אין סיבה להשתמט (בתגובה לשאלת השבוע, גיליון 258)/ יצחק דוכן, פתח תקוה
ברצוני להתייחס לתשובתו של דודי זילברשלג לשאלה שעסקה בשירות הלאומי כתחליף לשירות צבאי.
אין תחליף לשירות הצבאי שנועד להבטיח כי דם יהודי לא יהיה הפקר ועם ישראל ישכן לבטח על אדמת אבותיו. רק מי שאינו כשיר לשירות צבאי רשאי למלא את חובתו הלאומית-אזרחית במסגרת שירות אזרחי במילוי תפקידים שיוטלו עליו לטובת הציבור.
'הישראלי המצוי' כפי שדודי זילברשלג מגדיר את הנוער הממלא חובתו היהודית- לאומית- אזרחית, אכן אינו מפנים, ואין כל הצדקה שיפנים, את ההשתמטות של נוער בריא בנפשו ובגופו ממילוי חובתו הלאומית במסווה של "תורתו אומנותו".
כדאי שזילברשלג יעיין בתקנות שהנהיג הרב יואל סירקיס, מגדולי רבני פולין, הידוע בכינויו הב"ח. הב"ח קבע שבהגיע נער לגיל 14 ייבחן על יכולתו להמשיך ללמד בישיבה, כדי למנוע ממי שאינו מסוגל לכך ליפול לנטל על הציבור. זילברשלג וחבריו מתעלמים מתקנה זו שכוחה יפה היום כאז, ומעדיפים לפרוש על בניהם את הגנת החמימות של האווירה הישיבתית, הניזונה מ'הישראלי המצוי'.
העירייה כן משמרת (בתגובה ל'מי יציל את בתי הכנסת ביפו', גיליון 258)/ הלל פרטוק, דובר עיריית תל אביב
להלן תגובת עיריית תל אביב יפו בנוגע למצב בתי הכנסת ההיסטוריים בנווה צדק:
עיריית תל אביב-יפו משקיעה מאמצים גדולים בשימור איכויותיה של שכונת נווה צדק ומבניה ההיסטוריים. במסגרת זו העירייה ממשיכה לקדם תכניות חדשות הכוללות שימור מבנים, וזאת בנוסף לתכנית השימור שהינה הגדולה והמקיפה בישראל ובכלל זה כמות לא מעטה של בתי כנסת.
בנוגע לבתי הכנסת שהזכרתם:
1. מתחם שערי תורה נמצא בהליכי הכרזה לשימור.
2. בית הכנסת "אוהל יצחק" הינו מבנה ציבורי בבעלות העירייה המוכרז לשימור, העירייה בוחנת לגביו שימושים שונים עפ"י צורכי השכונה המשתנים.
3. בית הכנסת "הכהנים" אינו מוכרז לשימור.
הגירוש וההתגייסות להסדר/ איתמר ליברמן, ירושלים
העלייה במספר הבחורים שהולכים לישיבות הסדר נובעת בעיקר ממשבר הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון לפני למעלה משנתיים. בחורים כמוני, שסיימו זה מכבר את הישיבה התיכונית, חשים מבולבלים וחסרי אונים, ולא יודעים מה בדיוק צריך להיות יחסם אל המדינה והצבא לאחר הגירוש, וזה משפיע בהחלטתם ללכת לישיבות הסדר.
רבים מנמקים את ההחלטה בכך שאינם רואים עוד ערך וחשיבות בתרומה בצבא, ועל כן נוטים לבצע שירות מקוצר של שנה וחצי ולהשקיע יותר בלימוד תורה. בישיבת הסדר, הם מקווים, יפתחו בפניהם הדלתות לבירור ודיון בנושאים הבוערים שמעסיקים את הנוער, ובעזרת הרבנים הם יקבלו סוף סוף תשובות לשאלות שמטרידות אותם.
יש חיה כזו - מדעי היהדות (בתגובה ל'גרסת פלד', גיליון 257)/ רינה גרנובסקי, חיפה
כפי שנטען בכתבה, מדעי היהדות ושאר מדעי הרוח אינם כמדעים המדויקים ומדעי החברה מבחינה זו שלא נערכים בהם ניסויי. אולם אין זה אומר שהם לא נחשבים מדעים. במדע מאמר המסכם מחקר מוכיח את טענותיו על ידי ביסוסם על מקורות. במדעים המדויקים ובפסיכולוגיה המקורות הם תוצאות הניסויים , ובמדעי היהדות המקורות הם התנ"ך וחז"ל.
דוגמה למאמר כזה המתבסס על מקורות היא דף פרשת השבוע בהוצאת אוניברסיט7ת בר-אילן.
חשוב להדגיש: בשני סוגי המחקרים (עם או בלי ניסויים), אין אמיתות מוחלטות. עורך המחקר יכול להציג את המקורות כך שיחזקו את טענותיו, למשל על ידי הדגשת המקורות שתומכים בו או באמצעות הוספת פרשנות. במחקר המבוסס על ניסוי, יכול החוקר לבחור שיטה סטטיסטית שמתאימה לתוצאות שאליהן הוא שואף.
חוזרים לעמימות/ משה בודק, חיפה
בשנים עברו, הצטיינה מערכת הביטחון, וצה"ל בראשה, בשמירת סודות צבאיים. כמעט שום דבר לא דלף, וזה היה סוד כוחנו מול האויב. בשנים האחרונות השתנו פני הדברים: ההדלפות מתוך מערכת הביטחון תפסו תאוצה, ולא היה כמעט נושא ביטחוני, סודי ככל שיהיה, שלא דלף החוצה.
גם העיתונאים לא טמנו ידם בצלחת, ושתפו פעולה עם המדליפים.
ברם, בימים האחרונים, נראה שחלה תזוזה כל שהיא. ראשית, עניין המטוסים הישראלים שחדרו לשמי סוריה. כל מי שמיקרופון ידו, ומקלדת לידו, פרש, הסביר, בדרך כלל דברי הבל ורעות רוח כיד הדמיון הטובה.
ברם, גוף אחד שתק ולא הוציא הגה, מערכת הביטחון וצה"ל בראשם. גם הידיעה שצה"ל חטף אחד מראשי החמאס, משודרת שוב ושוב תוך כדי פרשנויות של "מומחים" למיניהם. ושוב צה"ל שותק.
האומנם, החלטנו סוף סוף לאמץ לעצמנו את הכלל "סייג לחכמה שתיקה"?