שאלת השבוע: "ההימורים בחסות המדינה – שעשוע כשר או מדרון מוסרי חלקלק?".
להמר זה לעשות חושך ערכי/ אסף בנר, מנכ"ל 'במעגלי צדק' – ארגון להנחלת ערכים חברתיים על-פי היהדות
מורה אחד סיפר לי השבוע על תלמיד שהראה לו בגאווה איך כמעט הרוויח 14 אלף שקלים בהימור היומי שלו בקיוסק שליד בית-הספר. גובה ההימור המדובר היה אלף שקלים, שחלקו הגיע מדמי כיס של התלמיד וחלקו כנראה מהארנק של אמו, ללא ידיעתה. אומנם זה סיפור קטן אחד, אבל גם תמרור אזהרה גדול בנושא.
יש הטוענים כי מאז ומעולם אנשים הימרו, ובטח כיום, כשהאינטרנט ומערכות התקשורת השונות מאפשרים להמר בכל שעה ובכל מקום. לטענתם, אם כן, הסדרת העניין בחקיקה לטובת מוסדות תרבות (פיס) ולקידום הספורט בישראל (טוטו וכדומה) הינה הרע במיעוטו. לפי טיעון זה, הנשמע רבות בוויכוחים כאלו, "אנשים תמיד יהמרו, ילכו לבתי-בושת ויצרכו סמים, אז עדיף שנאשר את קיום התופעה במסגרת חוקית עם פיקוח במקום שנשאיר זאת לגורמי פשע". אלא שהכניעה המובנת הזאת, שהולכת ותופסת מקום בחברה שלנו, טומנת בתוכה ייאוש קיומי מהאדם וייאוש מיכולתו לשלוט ביצריו ובדחפיו. התפישה הזאת הפוכה לכל המאמצים של הורים ומורים מאז ומעולם לגדל ולחנך וללמד כי יש טוב ויש רע בעולם וכי תפקידנו הוא לבחור בטוב.
האִמרה "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן" אינה באה להכיר בכך שחושך הוא תופעה טבעית הקיימת תמיד, ולכן בואו נפיץ אותו תחת כל עץ רענן, במנות קצובות. היא באה להגיד לנו כי החושך הוא שלילי וכי אנו נאבקים בו תמידית. רק שנדע שמתרחשות גם 'הפסקות חשמל', אך הן אינן רצויות ובטח שאינן אידיאליות.
מדינה המציבה בכל פינה דוכן מזמין המציע הימורים במחיר שווה לכל נפש – מכריזה מראש על הפסד במאבק ערכי זה.
הכספים משמשים למטרות חשובות/ שאול יהלום, לשעבר ח"כ מטעם המפד"ל ויו"ר ועדת הרווחה בכנסת
אין ספק שבהימורים יש סכנה רבה. על כן, אני מתנגד לקיומו של קזינו בישראל. יחד עם זאת, ההימורים במפעל הפיס, כל עוד הם אינם חורגים לגבהים אלא נעשים במתינות, שכרם בצדם. זאת משום שההכנסות, המסתכמות משך השנים במיליארדים רבים של שקלים, מועברות לנושאים חשובים כגון רווחה, חינוך, תרבות וספורט. לכן, תוך התלבטויות רבות, אני בעד המשך ההימורים הקיימים. אך כאמור, חשוב כי ההימורים לא יורחבו לתחומים נוספים.
כשמדובר בהימורים בהם המהמר מאבד כל גבול, אזי הימורים אלה הם כמו סם למשתמש. הם ממכרים. אדם יכול לאבד את כל כספו ואפילו את חייו בהימורים כאלה. זה בעצם מה שקורה בדרך כלל בבתי הקזינו, שהם בתים להימורים בלתי מוגבלים. הסכנה במקומות כאלה עולה על התועלת, וזו הסיבה שבגללה אני מתנגד להרחבת ההימורים במדינת ישראל לפתיחה של בתי קזינו.
נכון שיש גם סכנה קטנה בהימורים הנערכים במסגרת מפעל הפיס. אך עם זאת, עובדה שההימורים בנויים בצורה מוגבלת, שדמי ההימורים קבועים מראש, ושאדם אינו רואה באמצע את תוצאת המשחק.
