בשנת 2000, במרוץ לנשיאות המדינה, היה ה'רוב' בעד שמעון פרס. במשאלי דעת הקהל היו לו למעלה מתשעים אחוזים. הרדיו והטלוויזיות לערוציהן ניבאו לפרס ניצחון ענק. בעיתונות הכתובה כבר הכינו את הכותרות ומאמרי השבח לנשיא שמעון פרס, "לוחם השלום, נביא המזרח התיכון החדש".
רק שני עיתונאים כתבו מאמרים שבהם קראו לבחור במשה קצב כנשיא מדינת ישראל: אורי אורבך (בידיעות אחרונות) ואדיר זיק (בהצופה). זה היה בניגוד גמור ל'רוב'. אורי אורבך ואני לא התחשבנו ב"מאות האלפים", ב"מיליונים" שתמכו בפרס, וקראנו לבחור באנדרדוג.
מישהו למעלה כיוון את ההצבעה של "מיעוט קטן" (סך הכל 120), ובהצבעה חשאית בכנסת יצא השפן מן הכובע: משה קצב הוא נשיא מדינת ישראל (ושמעון פרס נשאר נשיא הסקרים. "אני לוזר?").
יחד עם השמחה על בחירתו של קצב, אמרתי לאשתי: ורדית, למרות שהייתי מטורף ותמכתי במשה קצב, אני מבטיח לך שהוא לעולם לא יזמין אותי לאירוע בבית הנשיא. למה? כי אני הרי מוגדר על ידי התשקורת הישראלית כ"מסית של המדינה מערוץ 7". וקצב, בהכירי אותו היטב, הרי ירקוד 'מה יפית' בפניהם.
ואכן, כך היה בארבע שנות נשיאותו של משה קצב. הוא רוקד בפני התשקורת הישראלית השמאלנית מאז ועד היום.
'הפגנת הרוב' בכיכר
בבוקר יום ראשון שאחרי הפגנת השמאל הקיצוני בכיכר מלכי ישראל, שבה דיברו שמעון פרס וחבר מרעיו בשם ה"רוב", בדקתי את משאלי דעת הקהל של כמה אתרי אינטרנט.
גלי צה"ל: כיצד צריכה ישראל לנהוג בעקבות האירועים ברצועה? להמשיך להילחם בטרוריסטים בעזה: 53.7%; להתנתק מעזה: 39.3%; לנהל מו"מ עם ההנהגה הפלשתינית: 7%.
נענע: איך על ישראל להגיב על פיצוץ הנגמ"ש? לכבוש את עזה: 69%; לצאת מעזה: 31%.
מעריב: התקריות בעזה מוכיחות ש: חייבים להיות שם: 60%; אין קשר לשאלה הנוכחית : 18%; חייבים לצאת: 22%.
וואללה: להישאר: 51%; לצאת: 49%.
וברדיו שידרו כל היום שנשיא המדינה אמר ש"אי אפשר להתעלם מעשרות האלפים שהיו אמש בכיכר".
כבוד נשיא המדינה, אתה יכול לחפש אותי.
החוליה המרוסקת ופרופ' יהודה היס
מלחמת גרסאות חריפה התנהלה בין גדולי הרופאים בארץ באשר לממצאים ולסיבות המוות של ראש הממשלה יצחק רבין. בוויכוח הגדול על מהות הפגיעות ועל נהלי הטיפול ברבין בשעה שהגיע למרכז הרפואי איכילוב השתתפו גדולי הרופאים בארץ. נתן גפן ('עוקץ קטלני') היה הראשון שהצליח לשים את ידו על המסמכים הרפואיים שהיו חסויים בפני הציבור. ברי חמיש ואנוכי קיבלנו ממנו, והמשכנו את החקירות במקביל אליו.
פרופ' מ. גוטמן, סגן מנהל המחלקה הכירורגית באיכילוב, מנתח בכיר בעל ניסיון עצום שטיפל ברבין כשהגיע לאיכילוב, כתב בדו"ח הרפואי כי "פצע היציאה לכיוון D5-6, עם ריסוק של החוליה [בעמוד השדרה]".
אם אכן נפגע רבין בעמוד השדרה, אז הוא לא יכול היה להסתובב אל עבר יגאל עמיר, ולא היה יכול לזנק עם יורם רובין לתוך הקדילק. אם נפגעת חוליה בעמוד השדרה, הנפגע נופל מיד בלי יכולת לזוז.
היה צורך לשנות את הדו"ח הרפואי של גוטמן. לצורך זה גייס השב"כ את פרופ' יהודה היס: "איש השב"כ אמר להיס כי השב"כ חושש שרבין נרצח כצעד ראשון בניסיון הפיכה כללי נגד המשטר במדינת ישראל, ושיוזמי הקשר ינסו גם לחטוף את גופתו של רבין. לא נוכל, כך אמר להיס אותו אדם, להבטיח את העברת הגופה כיאות ולהציב בזמן שומרים מסביב למכון באבו כביר. איכילוב, הוסיף המטלפן, כבר מאובטח. בוא לכאן" (רונן ברגמן, מוסף הארץ 4.2.00).
