תוך ימים ספורים מרגע שעלתה לרשת האינטרנט, חתמו על העצומה שקראה לעצור את הרס ביתו של רס"ן רועי קליין הי"ד בשכונת 'גבעת היובל' שביישוב עלי לא פחות מ-64 אלף איש ואישה. מסיבות השמורות עם המשפחה הוחלט להוריד את העצומה מהרשת. אך ההיענות המהירה כבר הספיקה להמחיש עד כמה ההתנגדות הציבורית להרס ביתו של מי שמסר את נפשו להצלת חיי חייליו, ואף קיבל על כך את עיטור העוז, מקיפה מעגלים נרחבים בהרבה מאלו של יושבי המאחזים או תושבי ההתנחלויות.
בגבעת היובל, השכונה בה מתגוררים אלמנתו וילדיו היתומים של רס"ן קליין בשכנות לבתיהם של עוד קצינים בכירים ובני משפחותיהם, מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך בעניין זה. הרב אליעזר קשתיאל, תושב השכונה, ראש הכולל בעלי שהיה גם חברותא וחבר קרוב של קליין הי"ד, מסתפק באמירה לפיה "מי שהכיר את רועי היטב מבין לבד שמסירות הנפש שלו וההתיישבות הם עניין אחד. האידיאליסטיות שלו בצבא והרצון לדבוק בא"י נבעו מאותו מקום, ולכן כל מילה מיותרת".
"שופכים את דמנו בתקשורת", קובל מנכ"ל 'שלום עכשיו', יריב אופנהיימר, כשהוא נשאל כיצד תנועתו לא מתביישת לפעול במרץ להריסת ביתו של קצין מצטיין שנפל בקרב. "העתירה הוגשה לבג"ץ לפני שמשפחתו של רועי קליין ושאר המשפחות נכנסו לבתים. הגשנו אותה ב-2005, וביקשנו אז שלא יאכלסו את הבתים כי לא רצינו מראות של משפחות שעוזבות את הבית". את האשם העיקרי בסכנת העקירה וההרס המרחפת מעל ראשי המתיישבים מטיל אופנהיימר על מועצת יש"ע ותנועת 'אמנה'. "הם שדרבנו אותם בחוסר אחריות להיכנס לבתים, כשהם יודעים שנגד הבתים הללו יש עתירה לבג"ץ וצווי הריסה".
דרושה רק חתימה של ברק
בשבוע שעבר קבע הרכב של שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה דורית בייניש כי על המדינה להגיש תוך ארבעה חודשים לוח זמנים מפורט למימוש צווי ההריסה שהוצאו נגד בתי הקבע ביישוב חרשה שבמערב בנימין ובגבעת היובל בעלי. מדובר בעתירה של 'שלום עכשיו' שנידונה מזה כארבע שנים, ועוסקת בשישה בתי קבע בחרשה וב-12 בתי קבע בגבעת היובל. חרשה הוא יישוב תורני שהוקם לפני כ-12 שנים ומונה כיום קרוב ל-40 משפחות. ביישוב יש בית כנסת, מקווה, כיתות גן ומעון. גבעת היובל, כשמה, הוקמה בשנת היובל למדינת ישראל, והיא אחת מהשכונות הרבות המסונפות ליישוב עלי שבבנימין. בשכונה מתגוררות כ-40 משפחות, 16 מהן בבתי קבע, השאר בקרוונים. במקום גם בית כנסת וגן משחקים ע"ש רס"ן רועי קליין הי"ד, שהיה ממקימי המקום. אלמנתו וילדיו מתגוררים באחד מן הבתים שכנגדם כוונה העתירה.
