדמי ישראלי מאשר לשלוחה של מוסד אקדמי אמריקני".
האווירה בקמפוסים של טורו הותאמה במיוחד לצרכים של הציבור הדתי: כיתות נפרדות, הקפדה על תכני לימוד מתאימים וכולי. עם זאת, הם פתוחים לכל ולומדים בהם גם לא יהודים רבים, חלקם בתכניות לימודים נפרדות.
ספינת הדגל של טורו היא הקמפוס החדש, 'לנדרס קולג", שהוקם לאחרונה בהשקעה של 35 מיליון דולר בקיו-גרדנס, קווינס, ניו-יורק.
פרופ' לנדר מגלה כי תקציב הקולג' אמנם מאוזן, אך לימודי היהדות מפסידים. "הרווחים ממשפטים, מנהל עסקים ושאר המקצועות מפצים על ההשקעה ביהדות, אך אנו לא מתלוננים זהו חלק מהמחויבות שלנו".
לקולג' גם תכנית מקוונת, המאפשרת לימוד לתארים ראשון, שני ושלישי (דוקטורט) באמצעות רשת האינטרנט.
המוסד, אגב, קרוי על שמם של יהודה ואייזיק טורו, בני המאה ה-18 שהקימו בית כנסת ברוד איילנד לפני יותר ממאתיים שנה, תרמו לאוניברסיטאות ובתי חולים וסייעו גם למתיישבים בארץ ישראל באותם ימים.
השאלה שהיתה נתפשת כצינית מפי כמעט כל אדם אחר, נשמעת רצינית לחלוטין כשהיא באה מאדם בן 90 שעדיין מנהל ביד רמה אימפריה אקדמית. אחרי הכל, את ממלכת 'טורו קולג" החל ברנרד לנדר להקים רק כשהתקרב לגיל 60. לנדר, פרופ' לסוציולוגיה, שהיה בן השאר יועצם של שלושה מנשיאי ארצות הברית: אייזנהאור, קנדי וג'ונסון, החל את דרכו בראשית המאה הקודמת במנהטן.
"בזמני", הוא נזכר באזור שבו מטר רבוע עולה כמו דירה קטנה בארץ, "מנהטן היתה שכונה של המעמד הבינוני-גבוה ולא יותר. להיות ילד בניו-יורק של שנות העשרים היה חוויה פרועה למדי. הייתי מוצא את עצמי משחק עם ילדים שהוריהם היו בוסים גדולים במאפיה. עם חברים כאלה למשחק, אתה צריך ללמוד מהר איך לעמוד על שלך ולהגן על עצמך".
את לימודיו התורניים החל בישיבת רבי יעקב יוסף, שהיתה מעין ישיבה תיכונית וכללה לימודי קודש לצד לימודי חול. שעות הלימוד הרבות, עשר בכל יום, הרחיקו את ברנרד לנדר הצעיר מהשפעת ילדי הרחוב. בשבתות נהג להתפלל בשטיבל חסידי קטן באזור המזרחי של השכונה.
הרב והסוציולוג
את דרכו האקדמית החל לנדר בישיבה יוניברסיטי בניו-יורק, ואת הסמיכה לרבנות קיבל מהרב משה סולובייצ'יק, אביו של הרב יואל סולובייצ'יק. מיד אחר כך, כשהוא בן 21 בלבד, קיבל ברנרד לנדר הצעיר את המשרה הראשונה שלו רב קהילה בעיר בולטימור. הוא כיהן שם במשך שש שנים, ובמקביל המשיך בלימודיו אקדמיים בתחום הסוציולוגיה. "לו הייתי נשוי כבר אז, אני מניח שהייתי נשאר בעיר", הוא מספר. בגיל 28 מונה על יד ראש עיריית ניו-יורק, פיורלו לה-גרדיה, לתפקיד נציב זכויות האדם של העיר.
מדוע מינו דווקא אותך, ועוד בגיל כל כך צעיר?
"רצו מישהו שיוכל להתמודד עם בעיית האנטישמיות, ובזמנו לא היו כל-כך הרבה אנשים שהם גם רבנים וגם סוציולוגים. במסגרת התפקיד כתבתי דו"ח על מצב האנטישמיות בעיר ועל ה'מכסות' של האוניברסיטאות בקבלת סטודנטים יהודיים".
היה אז קשה ליהודים להתקבל למוסדות אקדמיים?
"ודאי, אחד המאבקים הגדולים שלי היה לבטל את האפליה הזו. יהודים לא יכלו להתקבל לבתי ספר לרפואה, למשל. המעטים שקיבלו תארים אקדמיים גבוהים התקשו מאוד להתקבל כחברי סגל באוניברסיטאות. כיום קשה לאנשים צעירים לדמיין את זה, אבל בזמני זה היה בלתי נתפס שבראש מוסד כמו הרווארד יעמוד יהודי. כשאני קיבלתי את הדוקטורט שלי בסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה בשנת 1949, המנחה שלי העריך שאין לי סיכוי למצוא עבודה בתור מרצה, כי הייתי לא רק יהודי, אלא רב".
