רבים היו משוכנעים שהסאגה הזו הסתיימה מכבר, אבל מסתבר שעדיין לא. ועדת שרים אמנם החליטה לתמוך במינוי, הממשלה אמנם קיבלה את ההחלטה והצביעה בעד אישור המינוי, נדמה היה שהכל מוכן וערוך לטקס, אבל בית המשפט הורה לעכב את מתן כתב ההכרה עד לדיון בערעורו של מר לויפר. והערעור אכן הגיע. הנוסח המקוצר שלו חייב את המדינה לענות תשובה שכנראה לא סיפקה את שופטי בג"ץ, ואלה החליטו על שבעה ימים נוספים של ניסוח מחודש ומפורט לעתירה נגד המינוי, וכמה ימים נוספים למתן תשובת המדינה.
וכך, ממש ב'זמן הפציעות' של האירוע המשפטי הזה, הגיש עו"ד דן אבי יצחק לבית המשפט בירושלים את העתירה המורחבת והמעודכנת, שהגיעה השבוע לידינו. בעקבות עיון בעשרות עמודיה של העתירה הזו, אנו מביאים כאן לראשונה את עיקריה, שבהם מגוללים סיפורים על ניסיון שוחד, איומים, מחדלי חקירה משטרתית ועוד. אי אפשר להתעלם מהאופן התמוה שבו החליטה ממשלת ישראל להעלים עין מרצף העובדות המדאיגות באשר לדמותו של האיש שבו היא מבקשת להכיר כמנהיגה של הכנסייה העשירה ביותר במדינת ישראל.
עדים מאוימים
כזכור, זמן קצר לאחר שנבחר על-ידי בכירי הכנסייה להנהיג אותה, נחשף בכלי התקשורת ישראליים הקשר האמיץ בין אירינאוס ליאסר ערפאת. גולת הכותרת של הגילויים עסקה בשני מכתבים שנשלחו ליאסר ערפאת, שעליהם מתנוססת חתימתו של אירינאוס. באחד מהם נכתב: "...ולסיום, אתה מודע לרגשות של שאט נפש וזלזול של כל אבות הקדושים של הכנסייה היוונית כלפי צאצאיהם של אלה שצלבו את ישו, הצולבים בפועל את עמך, ציונים-יהודים, כובשי הארץ הקדושה של פלשתין... אנחנו מתפללים לאל האהבה לתת לך הצלחה וניצחון במאבק הקדוש הזה..."
אירינאוס עצמו טען כי לא הוא שכתב את המכתבים, אולם עובדות אחרות לחלוטין מתבררות בעתירה שהוגשה השבוע. במסגרת הכנת העתירה לבית המשפט מצא עו"ד אבי יצחק תצהירים של מי שנכחו בעת שכתב אירינאוס את המכתבים בביתו שבירושלים. משום מה, חוקרי משטרת ישראל לא הצליחו להניח ידיהם על התצהירים הללו, למרות שהיו במרחק נגיעה מהם.
אחד העדים לכתיבת המכתב סיפר לקצין בכיר לשעבר במשטרת יוון, ממקורביו לשעבר של אירינאוס: "היה לי ויכוח נוקב עם מר אירינאוס על תוכנו של המכתב, לגבי השפה והביטויים נגד העם היהודי וישראל, וכן לגבי הצורך לשלוח מכתב שכזה לערפאת. הסברתי לו כי מכתב זה מזיק מאוד לאינטרסים שלו, ונוגד באופן מוחלט את הצהרותיו בקשר למדיניות שהוא הולך לנקוט בה כלפי הסכסוך הישראלי פלשתיני וכלפי פעולות הטרור הנמשכות הפוגעות באזרחים.
"חרף ההתנגדות החריפה לכך, המטרופוליט אירינאוס התעקש כי למכתב זה יהיה הד חזק מאד, כדי ללחוץ על ישראל להחזיר את שמו לרשימת המועמדים". במשפט האחרון מתכוון הקצין הוותיק לרשימת המועמדים לתפקיד הפטריארך, שממנה הוציאה ממשלת ישראל בעבר את אירינאוס, בשל המידע שהצטבר לגביו.