התושבים בשני המקומות מבקשים להדגיש השבוע כי למעט פיסת קרקע קטנה, שעליה ממוקם חצי בית בגבעת היובל, אין מדובר בקרקעות פרטיות, ומעולם לא טען ערבי כלשהוא לבעלות על איזו מן הקרקעות שעליהן ממוקמים הישובים. גבעת היובל ברובה המוחלט ממוקמת על קרקע שהיא אדמת מדינה. גם חרשה ממוקמת על קרקעות שהן למעשה אדמות מדינה, כן שהליך הסקר לגביהן הושלם זה מכבר בלא שעלתה במהלכו טענת בעלות כלשהיא, אלא ששר הביטחון נמנע, מסיבות פוליטיות, מלהכריז עליהן רשמית כאדמות מדינה. כל שנדרש בכדי להסדיר חוקית את הבתים בשני היישובים היא חתימת שר הביטחון - חתימה שכאמור נמנעת מסיבות פוליטיות שאין להן דבר ועניין עם שלטון החוק. בשונה מהמקרה המפורסם של בג"ץ בתי עמונה, כאן המצב קל יותר: מלבד הצורך בחתימה של שר הביטחון, אין שום מניעה חוקית לכינון הבתים.
לחשוף את האפליה המשפטית
המשפחות שבתיהן מיועדים להריסה אמורות עוד לעבור הליך של שימוע בטרם תינתן תשובת המדינה, אולם לא מדובר בהליך שתלויות בו תקוות רבות לבלימת מהלכי ההריסה. ארגון 'רגבים', הפועל לשמירה על אדמות הלאום, מלווה משפטית את העתירה הזו מיום בואה לעולם. תחילה הגישו נציגי הארגון לבג"ץ 'עתירות מראה', זהות בכל מרכיביהן לעתירת 'שלום עכשיו' למעט האתר הנידון: במקום היישובים היהודיים הוגשה העתירה נגד מבנים בלתי חוקיים בכפר מזרעת אל-קבלייה הסמוך לחרשה ובכפר ביר-זית שבבנימין. המהלך הזה לא הצליח למנוע את המשך התגלגלות העתירה של 'שלום עכשיו'. ב'רגבים' מסבירים כי בקביעתו מהשבוע שעבר חידש בג"ץ הלכה משפטית. עד כה יכלה המדינה להשיב לדרישות לטפל בבנייה בלתי חוקית באופן של הגדרת סדרי עדיפויות - קרי: הבעיה תטופל, אולם כרגע היא במקום נמוך יותר בסדר העדיפויות של גורמי האכיפה, כך שלמעשה אין התחייבות למועד ביצוע ההריסה. כעת מאלץ בג"ץ את המדינה ללוות את סדרי העדיפויות שלה בלוח זמנים מפורט שיקבע מתי תבוצע כל עדיפות.
ב'רגבים' מתכוונים להשתמש בהלכה מחודשת זו כבומרנג בעתירות שבכוונתם להגיש נגד מבנים פלשתיניים בלתי חוקיים, כמו גם בנייה בלתי חוקית של ערבים בנגב ובגליל. בכך תיאלץ המדינה לבחור בין עימות בלתי רצוי לחלוטין מבחינתה עם אוכלוסייה פלשתינית, לבין מציאת פתרון שקט לעתירה נגד היישובים היהודיים. על מנת למנוע התמסמסות משפטית של המהלך בבג"ץ, מתכוונים ב'רגבים' להעצים תקשורתית את ההליך המשפטי ולתת לו הד, על מנת לחשוף לעין כל את ההתנהלות המשפטית המפלה של שופטי בג"ץ נגד המתיישבים היהודים.
