נאפז עזאם, מחבל בכיר מהג'יהאד, אמר במסיבת העיתונאים כי סוגיית האסירים היא "חיונית וקריטית" לרשות. הוא קרא לשחרר מיד את כל המחבלים ואיים כי סירוב ישראל לעשות זאת יסכן בצורה קשה את הביטחון ואת היציבות באזור.
איסמעיל אבו שנאב, מארגון החמאס, אמר כי סירוב ישראל לשחרר את המחבלים "יסכן" את ההודנה. לדבריו, סירובה של ישראל לשחרר את אסירי החמאס והג'יהאד האיסלאמי הוא תירוץ שמטרתו לחפות על סירובה לשחרר את כל העצירים.
ג'מיל אל מג'דלאווי, מהחזית העממית, אמר כי ישראל מנסה לגרום לעימותים פנימיים בתוך הרשות בשל ההבדלה שהיא עושה בין האסירים בשל "השקפותיהם הפוליטיות".
האחראי לנושא שחרור המחבלים ברשות הישאם עבד אל ראזק אמר כי יידון בנושא בפגישתו עם ראש השב"כ אבי דיכטר, פגישה שסוכם עליה בשיחות בין ראש הממשלה שרון לעבאס.
שחרור המחבלים מבתי הסוהר יזרים תוספת כוח אדם לתשתית הטרור, והוא סותר את הקריאה הישראלית לפרק את תשתיות הטרור ולחסלן ולפרק את המחבלים מנשקם כתנאי לפתיחתו של מו"מ מדיני, כך אמר שר החקלאות ישראל כץ בשיחה לערוץ 7. לדבריו, דווקא מי שלשיטתו יש לבנות בניין גבוה צריך לשאוף ליצוק תחתיו יסודות חזקים, ופירוק תשתיות הטרור הוא היסוד לכל התהליך. כץ מוסיף כי אף על פי שבינו לבין ראש הממשלה שוררים חילוקי דעות ביחס ליעדי התהליך המדיני, הרי שבנושא הביטחון סוכם כי לא ייפתח תהליך כלשהו בטרם יחלו בחיסול התשתיות והחימוש ובטרם ייעצרו מחבלים.
כץ מוסיף כי כל מי שכלוא או עצור מנהלית צריך להישאר במעצר כיון שכוחות הביטחון כלאו אותו משום שהם הגיעו למסקנה כי הוא מסכן את ביטחון המדינה ויכול לבצע פיגועים. אם זה לא היה כך, אומר כץ, הרי שהמערכת המשפטית הליברלית של מדינת ישראל לא הייתה מאפשרת את כליאתם. לפיכך, אומר כץ, שחרור מחבלים הוא מעשה פגום מבחינה מוסרית ומשפטית. לדבריו, דברים ברוח זו אמר גם היועץ המשפטי לממשלה.
כץ התייחס לפרסומים כי מוחמד דחלאן אוסף נשק ממחבלים ברחובות עזה. הציבור הישראלי, לדבריו, כמהה לשקט, ועדיין מקננת בו תקווה כי ערביי הרש"פ יעשו את מה שלא עשו באוסלו - יטפלו בעצמם בטרור. דחלאן, הוא מציין, רכש מיומנות בהתנהלות מול הישראלים, ולכן הוא זורע זרעוני תקווה בהפיצו מידע כי כביכול אסף כלי נשק ממחבלים ברחובות עזה.
מלבד "הצגות רחוב", אומר כץ, אין בכך שמץ של אמת, ולהיפך, דחלאן משתף פעולה עם ארגוני הטרור, והללו מחזקים את תשתיתם ומשכללים את טילי הקסאם.