עד נוסף למעמד החתימה הוא הארכימנדריט פארמאקיס ניקולאס-ניקודימוס, בכיר בכנסייה היוונית, שהצהיר במשטרת ישראל על עדותו לכתיבת המכתב, ואף את הוויכוח המוזכר שניטש בין קצין המשטרה לבין אירינאוס. יצויין כי את שמו סירב הארכימנדריט בתחילה לחשוף, אולם משהתחוור לו שאירינאוס מכחיש את העדויות נגדו הסכים להיחשף בשמו המלא.
העדות השלישית בפרשה ניתנה למשטרת ישראל לא בתצהיר, כי אם בעדות בכתב. מדובר בעדותו של אפוסטולוס, ידידו לשעבר של אירינאוס. גם הוא מצטרף לעדות קודמיו, אולם הוא גם מוסיף פרט נוסף, שמאז האירוע הוא "נתון לאיומים, אזהרות והטרדות מצד אירינאוס, הן בעצמו והן באמצעות מקורביו". סיפור עדותו של אפוסטולוס לא נגמר באיומים הללו. האיש העיד כי כדי לקנות את שתיקתו ניסה אירינאוס לשחד אותו בסכום של למעלה מחצי מיליון אירו.
קשרים כלכליים מפוקפקים
בעתירה מעלה עו"ד אבי יצחק תמיהה על העובדה המשונה שלמרות חשיבותה של הפרשה לא מצאו חוקרי משטרת ישראל לנכון לבצע חיקור דין ביוון אף לאחד מהעדים הללו. "מדובר במחדל", קובע אבי יצחק, "שכן העניין רגיש וראשון במעלה בחשיבותו". עובדה תמוהה נוספת היא שהמשטרה לא דיווחה לוועדת השרים שהמליצה על התמיכה במינוי שהעד הראשון, קצין המשטרה בדימוס, הסכים להגיע לישראל ולהתעמת מול אירינאוס. משום מה העדיפו חוקרי המשטרה להימנע מהעימות.
מהעתירה עולה עוד כי קשריו של אירינאוס עם הרשות הפלשתינית, מתבססים גם על האפיק הכלכלי כבר במהלך הקמפיין לבחירתו. "אירינאוס קשור כלכלית לרשות הפלשתינית, ומימן את מערכת הבחירות שלו בעזרת חברה קבלנית ענקית בשם CCC. בראש החברה עומד חסים רמזי, מפטרוניו של אבו מאזן. פעיל נוסף בחברה הינו סעיד חורי, קרוב משפחה של יועצו של ערפאת לעניינים נוצריים". בהמשך הדברים קובע אבי יצחק כי "ברי שהאינטרסים הכלכליים של אירינאוס הם הדוחפים אותו לקדם בכנסייה את הבישופים הפלשתיניים ולדחוק ממנה החוצה את הכמרים היווניים ואת אוהדי ישראל".
אם הזכרנו את הקמפיין לבחירתו של אירינאוס, אבי יצחק מזכיר כמה פרשיות גם בהקשר זה. באחת מהם, שפורסמה לראשונה ברשת התקשורת של ערוץ 7 ניסה אירינאוס לטפול בעזרתו של יאסר ערפאת עלילת רצח על המתמודד נגדו.
במקרה אחר, על מנת לשכנע את אחד מבכירי הכנסייה לתמוך באירינאוס, ביימו עבורו טקס רשמי מטעמה של מדינת ישראל ביד ושם(!). במהלך הטקס שמע מגורם 'רשמי' מטעם מדינת ישראל, עד כמה מקורב אירינאוס לממשלת ישראל ועד כמה היא חפצה ביקרו. את הטקס קיימו אנשיו של אירינאוס ביוזמת יועצו היהודי של אירינאוס, איש העסקים יוסי גרשון. הכומר הקשיש שוכנע והצביע בעד אירינאוס.
במקרה אחר הפיץ כרזת פוטומונטאז' ובה נראה מתחרהו בתמונות זימה. בכרזה אחרת מופיעה דמותו של המתחרה במרכזו של מגן דוד צהוב, רמז לזיקתו למדינת ישראל כתם שלא ייסלח, לטעמו של אירינאוס.