לפתור את הבעיה מיסודה
מלבד המערכה בשדה המשפטי, מפנים מירב הגורמים בהתיישבות את האצבע אל השדה הפוליטי ככזה שיכול בקלות רבה לקבור את העתירה, בטרם יהיה צורך לחזור על מחזות קשים של עימותים אלימים בין הצבא והמשטרה לבין המתיישבים. יו"ר מועצת בנימין, אבי רואה, ששני המקומות הנידונים בבג"ץ נמצאים בשטח שיפוטו, מסביר כי כל הדיון המשפטי לכאורה, תלוי ועומד בהחלטה פוליטית גרידא של שר הביטחון. לדבריו, כל עוד תכנית התב"ע (תכנית בניין עיר) בחרשה ובגבעת היובל לא מאושרת בידי שר הביטחון והמינהל האזרחי, הרי שלכאורה כל פעולות בינוי ופיתוח בהן, כפי שגם קורה במקומות נוספים, הן בלתי חוקיות, ועל כן מוצאים צווי הריסה נגד המבנים. אולם ההחלטה האם לאשר את התב"ע אינה משפטית כי אם פוליטית: "להרחיב את היישובים - זה עניין פוליטי מדיני, שמזה תקופה ארוכה לא מאשרים. יש מקומות בודדים שאחרי מאבקים ולחצים רבים קיבלנו בהם אישור - למשל בניית השכונה החדשה באדם, שגם היא מיועדת רק כדי לתת מענה לתושבי מיגרון, ובניית בית ספר וגנים שהיו נצרכים בשכונת נווה טלמון. צריך רק לרצות לקדם את העניינים, ואז ברוב היישובים הצעירים הללו הסוגיות ייפתרו".
רואה מזכיר כי גורמים ממשלתיים ליוו ותמכו לכל אורך הדרך בהקמתן וביסוסן של גבעת היובל וחרשה. "לגבי חרשה, יש מכתב של משרד הביטחון שמנחה את הגורמים השונים - משרד הפנים והחטיבה להתיישבות - לטפל בהם כמו בכל מקום מאושר אחר. סגן שר הביטחון דאז, אפרים סנה, נתן את האישור לבניית בית הקבע של המקווה במקום. מדובר על מסמכים שכולם ידעו ואישרו את קיומם. עניינם של היישובים הללו עלה בשאילתות בכנסת. גם שרון וחבריו תמכו בעניין, וכעת כולם מקפלים את הזנב מול בג"ץ ושלום עכשיו".
כראש מועצה, כיצד אתה מתכוון להתמודד עם האיום על שני היישובים?
"ראשית, צריך לחזק את השורות שלנו. לומר לאנשים שגרים שם ולתת להם את התחושה שזו לא רק התמודדות שלהם אלא של ההתיישבות בכלל. נפגשתי כבר עם התושבים בשתי השכונות ואמרתי להם את הדברים - שהם ברורים מאליהם - שהם לא לבד, ואנחנו שותפים מלאים לכל מה שקורה ויקרה איתם, על כל המשמעויות הכרוכות בכך".
במישור ההתנהלות מול המדינה, מסביר רואה שהוא בכלל מסרב להיכנס לדו-שיח משפטי עם 'שלום עכשיו': "אני לא רוצה להיכנס לנוסחה לפיה שלום עכשיו מגישים בג"ץ והמדינה מנסה להיחלץ ממנו בכל מיני התפתלויות ואמירות. צריך לאחוז את השור בקרניו ולפתור את הבעיה הזו מיסודה. הממשלה צריכה להקים ועדה חדשה, כפי שממשלת שרון מינתה לכך בעבר את טליה ששון. הוועדה הזו תבדוק לעומק ותראה באלו מקומות אפשר להכשיר את היישובים - ותכשיר אותם, ובמקומות שלא - תמצא את הפתרונות איך להכשיר. זה מבחינתי הפתרון האולטימטיבי וזה הכיוון בו אנו עוסקים עכשיו".
במידה והמאמצים הפוליטיים והמשפטיים לא יצלחו, האם תיערכו למאבק בשטח?
"אני באמת מאמין שהמדינה לא תהרוס. היא לא יכולה בעת הזאת להרוס לא את גבעת היובל, לא את חרשה ולא כל מקום אחר. אין מצב מבחינתנו", קובע רואה בנחישות. "פעולה כזו נתפשת בעינינו ברמה של הרס יישובי גוש קטיף. זו הרמה בה אנו מתייחסים לעניין, כי מדובר כאן במאבק על כל ההתיישבות, ולא על עוד נקודה פה ונקודה שם".
