משרדים של חברות סטרט-אפ נראים בדרך-כלל אותו הדבר. אותם בנייני היי-טק, אותם חדרים חסרי זהות המלאים בציוד מחשוב, וגם אותו חתך אנושי של עובדים. בחברה הירושלמית Linguistic Agents (שבתרגום צולע לעברית זה סוכנים לשוניים), הבניין והריהוט אכן אומרים היי-טק, אבל ההרכב האנושי מפתיע: כולו על טהרת הציבור החרדי והדתי, והם רואים בכך סוג של שליחות. אם אכן יתממשו התקוות של בכירי החברה, שזכתה לאחרונה בפרס יוקרתי (על כך בהמשך), ייתכן שבעוד חודשים ספורים יוזכר שמה בכותרות לצד חברות ענק כמו 'גוגל' ו'מיקרוסופט'.



שיחה עם האוטו



שמחה מרגליות: "כמה טוב היה אם הייתי יכול להרים פלאפון לאוטו שלי ולומר לו: 'אני יורד אליך עוד עשר דקות, תפתח בינתיים את המזגן'. דוגמה אחרת: מידע טלפוני. אני מדבר על מערכת חכמה, שיודעת לענות על שאלות כמו מתי הפגישה שלי עם העיתונאי מ'בשבע'. הרי המידע הזה קיים בפלאפון שלי, רק אין מנגנון שמסוגל להבין את הבקשה שלי"

שמחה מרגליות, סמנכ"ל החברה ושר החוץ שלה, הוא רק בן 24, ללא השכלה פורמלית בתחום, אבל שולט במושגים כאילו הוא מצוי שנים רבות בענף. מרגליות מסביר מה בעצם מפתחת החברה עם השם המסובך: "בנינו מנוע שיאפשר למחשב להבין את שפת בני האדם. עד היום לא הצליחו לגרום למחשבים להבין את השפה הטבעית. למחשב יש את השפה שלו – התוכנה, והוא יודע לקבל באמצעותה פקודות ולבצע דברים מדהימים, אבל אין לו יכולת תקשור טבעית עם בני האדם".



למעשה, לא מדובר רק במחשבים, אלא גם בפלאפונים, מכוניות, אלמנטים בבית החכם ועוד. מרגליות: "אין סיבה שאנחנו נצטרך ללמוד את השפה שלהם, במקום שהם ידעו לדבר איתנו. כל מכשיר מגיע עם ספר הוראות מסובך. תיזכר כמה קשה לתכנת את הווידיאו... אבל כשאתה פוגש אדם, אתה יכול לתקשר איתו בלי ספר הוראות. לבעיה הזו מחפשים פתרון כבר שנים. לכאורה זה נשמע פשוט – הרי כל ילד יודע לדבר. אבל למעשה זה אתגר מורכב ביותר".



המצב כיום הוא שכדי שמכונה תבצע פעולה, היא צריכה אוזניים, מוח וידיים, מסביר מרגליות. האוזניים – כלומר היכולת לקלוט פקודות – קיימות. הידיים – הכלי לביצוע הפעולה – גם הן מוכנות. אך עדיין לא פיתחו את המוח שצריך לקשר ביניהן.



מרגליות: "כמה טוב היה אם הייתי יכול להרים פלאפון לאוטו שלי ולומר לו: 'אני יורד אליך עוד עשר דקות, תפתח בינתיים את המזגן'. דוגמה אחרת: מידע טלפוני. אני מדבר על מערכת חכמה, שיודעת לענות על שאלות כמו מתי הפגישה שלי עם העיתונאי מ'בשבע'. הרי המידע הזה קיים בפלאפון שלי, רק אין מנגנון שמסוגל להבין את הבקשה שלי".



החברה הוקמה לפני כשמונה שנים, ומונה כיום שבעה עובדים. את פעילותה מממנים משקיעים פרטיים. בראשה עומד ששון מרגליות, חסיד סאדיגורה ואביו של שמחה, שלמד בלשנות ב-UCLA (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס) ומחשבים באוניברסיטה העברית.



