צודקים מי שאומרים שהיהדות המאמינה אינה צריכה להניף רק את הדגל של ארץ ישראל. יש ליהדות מה לומר על כל תחומי החיים. בכולם היא מבקשת להטביע את חותמה ולהנהיג אותם על פי דרכה. אפילו לשלם בזמן זה ערך תורני.
אבל מי שטוען שכרגע זו תמונת המצב, ושנושאי חינוך וחברה זרים לחובשי הכיפות, אינו אלא מעליל. הציבור הדתי עסק מאז ומעולם, ובעשורים האחרונים בתנופה יתירה, בטיפוח מערכת חינוך מוצלחת, ענפה ומגוונת, לבנים ולבנות מכל הגילאים. הוא עוסק מאז ומעולם, ובשנים האחרונות ביתר שאת, בנשיאה בעול הביטחוני של הגנת המדינה ואזרחיה. הדתיים גם תורמים כסף לצדקה וחסד יותר מציבורים אחרים, ומתנדבים בגופם למען חולים, נכים ופגועי נפש. תשאלו את כל הארגונים שעוסקים בנושא. שלא לדבר על תרומתו הייחודית של הציבור הדתי לנושא העלייה והילודה, שיש לה השלכות חשובות לשמירת אופיה היהודי של המדינה. בכל מה שנוגע לבעייה הדמוגרפית ולסכנה לעתיד הרוב היהודי, כולם מדברים והדתיים עושים.
אסור גם לשכוח שהעיסוק בנושא ארץ ישראל וההתיישבות מכיל בתוכו הרבה ערכים נוספים, כמו הדאגה לביטחון המדינה ואזרחיה, המחויבות לגורלן של קהילות שלמות שעלולות להיעקר ולגלות, וגם הבטחת עתידם של מוסדות תורה מפוארים שההתיישבות ביש"ע מלאה מהם. ח"כ זבולון אורלב התבטא בראיון ל'בקהילה' שסגירת בית ספר ממלכתי-דתי חמורה יותר מעקירת יישוב. אפשר להתווכח עם הטענה, אבל בכל מקרה - כשעוקרים יישובים גם סוגרים בתי ספר, ישיבות ואולפנות. תגידו לי, מי שרצה לחסוך מתושבי גוש קטיף את מסכת הייסורים וההשפלות שהם עוברים בחודשים האחרונים, האם אפשר לומר שמה שמעסיק אותו זה רק ארץ ישראל? האם לא מדובר גם בכבוד האדם ובבעיית רווחה ותעסוקה - נושאים חברתיים ממדרגה ראשונה?
אם כן, כיצד נוצר הרושם כאילו רק ארץ ישראל בראש מעיינינו? ראשית, משום שפעילותנו בנושא הזה שנויה במחלוקת קשה, ולכן מדוברת ונלעסת ללא הרף ומושכת תקשורת. שנית, משום שבתחום הזה דתיים לא רק עוסקים אלא גם עומדים בראש, מנהיגים ומובילים - ולו משום שאחרים אינם ששים להעמיס על עצמם את המשימה. ושלישית, משום שנוח לתקשורת לטפח את המיתוס השיקרי הזה כדי לנגח, מה גם שתמיד יימצאו אנשים חובשי כיפה שיסייעו לה במלאכה.
בשנים האחרונות צצו אישים וארגונים ששמו להם למטרה לטפח עיסוק של אנשי תורה בנושאים חברתיים. הרעיון עצמו הוא חיובי. ראוי באמת להראות שלתורה יש מה להגיד בכל תחום, ושאמונתנו תומכת בכל עשייה מוסרית וקונסטרוקטיבית. ראוי גם למצוא נושאים שאינם שנויים במחלוקת פוליטית, שבהם ניתן ליצור שיתוף פעולה למטרה טובה גם עם מי שחלוקים עלינו בתחום המדיני. הבעייה היא שלעיתים העשייה הזאת מונעת מתוך סוג של אפולוגטיקה ורצון לשאת חן. פעם הדתיים אמרו: לא רק אתם - גם אנחנו הולכים לצבא, גם אנחנו מקימים קיבוצים. היום הם אומרים: לא רק אתם - גם אנחנו מוחים על חוסר צדק חברתי, על סחר בנשים, על הטרדות מיניות, על הפערים הכלכליים וכו'. בכל הנושאים החשובים הללו יש לעסוק מתוך ראייה תורנית מקורית ולא מתוך היגררות.השאיפה לשאת חן מסוכנת. היא מביאה לאימוץ של הרבה מוסכמות שליליות מהחברה החילונית, וגם מעצבת את אופי העשייה החברתית שלא על פי אמות מידה יהודיות מקוריות.
