ללמוד מהמאבק החרדי/ ד"ר רעות אורן, רמת בית שמש
סיומו הטוב של השבוע הקודם, עם ביטול מצעד התועבה, היה עבורי של תהיות וחשבון נפש. הציבור החרדי עשה לנו 'בית ספר' והראה איך ניתן עם עוצמה, גאווה וכבוד עצמי לעצור פעולות אנטי דתיות אפילו לאחר שעברו את אישורם של כל הגורמים: המשטרה, היועץ המשפטי והבג"ץ. לפני למעלה משנה נעשתה פעולת הגירוש שהיתה הרבה יותר קשה, אנטי אנושית, מוסרית ודתית. אך היות והעדפנו להיות ממלכתיים ולהצטייר טוב, וכך עבר הגירוש המחפיר בצורה שאפילו מתכנניו לא חלמו.
הציבור החרדי יצא מפרשיית המצעד וכל תאוותו בידו. המצעד בוטל לחלוטין, עצורי ההפגנות שוחררו לאלתר, וזאת תוך כדי חיזור להוט של המשטרה והפרקליטות אחר רבני העדה החרדית – שאפילו לא מכירים במדינה וברשויותיה! קשה להיזכר מתי זכה ועד רבני יש"ע ליחס מעין זה ולהסכמים כל כך נדיבים ממפקדי המשטרה או צה"ל.
אלו הם נתוני המשוואה. המסקנה – ברורה.
כל הכבוד לאחינו החרדים/ יואל אליצור, עפרה
כשסברנו שמצעד התועבה יצעד והיה מדובר על הפגנה ענקית בירושלים התאכזבתי והופתעתי לראות שמתוכננות שתי הפגנות בשני מקומות שונים, אחת של חרדים ואחת של דתיים שאינם חרדים שתהיה "בלי אלימות", וכבר החלטתי שאני אהיה בהפגנה החרדית.
כל הכבוד לאחינו החרדים שבנחישותם ובמאבקם העיקש והמסור הצילו את ירושלים מהחרפה. כל הכבוד לרבניהם ומנהיגיהם שלא שיננו "אנחנו נגד אלימות, אנחנו נגד אלימות".
חבל שהמאבק על ארץ ישראל לפני שנה וחצי לא היה חשוב בעיני החרדים באותה מידה ולא יכולנו להסתייע בהם במלחמה על גוש קטיף והשומרון, וחבל שלא למדנו מהחרדים להיות משוחררים מכבלי שווא ומסיסמאות תפלות ומגוחכות כמו "יש לי אהבה", "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", "חייל, שוטר, אני אוהב אותך". חבל שלא זכינו בכפר מימון ובנוה דקלים מנהיגות שרוצה לנצח ויודעת להפעיל אלפי אנשים נחושים כדי לנצח.
השר נלחם למען השבת (בתגובה לשאלת השבוע, גיליון 216)/ רועי לחמנוביץ', יועץ התקשורת לשר ישי
מר אבי כץ מונע מאג'נדה ברורה, כך שהמטרה היתה ברורה ולא נותר אלא לירות את החץ, והמטרה היא השר אלי ישי. להלן מעט עובדות: השר ישי יזם מבצע חיים בכבוד שבו אוכפים את כל חוקי המגן ובכלל זה גם חוק שעות עבודה ומנוחה. הצורך בהגנה על עובדים, שחוצה מפלגות, הוא נר לרגליו של השר, וכאמור יחד עם חוק השבת יאכפו חוקים נוספים.
בעניין העברת השנאי – מהלך זה נעשה שלא על דעת השר הממונה, בן אליעזר ומנכ"ל חברת החשמל בן נון, שאף הביעו התנגדות נחרצת לו. במהלך ישיבת הממשלה ביום ראשון, מיד לאחר השבת, הציג השר בן אליעזר מכתב שקיבל ממנכ"ל חברת החשמל ובו התחייבות כי אירוע כזה לא ישנה. גם ראש הממשלה הבהיר כי השבת חשובה לעם ישראל ואין לפגוע בה.