ועדה עצומת עיניים
למרות כל אלה, קיבלו חברי ועדת השרים לעניין המינוי, השרים סילבן שלום, מאיר שטרית, יוסף לפיד, זבולון אורלב ונתן שרנסקי מהמשטרה חוות דעת תמוהה. נציג המשטרה, תת-ניצב ראובן לוי, דיווח על "חוסר בניקיון כפיים, חוסר טוהר מידות וחוסר שקיפות בעניינים כספיים מצדו של אירינאוס". כמו כן סיפר לוי לשרים על הקשרים בין אירינאוס לערפאת בקשר לאדמות הכנסייה הפזורות ברחבי הארץ.
המידע שדלף בשנים האחרונות דיבר על כוונתו של אירינאוס להקים ועדה משותפת לרשות הפלשתינית ולכנסייה היוונית לטיפול באדמות הכנסייה שבמערב ירושלים. למרות כל אלה הודיעו נציגי המשטרה, השב"כ ורשויות הביטחון במפתיע לשרים כי "אין להם כל עמדה לעניין מתן כתב ההכרה לאירינאוס כפטריארך".
רמז לסיבה להודעה זו נמצא בעתירה, שם הובא מידע על הלחצים שהופעלו על חברי ועדת השרים. בעתירה מצוטט השר זבולון אורלב בראיון שהעניק לערוץ 7, שבו הוא מדבר על גורמי נדל"ן בעלי אינטרסים שהפעילו השפעה על השרים.
כמו כן מצוטט נציג הכנסייה, המטרופוליט גובריאל נדאף, כאומר בעיתון 'כול-אלערב' כי "אנשי עסקים יהודים בישראל לחצו על ממשלת ישראל לאשר את המינוי של אירינאוס". נדאף נשאל אם הקבלן דודי אפל הוא אחד מאנשי העסקים הללו, וענה כי הוא "לא רוצה לגלות את שמות האנשים האלה". עם זאת, נטען בעתירה, בחוגי הכנסייה דובר על כך שאפל תמך בבחירתו ובמינויו של
אירינאוס.
חשוב לציין ולהזכיר כי חוקת הכנסייה היוונית, המבוססת על החוק העותומאני, מחייבת שיכהן כפטריארך רק "אדם בעל התנהגות ואופי הנקיים מכל שם רע". גם אם אין בידי המשטרה ראיות פליליות, טוען אבי יצחק, אי אפשר להגדיר אדם שאלה הטענות כלפיו כנקי מכל שם רע.
גם לעבר ועדת השרים יורה עורך הדין אבי יצחק חצי ביקורת קשים. איך ייתכן, הוא שואל, שהעותר נגד המינוי, מר יוסף לויפר, מבקש שוב ושוב להופיע בפני הוועדה ולהציג את החומר הרב שהצטבר על שולחנו, והוא אינו מקבל תשובה, שלא לדבר על זימון מסודר להציג את עדותו? את התגובה הראשונה למכתביו הרבים לוועדה קיבל לויפר רק לאחר שהשרים הכריעו בעד המינוי.
עוד טוען אבי יצחק כי ועדת השרים קיבלה בקשות של גורמים נוספים להעיד בעניין דמותו השנויה במחלוקת של אירינאוס, אך לא מצאה לנכון לזמנם לעדות בפניה. אבי יצחק שואל את חברי הוועדה מדוע לא דרשו את חקירתם של העדים לכתיבת המכתבים לערפאת, ושאלה מתמיהה לא פחות מכל אלה כיצד ייתכן שאירינאוס עצמו לא זומן להעיד בפני הוועדה ולענות על השאלות העולות מהמידע אודותיו?
נציג הרשות בכנסייה
בעקבות כל אלה ואחרים ממש בימים אלה רכונים על ניירותיהם יועצים משפטיים מכובדים, בכדי לנסח את תשובתה של מדינת ישראל לעתירה. אחרי שתינתן בשבוע הקרוב תשובת המדינה ייקבע מועד לדיון בבג"ץ, ואז, כך מקווה אבי יצחק, יוחזר הדיון לשיקול דעת נוסף של שרי הממשלה.