מרגליות מגלה כי הם כבר בקשר עם כמה מהחברות הגדולות באינטרנט על מנת לשלב את המנוע שהם פיתחו ביישומים שלהם. בינתיים הם טרם ייצרו הכנסות, אבל מרגליות צופה שבתוך "הרבה פחות משנה" ייחתמו עסקאות. "מה שיש לנו הוא דבר שחסר לחברות. לא מדובר במוצר שאנחנו צריכים לשכנע את כולם שהוא נחוץ להם. הם מחפשים את זה לבד.

 יש לכך פוטנציאל עצום, שקשה אפילו לאמוד את שווי השוק שלו, כי השפה מתממשקת כמעט לכל תחום שהוא. אבל קרוב לוודאי שנתמקד תחילה בחיפוש ופרסום באינטרנט ובפקודות קוליות".



החרדים נפתחו אל המחשב



המגמה של כניסת הציבור החרדי לעולם ההיי-טק הולכת וצוברת תאוצה, אומר מרגליות, ומסייג: "עדיין אין הרבה אנשי היי-טק חרדיים, אבל רבים לומדים את התחום. אנחנו היינו הראשונים כאן בהר חוצבים (פארק ההיי-טק של ירושלים, ע"ג), אבל כיום כבר לא נדיר לראות פה אנשים עם פיאות וזקנים. אני רואה מבחינת קורות החיים שאנחנו מקבלים כמה אנשים בציבור החרדי כבר יודעים לתכנת. רבים גם לומדים במוסדות שהותאמו לציבור החרדי, כמו 'מכון לב', האוניברסיטה הפתוחה והמכללה בקריית אונו".



עולם ההיי-טק הוא מאוד תובעני – עובדים שעות ארוכות. איך מסתדרים אנשים חרדיים, בעלי משפחות גדולות, שרוצים גם קצת ללמוד?



"אני חושב שהמסגרות שנפתחו עבור המגזר החרדי מתחשבות בהם. למשל, הנשים החרדיות שעובדות בחברת 'מטריקס'. שעות העבודה חופפות את השעות שבהן הילדים נמצאים בגנים. הן עובדות פחות שעות – והמשכורות בהתאם. יש לי שכנה חרדית בירושלים שעובדת בחברת היי-טק ברעננה. היא נמצאת בחברה רק יומיים בשבוע, ובשאר הזמן היא עובדת מהבית. גם אצלנו עובדים עד 6-7 בערב. אנחנו לא הולכים לקיצוניות של עבודה מסביב לשעון. אבל יש גם חברות היי-טק אחרות, לאו דווקא חרדיות, שעובדות בשעות 'נורמליות' ולא עד אמצע הלילה".



בבניין שבו ממוקמת החברה מתקיימות תפילות מנחה יומיות (עם מניין של יותר מ-50 איש) וגם נתלתה מודעה להרשמה לשיעור דף יומי. "זה רק ממחיש שהציבור הדתי והחרדי נכנס לעולם ההיי-טק יותר ויותר", אומר מרגליות. "ההרשמה היא באי-מייל. מודעה כזו עוד לא ראיתי".



היום אפשר לראות בעיתונים חרדיים מודעות המציעות לימודי מחשב. לפני כמה שנים זה לא היה קיים, מעיד מרגליות. "וגם עצם החיפוש של פתרונות לאינטרנט כשר מראה שזה נכנס. אמנם אין עוד פתרון מושלם, אבל זה הכיוון. אם לפני 20 שנה מישהו היה ממציא פלאפון כשר, הוא היה פושט את הרגל, כי לא היה לזה ביקוש. היום, כשהאינטרנט הופך לכלי עבודה כמו הפלאפון, זה כמעט מוצר חובה. יש היום פעולות שכמעט אי אפשר לעשות מחוץ לרשת. זה גם חוסך זמן וכסף".



מרגליות עצמו מייעץ לרבנים בתחום. "בתור מי שמכיר את הנושא, אני בקשר עם רבנים שמנסים למצוא פתרונות לאינטרנט הכשר. ויש בהחלט רבנים שמחפשים".





