בוויכוח הפנימי החוצה את המחנה האמוני אין אפשרות לנקוט גישה של "איש באמונתו יחיה" * פרשת הסמג"ד ונהגו: אל תתנו להם להעמיד את מיטב בנינו אלו מול אלו
1. הוויכוח הפנימי שמתנהל בחצי השנה האחרונה בתוך הציבור האמוני מגיע עד לכדי איום על אחדות המחנה. איך צריך להיראות קו המאבק של ההתנגדות האזרחית - כמו בעמונה או כמו בעצמונה? איך ינהגו בנינו המשרתים בצה"ל - יצייתו לפקודת ההרס, יסרבו בגלוי, ישתדלו להתחמק? איך להתייחס לאלה מתוכינו ששיתפו פעולה עם מכונת ההרס והגירוש? מיהי ההנהגה הרוחנית ומה התוקף המחייב של הוראותיה? מיהי ההנהגה המעשית, והאם יש לה סמכות להשליט את דעתה? אלו שאלות שהשלכותיהן המעשיות הן הרות גורל ליחיד ולציבור, ולכן הוויכוח הנוקב טעון ברגשות עזים. גופים גדולים וחשובים כמו יישובים ומועצות מקומיות, מועצת יש"ע, ישיבות ההסדר, הרבנות הצבאית והמכינות הקדם-צבאיות ניצבים בפני הכרעות קשות. קברניטיהם נאלצים לבחור בין דרכים שבכל אחת מהן אין מנוס מפגיעה בערכים חשובים ובנכסים פיזיים ורוחניים שנצברו בעמל רב.
2. אין גם אפשרות להציע שכל אחד יכבד את זכותו של זולתו לפעול על פי דרכו ואמונתו, מכיוון שהכרעותיו של האחד מזיקות לשני. חיילים שבהוראת רבותיהם נוטלים חלק ישיר או עקיף במבצע הגירוש יכולים אולי להסתדר עם מצוקתם המצפונית האישית, אך האם די בכך כדי להתיר את הפגיעה במגורשים, שדעת רבותיהם שונה? מי שהעניק ליונתן בשיא את תעודת היושר שכה ציפה לה האמין בוודאי שבכך הוא תורם לשיקומם של המגורשים מהגוש, אך בד בבד הוא פגע בהרתעה שיצר נידויו של בשיא כלפי חובשי כיפה שירצו לסייע להרס יישובים בעתיד. עכשיו הם יאמרו לעצמם שבסוף ימחלו גם להם, כמו לבשיא. דוברי הקו של "באהבה ננצח" סברו שחוסמי הכבישים ועולי הגגות מזיקים לתדמית הכתומים ופוגעים במאבק, ולכן מיהרו לגנותם. אך אותם מפגינים, שמאמינים בכל ליבם בדרך המאבק שלהם, חשים כי הגינוי אינו אלא תקיעת סכין בגבם והפקרתם לשיסוי תקשורתי ולהתעמרות משפטית.
3. לאחרונה נודע לנו על בית כנסת קטן בטבריה שבו החליטו המתפללים, רובם מסורתיים, לנקוט סנקציות נגד יס"מניקים תושבי הסביבה שמתפללים שם בקביעות. לפי החלטת המתפללים, אנשי יחידת הסיור המשטרית (או יחידות הסמ"ך-מ"ם, כפי שמפענחים בגב ההר את ראשי התיבות יס"מ) חובשי הכיפה נדרשים לעזוב את בית הכנסת בעת ברכת הכוהנים. מבחינתם, לא מגיעה להם ברכה בגלל מעורבות היס"מ בגירוש גוש קטיף ובאירועי עמונה. אחד היסמ"ניקים הוא כהן, והמתפללים לא מאפשרים לו לעלות לדוכן.