אם אכן יוחזר הדיון לוועדת השרים, ייאלצו השרים לדוש מעט יותר ברצינות בעלילות אירינאוס השונות. בין השאר ידונו מן הסתם גם ציטטות מפי שלוחיו ומביאי דברו ברחבי העולם במרוצת השנים.
להלן מספר דוגמות:
במשך תקופה ארוכה, ככל הנראה עד שהבין אירינאוס שקשר זה עשוי לפגוע בסיכויי ההכרה הישראלית בו, היה הארכימנדריט עטאללה חנא דוברו האישי. תחת כובע זה צוטט האיש כמזדהה עם "השהידים של האינתיפאדה הפלשתינית המבורכת והאמיצה שלנו". כמו כן דיבר חנא על "תכניות גלויות וכאלה שאינן גלויות של הממשלה הישראלית, שמטרתן להרוס את מסגד אל-אקצה".
חנא השתתף בהזדמנות אחרת בתפילה מיוחדת בכנסיית הקבר "לנשמת השהידים ולמען גיבורי האינתיפאדה האמיצה". גם המלצות היו לו לדובר הכנסייה עטאללה חנא למחבלים הפלשתיניים: "לאמץ את מודל הניצחון של החיזבאללה על מנת להשיג את מה שנגזל מאתנו בכוח".
דבריו של עטאללה חנא אינם בודדים בנוף ההסתה ותחושת הקרבה לרשות הפלשתינית היוצאת מבית מדרשו של אירינאוס. הדוגמות הבאות, שפורסמו לראשונה באתר האינטרנט של ערוץ 7, פורשות שוב ושוב את הקשר בין אנשיו של אירינאוס לבין הנהגת הרשות הפלשינית.
בכנס של הסהר האדום, שהתקיים לרגל ציון 35 שנה להיווסדו, שלח אירינאוס נציג מבכירי כנסייתו, הארכימנדריט מלטיוס. במהלך האירוע הוקרא מן הכתב נאומו של יושב ראש הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, על-ידי נציג שנשלח מטעמו. מיד עם תום הקראת נאומו הכתוב של ערפאת הוזמן לבמה מלטיוס, המוגדר כנציגו של אירינאוס ברשות. מלטיוס פנה אל הקרואים ואמר כי "בזמן הקשה העובר על עמנו תחת הכיבוש, העינוי והחושך, הסהר האדום נותן אור ותקווה שלא יעלה בידי כוחות החושך לכבות".
דוגמה נוספת: בכנס שהתקיים בדמשק הופיע כנציגו של אירינאוס סגנו, איסיכיוס. אל מול פני הקרואים נשא איסיכיוס מהכתב דברים בשם מנהיגו, שבהם אמר בהתייחסו למזרחה של ירושלים כי "אנו מבטיחים כי הדרך מהמקומות הקדושים תישאר פתוחה תמיד... עד שיסתיים הכיבוש הישראלי בעזרת האל ונהפוך לכנסייה אחת מאוחדת וקדושה".
האם הפלשתינית משוועת לעזרה
אירוע נוסף שבו הציגו עצמם נציגי הכנסייה היוונית כנוטלים חלק בלתי מסויג במאבקה של הרשות הפלשתינית בישראל, הוא הקונגרס היווני העולמי (המקביל לקונגרס היהודי), שבו ייצג את אירינאוס יעקובוס איקונומידיס, יועצו ליחסי חוץ.
איקונומידיס נשא בכנס דברים בשמו של אירינאוס, שקבל על דלות הסיוע שקיבל מהקונגרס היווני במאבקיו המשפטיים בישראל (מכתב תמיכה אחד). בהמשך הדברים אמר איקונומידיס בשמו של אירינאוס כי הקונגרס היווני "לא שלח אפילו 'אספירין' אחד כדי להקטין את סבלה של האם הפלשתינית, שרצה ברחוב בטירוף כשבידיה גוויית בנה שנורה בכדורי רובה, כדורים שאינם מבחינים בין ילד למבוגר".