היום אפשר לראות בעיתונים חרדיים מודעות המציעות לימודי מחשב. לפני כמה שנים זה לא היה קיים, מעיד מרגליות. "וגם עצם החיפוש של פתרונות לאינטרנט כשר מראה שזה נכנס. אמנם אין עוד פתרון מושלם, אבל זה הכיוון. אם לפני 20 שנה מישהו היה ממציא פלאפון כשר, הוא היה פושט את הרגל, כי לא היה לזה ביקוש. היום זה כמעט מוצר חובה"

גאווה לאומית



יש לכם כבר מוצר?



"יש לנו מנוע שיודע לתרגם משפט לשפת מחשב. מה שנשאר לנו לעשות זה להתחבר ליישומים, כמו מנועי חיפוש או בסיסי נתונים. אנחנו החוליה החסרה עבור חברות ענק כמו IBM, 'גוגל' ו'מיקרוסופט'. לכולן יש מחלקות ענק שעוסקות בנושא, אבל רק אנחנו הצלחנו".



ואכן, החברה של מרגליות זכתה לאחרונה בתואר אחת מעשר החברות עם הטכנולוגיות החדשניות בעולם מטעם המגזין הנחשב 'קומפיוטר וורלד'. בשנים האחרונות זכו בתואר אריות כמו HP, IBM ואוניברסיטת סטנפורד.



אחד השימושים המתבקשים לטכנולוגיה החדשה הוא חיפוש באינטרנט. "תוצאות החיפוש והפרסומות שמלוות אותן עדיין לא רלוונטיות באמת", אומר מרגליות. כיום אין למערכת יכולת לנתח טקסט בצורה עמוקה, כדי לשדך לו מודעות פרסומת מתאימות. לדוגמה: נניח שאני שולח למישהו דוא"ל ומתאר בו כמה לא נהניתי מהחופשה באירופה, ומסיים בהצהרה שבקיץ הבא אנפוש בארץ. רוב הסיכויים שאקבל פרסומות על טיסות ומלונות באירופה, כי המערכת לא באמת הבינה את מה שכתבתי, אלא הסתמכה על מילות מפתח, שרובן היו קשורות דווקא לחופשה הלא מוצלחת".



הבנת שפה יכולה להועיל לגולשי האינטרנט לא רק במנועי חיפוש. מרגליות: "נניח שאני רוצה לברר עד מתי סניף הבנק שלי פתוח. אם אכנס לאתר של הבנק, אצטרך לנווט לא מעט עד שאמצא את האינפורמציה. זה יכול לקחת כמה דקות – הרבה זמן במושגי האינטרנט. אבל אם האתר ידע להבין את שפתנו, הוא יוכל להשיב לנו מיד".



השלב הבא, אי שם בעתיד הרחוק יותר, עשוי להיות תוכנות למחשב בשפה אנושית. לתשומת לב המתכנתים.

יש לכם ביד מוצר עם פוטנציאל. האם תרצו למכור אותו לחברה גדולה ולעשות 'אקזיט', או להרחיב את החברה שלכם?

מרגליות מסרב להתחייב: "כל דבר ייבחן לגופו של עניין. היה איזה אתר שכתב עלינו 'כי מציון תצא תורה' ומחשבים מדברים מירושלים... אז כן, יש לנו גם גאווה לאומית, ואני מאמין שהטכנולוגיה הזו תישאר בארץ להרבה זמן".



המראה החרדי כנכס



איך מתייחסים אנשים זרים לחרדים בעולם ההיי-טק?



"יש הרבה שמתפלאים ברגע הראשון. היה כאן איזה אדם, כנראה אפילו לא יהודי, ואחרי השיחה בנושאים בטכניים הוא אמר לנו: 'אני לא מאמין שאני רואה יהודים עם זקנים שככה מדברים, עם כל המושגים הטכניים'. אבל ברגע שהם רואים שיש שפה משותפת, כבר לא משנה מה הרקע של האדם. ויש גם כאלה שעוד יותר מעריכים את זה. בחו"ל יהודים דתיים נתפסים כאנשים אמינים, שאפשר לסמוך עליהם. בארה"ב זה דבר רגיל שחרדים עובדים במגוון של משרות. רק בארץ זה עדיין נראה חריג.