אין אווירת דכדוך
שני היישובים שעניינם על הפרק משמיעים קולות שונים, אולי אף מנוגדים, כל אחד מהם על פי דרכו ההשקפתית הייחודית. ביישוב עלי אמנם הקימו מטה פעולה נמרץ "לסיכול הגזירה המטופשת והרעה הזאת, שאין לה בכלל בשר. זו פיקציה, קשקוש אחד גדול", כך מגדיר אותה יו"ר הוועד המקומי בעלי, קובי אלירז. המטה יטפל במישורים הפוליטי, המשפטי והתקשורתי. גם אלירז קורא לממשלה להכשיר את היישובים "שהממשלה עצמה השקיעה בהם תקציבים". תושבי גבעת היובל כבר נפגשו עם ראש המועצה, ועתידים לפגוש את עורך הדין המטפל בפרשה, שיכניס אותם לעובי הקורה בתחום המשפטי. "יש דאגה, אבל אין אווירת דכדוך או חוסר אונים. יש רצון לנסות לשנות", אומר הרב קשתיאל - כאמור, תושב גבעת היובל.
אין בכם תחושת תסכול וזעם לנוכח החלטת בג"ץ? אתם לא חשים שנעשה לכם עוול?
"המילים תסכול וזעם לא כל כך מצויות פה", אומר הרב קשתיאל ברוגע. "יש בעיה כללית במדינה, שלא התחילה אצלנו. זה התחיל לפני 4 שנים, כשהחריבו את גוש קטיף. הכול מתגמד ליד זה. יש כאלה שארבע שנים עוד לא קיבלו בית, זה באמת עוול. באוצר המילים צריך להגדיר לזה את המילה עוול - אנשים שגורשו מהבית, שהחריבו להם חקלאות של 30 שנה".
ובכל זאת, אין דאגה מפני העתיד?
"לא שאני לא דואג, אבל אנחנו בטוחים שבעזרת ה' יהיה טוב. אנשים פה לא מסכנים, אין אווירת מסכנות".
אם חלילה תגיעו לרגע מכריע, האם תנהלו מאבק בשטח?
"לא דיברנו על זה, אבל אני לא חושב שכעת מתאים לדבר במושגים כאלו. אנחנו רוצים להיות אופטימיים, זה מה שנכון כעת. זה כמו אדם חולה שמשפחתו עסוקה בגיוס רופאים, ואז יבוא מישהו וישאל איפה רוצים שיקברו אותו".
יהיה מאבק תקיף ביותר
בחרשה, לעומת זאת, אומרים השבוע כי הם מרגישים כבר בעיצומו של המאבק. "אנחנו לא רואים את חרשה כנקודה פרטית", אומר איש צוות המאבק של חרשה, אלעד מאיר, "מבחינתנו זה כרגע מגדלור שמהווה חלק מהמאבק הכולל על כל א"י. יש כאן מלחמה בפועל יום יום נגד מפעל ההתיישבות כולו, ובתוכו גם חרשה". את בג"ץ מאיר לא מחשיב כלל, כיוון שמלבד העובדה שהוא אינו כפוף לחוקי התורה, הרי ש"הם עושים דבר חמור ביותר: להשתמש בחוק כדי לרמוס אנשים זה חמור יותר מאשר לעבור על החוק".
מה יהיה הקו שיאפיין את המאבק בחרשה?
מאיר משיב בנחרצות: "המאבק יהיה כזה שיבטא את הקשר היהודי הטבעי לא"י. זה מאבק שיפרוץ בצורה טבעית מהלב היהודי. כמובן שזה יהיה מאבק תקיף ביותר, ובאופן טבעי גם לא מסומן בגבולות".
אתה מתחבר להגדרות כמו 'עמונה 2'?
"בעמונה לא היה מאבק, רק מכות של השוטרים", מגדיר מאיר לשיטתו. "ברור שבחרשה יהיה מאבק, ותקיף ביותר. אצלנו יישבו על המאבק, יתכוננו אליו היטב ולא יוותרו על הבתים בשום פנים ובשום אופן. אף פוליטיקאי לא יוכל לפטור את עצמו בשחרור של הודעה לתקשורת בה הוא מגנה את הדרך בה נעשה הפינוי. זה לא ייגמר בזה. פה יהיה מאבק מהלב".
