התרחיש הזה חוזר בשיטתיות מאז רצח רבין: גורם בכיר, יודע דבר או שלא, מנפק לאמצעי התקשורת הצהרה בדבר הסכנה התורנית הנשקפת מהימין הקיצוני. פעם אחת מדברים על הר הבית, בפעם אחרת מוטרדים משלומו של ראש הממשלה.
אך יצא הדבר לאמצעי התקשורת וההסתערות מתחילה: אופיר פינס קורא לחקור, זהבה גלאון תובעת לעצור, הדתיים מזהירים מהכללות, הימין טוען שמדובר בכלל בפרובוקציה, היועץ המשפטי מכנס דיון בהול ואחרי יומיים-שלושה גוועת הסערה, שלא היתה יותר מסערה בכוס מים.
המתריע התורן לא הציג ולו בדל ראייה שתתמוך באזהרותיו, מחתרת יהודית לא נחשפה, חשודים לא הובאו לבית המשפט, מסמך חושפני לא הוצג לציבור. פעם אחר פעם נותרות האזהרות וההתרעות תלויות באוויר, או שמא באווירה.
התרעות ללא בסיס
את גל ההסתערויות האחרון על הימין, ובעיקר על המתנחלים, פתח לפני שלושה שבועות ראש השב"כ, אבי דיכטר. תחילה בממשלה ואחר-כך בכנסת התריע דיכטר "ממגמת ההקצנה בקרב הימין הקיצוני" ומפני "200 יהודים קיצוניים, אשר פזורים בגבעות יהודה ושומרון ומייחלים למותו של ראש הממשלה.
ההסתה כבר כאן", הוסיף דיכטר. "חלקה הקטן מעל פני השטח וחלקה הגדול מתחת לפני השטח".
אך גם דיכטר היה מודע לבעייתיות שבדבריו. "אם יש מידע, מדוע אינכם פועלים?" הוא נשאל על-ידי אחד הח"כים, והשיב: "יש קושי לתרגם תחושות בטן למעצר מנהלי או לכתב אישום". במילים אחרות: אין עובדות מוחשיות שבהן נתלות אזהרות השב"כ.
חרף העכבה הזו הציתו דברי ראש השב"כ את התגובות האינסטינקטיביות: מזוז כינס דיון דחוף, השמאל תבע להחמיר את האכיפה ומועצת יש"ע מחתה על ההכללה. אחרי ימים אחדים נועדו דיכטר וראשי יש"ע, ובסוף הפגישה הבהיר דיכטר כי "אין בידיו התרעות קונקרטיות" וכי "אזהרותיו לא כוונו את כלל המתנחלים". ימים אחדים לאחר ה'הבהרה' חזר דיכטר למטרה הקודמת: "הימין הקיצוני זומם לפגוע בשרון".
דמות חדשה, שעד לא מזמן נתפסה בעצמה כימין מסוכן ונכנסה במלוא המרץ לתפקיד המתריע הלאומי, היא השר לביטחון הפנים, צחי הנגבי. לפני שבועיים יצא הנגבי בהכרזה ש"יש אנשים שקיבלו את ההחלטה להתנקש בחיי שר, איש צבא או איש משטרה, כדי לטרפד את תכנית ההתנתקות". הוא לא חיכה זמן רב. כששככה המהומה הראשונה שהקים העלה את הר הבית על ראש שמחתו: "סכנת ביצוע פיגוע בהר הבית מגורמים יהודים קיצוניים ופנאטיים כדי לטרוף את הקלפים וכדי להוות קטליזטור לשינוי של כל המהלך המדיני עלתה בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, יותר מאשר אי-פעם בעבר". אבל גם הנגבי התקשה לספק אסמכתות ברורות לאזהרותיו הקודרות. גם הוא דיבר על "תחושות של עלייה ברמת האיום".
אז מה הולך פה? האם השלטון הכריז על מערכה מתואמת שנועדה להרתיע את הימין? האם יש מי שזומם לעצור את כדור הנסיגה בכלים אלימים? ובכל מקרה, האם באמת חושבים בשב"כ שדיבורים בכלי התקשורת ירתיעו את הקושרים האפלים כביכול? התשובה הלא מפתיעה היא, שגם בפעם הזו האתרעות נטולות בסיס עובדתי.