"ויש עוד יתרון: כשאני נמצא בכנס, אין אחד שיכול לפספס אותי. זה יכול להיות כנס של 3000 איש, ואנחנו נהיה שלושת החרדים היחידים בכנס. מבחינה שיווקית זה נכס גדול".



מיזם נוסף שעליו שוקדים בחברה הוא INFOJEW: אתר שיאפשר לנוסעים למצוא מידע בנושאים יהודיים בכל מקום בעולם. "אם אתה טס למזרח ועוצר לחניית ביניים באיזו עיר, תוכל לברר בדיוק איפה יש שם בית כנסת או מסעדה כשרה.



הרעיון התעורר כשנציג שלנו נסע לתערוכה בתחום הסלולר בברצלונה. הוא הדגים שם טכנולוגיה שמאפשרת לשאול בשפה טבעית שאלות על האזור, כמו: 'אני נמצא בוושינגטון, איפה סניף הדואר הכי קרוב'. כשהוא הרגיש רעב, נפל לו האסימון שעם אותה טכנולוגיה אפשר לבנות בסיס נתונים של כל המסעדות הכשרות בעולם".



כך נולד הרעיון. בהמשך נבנה בסיס נתונים שיכלול לא רק את רשימת בתי הכנסת והמסעדות, אלא הרבה יותר מזה. מרגליות: "במצב הנוכחי, חלק גדול מהתוכן היהודי ברשת הוא רפורמי, ולכן מתבקש לתקן את זה. הנושא של הבנת השפה הוא מאוד חשוב כאן, כי לא כל אחד מכיר את המושגים. יש יהודים אמריקניים שלא מכירים את המושג 'בר מצווה'. הם רק זוכרים שיום ההולדת ה-13 הוא משהו מיוחד. לכן, רק מערכת שמסוגלת להבין את השאלות שלהם לעומק יכולה לתת מענה אמיתי".



איך מגיבה החברה החרדית?



"זה נכון שאנחנו מפורצי הדרך בתחום, אבל היום החברה החרדית גאה בהצלחה של חברות חרדיות. כבר לא מסתכלים על זה כעל דבר מוזר. צעיר חרדי שלומד היום מחשבים מסתכל עלינו כעל אחת הדוגמאות שהוא שואף להגיע אליה".

תוכנה בכלים בלשניים





"בחו"ל יהודים דתיים נתפסים כאנשים אמינים, שאפשר לסמוך עליהם. בארה"ב זה דבר רגיל שחרדים עובדים במגוון של משרות. רק בארץ זה עדיין נראה חריג. חוץ מזה, כשאני נמצא בכנס, אין אחד שיכול לפספס אותי. זה יכול להיות כנס של 3000 איש, ואנחנו נהיה שלושת החרדים היחידים בכנס. מבחינה שיווקית זה נכס גדול"

בשנות השישים, מסביר ששון מרגליות – מייסד החברה והמוח שמאחורי התוכנה, דיברו על כך שנדרשים עשרות אלפי כללים דקדוקיים כדי לנתח את כל סוגי המשפטים באנגלית. כיום, בעקבות התקדמות הבלשנות, ניתן להסתפק במאות אחדות. וכשמדובר במשפטים פשוטים – לא ספרותיים – אפשר להסתפק בכמה עשרות בלבד.



ששון מרגליות: "מעניין שבין רוב השפות האירופיות אין הרבה הבדלים, כי יש להן שורשים משותפים. אפילו שפה כמו סינית לא שונה כל-כך מבחינה דקדוקית ממה שאנחנו מכירים".



הרעיון הכללי של התוכנה הוא ניתוח של המשפט האנושי באמצעות כללי הדקדוק, וגישה למילון ממוחשב. התוכנה יוצרת מבנה נתונים דמוי עץ, המנתח את צורת המשפט וקובע את המשמעות של כל מילה.



