במהרה בימינו (בתגובה ל'חוקה כבר לא בהסכמה', גיליון 213)/ חנה מנדלמן, כפר חסידים
בראיון עמו אמר ישראל הראל: "חשוב לי להדגיש.... בית מקדש לא יקום בימינו אלא בידי שמים". ומכיוון שיש לדברים אלו השלכה על דרכי הפעולה של ציבור שלנו, אבקש להגיב עליהם.
השאלה כיצד יבנה בית המקדש היא שאלה שאינה עומדת כרגע בפני הכרעה, אולם יש לה חשיבות לגיבוש עקרונות בסיסיים עבורנו.
הרמב"ם קבע (הלכות בית הבחירה א', א'): "מצוות עשה לעשות בית לה'... שנאמר ועשו חי מקדש". על פי הרמב"ם יש אפשרות שבית המקדש ייבנה על ידי עם ישראל. לפי המובא בתלמוד - השאלה: "ציפית לישועה" - שיטת חז"ל היא שיש לחכות לישועה ובניין בית המקדש בכל יום. מי שאינו עושה זאת, חסר לו חלק בסיסי באמונה.
הדור הזה חותר לאמת בבסיס הדברים שהוא עושה. השמאל היום לוחם על עקרונותיו ולא ניתן לכופף אותו ע"י יצירת עובדות בשטח. גם הציבור שלנו צריך להיות נאמן לדרכו האמיתית, ולא להתפשר בעניין הר הבית. מתוך כך ניתן להתייצב לדיאלוג שיש בו חוסן פנימי, ולגבש תוכניות פעולה להמשך.
וואלה? (בתגובה למדור האינטרנט, גיליון 213)/ יעקב כהן, בית אל
מדור האינטרנט עסק בהמלצות על דוא"ל, והראשונה היתה לאתר וואלה. ברצוני להזכיר שהאינטרס היחיד של האתר במתן השירות הוא הגדלת מספר הכניסות אליו, המתורגמת אוטומטית להגדלת ההכנסות מפרסומות.
לכל מי שאינו יודע, אתר וואלה הוא אחד האתרים המסיתים ביותר כנגד התורה והארץ, ולכן מומלץ לכל מי שיש לו שם דוא"ל לסגור אותה. מאידך, היה מקום להוסיף במדור המלצה על פתיחת דוא"ל באתר שורש, שמחזקת גוף ערכי וחינוכי.
לשפוט, לא לשחוט (בתגובה ל'הרשות שופטת', גיליון 214)/ אלעזר דוד, ירושלים
מאמרם של אלי פולק וישראל מידד בעניין הנשיא היוו בשבילי ובשביל אחרים "מים קרים על נפש עייפה".
התרשמתי מהקשבה לתכניות בנוסח "שיחות עם מאזינים" שרבים אינם מאמינים להשמצות של התקשורת ושל המשטרה נגד הנשיא, ומגנים בשאט נפש את ההדלפות של המשטרה טרם הגשת כתב אישום כלשהו.
מסתבר שעם חכם ונבון אינו קונה כל "לוקש" שהתקשורת מוכרת לו.
נקווה רק שהפרקליטות ובית המשפט ידונו דין אמת ולא יושפעו מ"הנחיות מלמעלה" או מהתקשורת.
שוטר על כל צועד/ ציפי לידר, ירושלים
ראוי לבטל את 'מצעד הגאווה' בירושלים, לא רק מפאת קדושת העיר, אלא גם בגלל שאבטחת המצעד דורשת גיוס כוחות משטרה רבים. הצפי הוא 9,000 שוטרים על 7,000 צועדים. דהיינו, יותר שוטרים מאשר צועדים.
דומני כי חבל לבזבז כוחות משטרה כה רבים על מצעד שנוי במחלוקת, בשעה שהם דרושים למשימות חיוניות שוטפות למטרות בטחוניות, להתמודדות עם פשע, סמים ועבריינות, לאבטחת התנועה ועוד.
איזו שאלה? (בתגובה לשאלת השבוע, גיליון 214)/ נעמה שנבלום, חיפה
אני תוהה על התהייה על כניסתו של ליברמן לממשלה.
כפי שהדברים מתנהלים בדמון-קרטיה שלנו אפשר לנסות להבין את מעשיו של ליברמן. ליברמן כנראה קיבל הצעה שלא יכול לסרב לה: אולי מחיקת תיקים פליליים, או שמא העלמת עיניים מקשריו עם ראש ממשלת הצללים שיושב באוסטריה – מרטין שלאף.
אם אפשר להפוך 10,000 איש לפליטים נעים ונדים בארצם, להרוס חבלי ארץ מולדת ובבתי כנסת בגלל תיקים מסוימים, למה קשה להבין את ליברמן?
לחזור לגוש/ משה בוכניק, אשקלון
למעלה משנה חלפה מאז בוצע הפשע הבלתי נסלח של חורבן גוש קטיף וגירוש יהודיו. בינתיים האיש ההוא כבר לא מפחיד את אלה שהיו אמורים להיות מנהיגינו. וכעת, משחלף הפחד, כבר נשמעים מפה ומשם קולות האומרים שהמעשה הזה היה פשע שלא הייתה בו כל תועלת.
אבל הסליחה היחידה לשותפים לחורבן הנפשע תוכל להינתן רק אם יוחלט על בנייתו מחדש של כל הגוש. באותה קלות שבה נהרס אפשר, אם רוצים, להחזירו במקומו ולמחוק על העוול, וגם להרחיק הקסאמים מערינו.
אפשר ללעוג על הנאיביות הילדותית הזאת, אך לי ידוע שבאנו לארץ ישראל כדי לבנות ולא להרוס, ואפילו לבנון כבר בונה מחדש את כל מה שהרסנו.
צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות
1. ליברמן ויתר על עקרונותיו והצטרף לממשלה
עיוות את דרכו.
2. הצעת חוק: נבחרי ציבור חשודים לא יפוטרו אוטומטית.
יש להם מהלכים...