שקט בסביבות הר הבית
"אין ברומטר כמו התנועה לכינון המקדש, ובסביבתנו אין ולו שמץ של שינוי באמירות או במעשים", אומר הרב דוד אלבוים, מהפעילים המרכזיים למען הר הבית. "שלוש שנים היה הר הבית סגור. כל אותה תקופה, על אף הצער הרב שהדבר גרם לנו, התנהגותנו היתה למופת. לא היה כל מעשה בעייתי. כשתבענו לאפשר כניסות יהודים להר היו הפחדות על דברים נוראיים הצפויים כביכול, והנה, ההר פתוח כבר שנה. חוץ ממקרים נדירים ויוצאי דופן ההתנהגות ממשיכה להיות למופת".
אולי מישהו שקשור לפעילות סביב הר הבית אמר או רמז משהו שעליו התבסס הנגבי?
"בדקנו לעומק מה פשר הדברים של השר, והמסקנה שלנו פשוטה מאוד: אף אחד ממי שקשור להר הבית לא אמר שום דבר שעליו הנגבי יכול היה להתבסס. מה שכן גילינו, וזה נמסר לנו על-ידי גורמים מתוך המשטרה שאיתם אנחנו בקשר, שדברי השר נועדו למטרה אחרת לגמרי, והיא השגת תקציבים למשטרה. מישהו בדרג המקצועי הציע לשר להשתלח בנו כדי להשיג תקציב למשטרה. מן הסתם זה נשמע לא אמין, אבל אני אומר זאת באופן חד-משמעי, אחרי בדיקה הכי מוסמכת שיש.
"התוצאה של דברי הנגבי היא רצח אופי להמונים שגילו את הר הבית ועולים אליו יותר מאי פעם בעבר. חוץ מזה, הוא גם הקים עלינו את כל המערכת הפוליטית ואת הוואקף, שכמובן לא יכול להרשות לעצמו שלא להשתתף בהתקפות עלינו.
אז אתה משוכנע שדבריו משוללי יסוד?
"אני אומר יותר מזה. הדברים שלו רק נותנים רעיונות למטורפים. בזכותו יהיו עכשיו מי שיחשבו לעצור את העוללות של שרון דרך הר הבית. עד עכשיו אף אחד לא דיבר על זה".
על דבריו של אלבוים חוזרים בגרסאות דומות רבים מן הקשורים לפעילות בהר הבית וסביבו. "להד"ם", הם אומרים. "הלקח מרצח רבין נלמד. איש לא מעלה על דעתו לפגע בהר, ואם יש מי שמתכנן מעשה כזה הדבר האחרון שהוא יעשה יהיה לדבר על זה בקול רם". יש מי שמוסיף בציניות: "שמעתי שהשב"כ מתריע על כך שיש מיליונים המתפללים להקמת בית המקדש במקום המסגד. באמת אזהרה במקומה".
תגובת המשרד לביטחון פנים: "אין שחר לידיעה שמסרה התנועה לכינון המקדש. השר הסתמך על מידע מודיעיני". באופן לא רשמי אומר גורם במשרד כי מפגע בהר הבית לא חייב לבוא דווקא מקרב החוגים המוכרים הפועלים בהר הבית. "האחרונה שניסתה לפגע בהר היתה כנופיית ליפתא. הנגבי לא דיבר ולא האשים את התנועה או דומותיה. צריך להזהיר", אומרים במשרד, "כי איש אינו יודע מאיפה עלול הפיגוע הבא לבוא".
מחפשים מתחת לפנס
התמונה לא ממש שונה בכל מה שקשור לכוונות הפגיעה כביכול לראש הממשלה. משיחות עם דמויות בולטות ועם אנשי שטח ביש"ע עולה תמונה אחידה: מחברון ועד אלון מורה, גם בגבעות ובהתנחלויות שעליהן מדבר דיכטר, האווירה (אם היא קשורה בכלל למעשהו של מתנקש יחיד) לא דומה כלל לזו שהיתה לפני עשור. איש לא יודע על מה מדבר ראש השב"כ כשהוא מזהיר מפני התנקשות בשרון. נ
נכון, יש כעס על שרון, ובמיוחד על דריכתו הגסה על הכלים הדמוקרטיים. אבל אין, פשוט אין שום דבר שדומה ל"אתרעות" של השב"כ.
איש לא שמע דיבורים ברוח זו, גם לא ברמז או קריצה. אולי יש בודדים שמקווים בסתר לבם למותו הטבעי של האיש ואם כן, אז מה? מכאן ועד כוונות לשחזר את מעשהו של יגאל עמיר הדרך ארוכה. ובכלל, הם אומרים, למה בודקים את המצב אצלנו? קודם כל צריך לבדוק מה קורה בהרצליה, משם כבר יצא רוצח אחד. כל השאר הכפשות.