מרגליות, שהחל לעבוד על התוכנה לפני יותר משמונה שנים, חשב שיוכל ליצור משהו פשוט. "אבל מהר מאוד התברר לי שבתחום השפה שום דבר אינו פשוט. גם חברות גדולות ואוניברסיטאות שחקרו את הנושא לא הצליחו בכך. אפילו משפט פשוט יכול להערים קשיים גדולים על המחשב". 



המשימה מורכבת, שכן לכל מילה יכולות להיות משמעויות רבות, ולעתים היא מובנת רק מתוך ההקשר של שאר המשפט. לדוגמה: במשפט "הוא עבד עברי", המילה 'עבד' היא בדרך-כלל פועל, אולם במקרה זה היא מקבלת דווקא משמעות של שם. את זה אפשר להבין רק מתוך ניתוח שאר חלקי המשפט.



ולמתקדמים: המשפט הבא נכתב על-פי הסיפור בידי רש"י, שהואשם בלקיחה ללא רשות של בגד, כביכול: 'שלמה שלמה שלמה שלמה שלמה'. לכל אחת מחמשת ה'שלמה'-ים ניקוד שונה, והמשמעות היא: מדוע ששלמה ישלם עבור שמלה (שלמה) שלֵמה? לא צריך הרבה הבנה בתחום הבלשנות או המחשבים כדי לדמיין את הקצר המתרקם במוחו של מחשב שמנסה לפענח את המשפט החידתי הזה.



אז אתם בעצם מסוגלים לחקות את השכל האנושי?



"אנחנו מנסים ליישם במחשב את הדרך שבה חוקרי הלשון חושבים כיום שהמוח עובד. זה לא אומר שהבנו הכול – השכל האנושי הוא הרבה יותר מאשר הבנת משפטים. אבל בשביל להזמין פיצה באינטרנט, התוכנה שלנו מספיק טובה".



שמחה: "הרעיון עצמו של ניתוח ממוחשב של השפה הטבעית קיים כבר כ-40 שנה. כמעט בכל חברת מחשבים או אוניברסיטה גדולה קיימת מחלקה שעוסקת בכך".



שרולי טבור, מנהל הפיתוח וחסיד בוסטון: "באוניברסיטת סטנפורד (מהמוסדות האקדמיים המובילים בעולם, ע"ג) יש תוכנה קצת דומה, שגודלה פי 40 משלנו, אבל כל מה שהיא יודעת לעשות זה לקבל משפט ולהוציא כפלט ניתוח של כל מילה בנפרד. הם לא מסוגלים להבין את כל המשפט. וזו מעבדה שקיימת כבר 25 שנה..."



אז איך דווקא אתם הצלחתם? זה קשור למוח היהודי?



אחרי הנהונים מחויכים מצד בכירי החברה, אומר ששון: "יש מסורת, שצריך לתקוף את הבעיה של הבנה שפה טבעית בכלים של מדעי המחשב. אנחנו באנו בגישה שונה. הגענו מכיוון של בלשנות, והשתמשנו בכלי הבלשנות התיאורטית של חומסקי. עד כה זה נחשב כל-כך מסובך שכמעט אף אחד לא ניסה להתמודד עם זה.



נועם חומסקי הוא יהודי אמריקני, פרופסור לבלשנות ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) הנחשב לאחד מבכירי הבלשנים כיום. חומסקי הגה את תיאוריית הדקדוק האוניברסלי, שלפיה כל אדם נולד כשבמוחו כבר 'מתוכנתים' כללי השפה האוניברסליים.



אחת החרדות הגדולות של חברות סטרט-אפ היא התחרות. אם אין מישהו באיזשהו מקום בעולם שעובד בדיוק על אותו רעיון, ועלול לצאת איתו ראשון. באופן מפתיע, את ראשי החברה זה לא מטריד, אולי  להיפך.



ששון: "אנחנו לא מפחדים מתחרות. למעשה, אי אפשר להסתדר בלי מתחרים, כי הם בונים את השוק, יוצרים ביקוש למוצר. היינו אפילו שמחים אם היה מוצר דומה לשלנו. אז היינו יכולים לומר ללקוחות: תראו, יש להם מוצר והוא טוב, ושלנו עוד יותר".