סחר בנשים הוא תועבה, אבל אי אפשר לנתק בינו לבין הקרקע הביצתית העכורה של הפריצות וההפקרות המינית שעליה הוא מתפתח. עוד לא ראינו גופים חברתיים דתיים שנאבקים ברצינות בפרסום הפרובוקטיבי והוולגרי של החברות הגדולות במשק. עוד לא שמענו על קבוצה דתית-פמיניסטית שנלחמת בעוז נגד העיתונים הגדולים, שלמען בצע כסף מוכרים שטחי פרסום לכל מיני 'מכוני ליווי' מפוקפקים. הרבה יותר קל ומתגמל להילחם בבית הדין הרבני.
יותר מדי מהר נגררים אצלנו אחרי הדיבורים הפופוליסטיים על הפערים החברתיים וקו העוני. אילו דיברנו בשפת המושגים היהודית היינו דואגים לכל עני ואביון וחסר לחם, אך לא היינו כה מודאגים בגלל סטטיסטיקה שמוכיחה כי העשירים נעשו הרבה יותר עשירים בעוד מצבם של מעוטי היכולת השתפר רק במעט. זה לא קו העוני, זה קו הקנאה.
בנימין נתניהו לקח על עצמו משימה לא פופולארית, ונקט מדיניות של ריסון וקיצוץ שהעלתה מחדש את כלכלת ישראל על מסלול של צמיחה. מדיניותו זכתה להערכה רבה בעולם, ובמשך זמן רב כתבים כלכליים שיבחו והיללו אותו. אבל הכול נשכח כשנתניהו פרש מממשלת שרון, יקיר התקשורת, מתוך מחאה נגד הגירוש שבכירי עיתונאינו כה ייחלו להצלחתו. אחר כך באו ההצהרות הפופוליסטיות של עמיר פרץ, כולם נסחפו לאמירות חברתיות, ונתניהו הפך לאיש הרע.
אינני שייך לעדת חסידיו של נתניהו בעיתוני הימין, ואני סבור שאפשר היה לפגוע פחות בחלשים. אבל בשורה התחתונה, ומול אלטרנטיבות פופוליסטיות ותבוסתניות - האיש ראוי לגיבוי בשעתו הלא-קלה.
שירותרום 2005:
כל עוד ממשלת ישראל וצה"ל מתרשלים בשיקומם של מגורשי גוש קטיף, פחות מעניין אותי למלא את קופת הוועד למען החייל שחילקה צ'ופרים לכוחות הגירוש. מבשרך אל תתעלם. ביום השירותרום, שילחו תרומתכם לאחינו נפגעי צה"ל במלונות ובמעברות.
אבל מי שטוען שכרגע זו תמונת המצב, ושנושאי חינוך וחברה זרים לחובשי הכיפות, אינו אלא מעליל. הציבור הדתי עסק מאז ומעולם, ובעשורים האחרונים בתנופה יתירה, בטיפוח מערכת חינוך מוצלחת, ענפה ומגוונת, לבנים ולבנות מכל הגילאים. הוא עוסק מאז ומעולם, ובשנים האחרונות ביתר שאת, בנשיאה בעול הביטחוני של הגנת המדינה ואזרחיה. הדתיים גם תורמים כסף לצדקה וחסד יותר מציבורים אחרים, ומתנדבים בגופם למען חולים, נכים ופגועי נפש. תשאלו את כל הארגונים שעוסקים בנושא. שלא לדבר על תרומתו הייחודית של הציבור הדתי לנושא העלייה והילודה, שיש לה השלכות חשובות לשמירת אופיה היהודי של המדינה. בכל מה שנוגע לבעייה הדמוגרפית ולסכנה לעתיד הרוב היהודי, כולם מדברים והדתיים עושים.
אסור גם לשכוח שהעיסוק בנושא ארץ ישראל וההתיישבות מכיל בתוכו הרבה ערכים נוספים, כמו הדאגה לביטחון המדינה ואזרחיה, המחויבות לגורלן של קהילות שלמות שעלולות להיעקר ולגלות, וגם הבטחת עתידם של מוסדות תורה מפוארים שההתיישבות ביש"ע מלאה מהם. ח"כ זבולון אורלב התבטא בראיון ל'בקהילה' שסגירת בית ספר ממלכתי-דתי חמורה יותר מעקירת יישוב. אפשר להתווכח עם הטענה, אבל בכל מקרה - כשעוקרים יישובים גם סוגרים בתי ספר, ישיבות ואולפנות. תגידו לי, מי שרצה לחסוך מתושבי גוש קטיף את מסכת הייסורים וההשפלות שהם עוברים בחודשים האחרונים, האם אפשר לומר שמה שמעסיק אותו זה רק ארץ ישראל? האם לא מדובר גם בכבוד האדם ובבעיית רווחה ותעסוקה - נושאים חברתיים ממדרגה ראשונה?