השר עוזי לנדאו אומר לערוץ 7 כי התקופה הנוכחית, הרגועה יחסית, היא זמן שאול השייך למודל הישן והרע של אוסלו בו ערביי הרש"פ מקיימים מו"מ כדי לקבל ולא כדי לתת, ואשר בו תוך כדי פיזור הבטחות הם ממשיכים לבנות את האופציה הטרוריסטית שלהם. בהפסקת האש, אומר לנדאו, הם מתארגנים ובונים מחדש את התשתית הטרוריסטית, ולמעשה אפשר לומר כי מרבית הישגיה המרשימים של מערכת הביטחון במאבקה בטרור בחודשים האחרונים יורדים עתה לטמיון. לנדאו אומר כי לשמע הידיעה שהרשות "עוצרת" מחבלים הוא "נפל מהכיסא", כלשונו, שכן שוב נותנים אמון במדיניות הדלת המסתובבת. הפסקת האש היא בין ערביי הרש"פ לבין עצמם, ללא קשר לישראל, אומר לנדאו, ואת ישראל מעניין רק פירוק ארגוני הטרור. ישראל, מזהיר לנדאו, נסחפת אל ההודנה בחסות מילים יפות על הפסקת אש. הסכנה היא כי כאשר ישראל תדרוש מהאמריקנים לפרק את ארגוני הטרור היא תקבל מענה כי אין ללחוץ על עבאס אלא לחזקו באמצעות ויתורים. אחר כך, אומר לנדאו, יבקשו ש"נאפשר להם להקים מדינה פלשתינית".
לנדאו מוסיף כי דווקא בשלב זה ישראל צריכה לעמוד על פרטים ולהתמקד בהם. למשל, עליה לתבוע כי ייקבע תאריך שבו יוצא החמאס מחוץ לחוק, תאריך בו יחלו ברש"פ לאסוף את הנשק הבלתי חוקי ועוד. על ישראל להציב שאלות ויעדים עם תאריכים, אומר לנדאו. כמו כן אסור לה לישראל להמשיך לשלב הבא במפת הדרכים לפני שהרשות מצהירה בפומבי כי היא מוותרת על תביעותיה לשיבת פליטים. הוא מציין כי סעיף זה מצוי בתוך 14 התניותיה של הממשלה, וכי מהן אסור לזוז. (ש.ח.)
איסמעיל אבו שנאב, מארגון החמאס, אמר כי סירוב ישראל לשחרר את המחבלים "יסכן" את ההודנה. לדבריו, סירובה של ישראל לשחרר את אסירי החמאס והג'יהאד האיסלאמי הוא תירוץ שמטרתו לחפות על סירובה לשחרר את כל העצירים.
ג'מיל אל מג'דלאווי, מהחזית העממית, אמר כי ישראל מנסה לגרום לעימותים פנימיים בתוך הרשות בשל ההבדלה שהיא עושה בין האסירים בשל "השקפותיהם הפוליטיות".
האחראי לנושא שחרור המחבלים ברשות הישאם עבד אל ראזק אמר כי יידון בנושא בפגישתו עם ראש השב"כ אבי דיכטר, פגישה שסוכם עליה בשיחות בין ראש הממשלה שרון לעבאס.
שחרור המחבלים מבתי הסוהר יזרים תוספת כוח אדם לתשתית הטרור, והוא סותר את הקריאה הישראלית לפרק את תשתיות הטרור ולחסלן ולפרק את המחבלים מנשקם כתנאי לפתיחתו של מו"מ מדיני, כך אמר שר החקלאות ישראל כץ בשיחה לערוץ 7. לדבריו, דווקא מי שלשיטתו יש לבנות בניין גבוה צריך לשאוף ליצוק תחתיו יסודות חזקים, ופירוק תשתיות הטרור הוא היסוד לכל התהליך. כץ מוסיף כי אף על פי שבינו לבין ראש הממשלה שוררים חילוקי דעות ביחס ליעדי התהליך המדיני, הרי שבנושא הביטחון סוכם כי לא ייפתח תהליך כלשהו בטרם יחלו בחיסול התשתיות והחימוש ובטרם ייעצרו מחבלים.