רק בזכות התועלת, שהיא העברת הרווחים מכספי המהמרים למטרות חברתיות טובות, אני מכריע בעד.
המפסידים יהיו האזרחים/ שמעון כצנלסון, יו"ר מפעל הפיס
הצורך להמר ולהשתתף בהגרלות הוא צורך בסיסי ואנושי המשותף למאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. הימורים והגרלות התקיימו ויתקיימו גם בלי מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט, כי הביקוש קיים והוא רב. כיוון שכך, מצאה המדינה, כמו מדינות רבות נאורות ומתקדמות בעולם, דרך לתעל ולנתב את ההימורים באופן שיטיב עם החברה ויאפשר לתושביה ליהנות מהרווחים.
השאלה שצריכה להיבחן היא אם ישראל בלי מפעל הפיס היא מדינה וחברה טובה יותר או טובה פחות לתושביה. התשובה על כך, לטעמי, היא חד-משמעית: ישראל בלי הפיס היא מדינה שמסוגלת לתת לתושביה פחות. פחות בתי-ספר חדשים, פחות היכלי תרבות, פחות ספריות, פחות מלגות לימודים, פחות מועדוני נוער, מרכזי קשישים וטיפות חלב. ישראל בה מפעל הפיס לא קיים היא מדינה בה ההימורים הבלתי חוקיים הם עמוקים ורחבים יותר והעבריינות הנובעת מהם היא דומיננטית הרבה יותר.
מפעלי הגרלות דוגמת מפעל הפיס מצליחים לנהל הגרלות והימורים באופן מבוקר ומפוקח המגן על ציבור הלקוחות ובמקביל מאפשר לציבור הרחב ליהנות מהרווחים. אינני עיוור להשלכות השליליות שעלולות לנבוע מקיומו של מפעל הפיס ואינני טומן ראשי בחול נוכח תופעת ההתמכרויות הקיימות. להפך. אנחנו במפעל הפיס נוהגים באחריות, ומטפלים במניעה ובגמילה של המכורים להימורים, למרות שרובם המכריע מכור להימורים לא חוקיים.
מפעל הפיס הוקם כעזר למדינה, וכך צריך להתייחס אליו; שכן בלעדיו איכות חיי התושבים במדינה היתה יורדת משמעותית. מפעל הפיס אינו מעוניין בהרבה לקוחות המשחקים במעט כסף ולא במעט לקוחות כבדים. על-פי מדיניות זו, אנו מנהלים את האסטרטגיה השיווקית-פרסומית שלנו. מדיניות זו עולה בקנה אחד עם טובת החברה. חשוב לזכור שרק בשלוש השנים האחרונות החזיר מפעל הפיס לקהילה יותר משני מיליארד שקלים בבנייה של כיתות לימוד ובמאות פרויקטים נוספים. מקור תקציבי זה לא היה קיים בלי הפיס.
הימור הוא חוסר אחריות/ אוריאל לדרברג, יו"ר ארגון החסד 'פעמונים' – ייעוץ כלכלי למשפחות בחובות
מקובל להגדיר את אלו שמהמרים על כספם בצורה מוגזמת, על-ידי רכישת כרטיסי הגרלה שונים בסכומי כסף גדולים, אנשים בלתי אחראים, אנשים שאינם יודעים לנהל את כספם נכון ואנשים חריגים שצריכים להיגמל מהתמכרות להימורים. אינני חולק על ההבנה זאת, אך במפגשים הרבים של אנשי 'פעמונים' עם משפחות שפנו לארגון, הבנו כמה דברים שמרחיבים את ההגדרה של חוסר האחריות.
הרבה משפחות נפלו מבחינה כלכלית בגלל חישוב לא נכון וחוסר שיקול דעת לפני קבלת החלטות כלכליות חשובות כקניית דירה, רכב וכדומה. מדוע? האם הן אינן יודעות לבצע פעולות חיבור וחיסור פשוטות ולחשב? האם הן אינן יודעות מה ההכנסה שלהן ואינן מתכננות לפיה את ההוצאות שלהן? התשובה היא שהמשפחות הללו בהחלט יודעות, אך הרצון העז להגיע רחוק מבחינה כלכלית, הרצון לחיים טובים יותר, מעביר אותן על דעתן, והן מוכנות לקחת סיכון ולהתחייב גם כשאין להן כסף. הכל בשביל לממש את האשליה והחלום שחלמו.