איקונומידיס המשיך והתנסח כאיש הרשות הפלשתינית ללא כחל וסרק. במשפטים ארוכים ועמוסים בתיאורים פלסטיים אמר כי "הוועד היווני-עולמי לא שלח על ידי הפטריארכיה אף לא ממתק אחד על מנת להקטין את פחדו של הילד הפלשתיני הקטן שיצא מביתו שניות אחדות לפני שפוצץ, עירום ויחף. וכאן", חתם איקונומידיס את דבריו, "עולה השאלה הגדולה של הילד: 'מה רע עשיתי שכך אירע לי?'"
המשך עלילות המינוי המתעכב, ככל הנראה, בוא יבוא.
וכך, ממש ב'זמן הפציעות' של האירוע המשפטי הזה, הגיש עו"ד דן אבי יצחק לבית המשפט בירושלים את העתירה המורחבת והמעודכנת, שהגיעה השבוע לידינו. בעקבות עיון בעשרות עמודיה של העתירה הזו, אנו מביאים כאן לראשונה את עיקריה, שבהם מגוללים סיפורים על ניסיון שוחד, איומים, מחדלי חקירה משטרתית ועוד. אי אפשר להתעלם מהאופן התמוה שבו החליטה ממשלת ישראל להעלים עין מרצף העובדות המדאיגות באשר לדמותו של האיש שבו היא מבקשת להכיר כמנהיגה של הכנסייה העשירה ביותר במדינת ישראל.
עדים מאוימים
כזכור, זמן קצר לאחר שנבחר על-ידי בכירי הכנסייה להנהיג אותה, נחשף בכלי התקשורת ישראליים הקשר האמיץ בין אירינאוס ליאסר ערפאת. גולת הכותרת של הגילויים עסקה בשני מכתבים שנשלחו ליאסר ערפאת, שעליהם מתנוססת חתימתו של אירינאוס. באחד מהם נכתב: "...ולסיום, אתה מודע לרגשות של שאט נפש וזלזול של כל אבות הקדושים של הכנסייה היוונית כלפי צאצאיהם של אלה שצלבו את ישו, הצולבים בפועל את עמך, ציונים-יהודים, כובשי הארץ הקדושה של פלשתין... אנחנו מתפללים לאל האהבה לתת לך הצלחה וניצחון במאבק הקדוש הזה..."
אירינאוס עצמו טען כי לא הוא שכתב את המכתבים, אולם עובדות אחרות לחלוטין מתבררות בעתירה שהוגשה השבוע. במסגרת הכנת העתירה לבית המשפט מצא עו"ד אבי יצחק תצהירים של מי שנכחו בעת שכתב אירינאוס את המכתבים בביתו שבירושלים. משום מה, חוקרי משטרת ישראל לא הצליחו להניח ידיהם על התצהירים הללו, למרות שהיו במרחק נגיעה מהם.
אחד העדים לכתיבת המכתב סיפר לקצין בכיר לשעבר במשטרת יוון, ממקורביו לשעבר של אירינאוס: "היה לי ויכוח נוקב עם מר אירינאוס על תוכנו של המכתב, לגבי השפה והביטויים נגד העם היהודי וישראל, וכן לגבי הצורך לשלוח מכתב שכזה לערפאת. הסברתי לו כי מכתב זה מזיק מאוד לאינטרסים שלו, ונוגד באופן מוחלט את הצהרותיו בקשר למדיניות שהוא הולך לנקוט בה כלפי הסכסוך הישראלי פלשתיני וכלפי פעולות הטרור הנמשכות הפוגעות באזרחים.
"חרף ההתנגדות החריפה לכך, המטרופוליט אירינאוס התעקש כי למכתב זה יהיה הד חזק מאד, כדי ללחוץ על ישראל להחזיר את שמו לרשימת המועמדים". במשפט האחרון מתכוון הקצין הוותיק לרשימת המועמדים לתפקיד הפטריארך, שממנה הוציאה ממשלת ישראל בעבר את אירינאוס, בשל המידע שהצטבר לגביו.
עד נוסף למעמד החתימה הוא הארכימנדריט פארמאקיס ניקולאס-ניקודימוס, בכיר בכנסייה היוונית, שהצהיר במשטרת ישראל על עדותו לכתיבת המכתב, ואף את הוויכוח המוזכר שניטש בין קצין המשטרה לבין אירינאוס. יצויין כי את שמו סירב הארכימנדריט בתחילה לחשוף, אולם משהתחוור לו שאירינאוס מכחיש את העדויות נגדו הסכים להיחשף בשמו המלא.