כיום המצב השתנה לחלוטין?
"כן, באקדמיה בארה"ב, במיוחד בקרב הפרופסורים הבכירים, יש עשרות אחוזים של יהודים. ובכל זאת, האנטישמיות חוזרת בצורה שונה אנטי-ישראליות: מחרימים מרצים ישראלים.
"אני חושב שזו תופעה שמתרחשת בעיקר באירופה. בארה"ב החרם האקדמי על ישראל הרבה פחות שכיח. אפשר למצוא אותו באוניברסיטאות כמו ברקלי (אוניבריסטה ידועה בקליפורניה בעלת מסורת שמאלנית, שממנה יצאו רבים מילדי הפרחים של שנות השישים. ע"ג). כמובן שגם בברקלי חלק גדול מחברי הסגל הם יהודים בעצמם. לצערי, לעתים קרובות הם המבקרים הגדולים ביותר של ישראל.
"ארה"ב לא דומה לישראל"
לנדר נישא לשרה והוא אב לארבעה.
בשנות החמישים שימש כחבר בוועדה המייעצת לנשיא אייזנהאור בנושא הביטוח הלאומי האמריקני. לנשיאים קנדי וג'ונסון ייעץ לנדר בשנות השישים בתחומי אלימות של בני נוער והמאבק בעוני.
פגשת אישית את הנשיאים?
"לא פגשתי את אייזנהאור וקנדי, כי עבדתי בעיקר מול חברי הקבינט. ביניהם היה רוברט קנדי (אחיו של הנשיא ג'ון קנדי, ששימש כתובע הכללי ונרצח בשנת 1968). רק את הנשיא ג'ונסון פגשתי אישית".
המסקנות שגיבש לנדר ושהונחו על שולחנו של הנשיא אייזנהאור כללו תגבור משמעותי של פעילות הביטוח הלאומי ותכניות חברתיות למאבק בעוני, שהתרחב אחרי מלחמת העולם השנייה.
אנחנו בארץ מתמודדים עם בעיות דומות בשנים האחרונות. נוכל ללמוד מהניסיון האמריקני?
"ההבדלים גדולים. לארצות הברית יש משאבים כלכליים עצומים, והיא יכולה להרשות לעצמה ליזום תכניות חברתיות רחבות היקף. בישראל זה הרבה יותר קשה".
הגישה הקפיטליסטית ששר האוצר מטיף לה: 'שיפסיקו לבכות ויילכו לעבוד', מוצדקת בעיניך?
"אני חושב שזו גישה קשוחה מדי. מצד שני ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך במדיניות רווחה נדיבה. אחת הבעיות של מערכת הסעד בארה"ב היא שהתשלומים הנדיבים שלה מעודדים את התפרקות התא המשפחתי. נערות בגיל תיכון יולדות תינוקות, פשוט בגלל שהמדינה משלמת להן. תשלום אוטומטי של קצבאות הופך את המקבלים לעצלנים. הגישה שלי היא שצריך לעודד עבודה. אבל בביקורי כאן אני שומע שלאט לאט המצב הכלכלי בכל זאת משתפר".
מה היו תוצאות מחקריך בתחומי הפשיעה בקרב בני הנוער?
"אחת המסקנות העיקריות היתה שהפשיעה נובעת לא מתוך עוני, אלא בשל התפרקות המבנה החברתי והמשפחתי, מה שמוביל לירידה בסמכות ההורים והממסד. הפשיעה היא נגזרת של מצב חברתי ולא של מצב כלכלי. ארצות הברית היא ארץ של הגירה המאופיינת גם במוביליות רבה אנשים עוברים ממקום למקום בתכיפות, בגלל שינוי מקום העבודה או הלימודים או מסיבות אחרות. כתוצאה מכך, הערכים החברתיים שלה אינם מושרשים מספיק וכל המבנה החברתי הוא בלתי יציב, מה שמוביל את בני הנוער פעמים רבות לפשע.
"לעומת זאת, יש דוגמאות לחברות רבות שהיו במצב כלכלי קשה ולמרות זאת לא היה בהם כמעט פשיעה של בני נוער".
אפשר ללמוד ממסקנותיך למה שמתרחש בארץ כיום ולקבוע שגם אם נשפר את רמת חייהם של הפלשתינים הטרור לא יפסק?
"כן. הטרור הוא תוצר של המצב החברתי-תרבותי של הפלשתינים ולא של העוני שלהם. חשוב להקל על המצוקות הכלכליות שלהם, אבל שלא יהיו לנו אשליות הם ימשיכו לשנוא אותנו גם אחרי שנעשה זאת".