מול ביתו של אלוף פיקוד מרכז חובש הכיפה נערכות הפגנות במחאה על אחריותו לפוגרום עמונה. קודם לכן פורסם אירוע של חבלה במכוניתו של קצין דתי המתגורר בחיספין, שמילא תפקיד חשוב במערך ההכנות לגירוש. אפשר לטעון שלמען השלום צריך להניח לאותם אנשי צבא. מצד שני, כבר אמר בצדק פרופ' דוד הנשקה, אביו של החייל סרבן-המצפון אבישי הנשקה, שאלמלא נתן הציבור הדתי-לאומי את ידו לכך אי אפשר היה לבצע את הגירוש. יחס סלחני עלול להכשיר את הגירוש הבא.
4. במסגרת פרשה כאובה שממחישה את עומק השבר נשפט לאחרונה נהגו של סמג"ד בגדוד שקד לשלושה שבועות בכלא, בגלל סירובו להתייצב באחד המעגלים שהציב צה"ל סביב עמונה בעת הרס הבתים. הנהג שסירב לקחת ולו חלק עקיף בהרס הוא נועם רבינוביץ', חייל חובש כיפה תושב רחובות. הסמג"ד הדתי נותן הפקודה הוא תושב אחת ההתנחלויות באזור בנימין, בן למשפחה מוותיקות ההתיישבות ביש"ע. כקצין ותיק בגדוד קרבי יש להניח שיש לו זכויות רבות, ושהוא עושה לילות כימים במסירות נפש למען בטחון ישראל. ייתכן שקו הפעולה שלו בעמונה התגבש מתוך התייעצות עם רבותיו. בין הסמג"ד לנהגו יש יחסים קרובים. הם עברו הרבה ביחד, ובין הסירוב למשפט עוד הספיקו להיות בגבול עזה ולשתף פעולה באירוע שבו כוח שקד חיסל שני מחבלים.
בעקבות המעשה נפתח ויכוח אינטרנטי נוקב בין תומכי הנהג לבין תומכי הסמג"ד ומשפחתו. מצדדי הסמג"ד טענו בין השאר כי המשימה הספציפית שאליה נשלח הכוח היתה אבטחת האזור מול הכפרים הערביים בסביבה, ולכן גם מי שגורס סירוב פקודה היה צריך לציית במקרה זה. תומכי הנהג השיבו כי המשימה כללה גם מניעת כניסתם של מתגברים יהודים לעמונה. מצד הסמג"ד נטען שלא הוא אלא המג"ד החליט להעמיד לדין את הנהג. כשהעליתי את הטענה בפני קצין ותיק הוא גיחך וטען שבמערכת יחסים בין מג"ד לסמג"ד לא תיתכן ענישה כזאת של נהג הסמג"ד ללא הסכמתו. בינתיים יש כבר מי שביקשו לנקוט סנקציות כלכליות נגד משפחת הסמג"ד.
5. כשפנינו לבקש את תגובתה של משפחת החייל השפוט פגשנו בגישה נדירה של זהירות ואצילות. דן רבינוביץ', אביו של נועם, הקדים ואמר כי לפני שאנשים תוקפים איש את רעהו עליהם להתייעץ בדעת תורה ולהיזהר מלשון הרע. רק לאחר שנועץ באחד מגדולי הרבנים החליט כיצד לנהוג. הוא שולל כל פגיעה במשפחת הסמג"ד וגם קובע, על פי הדרכת רבו, כי מחאה נגד מעשיו של הסמג"ד צריכה להיעשות מול משרדו בגדוד ולא במקום מגוריו. לדברי האב, בין הסמג"ד לנהגו יש גם כעת יחסים של כבוד למרות האירוע.
בעבר הקרוב, אומר האב, נועם שוחרר ע"י הסמג"ד מפעילות דומה באזור חברון. הפעם הסמג"ד מצא היתר לעצמו לחייב את נועם להשתתף בפעילות בעמונה, בטענה שאופי הפעילות כאן שונה. יש להדגיש כי הגדוד הוזעק לאזור אך ורק לימי מבצע ההרס בעמונה, ולא לצורך פעילות ביטחונית שגרתית. נועם עמד על כך שדתו ומצפונו אוסרים עליו להשתתף במשימה, והסמג"ד הבהיר לו שיהיו לכך השלכות משמעותיות, כלומר העמדה לדין.