העדות השלישית בפרשה ניתנה למשטרת ישראל לא בתצהיר, כי אם בעדות בכתב. מדובר בעדותו של אפוסטולוס, ידידו לשעבר של אירינאוס. גם הוא מצטרף לעדות קודמיו, אולם הוא גם מוסיף פרט נוסף, שמאז האירוע הוא "נתון לאיומים, אזהרות והטרדות מצד אירינאוס, הן בעצמו והן באמצעות מקורביו". סיפור עדותו של אפוסטולוס לא נגמר באיומים הללו. האיש העיד כי כדי לקנות את שתיקתו ניסה אירינאוס לשחד אותו בסכום של למעלה מחצי מיליון אירו.
קשרים כלכליים מפוקפקים
בעתירה מעלה עו"ד אבי יצחק תמיהה על העובדה המשונה שלמרות חשיבותה של הפרשה לא מצאו חוקרי משטרת ישראל לנכון לבצע חיקור דין ביוון אף לאחד מהעדים הללו. "מדובר במחדל", קובע אבי יצחק, "שכן העניין רגיש וראשון במעלה בחשיבותו". עובדה תמוהה נוספת היא שהמשטרה לא דיווחה לוועדת השרים שהמליצה על התמיכה במינוי שהעד הראשון, קצין המשטרה בדימוס, הסכים להגיע לישראל ולהתעמת מול אירינאוס. משום מה העדיפו חוקרי המשטרה להימנע מהעימות.
מהעתירה עולה עוד כי קשריו של אירינאוס עם הרשות הפלשתינית, מתבססים גם על האפיק הכלכלי כבר במהלך הקמפיין לבחירתו. "אירינאוס קשור כלכלית לרשות הפלשתינית, ומימן את מערכת הבחירות שלו בעזרת חברה קבלנית ענקית בשם CCC. בראש החברה עומד חסים רמזי, מפטרוניו של אבו מאזן. פעיל נוסף בחברה הינו סעיד חורי, קרוב משפחה של יועצו של ערפאת לעניינים נוצריים". בהמשך הדברים קובע אבי יצחק כי "ברי שהאינטרסים הכלכליים של אירינאוס הם הדוחפים אותו לקדם בכנסייה את הבישופים הפלשתיניים ולדחוק ממנה החוצה את הכמרים היווניים ואת אוהדי ישראל".
אם הזכרנו את הקמפיין לבחירתו של אירינאוס, אבי יצחק מזכיר כמה פרשיות גם בהקשר זה. באחת מהם, שפורסמה לראשונה ברשת התקשורת של ערוץ 7 ניסה אירינאוס לטפול בעזרתו של יאסר ערפאת עלילת רצח על המתמודד נגדו.
במקרה אחר, על מנת לשכנע את אחד מבכירי הכנסייה לתמוך באירינאוס, ביימו עבורו טקס רשמי מטעמה של מדינת ישראל ביד ושם(!). במהלך הטקס שמע מגורם 'רשמי' מטעם מדינת ישראל, עד כמה מקורב אירינאוס לממשלת ישראל ועד כמה היא חפצה ביקרו. את הטקס קיימו אנשיו של אירינאוס ביוזמת יועצו היהודי של אירינאוס, איש העסקים יוסי גרשון. הכומר הקשיש שוכנע והצביע בעד אירינאוס.
במקרה אחר הפיץ כרזת פוטומונטאז' ובה נראה מתחרהו בתמונות זימה. בכרזה אחרת מופיעה דמותו של המתחרה במרכזו של מגן דוד צהוב, רמז לזיקתו למדינת ישראל כתם שלא ייסלח, לטעמו של אירינאוס.
ועדה עצומת עיניים
למרות כל אלה, קיבלו חברי ועדת השרים לעניין המינוי, השרים סילבן שלום, מאיר שטרית, יוסף לפיד, זבולון אורלב ונתן שרנסקי מהמשטרה חוות דעת תמוהה. נציג המשטרה, תת-ניצב ראובן לוי, דיווח על "חוסר בניקיון כפיים, חוסר טוהר מידות וחוסר שקיפות בעניינים כספיים מצדו של אירינאוס". כמו כן סיפר לוי לשרים על הקשרים בין אירינאוס לערפאת בקשר לאדמות הכנסייה הפזורות ברחבי הארץ.