השטח רגוע, כמעט קפוא, עד כדי כך שיש מי שמתלוננים על חוסר התלהבות בחוגי הימין. הוכחה לרגיעה סיפקה השבוע השרשרת האנושית. 150 אלף בני אדם עמדו לאורך הצירים המרכזיים במדינה. כל אחד מהם יכול היה בצעד אחד לחסום את הכביש, אך דבר לא קרה. אף התפרצות לא נרשמה. איפה זה ואיפה ימי "זו ארצנו"?
אף שהאווירה אינה סוערת, כדי להוציא מכלל ספק יש רבנים שטורחים להבהיר לשומעיהם באופן שאינו משתמע לשתי פנים את האיסור לחרוג מכללי המשחק. הנקודה היא שכלל לא בטוח שהאזהרות האלה מועילות. הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת ההסדר ורב היישוב הר ברכה, אומר: "אם למישהו יש ספק ואם מישהו צריך הבהרה, אני מוכן לומר: 'אסור להרוג את ראש הממשלה'. אני בטוח שלאמירה כזו אין שום השפעה. כל תלמידי ושומעי יודעים ממילא שאין לפגוע בראש הממשלה, והדבר נכון לכל רבני יש"ע. לא האמירה הזו תשפיע על מי שיחליט לעשות מעשה".
אם יש דבר אחד שכן השתנה מימי רבין, זו הנכונות של גופי הימין להגיע לשיתוף פעולה עם השב"כ. מועצת יש"ע היא שיזמה את הפגישה עם דיכטר לאחר גל התקפותיו. במועצה אומרים כבר מזמן כי אם יהיה בידיהם מידע, יעבירו אותו לשב"כ.
רבים מן הרבנים ביש"ע מוכנים גם הם לשתף פעולה עם השב"כ, אך מתברר שדווקא הוא זה שלא נענה. הצעה של מספר רבנים לפתוח ערוץ הידברות נתקלה בחוסר תגובה: "השב"כ שוב מחפש מתחת לפנס במקום לעשות את עבודתו המקצועית", אומר הרב מלמד. "כנראה שהמחלקה היהודית בשב"כ נכשלת בעבודתה משום שאין לה שום ידיעות, ובמקום זאת היא מפריחה לאוויר התקשורת האשמות מכלילות".
אך יצא הדבר לאמצעי התקשורת וההסתערות מתחילה: אופיר פינס קורא לחקור, זהבה גלאון תובעת לעצור, הדתיים מזהירים מהכללות, הימין טוען שמדובר בכלל בפרובוקציה, היועץ המשפטי מכנס דיון בהול ואחרי יומיים-שלושה גוועת הסערה, שלא היתה יותר מסערה בכוס מים.
המתריע התורן לא הציג ולו בדל ראייה שתתמוך באזהרותיו, מחתרת יהודית לא נחשפה, חשודים לא הובאו לבית המשפט, מסמך חושפני לא הוצג לציבור. פעם אחר פעם נותרות האזהרות וההתרעות תלויות באוויר, או שמא באווירה.
התרעות ללא בסיס
את גל ההסתערויות האחרון על הימין, ובעיקר על המתנחלים, פתח לפני שלושה שבועות ראש השב"כ, אבי דיכטר. תחילה בממשלה ואחר-כך בכנסת התריע דיכטר "ממגמת ההקצנה בקרב הימין הקיצוני" ומפני "200 יהודים קיצוניים, אשר פזורים בגבעות יהודה ושומרון ומייחלים למותו של ראש הממשלה.
ההסתה כבר כאן", הוסיף דיכטר. "חלקה הקטן מעל פני השטח וחלקה הגדול מתחת לפני השטח".
אך גם דיכטר היה מודע לבעייתיות שבדבריו. "אם יש מידע, מדוע אינכם פועלים?" הוא נשאל על-ידי אחד הח"כים, והשיב: "יש קושי לתרגם תחושות בטן למעצר מנהלי או לכתב אישום". במילים אחרות: אין עובדות מוחשיות שבהן נתלות אזהרות השב"כ.