אקדמיה עם הפנים לקהילה
במקביל לפעילותו הציבורית, המשיך פרופ'
לנדר במחקר אקדמי וכיהן כפרופסור באוניברסיטה העירונית של ניו-יורק (האנטר קולג'), בישיבה יוניברסיטי ובמוסדות נוספים. בשנת 1970 עזב פרופ' לנדר את הישיבה יוניברסיטי, מוסד מכובד וותיק בפני עצמו והחליט לייסד קולג' חדש טורו קולג' (ראו מסגרת).
מדוע החלטת להקים מוסד אקדמי חדש?
"חשתי שהישיבה יוניברסיטי באותה תקופה הפכה למוסד סטטי מדי, שאיבד את החדשנות שלו. הצעתי להם, למשל, להקים שלוחות באזורים יהודיים נוספים ולשאוף להיות חלק מהקהילה, אך הם לא היו מספיק פתוחים לרעיונות שלי. הגעתי למסקנה שכדי לממש את הגישה שלי עלי להקים מוסד חדש.
"כיום", אומר לנדר, "היחסים בין שני המוסדות המתחרים טובים, והם אפילו משתפים פעולה במסגרות שונות". 'תחרות ידידותית', מכנה זאת פרופ' לנדר.
"החזון של טורו", אומר לנדר, "נגזר ממה שהלל הזקן נהג לומר: 'אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני'. שני האספקטים הללו: הפרטי-היהודי והאוניברסאלי הם המנחים את החזון של הקולג'. מצד אחד בניית תשתית לימודית יהודית, ומצד שני אסור לנו להסתפק בכך ולהזניח את היותנו אור לגויים. לכן הגישה של טורו היא לאפשר גם למי שאינם יהודים לקבל השכלה אקדמית. ואכן, בשלוחות בניו-יורק לומדים בני מיעוטים רבים: שחורים, היספנים ואחרים. את הגישה שלי אפשר לכנות סוציולוגית אתה מטפל באנשים בהתאם לצרכים שלהם".
גם בהגיעו לגבורות לא הפסיק לנדר את פעילותו, והמשיך לתכנן ולהקים מיזמים חדשים. השלוחה במוסקבה למשל הוקמה לפני כעשור. מביקוריו במקום התרשם פרופ' לנדר שיש הרבה מה לעשות: "במשך כמה דורות מחקו השלטונות את החינוך היהודי בצורה שיטתית, ועכשיו אנחנו צריכים להתחיל כמעט מאפס. לשמחתי יש פעילות יהודית רבה של גורמים יהודיים רבים, כמו למשל חב"ד, שמנסים לגשר על הפערים".
נאמנים למדינת ישראל
איך אתה רואה את היחסים בין יהדות ארצות הברית ומדינת ישראל? אתה סבור שיהדות ארה"ב צריכה לתמוך באופן אוטומטי במדיניותה של ממשלת ישראל?
"לא בהכרח. אני בהחלט תומך במדיניות של הממשלה הזו, אבל זה בגלל שדעותי האישית הן לאומיות".
ומה אם הממשלה הבאה או אפילו זו הנוכחית יחליטו על מדיניות של ויתורים?
"אני אתנגד לכך, כמו רבים בקהילה בארה"ב, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר יכולת ההשפעה שלנו מוגבלת".
ליהדות ארה"ב אין מספיק כוח?
"יש לה עוצמה רבה, אבל מבחינה פוליטית היא מפולגת לשמאל וימין, כך שהכוח הזה מנוטרל במידה רבה. אני מאמין שעלינו בארה"ב לתמוך במדיניות ממשלת ישראל, כל עוד היא לא מפקירה את ערכי היסוד של העם והארץ. מה שיוסי ביילין עושה, זו דוגמה להפקרה כזו. באמריקה זה לא היה עובר היו מכניסים אותו לכלא על בגידה במולדת.
"הקהילה האורתודוקסית בארה"ב", אומר פרופ' לנדר, "הפכה בדור האחרון לפעילה הרבה יותר. אם לפני עשרים או שלושים שנה, רוב מנהיגי יהדות ארה"ב היו רפורמיים, הרי שכיום חלקם הגדול אורתודוקסיים, וזו מגמה ברוכה. לרוב האורתודוקסים הם גם לאומיים יותר".
מה דעתך על התוצאות הלא מזהירות, בלשון המעטה של ילדי ישראל במבחנים בינלאומיים?