כץ מוסיף כי כל מי שכלוא או עצור מנהלית צריך להישאר במעצר כיון שכוחות הביטחון כלאו אותו משום שהם הגיעו למסקנה כי הוא מסכן את ביטחון המדינה ויכול לבצע פיגועים. אם זה לא היה כך, אומר כץ, הרי שהמערכת המשפטית הליברלית של מדינת ישראל לא הייתה מאפשרת את כליאתם. לפיכך, אומר כץ, שחרור מחבלים הוא מעשה פגום מבחינה מוסרית ומשפטית. לדבריו, דברים ברוח זו אמר גם היועץ המשפטי לממשלה.
כץ התייחס לפרסומים כי מוחמד דחלאן אוסף נשק ממחבלים ברחובות עזה. הציבור הישראלי, לדבריו, כמהה לשקט, ועדיין מקננת בו תקווה כי ערביי הרש"פ יעשו את מה שלא עשו באוסלו - יטפלו בעצמם בטרור. דחלאן, הוא מציין, רכש מיומנות בהתנהלות מול הישראלים, ולכן הוא זורע זרעוני תקווה בהפיצו מידע כי כביכול אסף כלי נשק ממחבלים ברחובות עזה.
מלבד "הצגות רחוב", אומר כץ, אין בכך שמץ של אמת, ולהיפך, דחלאן משתף פעולה עם ארגוני הטרור, והללו מחזקים את תשתיתם ומשכללים את טילי הקסאם.
השר עוזי לנדאו אומר לערוץ 7 כי התקופה הנוכחית, הרגועה יחסית, היא זמן שאול השייך למודל הישן והרע של אוסלו בו ערביי הרש"פ מקיימים מו"מ כדי לקבל ולא כדי לתת, ואשר בו תוך כדי פיזור הבטחות הם ממשיכים לבנות את האופציה הטרוריסטית שלהם. בהפסקת האש, אומר לנדאו, הם מתארגנים ובונים מחדש את התשתית הטרוריסטית, ולמעשה אפשר לומר כי מרבית הישגיה המרשימים של מערכת הביטחון במאבקה בטרור בחודשים האחרונים יורדים עתה לטמיון. לנדאו אומר כי לשמע הידיעה שהרשות "עוצרת" מחבלים הוא "נפל מהכיסא", כלשונו, שכן שוב נותנים אמון במדיניות הדלת המסתובבת. הפסקת האש היא בין ערביי הרש"פ לבין עצמם, ללא קשר לישראל, אומר לנדאו, ואת ישראל מעניין רק פירוק ארגוני הטרור. ישראל, מזהיר לנדאו, נסחפת אל ההודנה בחסות מילים יפות על הפסקת אש. הסכנה היא כי כאשר ישראל תדרוש מהאמריקנים לפרק את ארגוני הטרור היא תקבל מענה כי אין ללחוץ על עבאס אלא לחזקו באמצעות ויתורים. אחר כך, אומר לנדאו, יבקשו ש"נאפשר להם להקים מדינה פלשתינית".
לנדאו מוסיף כי דווקא בשלב זה ישראל צריכה לעמוד על פרטים ולהתמקד בהם. למשל, עליה לתבוע כי ייקבע תאריך שבו יוצא החמאס מחוץ לחוק, תאריך בו יחלו ברש"פ לאסוף את הנשק הבלתי חוקי ועוד. על ישראל להציב שאלות ויעדים עם תאריכים, אומר לנדאו. כמו כן אסור לה לישראל להמשיך לשלב הבא במפת הדרכים לפני שהרשות מצהירה בפומבי כי היא מוותרת על תביעותיה לשיבת פליטים. הוא מציין כי סעיף זה מצוי בתוך 14 התניותיה של הממשלה, וכי מהן אסור לזוז. (ש.ח.)