חרף העכבה הזו הציתו דברי ראש השב"כ את התגובות האינסטינקטיביות: מזוז כינס דיון דחוף, השמאל תבע להחמיר את האכיפה ומועצת יש"ע מחתה על ההכללה. אחרי ימים אחדים נועדו דיכטר וראשי יש"ע, ובסוף הפגישה הבהיר דיכטר כי "אין בידיו התרעות קונקרטיות" וכי "אזהרותיו לא כוונו את כלל המתנחלים". ימים אחדים לאחר ה'הבהרה' חזר דיכטר למטרה הקודמת: "הימין הקיצוני זומם לפגוע בשרון".
דמות חדשה, שעד לא מזמן נתפסה בעצמה כימין מסוכן ונכנסה במלוא המרץ לתפקיד המתריע הלאומי, היא השר לביטחון הפנים, צחי הנגבי. לפני שבועיים יצא הנגבי בהכרזה ש"יש אנשים שקיבלו את ההחלטה להתנקש בחיי שר, איש צבא או איש משטרה, כדי לטרפד את תכנית ההתנתקות". הוא לא חיכה זמן רב. כששככה המהומה הראשונה שהקים העלה את הר הבית על ראש שמחתו: "סכנת ביצוע פיגוע בהר הבית מגורמים יהודים קיצוניים ופנאטיים כדי לטרוף את הקלפים וכדי להוות קטליזטור לשינוי של כל המהלך המדיני עלתה בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, יותר מאשר אי-פעם בעבר". אבל גם הנגבי התקשה לספק אסמכתות ברורות לאזהרותיו הקודרות. גם הוא דיבר על "תחושות של עלייה ברמת האיום".
אז מה הולך פה? האם השלטון הכריז על מערכה מתואמת שנועדה להרתיע את הימין? האם יש מי שזומם לעצור את כדור הנסיגה בכלים אלימים? ובכל מקרה, האם באמת חושבים בשב"כ שדיבורים בכלי התקשורת ירתיעו את הקושרים האפלים כביכול? התשובה הלא מפתיעה היא, שגם בפעם הזו האתרעות נטולות בסיס עובדתי.
שקט בסביבות הר הבית
"אין ברומטר כמו התנועה לכינון המקדש, ובסביבתנו אין ולו שמץ של שינוי באמירות או במעשים", אומר הרב דוד אלבוים, מהפעילים המרכזיים למען הר הבית. "שלוש שנים היה הר הבית סגור. כל אותה תקופה, על אף הצער הרב שהדבר גרם לנו, התנהגותנו היתה למופת. לא היה כל מעשה בעייתי. כשתבענו לאפשר כניסות יהודים להר היו הפחדות על דברים נוראיים הצפויים כביכול, והנה, ההר פתוח כבר שנה. חוץ ממקרים נדירים ויוצאי דופן ההתנהגות ממשיכה להיות למופת".
אולי מישהו שקשור לפעילות סביב הר הבית אמר או רמז משהו שעליו התבסס הנגבי?
"בדקנו לעומק מה פשר הדברים של השר, והמסקנה שלנו פשוטה מאוד: אף אחד ממי שקשור להר הבית לא אמר שום דבר שעליו הנגבי יכול היה להתבסס. מה שכן גילינו, וזה נמסר לנו על-ידי גורמים מתוך המשטרה שאיתם אנחנו בקשר, שדברי השר נועדו למטרה אחרת לגמרי, והיא השגת תקציבים למשטרה. מישהו בדרג המקצועי הציע לשר להשתלח בנו כדי להשיג תקציב למשטרה. מן הסתם זה נשמע לא אמין, אבל אני אומר זאת באופן חד-משמעי, אחרי בדיקה הכי מוסמכת שיש.
"התוצאה של דברי הנגבי היא רצח אופי להמונים שגילו את הר הבית ועולים אליו יותר מאי פעם בעבר. חוץ מזה, הוא גם הקים עלינו את כל המערכת הפוליטית ואת הוואקף, שכמובן לא יכול להרשות לעצמו שלא להשתתף בהתקפות עלינו.
אז אתה משוכנע שדבריו משוללי יסוד?
"אני אומר יותר מזה. הדברים שלו רק נותנים רעיונות למטורפים. בזכותו יהיו עכשיו מי שיחשבו לעצור את העוללות של שרון דרך הר הבית. עד עכשיו אף אחד לא דיבר על זה".
על דבריו של אלבוים חוזרים בגרסאות דומות רבים מן הקשורים לפעילות בהר הבית וסביבו. "להד"ם", הם אומרים. "הלקח מרצח רבין נלמד. איש לא מעלה על דעתו לפגע בהר, ואם יש מי שמתכנן מעשה כזה הדבר האחרון שהוא יעשה יהיה לדבר על זה בקול רם". יש מי שמוסיף בציניות: "שמעתי שהשב"כ מתריע על כך שיש מיליונים המתפללים להקמת בית המקדש במקום המסגד. באמת אזהרה במקומה".