האב קורא לציבור הדתי על כל גווניו לתת תשובות חד-משמעיות לשאלה האם הוא מוכן ליטול חלק במישרין או בעקיפין בפעילות הנוגדת את ערכי המוסר בכלל ואת אמונתו בפרט. הבירור צריך להיעשות ללא מורא של "מה יאמרו". הצורך בבירור מתחדד לאור העובדה שבדיעבד מתברר כי לכל הדעות אירועי עמונה חרגו מגבולות מוסריים ראויים. האם יעלה על הדעת, שואל האב, שהיינו מורים ליס"מניקים שעליהם לבצע את הפקודה האכזרית שקיבלו? ואם לא, היכן עובר הגבול של הסיוע המותר למעשיהם?
6. בעימות שבין הסמג"ד ונהגו לבי עם הנהג האמיץ והמצפוני שיושב עכשיו בכלא. מצד שני ברור לי ששניהם הם ממיטב בנינו, ושאסור לנו לתת למנהיגים חסרי אחריות לסכסך ביניהם, כלומר בינינו.
את האנרגיה הלוחמנית של שני המחנות חייבים להפנות אל מי שהביא לעימות הזה בין שני החברים לנשק למרות הבדלי הדרגות. יש להעלות מחדש בכל תוקף את תביעתנו להרחיק את בנינו, חיילי וקציני צה"ל, מפעילות של אכיפת חוקי סדום שאין להם דבר עם בטחון המדינה. לא בשביל זה אנו מתגייסים. אסור לנו להשלים עם מצב מביש ומשפיל שבו לא רק שהורסים את בתינו אלא גם מחייבים אותנו להיות חלק מכוחות ההרס.
את המאבק הזה מול הפוליטיקאים וראשי הצבא צריכים להוביל באומץ דווקא אלה מתוכנו שיש להם שיתוף פעולה נרחב ויחסי אמון עם הצבא. הרב הצבאי הראשי החדש, ראשי המכינות, קציני צה"ל בכירים חובשי כיפה בעבר ובהווה - אתם צריכים לעמוד ראשונים בקו החזית של המערכה הזאת.
1. הוויכוח הפנימי שמתנהל בחצי השנה האחרונה בתוך הציבור האמוני מגיע עד לכדי איום על אחדות המחנה. איך צריך להיראות קו המאבק של ההתנגדות האזרחית - כמו בעמונה או כמו בעצמונה? איך ינהגו בנינו המשרתים בצה"ל - יצייתו לפקודת ההרס, יסרבו בגלוי, ישתדלו להתחמק? איך להתייחס לאלה מתוכינו ששיתפו פעולה עם מכונת ההרס והגירוש? מיהי ההנהגה הרוחנית ומה התוקף המחייב של הוראותיה? מיהי ההנהגה המעשית, והאם יש לה סמכות להשליט את דעתה? אלו שאלות שהשלכותיהן המעשיות הן הרות גורל ליחיד ולציבור, ולכן הוויכוח הנוקב טעון ברגשות עזים. גופים גדולים וחשובים כמו יישובים ומועצות מקומיות, מועצת יש"ע, ישיבות ההסדר, הרבנות הצבאית והמכינות הקדם-צבאיות ניצבים בפני הכרעות קשות. קברניטיהם נאלצים לבחור בין דרכים שבכל אחת מהן אין מנוס מפגיעה בערכים חשובים ובנכסים פיזיים ורוחניים שנצברו בעמל רב.