כן מר כץ, אין מה לעשות, השר ישי ימשיך להילחם למען כבודה של השבת.
אילנות גבוהים (בתגובה למכתבים למערכת, גיליון 216)/ פרופ' יצחק סגל, חיפה
בשבוע שעבר פורסמו שתי תגובות לרשימתה של רבקה יפה 'להפסיק להתנצל' . אני מלכתחילה לא הרגשתי צורך להתנצל, כשם שלא הרגשתי צורך להתנצל על רצח ארלוזרוב.
תרומתו של רבין בכמה ממערכות ישראל נתונה במחלוקת, ומפאת כבודו אין כאן המקום לדון בה. מה שבטוח הוא שצעדי אוסלו שלו דרדרו את בטחון מדינת ישראל לבור תחתיות.
רבין נרצח. קיימות מספר עובדות אשר אינן מתיישבות עם הגרסה הרשמית, אבל במקום ליישב אותן, תוקפים אישית את מביעי הספקות.
הפסטיבלים הפוליטיים הנערכים סביב תאריך הרצח גרמו לרציחתו החוזרת ושמשו מנוף לטיפוח שנאה, רשעות ודה-לגיטימציה של שלומי אמוני ישראל.
מועלין בקודש? (בתגובה ל'מעלין בקודש', גיליון 215)/ יעקב שטרן, כרמי צור
אני כותב את הדברים מתוך דאגה גדולה מפני תופעה המתפשטת במחוזותינו ואשר הובאה בצורה בולטת בכתבה.
מניסיוני כמחנך כיתות ח' בבית המדרש התכוני באפרת מזה מספר שנים , תהליך הקבלה ומבחני הכניסה הם אחד הטלטלות החזקות ולעתים אף הקשות שעובר נער בכיתה ח'.
נמצאים בכיתתי תלמידים אשר הינם בעלי ממוצע 7 או ממוצע 8 בעלי מידות מעולות. מדוע אין הם זכאים ללמוד יחד עם תלמידים של 9 או 10. גם אם הטענה שהדבר יהיה קשה נכונה, כלום לא ניתן לפתוח כיתה נוספת באותו בית ספר? ממה הפחד? אז אם במידות הם טובים והבעיה אינה "בתלמיד שאינו הגון", מדוע שלא ילמדו זה לצד זה ? האם איננו יכולים לפתוח את השערים ולסלק את שומר הפתח ולתת רשות לתלמידים להיכנס?
אנחנו מעולים במבצע "פנים אל פנים" כלפי החולקים עלינו. ומה עם קצת "פנים אל פנים"אל מי שנמצא במחנינו?!
הגירוש לא היה דמוקרטי (בתגובה ל'לחזור למקצוענות של פעם', גיליון 215)/ יהודה ארן, גמזו
יעקב עמידרור מנמק את תשובתו כי היה מקיים את פקודת הגירוש לו היה רמטכ"ל, בכך שבמדינה דמוקרטית לא שוברים את הכלים, אלא אם מדובר בקטסטרופה.
הגיע הזמן לומר בקול רם וברור: מדינת ישראל איננה מדינה דמוקרטית! במדינה דמוקרטית נבחרי העם מבצעים את רצון הציבור אשר נתן בהם אמון עפ"י מצעם, ובוודאי שאינם עושים את ההיפך הגמור מהכרזותיהם ערב הבחירות. איני מבין מדוע אין חוק הקובע שמצע מפלגה מוגדר כחוזה בין הנבחר לבוחר, ובמקרה של הפרת החוזה יתאפשר לתבוע את מפר החוזה בבגידה והפרת אמונים.
הביטוי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" אינו ראוי שיאמר במדינה דמוקרטית, ומצריך את קבלת אמון הבוחר מחדש.