תגובת המשרד לביטחון פנים: "אין שחר לידיעה שמסרה התנועה לכינון המקדש. השר הסתמך על מידע מודיעיני". באופן לא רשמי אומר גורם במשרד כי מפגע בהר הבית לא חייב לבוא דווקא מקרב החוגים המוכרים הפועלים בהר הבית. "האחרונה שניסתה לפגע בהר היתה כנופיית ליפתא. הנגבי לא דיבר ולא האשים את התנועה או דומותיה. צריך להזהיר", אומרים במשרד, "כי איש אינו יודע מאיפה עלול הפיגוע הבא לבוא".
מחפשים מתחת לפנס
התמונה לא ממש שונה בכל מה שקשור לכוונות הפגיעה כביכול לראש הממשלה. משיחות עם דמויות בולטות ועם אנשי שטח ביש"ע עולה תמונה אחידה: מחברון ועד אלון מורה, גם בגבעות ובהתנחלויות שעליהן מדבר דיכטר, האווירה (אם היא קשורה בכלל למעשהו של מתנקש יחיד) לא דומה כלל לזו שהיתה לפני עשור. איש לא יודע על מה מדבר ראש השב"כ כשהוא מזהיר מפני התנקשות בשרון. נ
נכון, יש כעס על שרון, ובמיוחד על דריכתו הגסה על הכלים הדמוקרטיים. אבל אין, פשוט אין שום דבר שדומה ל"אתרעות" של השב"כ.
איש לא שמע דיבורים ברוח זו, גם לא ברמז או קריצה. אולי יש בודדים שמקווים בסתר לבם למותו הטבעי של האיש ואם כן, אז מה? מכאן ועד כוונות לשחזר את מעשהו של יגאל עמיר הדרך ארוכה. ובכלל, הם אומרים, למה בודקים את המצב אצלנו? קודם כל צריך לבדוק מה קורה בהרצליה, משם כבר יצא רוצח אחד. כל השאר הכפשות.
השטח רגוע, כמעט קפוא, עד כדי כך שיש מי שמתלוננים על חוסר התלהבות בחוגי הימין. הוכחה לרגיעה סיפקה השבוע השרשרת האנושית. 150 אלף בני אדם עמדו לאורך הצירים המרכזיים במדינה. כל אחד מהם יכול היה בצעד אחד לחסום את הכביש, אך דבר לא קרה. אף התפרצות לא נרשמה. איפה זה ואיפה ימי "זו ארצנו"?
אף שהאווירה אינה סוערת, כדי להוציא מכלל ספק יש רבנים שטורחים להבהיר לשומעיהם באופן שאינו משתמע לשתי פנים את האיסור לחרוג מכללי המשחק. הנקודה היא שכלל לא בטוח שהאזהרות האלה מועילות. הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת ההסדר ורב היישוב הר ברכה, אומר: "אם למישהו יש ספק ואם מישהו צריך הבהרה, אני מוכן לומר: 'אסור להרוג את ראש הממשלה'. אני בטוח שלאמירה כזו אין שום השפעה. כל תלמידי ושומעי יודעים ממילא שאין לפגוע בראש הממשלה, והדבר נכון לכל רבני יש"ע. לא האמירה הזו תשפיע על מי שיחליט לעשות מעשה".
אם יש דבר אחד שכן השתנה מימי רבין, זו הנכונות של גופי הימין להגיע לשיתוף פעולה עם השב"כ. מועצת יש"ע היא שיזמה את הפגישה עם דיכטר לאחר גל התקפותיו. במועצה אומרים כבר מזמן כי אם יהיה בידיהם מידע, יעבירו אותו לשב"כ.
רבים מן הרבנים ביש"ע מוכנים גם הם לשתף פעולה עם השב"כ, אך מתברר שדווקא הוא זה שלא נענה. הצעה של מספר רבנים לפתוח ערוץ הידברות נתקלה בחוסר תגובה: "השב"כ שוב מחפש מתחת לפנס במקום לעשות את עבודתו המקצועית", אומר הרב מלמד. "כנראה שהמחלקה היהודית בשב"כ נכשלת בעבודתה משום שאין לה שום ידיעות, ובמקום זאת היא מפריחה לאוויר התקשורת האשמות מכלילות".