2. אין גם אפשרות להציע שכל אחד יכבד את זכותו של זולתו לפעול על פי דרכו ואמונתו, מכיוון שהכרעותיו של האחד מזיקות לשני. חיילים שבהוראת רבותיהם נוטלים חלק ישיר או עקיף במבצע הגירוש יכולים אולי להסתדר עם מצוקתם המצפונית האישית, אך האם די בכך כדי להתיר את הפגיעה במגורשים, שדעת רבותיהם שונה? מי שהעניק ליונתן בשיא את תעודת היושר שכה ציפה לה האמין בוודאי שבכך הוא תורם לשיקומם של המגורשים מהגוש, אך בד בבד הוא פגע בהרתעה שיצר נידויו של בשיא כלפי חובשי כיפה שירצו לסייע להרס יישובים בעתיד. עכשיו הם יאמרו לעצמם שבסוף ימחלו גם להם, כמו לבשיא. דוברי הקו של "באהבה ננצח" סברו שחוסמי הכבישים ועולי הגגות מזיקים לתדמית הכתומים ופוגעים במאבק, ולכן מיהרו לגנותם. אך אותם מפגינים, שמאמינים בכל ליבם בדרך המאבק שלהם, חשים כי הגינוי אינו אלא תקיעת סכין בגבם והפקרתם לשיסוי תקשורתי ולהתעמרות משפטית.
3. לאחרונה נודע לנו על בית כנסת קטן בטבריה שבו החליטו המתפללים, רובם מסורתיים, לנקוט סנקציות נגד יס"מניקים תושבי הסביבה שמתפללים שם בקביעות. לפי החלטת המתפללים, אנשי יחידת הסיור המשטרית (או יחידות הסמ"ך-מ"ם, כפי שמפענחים בגב ההר את ראשי התיבות יס"מ) חובשי הכיפה נדרשים לעזוב את בית הכנסת בעת ברכת הכוהנים. מבחינתם, לא מגיעה להם ברכה בגלל מעורבות היס"מ בגירוש גוש קטיף ובאירועי עמונה. אחד היסמ"ניקים הוא כהן, והמתפללים לא מאפשרים לו לעלות לדוכן.
מול ביתו של אלוף פיקוד מרכז חובש הכיפה נערכות הפגנות במחאה על אחריותו לפוגרום עמונה. קודם לכן פורסם אירוע של חבלה במכוניתו של קצין דתי המתגורר בחיספין, שמילא תפקיד חשוב במערך ההכנות לגירוש. אפשר לטעון שלמען השלום צריך להניח לאותם אנשי צבא. מצד שני, כבר אמר בצדק פרופ' דוד הנשקה, אביו של החייל סרבן-המצפון אבישי הנשקה, שאלמלא נתן הציבור הדתי-לאומי את ידו לכך אי אפשר היה לבצע את הגירוש. יחס סלחני עלול להכשיר את הגירוש הבא.
4. במסגרת פרשה כאובה שממחישה את עומק השבר נשפט לאחרונה נהגו של סמג"ד בגדוד שקד לשלושה שבועות בכלא, בגלל סירובו להתייצב באחד המעגלים שהציב צה"ל סביב עמונה בעת הרס הבתים. הנהג שסירב לקחת ולו חלק עקיף בהרס הוא נועם רבינוביץ', חייל חובש כיפה תושב רחובות. הסמג"ד הדתי נותן הפקודה הוא תושב אחת ההתנחלויות באזור בנימין, בן למשפחה מוותיקות ההתיישבות ביש"ע. כקצין ותיק בגדוד קרבי יש להניח שיש לו זכויות רבות, ושהוא עושה לילות כימים במסירות נפש למען בטחון ישראל. ייתכן שקו הפעולה שלו בעמונה התגבש מתוך התייעצות עם רבותיו. בין הסמג"ד לנהגו יש יחסים קרובים. הם עברו הרבה ביחד, ובין הסירוב למשפט עוד הספיקו להיות בגבול עזה ולשתף פעולה באירוע שבו כוח שקד חיסל שני מחבלים.
בעקבות המעשה נפתח ויכוח אינטרנטי נוקב בין תומכי הנהג לבין תומכי הסמג"ד ומשפחתו. מצדדי הסמג"ד טענו בין השאר כי המשימה הספציפית שאליה נשלח הכוח היתה אבטחת האזור מול הכפרים הערביים בסביבה, ולכן גם מי שגורס סירוב פקודה היה צריך לציית במקרה זה. תומכי הנהג השיבו כי המשימה כללה גם מניעת כניסתם של מתגברים יהודים לעמונה. מצד הסמג"ד נטען שלא הוא אלא המג"ד החליט להעמיד לדין את הנהג. כשהעליתי את הטענה בפני קצין ותיק הוא גיחך וטען שבמערכת יחסים בין מג"ד לסמג"ד לא תיתכן ענישה כזאת של נהג הסמג"ד ללא הסכמתו. בינתיים יש כבר מי שביקשו לנקוט סנקציות כלכליות נגד משפחת הסמג"ד.