מאיר פונה לכל הרוצים להצטרף למאבק, ומבקש לתמוך בכל דרך, באמצעות חיזוק יישובים ומאחזים, כל אחד כפי דרכו. "המאבק על חרשה כבר התחיל. כמובן שאנחנו גם קוראים לכל חיילי צה"ל לא לקחת חלק בשום דבר שדומה לפגיעה בהתיישבות בא"י".
מי שמוכנים גם הם לדבר על מאבק הם חברי ועד מתיישבי בנימין. יו"ר הוועד, איציק שדמי, אומר כי אם בג"ץ יפסוק בסופו של דבר להרוס את הבתים, "אני חושב שהמדינה צריכה להתכונן לעמונה 2. לא ייתכן שכמה מלשינים ברמה הכי נמוכה שמקבלים הון תועפות מממשלות זרות, מנצלים את זה כדי להעכיר את כל מה שבנינו פה במדינה. ניאבק בכל כוחנו. זה לא יעבור".
עם זאת, שדמי מתייחס גם לשלבים המוקדמים יותר, שבאמצעותם ניתן יהיה לפתור את הסוגיה ללא הגעה לעימות קשה בשטח. "עד לא מזמן היתה פה ממשלת אולמרט, שמאלן ידוע. עכשיו יש פה ממשלה אחרת לכאורה, אבל היא עושה אותו דבר. הממשלה חייבת להתעשת, לבצע את החתימה ולגמור את כל הסאגה. חבל על האנרגיה של כולם. אם הממשלה לא תסגור את העניין בצורה פשוטה, יש להמריד את הקואליציה ולהודיע שאם ממשלת נתניהו תנהיג את האג'נדה של אולמרט, עדיף שלא תהיה כזו ממשלה, וצריך להפילה".
ללחוץ על הממשלה
בפתיחת השיחה עם יו"ר מועצת יש"ע, נזכר דני דיין כיצד הביא אריק שרון את שרי ממשלת ישראל בהליקופטר אל הגבעה הנישאה בגוש דולב-טלמונים, והסביר להם בלהט על החיוניות שבהקמת יישוב יהודי במקום - לימים חרשה. "גם אל גבעה ט' (גבעת היובל) נשלחו המתיישבים על ידי הממשלה. הגיע הזמן שהממשלה תפסיק עם נשף המסכות המזויף הזה", תוקף דיין את האשמה העיקרית מבחינתו למציאות שנוצרה. "כעת מפקירה הממשלה את המתיישבים לגורלם, את מיטב הצעירים של מדינת ישראל. הממשלה מועלת במחויבותה כלפי האנשים שיישבה בעצמה ומתכחשת להם, מה גם שמדובר כאן באלמנה ויתומים של גיבור ישראל".
דיין מסביר כי הפתרון הוא אחד ופשוט: "לסיים את תהליכי האישור של יישובים אלו ונוספים". במועצת יש"ע מפנים כעת את עיקר המאמץ כלפי הממשלה, על מנת לגרום לה למלא את חובתה כלפי המתיישבים. השבוע הגיע שר התשתיות עוזי לנדאו לסיור הזדהות עם תושבי גבעת היובל. סיור ח"כים צפוי להתקיים היום (ה') במאחזים, ובמהלך השבועות הקרובים ייערכו סיורים דומים לשרים נוספים, על מנת "לראות את הטירוף והעוול המשווע שנעשה למתיישבים. לראות שמדובר ביישובים שקמו בסמכות וברשות, להסתכל לאנשים בעיניים". על 'שלום עכשיו' ובג"ץ יש לדיין בטן מלאה, והוא מדגיש כי לדידו "כל הדיבורים על 'שלטון החוק' הם רק כיסוי למטרה הפוליטית האמיתי של שלום עכשיו - חורבן ההתיישבות ביש"ע, ובג"ץ נותן להם יד בחדווה. עם כל זה", הוא מדגיש "אסור לפטור את הממשלה מאחריות. בארבעת החודשים הקרובים המדינה חייבת להתעשת ולהפסיק את המשחק הבזוי על גב המתיישבים".