היס , שתמיד שיתף פעולה עם השב"כ, הגיע לאיכילוב. למרות שלא היה לו המכשור הדרוש, ניתח היס את גופתו של רבין באיכילוב. היס כתב דו"ח שסתר את ממצאיו של פרופ' גוטמן והתאים לגרסה של השב"כ כי לא היתה פגיעה בעמוד השדרה, ולכן יכול היה רבין להיכנס למכונית בכוחות עצמו...
איני נכנס לדיון הרפואי המסובך. אומר רק שהיס יודע סודות רבים, ולכן הוא היה חסין מכל אישום ויכול היה לעשות את כל המעשים הנוראיים בגופות שהיו באבו כביר. השחיתויות באבו כביר כנראה הגדישו את הסאה, ודני נווה, שר הבריאות, נאלץ לעשות משהו. היס לא הואשם בבית משפט, לא נזרק מהמכון, אך סמכויותיו צומצמו. היס ישמור על שתיקה, המכון אולי ישתפר, אך רצח רבין נשאר עלום הן מבחינת הביצוע והן מהבחינה הרפואית.
: ציר פילדלפי והמצרים
חשבתי שבעניין ציר פילדלפי והמצרים אני שוב הילד הבודד שקורא "המלך הוא עירום".
ב'זיקוקים של אדיר' שבתי והסברתי שלמנהרות היוצאות ברפיח יש פתחי כניסה בצד המצרי. אפילו חתול צולע אינו יכול לנוע בשטח מבלי ששלטונות מצרים ידעו על כך. וכיצד יש בסיני כל-כך הרבה כלי נשק וחומרי חבלה המועברים דרך המנהרות אל רצועת עזה?
הבנתי ש'מבחינה מדינית' מעדיפה ממשלת ישראל לשתוק ולא לחשוף את חלקה של מצרים באספקת הנשק לטרור העזתי. תודה לרמטכ"ל בוגי יעלון, לכמה עיתונאים וקצינים במילואים שפתחו את פיהם לאחרונה.
עוד מעט יהיה לי מניין.
מסירות נפש במצפה יצהר
אם גילויי מסירות הנפש שראינו השבוע במצפה יצהר יתמידו, אם שיעורי התורה יינתנו, אם הרבנים וראשי הציבור יהיו יחד עם המתיישבים ועם 'נוער הגבעות', אם מיד אחרי ההרס נשוב ונעלה אז מובטח לנו בעזרת ה' כי 'אין טרנספר ליהודים בעולם כלל'.
'
וירשתם אותה', עמותה לעזרת המאחזים והגבעות: ת.ד. 137 קרית ארבע.
adirzik@netvision.net.il
רק שני עיתונאים כתבו מאמרים שבהם קראו לבחור במשה קצב כנשיא מדינת ישראל: אורי אורבך (בידיעות אחרונות) ואדיר זיק (בהצופה). זה היה בניגוד גמור ל'רוב'. אורי אורבך ואני לא התחשבנו ב"מאות האלפים", ב"מיליונים" שתמכו בפרס, וקראנו לבחור באנדרדוג.
מישהו למעלה כיוון את ההצבעה של "מיעוט קטן" (סך הכל 120), ובהצבעה חשאית בכנסת יצא השפן מן הכובע: משה קצב הוא נשיא מדינת ישראל (ושמעון פרס נשאר נשיא הסקרים. "אני לוזר?").
יחד עם השמחה על בחירתו של קצב, אמרתי לאשתי: ורדית, למרות שהייתי מטורף ותמכתי במשה קצב, אני מבטיח לך שהוא לעולם לא יזמין אותי לאירוע בבית הנשיא. למה? כי אני הרי מוגדר על ידי התשקורת הישראלית כ"מסית של המדינה מערוץ 7". וקצב, בהכירי אותו היטב, הרי ירקוד 'מה יפית' בפניהם.
ואכן, כך היה בארבע שנות נשיאותו של משה קצב. הוא רוקד בפני התשקורת הישראלית השמאלנית מאז ועד היום.
'הפגנת הרוב' בכיכר
בבוקר יום ראשון שאחרי הפגנת השמאל הקיצוני בכיכר מלכי ישראל, שבה דיברו שמעון פרס וחבר מרעיו בשם ה"רוב", בדקתי את משאלי דעת הקהל של כמה אתרי אינטרנט.
גלי צה"ל: כיצד צריכה ישראל לנהוג בעקבות האירועים ברצועה? להמשיך להילחם בטרוריסטים בעזה: 53.7%; להתנתק מעזה: 39.3%; לנהל מו"מ עם ההנהגה הפלשתינית: 7%.
נענע: איך על ישראל להגיב על פיצוץ הנגמ"ש? לכבוש את עזה: 69%; לצאת מעזה: 31%.
מעריב: התקריות בעזה מוכיחות ש: חייבים להיות שם: 60%; אין קשר לשאלה הנוכחית : 18%; חייבים לצאת: 22%.