5. כשפנינו לבקש את תגובתה של משפחת החייל השפוט פגשנו בגישה נדירה של זהירות ואצילות. דן רבינוביץ', אביו של נועם, הקדים ואמר כי לפני שאנשים תוקפים איש את רעהו עליהם להתייעץ בדעת תורה ולהיזהר מלשון הרע. רק לאחר שנועץ באחד מגדולי הרבנים החליט כיצד לנהוג. הוא שולל כל פגיעה במשפחת הסמג"ד וגם קובע, על פי הדרכת רבו, כי מחאה נגד מעשיו של הסמג"ד צריכה להיעשות מול משרדו בגדוד ולא במקום מגוריו. לדברי האב, בין הסמג"ד לנהגו יש גם כעת יחסים של כבוד למרות האירוע.
בעבר הקרוב, אומר האב, נועם שוחרר ע"י הסמג"ד מפעילות דומה באזור חברון. הפעם הסמג"ד מצא היתר לעצמו לחייב את נועם להשתתף בפעילות בעמונה, בטענה שאופי הפעילות כאן שונה. יש להדגיש כי הגדוד הוזעק לאזור אך ורק לימי מבצע ההרס בעמונה, ולא לצורך פעילות ביטחונית שגרתית. נועם עמד על כך שדתו ומצפונו אוסרים עליו להשתתף במשימה, והסמג"ד הבהיר לו שיהיו לכך השלכות משמעותיות, כלומר העמדה לדין.
האב קורא לציבור הדתי על כל גווניו לתת תשובות חד-משמעיות לשאלה האם הוא מוכן ליטול חלק במישרין או בעקיפין בפעילות הנוגדת את ערכי המוסר בכלל ואת אמונתו בפרט. הבירור צריך להיעשות ללא מורא של "מה יאמרו". הצורך בבירור מתחדד לאור העובדה שבדיעבד מתברר כי לכל הדעות אירועי עמונה חרגו מגבולות מוסריים ראויים. האם יעלה על הדעת, שואל האב, שהיינו מורים ליס"מניקים שעליהם לבצע את הפקודה האכזרית שקיבלו? ואם לא, היכן עובר הגבול של הסיוע המותר למעשיהם?
6. בעימות שבין הסמג"ד ונהגו לבי עם הנהג האמיץ והמצפוני שיושב עכשיו בכלא. מצד שני ברור לי ששניהם הם ממיטב בנינו, ושאסור לנו לתת למנהיגים חסרי אחריות לסכסך ביניהם, כלומר בינינו.
את האנרגיה הלוחמנית של שני המחנות חייבים להפנות אל מי שהביא לעימות הזה בין שני החברים לנשק למרות הבדלי הדרגות. יש להעלות מחדש בכל תוקף את תביעתנו להרחיק את בנינו, חיילי וקציני צה"ל, מפעילות של אכיפת חוקי סדום שאין להם דבר עם בטחון המדינה. לא בשביל זה אנו מתגייסים. אסור לנו להשלים עם מצב מביש ומשפיל שבו לא רק שהורסים את בתינו אלא גם מחייבים אותנו להיות חלק מכוחות ההרס.
את המאבק הזה מול הפוליטיקאים וראשי הצבא צריכים להוביל באומץ דווקא אלה מתוכנו שיש להם שיתוף פעולה נרחב ויחסי אמון עם הצבא. הרב הצבאי הראשי החדש, ראשי המכינות, קציני צה"ל בכירים חובשי כיפה בעבר ובהווה - אתם צריכים לעמוד ראשונים בקו החזית של המערכה הזאת.