לחבר את החרדים והחילונים למאבק (בתגובה ל'שולחן עורך', גיליון 304)/ הרב יוסף הרטמן, קרית מלאכי
בנוסף לסיבות השונות והצודקות במאמר, ישנה לדעתי סיבה עיקרית שבעטיה לא מנענו את הגירוש והחורבן האכזרי: הציבור החרדי והציבור הכללי ברובו הגדול לא התחבר למאבק!
הסיבה לכך היא מכיוון שלא הפנים כי המלחמה והמאבק הם שלו אישית. נכשלנו בהסברה של פיקוח הנפש והסכנה הנוראה לכל העם בישראל כתוצאה מהפקרת שטחי מולדת המהווים חיץ בינינו למצרים והמונעים הקמת מדינת חמאס. הציבורים הללו סברו בטעות כי "הבעיה היא של המתנחלים בלבד".
הלקח העיקרי שעלינו להפיק בימים אלו במלאת שלוש שנים לעקירה הוא: להתאחד ולפתוח במסע הסברה ענק שיפתח לציבור את העיניים. היום יותר מאז ניתן לעשות זאת. לאחר שנוכחו בתוצאות הגירוש. בראש מסע ההסברה צריכים לעמוד רבני ישראל, ראשי ישיבות ואישי רוח שיקרינו עוז ועוצמה רוחנית אמיתית ויפרסמו את דעת התורה האמיתית.
לקחים מהגוש/ הדסה דה יונג, כפר דרום תובב"א/אלון מורה
נודע לי השבוע על מעשה מועצת יש"ע בקשר ל"פשרה". קשה לקרוא לגירוש פשרה, וכתושבת כפר דרום, בעלת ותק 14 שנה בגוש קטיף איני יכולה לשתוק. זו אותה מועצת יש"ע אשר באוזלת יד הפקירה אותנו וגרוע מכך, שיתפה פעולה עם ממשלת הגירוש. גינוי חוסמי הצמתים, הונאת כפר מימון, התנגדות חריפה לסירוב פקודה, למרות פסיקת גדולי הדור, הם רק מעטים ממעשיהם ההרסניים של מועצת יש"ע. מועצת יש"ע הובילה מאבק נכשל אשר תוצאותיו מורגשות יום-יום, בעיקר ע"י המגורשים ותושבי הנגב.
אבל יותר חמור מכל, שטחי ארץ הקודש נמסרו לאויב! ממשלת ישראל בשיתוף פעולה מלא של מועצת יש"ע מתכוננת לנסיגות ולמסירותה נוספות.
מועצת יש"ע אינה פועלת ברצינות לשיקום ההרס, ומבחינתכם יותר חשוב לזכור שהיא לא שינתה את שיטותיה במאומה. היא ויתרה על גוש קטיף וצפון השומרון כתכנית לשמור על שאר ישובי יו"ש. האם תושבי יו"ש מרגישים יותר בטוחים מאשר לפני שלוש שנים?
אני קוראת לתושבי מיגרון, אל תחזרו על טעויות המאבק למען גוש קטיף וצפון השומרון. הובילו אתם את המאבק, ואל תתייחסו לאינטרסים הצרים של אנשים קטנים אשר כבר הפקירו אתכם כמו שהם הפקירו אותנו לפני שלוש שנים.
הריסה סלקטיבית/ איתמר ליברמן, בית אל
הדיון המשפטי הממושך בדבר חוקיות ההחלטה הנוגעת להריסת בית המחבל שביצע את הפיגוע ב'מרכז הרב', דווקא בימי האבל על חורבן חבל ארץ פורח, חושף את צביעותו של השלטון לעיני כול.
אי אפשר שלא לשים לב לאופן התנהלותה של המדינה שמגלה רגישות בעניין הריסת בית המחבל, בהשוואה להתנהלותה הנחושה והדורסנית כנגד מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון לפני שלוש שנים.
ראש הממשלה שהוביל מהלך נפשע למען הישרדותו הפוליטית דרס את כל מי שאיים לערער את תוכניותיו. אך כעת, כאשר צריך לפעול כנגד מחבל מרושע אחד, לא רק שדנים לעומק על חוקיות המהלך במשך זמן רב, גם מאפשרים למשפחת המחבל לערער על ההחלטה ונוהגים בה במידת החסד.
עצוב להיווכח שהמדינה מסוגלת בקלות כזאת לשלוח דחפורים להרוס את בתיהם של מעוטי יכולת בתל אביב, ואת בתיהם של אזרחים אידיאליסטים ופטריוטים בגוש קטיף, ולעומת זאת נוהגת במשנה זהירות וברגישות כשמדובר בבתי מחבלים.
מי זוכר את צפון השומרון/ דורית לנג, אריאל
מישהו זוכר את היישובים גנים, כדים, חומש ושא-נור?
מלבד חומש, יתר הישובים לא הוזכרו כלל ב-3 השנים האחרונות. בטקסי הזיכרון לא הוזכרו הישובים או אפשרו להם להתבטא. אפילו המטה להצלת העם והארץ שהוציא נר זיכרון, לא שמע על היישובים הנ"ל. וכנראה צפון השומרון שקרוב לעפולה, ולכפר סבא נמצא יותר מדי במרכז הארץ...
בפלג של עם ישראל, שזוכר וסובל בגלל הגירוש מחקו את ארבעת היישובים האלה, ועוד לא עברו 3 שנים. האם ה'ממלכתיות' של היישובים האלה שלא התקפלו וארזו וחיבקו את החיילים ויצאו (כמו כמה מיישובי גוש קטיף), הפכה אותם למצורעים?
האם לא למדנו כלום מהפיצול והמחלוקת שהביאו עלינו את חורבן הבית?
בראש אחד/ רבקה נחמה, בית שמש
סיפור חסידי ידוע מספר על רב שביקר בשתי קהילות. את הקהילה יראת השמים בירך שיהיה להם ראש אחד, ואילו לשנייה איחל שכולם יהיו לראשים. כששאלו אותו תלמידיו לפשר הדבר, הסביר שהברכה שכולם יהיו ראשים היא אינה באמת ברכה. כאשר כולם ראשים, כל אחד עושה את הנכון בעיניו ואין אחדות בקהילה.
לצערנו, לציונות הדתית הרבה ראשים. המחלוקות כולן הן לשם שמים, אולם בפועל אין אחדות ואין ברכה. כדאי שנזכור שהמנהיגים הגדולים ביותר של העם, אינם מנהיגים שרצו למשרה, אלא מנהיגים שנקראו אל הדגל - לעיתים שלא מרצונם: משה רבנו, שמואל הנביא, דוד המלך ועוד.
את כוחה הגדול ביותר השיגה ש"ס לא כאשר השתמשה בשיטה, אלא כאשר לחמה בה. הביקורת הגדולה ביותר על נתניהו ועל ברק הם שהם חסרי חוט שדרה, שאת כל מעשיהם הם מכלכלים על פי הסקרים. אך האם אנו שונים?
אנו צריכים לזקוף ראש, להציג את ערכי הנצח שלנו בלי להתנצל. אנו צריכים להעמיד לנו ראש אחד שגדל לתוך התפקיד ולא רץ אליו. כאשר נהיה אמיתיים, הציבור ירדוף אחרינו, לא אנחנו אחריו.
צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות
* כניסה אלקטרונית חדשה לכלא רמלה.
זה השער לאשם.
* אולמרט במהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה .
Crime time