ומה אומרים על כל זה במשרד הביטחון? גורמים ביטחוניים מסרו ל'בשבע' כי לא מדובר רק בחתימה פרוצדורלית של שר הביטחון, אלא ביישובים שיש בעיה משפטית במיקומם. בנוסף, לדברי אותם גורמים, כפופים שר הביטחון ומשרדו לאינסטנציה המשפטית הגבוהה ביותר, בג"ץ, אשר קבע את אי החוקיות של היישובים.
אנחנו לא אשמים
כאמור, לשיטתו של יריב אופנהיימר, מזכ"ל 'שלום עכשיו', ראשי מועצת יש"ע ותנועת אמנה הם האשמים העיקריים במציאות שנוצרה. בשיחה עימו הוא משדר כי חשוב לו להסביר את עצמו דווקא בפני קהל הקוראים של עיתון זה, במיוחד לאור העובדה שהעתירה הפכה אותו ואת חבריו לכאלה שמתנכלים למשפחות שכולות ופוגעים בזכרו של קצין מצטיין שמהווה מופת וסמל בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. "הפכו אותנו לכאלה שמתעללים במשפחות שכולות, ולא בצדק", הוא מתלונן.
מי מכריח אתכם להגיש עתירות כאלו? הרי אין פה בעיה משפטית מלבד חתימה של שר הביטחון. וגם אם הגשתם את העתירה לפני שהמשפחות נכנסו לבתים, יש לכם אפשרות למשוך אותה כעת, לאור הנסיבות הטרגיות המיוחדות.
אופנהיימר מקדים ואומר כי לדעתו אכן יש כאן עניין משפטי מובהק ולא רק פוליטי, מכיוון שהעובדה שהבנייה לא אושרה על ידי הממשלה, הופכת אותה לבלתי חוקית. מעבר לכך, הוא מוסיף כי "כל משפחה שצריכה לפנות את ביתה, כולל המשפחות שהיו בעמונה, בוודאי שאנחנו לא שמחים לראות את זה, ובטח לא המקרה הקשה של משפחת קליין. אבל מה האלטרנטיבה? שנהרוס את כל הבתים האחרים ונשאיר רק את הבית של משפחת קליין? זה לא הגיוני. אם נשאיר את כל השכונה - הרי שאבל ושכול עדיין אינם עילה להקמת מאחז. לא אנחנו יצרנו את המציאות הבלתי נסבלת הזו", הוא חוזר ומדגיש "הכתובת היא מועצת יש"ע שבנתה מבנים לא חוקיים ושלחה את אנשיה להתגורר שם".
אופנהיימר מסכים אמנם שצריך לנהוג לפנים משורת הדין עם משפחת קליין ולדאוג לה במיוחד, אולם עם זאת הוא מצהיר כי המאבק הפוליטי בין ימין לשמאל צריך להיות מוכרע באופן דמוקרטי באמצעות כללי משחק מקובלים. "אם הממשלה מחליטה לא להקים התנחלות - לא מקימים אותה. אפשר למחות, אבל צריך לציית לכללים".
הממשלה היא זו ששלחה את המתיישבים למקומות הללו, עודדה אותם ואף תמכה בהם תקציבית.
"המקומות הללו מעולם לא קיבלו את אישור הדרג המדיני. אי חתימת שר הביטחון אינה רק חוסר אישור פורמאלי, אלא צעד שמשמעותו היא שהממשלה לא רצתה לקבל החלטה פוליטית על הקמת התנחלות נוספת. כל מה שנעשה היה ללא סמכות ורשות".
ומה אומרים בקואליציה?
בבית המחוקקים נראה כי העניינים מתנהלים בינתיים על מי מנוחות. אנשי האגף הימני-לכאורה של הקואליציה, שהיו אמורים לחשק את נתניהו וממשלתו, עדיין מתקשים לספק תשובות בהירות לשאלה כיצד ייאבקו בגזרה המרחפת מעל לראשי המתיישבים.