וואללה: להישאר: 51%; לצאת: 49%.
וברדיו שידרו כל היום שנשיא המדינה אמר ש"אי אפשר להתעלם מעשרות האלפים שהיו אמש בכיכר".
כבוד נשיא המדינה, אתה יכול לחפש אותי.
החוליה המרוסקת ופרופ' יהודה היס
מלחמת גרסאות חריפה התנהלה בין גדולי הרופאים בארץ באשר לממצאים ולסיבות המוות של ראש הממשלה יצחק רבין. בוויכוח הגדול על מהות הפגיעות ועל נהלי הטיפול ברבין בשעה שהגיע למרכז הרפואי איכילוב השתתפו גדולי הרופאים בארץ. נתן גפן ('עוקץ קטלני') היה הראשון שהצליח לשים את ידו על המסמכים הרפואיים שהיו חסויים בפני הציבור. ברי חמיש ואנוכי קיבלנו ממנו, והמשכנו את החקירות במקביל אליו.
פרופ' מ. גוטמן, סגן מנהל המחלקה הכירורגית באיכילוב, מנתח בכיר בעל ניסיון עצום שטיפל ברבין כשהגיע לאיכילוב, כתב בדו"ח הרפואי כי "פצע היציאה לכיוון D5-6, עם ריסוק של החוליה [בעמוד השדרה]".
אם אכן נפגע רבין בעמוד השדרה, אז הוא לא יכול היה להסתובב אל עבר יגאל עמיר, ולא היה יכול לזנק עם יורם רובין לתוך הקדילק. אם נפגעת חוליה בעמוד השדרה, הנפגע נופל מיד בלי יכולת לזוז.
היה צורך לשנות את הדו"ח הרפואי של גוטמן. לצורך זה גייס השב"כ את פרופ' יהודה היס: "איש השב"כ אמר להיס כי השב"כ חושש שרבין נרצח כצעד ראשון בניסיון הפיכה כללי נגד המשטר במדינת ישראל, ושיוזמי הקשר ינסו גם לחטוף את גופתו של רבין. לא נוכל, כך אמר להיס אותו אדם, להבטיח את העברת הגופה כיאות ולהציב בזמן שומרים מסביב למכון באבו כביר. איכילוב, הוסיף המטלפן, כבר מאובטח. בוא לכאן" (רונן ברגמן, מוסף הארץ 4.2.00).
היס , שתמיד שיתף פעולה עם השב"כ, הגיע לאיכילוב. למרות שלא היה לו המכשור הדרוש, ניתח היס את גופתו של רבין באיכילוב. היס כתב דו"ח שסתר את ממצאיו של פרופ' גוטמן והתאים לגרסה של השב"כ כי לא היתה פגיעה בעמוד השדרה, ולכן יכול היה רבין להיכנס למכונית בכוחות עצמו...
איני נכנס לדיון הרפואי המסובך. אומר רק שהיס יודע סודות רבים, ולכן הוא היה חסין מכל אישום ויכול היה לעשות את כל המעשים הנוראיים בגופות שהיו באבו כביר. השחיתויות באבו כביר כנראה הגדישו את הסאה, ודני נווה, שר הבריאות, נאלץ לעשות משהו. היס לא הואשם בבית משפט, לא נזרק מהמכון, אך סמכויותיו צומצמו. היס ישמור על שתיקה, המכון אולי ישתפר, אך רצח רבין נשאר עלום הן מבחינת הביצוע והן מהבחינה הרפואית.
: ציר פילדלפי והמצרים
חשבתי שבעניין ציר פילדלפי והמצרים אני שוב הילד הבודד שקורא "המלך הוא עירום".
ב'זיקוקים של אדיר' שבתי והסברתי שלמנהרות היוצאות ברפיח יש פתחי כניסה בצד המצרי. אפילו חתול צולע אינו יכול לנוע בשטח מבלי ששלטונות מצרים ידעו על כך. וכיצד יש בסיני כל-כך הרבה כלי נשק וחומרי חבלה המועברים דרך המנהרות אל רצועת עזה?
הבנתי ש'מבחינה מדינית' מעדיפה ממשלת ישראל לשתוק ולא לחשוף את חלקה של מצרים באספקת הנשק לטרור העזתי. תודה לרמטכ"ל בוגי יעלון, לכמה עיתונאים וקצינים במילואים שפתחו את פיהם לאחרונה.
עוד מעט יהיה לי מניין.
מסירות נפש במצפה יצהר
אם גילויי מסירות הנפש שראינו השבוע במצפה יצהר יתמידו, אם שיעורי התורה יינתנו, אם הרבנים וראשי הציבור יהיו יחד עם המתיישבים ועם 'נוער הגבעות', אם מיד אחרי ההרס נשוב ונעלה אז מובטח לנו בעזרת ה' כי 'אין טרנספר ליהודים בעולם כלל'.
'
וירשתם אותה', עמותה לעזרת המאחזים והגבעות: ת.ד. 137 קרית ארבע.
adirzik@netvision.net.il