המידע שדלף בשנים האחרונות דיבר על כוונתו של אירינאוס להקים ועדה משותפת לרשות הפלשתינית ולכנסייה היוונית לטיפול באדמות הכנסייה שבמערב ירושלים. למרות כל אלה הודיעו נציגי המשטרה, השב"כ ורשויות הביטחון במפתיע לשרים כי "אין להם כל עמדה לעניין מתן כתב ההכרה לאירינאוס כפטריארך".
רמז לסיבה להודעה זו נמצא בעתירה, שם הובא מידע על הלחצים שהופעלו על חברי ועדת השרים. בעתירה מצוטט השר זבולון אורלב בראיון שהעניק לערוץ 7, שבו הוא מדבר על גורמי נדל"ן בעלי אינטרסים שהפעילו השפעה על השרים.
כמו כן מצוטט נציג הכנסייה, המטרופוליט גובריאל נדאף, כאומר בעיתון 'כול-אלערב' כי "אנשי עסקים יהודים בישראל לחצו על ממשלת ישראל לאשר את המינוי של אירינאוס". נדאף נשאל אם הקבלן דודי אפל הוא אחד מאנשי העסקים הללו, וענה כי הוא "לא רוצה לגלות את שמות האנשים האלה". עם זאת, נטען בעתירה, בחוגי הכנסייה דובר על כך שאפל תמך בבחירתו ובמינויו של
אירינאוס.
חשוב לציין ולהזכיר כי חוקת הכנסייה היוונית, המבוססת על החוק העותומאני, מחייבת שיכהן כפטריארך רק "אדם בעל התנהגות ואופי הנקיים מכל שם רע". גם אם אין בידי המשטרה ראיות פליליות, טוען אבי יצחק, אי אפשר להגדיר אדם שאלה הטענות כלפיו כנקי מכל שם רע.
גם לעבר ועדת השרים יורה עורך הדין אבי יצחק חצי ביקורת קשים. איך ייתכן, הוא שואל, שהעותר נגד המינוי, מר יוסף לויפר, מבקש שוב ושוב להופיע בפני הוועדה ולהציג את החומר הרב שהצטבר על שולחנו, והוא אינו מקבל תשובה, שלא לדבר על זימון מסודר להציג את עדותו? את התגובה הראשונה למכתביו הרבים לוועדה קיבל לויפר רק לאחר שהשרים הכריעו בעד המינוי.
עוד טוען אבי יצחק כי ועדת השרים קיבלה בקשות של גורמים נוספים להעיד בעניין דמותו השנויה במחלוקת של אירינאוס, אך לא מצאה לנכון לזמנם לעדות בפניה. אבי יצחק שואל את חברי הוועדה מדוע לא דרשו את חקירתם של העדים לכתיבת המכתבים לערפאת, ושאלה מתמיהה לא פחות מכל אלה כיצד ייתכן שאירינאוס עצמו לא זומן להעיד בפני הוועדה ולענות על השאלות העולות מהמידע אודותיו?
נציג הרשות בכנסייה
בעקבות כל אלה ואחרים ממש בימים אלה רכונים על ניירותיהם יועצים משפטיים מכובדים, בכדי לנסח את תשובתה של מדינת ישראל לעתירה. אחרי שתינתן בשבוע הקרוב תשובת המדינה ייקבע מועד לדיון בבג"ץ, ואז, כך מקווה אבי יצחק, יוחזר הדיון לשיקול דעת נוסף של שרי הממשלה.
אם אכן יוחזר הדיון לוועדת השרים, ייאלצו השרים לדוש מעט יותר ברצינות בעלילות אירינאוס השונות. בין השאר ידונו מן הסתם גם ציטטות מפי שלוחיו ומביאי דברו ברחבי העולם במרוצת השנים.