אני רואה הקבלה מלאה בין אדם הלוקח הלוואות ואינו יודע כיצד ישלמן לבין אדם המהמר על כספו. שניהם סומכים על כך שיהיה טוב בעתיד, וחושבים ששווה לשעבד את הכל בשבילו. במסכת אבות פרק ב' המשנה מביאה את דברי רבי שמעון לשאלה איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם. ר' שמעון אומר: "הרואה את הנולד". ולשאלה איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם, אומר ר' שמעון "הלווה ואינו משלם". כלומר מלמד אותנו ר' שמעון את הצורך באחריות כלכלית, בחשיבה על העתיד ובזהירות מלקיחת סיכונים שמקורם בדמיון ובאשליה.
אני רואה דמיון בין אלו שמהמרים לבין אלו שמתחייבים התחייבויות כספיות שהן מעבר ליכולתם, כיוון שבשני המקרים יש התנהגות בלתי אחראית שצריכה טיפול.
הרצון להתעשר בצורה קלה ומהירה הוא חלומם של הרבה מהאנשים המשקעים את כספם בצורה מוגזמת בקניית כרטיסי ההגרלה השונים. הם חושבים לעשות קיצורי דרך, אך אין זו הדרך לחיים טובים מבחינה כלכלית. הדרך כרוכה בלקיחת אחריות אישית ובניהול נכון של ההוצאות מול ההכנסות.
המדינה מרוויחה מחולשות של אנשים/ פרופ' מנחם אמיר, ראש החוג לקרימינולוגיה במכללה למִנהל ראשל"צ
ההימורים בחסות המדינה הם שעשוע כשר, אבל מסריח. אנשים רוצים להרוויח ומהר, ומבזבזים את שארית הכסף שאין להם, באופן מטורף. יש גם פרסומות שמחנכות לא לעבוד, כי אפשר פשוט להמר. ההימורים מביאים לאסונות מוסריים אישיים. בצד אלה מתפתחות גם תופעות של הימורים לא חוקיים.
סכומי הזכייה הגדולים מעודדים אנשים להמר, מפתים אותם. חלק רב מה'משקיעים' הם אנשים קשי יום שחושבים שהמזל יעזור להם, ובספורט אלה בעיקר צעירים. עניים משקיעים יותר מתוך תקווה שהם יזכו. אנו יודעים גם על ילדים שמהמרים, מפסידים, ואז גונבים מההורים כדי לממן את ההפסדים.
אי אפשר להתחמק מתופעת ההימורים, כלומר אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם כי זה קיים בכל העולם. לכן רצוי שתהיה רגולציה, ואת זה עושה מועצת ההימורים.
בעולם המערבי, ובעיקר בארה"ב, ארגוני פשע הם שארגנו הימורים בלתי חוקיים. ההימורים מעודדים את הפשע המאורגן. אנו יודעים על מקרים בהם כשסוגרים את מקום מכירת כרטיסי ההימורים, באים לשדוד אותם, כי מצטבר שם כסף רב. יש לוטו בכל העולם, יש הימורים על משחקי כדורגל והימורים כלליים. אבל ממש שליטה בהימורים הבלתי חוקיים זה בעיקר בארה"ב. המאפיה עשתה מזה הרבה כסף.
ההימורים בחסות המדינה הם דרך לממן הקמת מוסדות לילדים ובתי-חולים. באירופה זה התחיל ככספי עזרה לשיקום חיילים פצועים. בעצם, המדינה מרוויחה מחולשות של אנשים. זה בסדר להשתתף, בתנאי שלאדם יש שליטה עצמית. מי שלא יודע להפסיק, ומשקיע עוד ועוד כסף בהגרלות – מובן שיותר מהרצון להרוויח יש לו תשוקה אובססיבית לא בריאה.