אם כן, כיצד נוצר הרושם כאילו רק ארץ ישראל בראש מעיינינו? ראשית, משום שפעילותנו בנושא הזה שנויה במחלוקת קשה, ולכן מדוברת ונלעסת ללא הרף ומושכת תקשורת. שנית, משום שבתחום הזה דתיים לא רק עוסקים אלא גם עומדים בראש, מנהיגים ומובילים - ולו משום שאחרים אינם ששים להעמיס על עצמם את המשימה. ושלישית, משום שנוח לתקשורת לטפח את המיתוס השיקרי הזה כדי לנגח, מה גם שתמיד יימצאו אנשים חובשי כיפה שיסייעו לה במלאכה.
בשנים האחרונות צצו אישים וארגונים ששמו להם למטרה לטפח עיסוק של אנשי תורה בנושאים חברתיים. הרעיון עצמו הוא חיובי. ראוי באמת להראות שלתורה יש מה להגיד בכל תחום, ושאמונתנו תומכת בכל עשייה מוסרית וקונסטרוקטיבית. ראוי גם למצוא נושאים שאינם שנויים במחלוקת פוליטית, שבהם ניתן ליצור שיתוף פעולה למטרה טובה גם עם מי שחלוקים עלינו בתחום המדיני. הבעייה היא שלעיתים העשייה הזאת מונעת מתוך סוג של אפולוגטיקה ורצון לשאת חן. פעם הדתיים אמרו: לא רק אתם - גם אנחנו הולכים לצבא, גם אנחנו מקימים קיבוצים. היום הם אומרים: לא רק אתם - גם אנחנו מוחים על חוסר צדק חברתי, על סחר בנשים, על הטרדות מיניות, על הפערים הכלכליים וכו'. בכל הנושאים החשובים הללו יש לעסוק מתוך ראייה תורנית מקורית ולא מתוך היגררות.השאיפה לשאת חן מסוכנת. היא מביאה לאימוץ של הרבה מוסכמות שליליות מהחברה החילונית, וגם מעצבת את אופי העשייה החברתית שלא על פי אמות מידה יהודיות מקוריות.
סחר בנשים הוא תועבה, אבל אי אפשר לנתק בינו לבין הקרקע הביצתית העכורה של הפריצות וההפקרות המינית שעליה הוא מתפתח. עוד לא ראינו גופים חברתיים דתיים שנאבקים ברצינות בפרסום הפרובוקטיבי והוולגרי של החברות הגדולות במשק. עוד לא שמענו על קבוצה דתית-פמיניסטית שנלחמת בעוז נגד העיתונים הגדולים, שלמען בצע כסף מוכרים שטחי פרסום לכל מיני 'מכוני ליווי' מפוקפקים. הרבה יותר קל ומתגמל להילחם בבית הדין הרבני.
יותר מדי מהר נגררים אצלנו אחרי הדיבורים הפופוליסטיים על הפערים החברתיים וקו העוני. אילו דיברנו בשפת המושגים היהודית היינו דואגים לכל עני ואביון וחסר לחם, אך לא היינו כה מודאגים בגלל סטטיסטיקה שמוכיחה כי העשירים נעשו הרבה יותר עשירים בעוד מצבם של מעוטי היכולת השתפר רק במעט. זה לא קו העוני, זה קו הקנאה.
בנימין נתניהו לקח על עצמו משימה לא פופולארית, ונקט מדיניות של ריסון וקיצוץ שהעלתה מחדש את כלכלת ישראל על מסלול של צמיחה. מדיניותו זכתה להערכה רבה בעולם, ובמשך זמן רב כתבים כלכליים שיבחו והיללו אותו. אבל הכול נשכח כשנתניהו פרש מממשלת שרון, יקיר התקשורת, מתוך מחאה נגד הגירוש שבכירי עיתונאינו כה ייחלו להצלחתו. אחר כך באו ההצהרות הפופוליסטיות של עמיר פרץ, כולם נסחפו לאמירות חברתיות, ונתניהו הפך לאיש הרע.
אינני שייך לעדת חסידיו של נתניהו בעיתוני הימין, ואני סבור שאפשר היה לפגוע פחות בחלשים. אבל בשורה התחתונה, ומול אלטרנטיבות פופוליסטיות ותבוסתניות - האיש ראוי לגיבוי בשעתו הלא-קלה.
שירותרום 2005:
כל עוד ממשלת ישראל וצה"ל מתרשלים בשיקומם של מגורשי גוש קטיף, פחות מעניין אותי למלא את קופת הוועד למען החייל שחילקה צ'ופרים לכוחות הגירוש. מבשרך אל תתעלם. ביום השירותרום, שילחו תרומתכם לאחינו נפגעי צה"ל במלונות ובמעברות.