להלן מספר דוגמות:
במשך תקופה ארוכה, ככל הנראה עד שהבין אירינאוס שקשר זה עשוי לפגוע בסיכויי ההכרה הישראלית בו, היה הארכימנדריט עטאללה חנא דוברו האישי. תחת כובע זה צוטט האיש כמזדהה עם "השהידים של האינתיפאדה הפלשתינית המבורכת והאמיצה שלנו". כמו כן דיבר חנא על "תכניות גלויות וכאלה שאינן גלויות של הממשלה הישראלית, שמטרתן להרוס את מסגד אל-אקצה".
חנא השתתף בהזדמנות אחרת בתפילה מיוחדת בכנסיית הקבר "לנשמת השהידים ולמען גיבורי האינתיפאדה האמיצה". גם המלצות היו לו לדובר הכנסייה עטאללה חנא למחבלים הפלשתיניים: "לאמץ את מודל הניצחון של החיזבאללה על מנת להשיג את מה שנגזל מאתנו בכוח".
דבריו של עטאללה חנא אינם בודדים בנוף ההסתה ותחושת הקרבה לרשות הפלשתינית היוצאת מבית מדרשו של אירינאוס. הדוגמות הבאות, שפורסמו לראשונה באתר האינטרנט של ערוץ 7, פורשות שוב ושוב את הקשר בין אנשיו של אירינאוס לבין הנהגת הרשות הפלשינית.
בכנס של הסהר האדום, שהתקיים לרגל ציון 35 שנה להיווסדו, שלח אירינאוס נציג מבכירי כנסייתו, הארכימנדריט מלטיוס. במהלך האירוע הוקרא מן הכתב נאומו של יושב ראש הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, על-ידי נציג שנשלח מטעמו. מיד עם תום הקראת נאומו הכתוב של ערפאת הוזמן לבמה מלטיוס, המוגדר כנציגו של אירינאוס ברשות. מלטיוס פנה אל הקרואים ואמר כי "בזמן הקשה העובר על עמנו תחת הכיבוש, העינוי והחושך, הסהר האדום נותן אור ותקווה שלא יעלה בידי כוחות החושך לכבות".
דוגמה נוספת: בכנס שהתקיים בדמשק הופיע כנציגו של אירינאוס סגנו, איסיכיוס. אל מול פני הקרואים נשא איסיכיוס מהכתב דברים בשם מנהיגו, שבהם אמר בהתייחסו למזרחה של ירושלים כי "אנו מבטיחים כי הדרך מהמקומות הקדושים תישאר פתוחה תמיד... עד שיסתיים הכיבוש הישראלי בעזרת האל ונהפוך לכנסייה אחת מאוחדת וקדושה".
האם הפלשתינית משוועת לעזרה
אירוע נוסף שבו הציגו עצמם נציגי הכנסייה היוונית כנוטלים חלק בלתי מסויג במאבקה של הרשות הפלשתינית בישראל, הוא הקונגרס היווני העולמי (המקביל לקונגרס היהודי), שבו ייצג את אירינאוס יעקובוס איקונומידיס, יועצו ליחסי חוץ.
איקונומידיס נשא בכנס דברים בשמו של אירינאוס, שקבל על דלות הסיוע שקיבל מהקונגרס היווני במאבקיו המשפטיים בישראל (מכתב תמיכה אחד). בהמשך הדברים אמר איקונומידיס בשמו של אירינאוס כי הקונגרס היווני "לא שלח אפילו 'אספירין' אחד כדי להקטין את סבלה של האם הפלשתינית, שרצה ברחוב בטירוף כשבידיה גוויית בנה שנורה בכדורי רובה, כדורים שאינם מבחינים בין ילד למבוגר".
איקונומידיס המשיך והתנסח כאיש הרשות הפלשתינית ללא כחל וסרק. במשפטים ארוכים ועמוסים בתיאורים פלסטיים אמר כי "הוועד היווני-עולמי לא שלח על ידי הפטריארכיה אף לא ממתק אחד על מנת להקטין את פחדו של הילד הפלשתיני הקטן שיצא מביתו שניות אחדות לפני שפוצץ, עירום ויחף. וכאן", חתם איקונומידיס את דבריו, "עולה השאלה הגדולה של הילד: 'מה רע עשיתי שכך אירע לי?'"
המשך עלילות המינוי המתעכב, ככל הנראה, בוא יבוא.