אני חושב שחלק מזה נובע מכך שישראל קלטה מאסה של עלייה ולוקח זמן עד שמערכת החינוך 'מעכלת' את התלמידים החדשים. בנוסף אסור לשכוח את הבעיה של הציבור החרדי שלא מקבל מספיק חינוך בנושאים כלליים. אנחנו בטורו מנסים לעזור על ידי בניית תכניות מיוחדות לציבור החרדי. אחד הקשיים שעמם אנחנו מתמודדים הוא המגבלה הכלכלית של הסטודנטים החרדים שלנו, שלא מאפשרת להם לשלם שכר לימוד מלא. המטרה של הנחלת השכלה אקדמית לציבור החרדי חשובה בעינינו לכן אנחנו מסבסדים את העלות.
לפני חמש שנים העניק איחוד הקהילות האורתודוכסיות, המנפיק את ההכשר המפורסם OU, אות הוקרה מיוחד לפרופ' לנדר על פועלו רב השנים. בנאום שנשא מנדל גנכרו, נשיא האיחוד, פירט גנכרו את הישגיו הרבים של מייסד טורו קולג' ונשיאו. בין השאר אמר: "פרופ' לנדר הוא אדם בעל חזון שבנה במו ידיו מוסד אקדמי המאפשר לנשים וגברים צעירים לרכוש השכלה
אקדמית מקצועית מבלי להתפשר על ערכיהם התורניים".
ואילו איש אקדמיה בכיר המכיר את לנדר שנים מוסיף: מדובר באדם בעל יצירתיות יחידה במינה בתחום החינוך. הוא הגה ומה שיותר קשה, יישם, מגוון רחב של תכניות לימוד. אני לא חושב שיש מישהו בעולם היהודי שמשתווה לרקורד ההצלחה שלו ביזום, הקמה וביצוע של תכניות חינוכיות. האימפריה החינוכית-יהודית שהוא הקים יכולה לשמש דוגמה לדרכים שבהן אנחנו צריכים להתמודד עם בעיית ההתבוללות בקהילות ארה"ב. המקומות מסוימים באמריקה, ההתבוללות עוברת את קו חמישים האחוזים, ורק מאמץ רציני של הנחלת המורשת היהודית לדורות הבאים יכול לעצור את הסחף הזה.
כשאני שואל את ד"ר לנדר אם השתתף בכנס הקהילות היהודיות מארה"ב שנערך לאחרונה
בירושלים, הוא מחייך: אני מגיע לארץ כדי לעשות דברים, לא כדי לשבת ולשמוע נאומים.
האקדמיה היהודית מסביב לעולם
טורו קולג' נוסד בשנת 1971 על יד פרופ' ברנרד לנדר. הקולג' החל את דרכו בבניין קטן בניו-יורק עם 35 סטודנטים בלבד. עם השנים התפרס הקולג' ברחבי העולם. לטורו יש כיום מספר סניפים בניו-יורק ובקליפורניה, וכן שלוחות במוסקווה, ברלין וירושלים, שבהם לומדים יותר מ-15 אלף סטודנטים. מסלולי הלימוד בטורו כוללים בין השאר: רפואה, משפטים, מדעי החברה, מנהל עסקים, מחשבים, חינוך וכמובן יהדות.
הסניף הישראלי הוקם לפני 18 שנה, והוא מתגאה ביותר מ-350 איש הלומדים יהדות לתואר שני. "המספר הגדול ביותר של סטודנטים לתואר שני ביהדות במוסד כלשהו בעולם", אומרים בטורו. פרופ' לנדר: "אני שמח לראות שהסניף בישראל הופך עם השנים קרוב יותר למוסד אקדמי ישראלי מאשר לשלוחה של מוסד אקדמי אמריקני".
האווירה בקמפוסים של טורו הותאמה במיוחד לצרכים של הציבור הדתי: כיתות נפרדות, הקפדה על תכני לימוד מתאימים וכולי. עם זאת, הם פתוחים לכל ולומדים בהם גם לא יהודים רבים, חלקם בתכניות לימודים נפרדות.
ספינת הדגל של טורו היא הקמפוס החדש, 'לנדרס קולג", שהוקם לאחרונה בהשקעה של 35 מיליון דולר בקיו-גרדנס, קווינס, ניו-יורק.
פרופ' לנדר מגלה כי תקציב הקולג' אמנם מאוזן, אך לימודי היהדות מפסידים. "הרווחים ממשפטים, מנהל עסקים ושאר המקצועות מפצים על ההשקעה ביהדות, אך אנו לא מתלוננים זהו חלק מהמחויבות שלנו".
לקולג' גם תכנית מקוונת, המאפשרת לימוד לתארים ראשון, שני ושלישי (דוקטורט) באמצעות רשת האינטרנט.
המוסד, אגב, קרוי על שמם של יהודה ואייזיק טורו, בני המאה ה-18 שהקימו בית כנסת ברוד איילנד לפני יותר ממאתיים שנה, תרמו לאוניברסיטאות ובתי חולים וסייעו גם למתיישבים בארץ ישראל באותם ימים.