ח"כ זבולון אורלב ('הבית היהודי') אמר השבוע 'לבשבע' כי סיעתו תתכנס על מנת לדון בדרכי התמודדות עם הסוגיה. "הכיוון ברור", אומר אורלב, "צריך למצוא דרך להכשיר את המקומות הללו, לראות למה לא הכשירו אותם עד היום. נזמין מישהו ממועצת יש"ע שיסביר מה הבעיה, כי איננו בקיאים בפרטים, ולפי זה נבדוק".
אתם נאבקים בכל הכוח מול הקואליציה על מנת להעביר את חוק סלומיאנסקי. האם גם בנושא המאחזים אתם מתכוונים להיאבק באותה עוצמה?
"אני לא עונה לשאלות מעליבות", מתקומם אורלב. "סלומיאנסקי יותר חשוב מגבעת היובל? כל שבוע יש לו את המאבק שלו. השבוע למשל היה לנו מאבק נגד הפרטת הקרקעות".
במידה ולא יימצא פתרון לבעיית המאחזים, תישארו בממשלה כאשר המדינה תודיע בבג"ץ על כוונתה להרוס את הבתים?
"על כל שאלה נדון בזמנה. כרגע נעשה את כל המאמצים כדי למצוא פתרון. אין כאן בעיה מהיום למחר, צריך לפעול בשיקול דעת. אין ספק שיש לנו תפקיד בעניין, עד כמה שניתן לפעול כ-3 ח"כים. בחיים הפוליטיים יש לחפש תמיד את הפתרון האופטימלי שאליו ניתן להגיע", הוא מרכך. "אם הייתי יודע שאם נפרוש לא ייעקרו יישובים - אולי הייתי פורש, אבל לא נראה לי שכך הם פני הדברים. הפרישה שלנו לא תעורר התרגשות רבה".
מפלגה שמהווה מרכיב משמעותי יותר בקואליציה, אשר הצהירה אף היא לפני הבחירות על מחויבותה לשמירה על ההתיישבות, ואף זכתה בשל כך בחלק מקולותיהם של המתיישבים, היא תנועת ש"ס. יו"ר ש"ס, שר הפנים אלי ישי, הסביר השבוע ל'בשבע' כיצד מתכוונת מפלגתו להיאבק נגד "העוול הנעשה יום יום למתיישבי יו"ש, שהתחיל מייד לאחר כינון הממשלה החדשה", כדבריו. השר ישי אומר כי חלקו הגלוי של המאבק כולל "לחץ על ראש הממשלה והקואליציה במציאת פתרונות הולמים לבעיות של ציבור המתיישבים, סיורים בנקודות ההתיישבות, פגישה עם ראשי ההנהגה, ויישום מנגנון של 'דלת פתוחה' לכל הציבור הנפלא של המתיישבים".
את חלקו השני של המאבק מעדיף השר ישי להותיר מחוץ לדפי העיתון, ומסתפק באמירה כי "הדבר מתקיים כבר מספר שבועות אל מול הגורמים הרלוונטיים, וכולי תפילה שיישא פרי, לטובת כולנו".
האם תוכל ש"ס להישאר בממשלה שמחריבה יישובים וגומלת רעה לקצינים בכירים שמחרפים את נפשם במלחמות?
השר ישי מסרב למסור התחייבות בעניין זה: "התבוננות קצרה בהיסטוריה הפוליטית במדינת ישראל מראה שבכל פעם שהופלה ממשלת ימין קמה ממשלת שמאל, שיישמה תוכניות שעד היום אנחנו נלחמים כדי לתקן את הנזקים שנגרמו. לאור זאת, ראוי מתוך מהלך מפוכח לשמר ממשלה יציבה זו ולשמר את הקואליציה, ובתוך כך לפעול ללא לאות וללא פשרות למען האינטרסים הלאומיים מתוך הממשלה".
במקרה של פינוי 23 מאחזים כפי שפורסם השבוע, האם תאפשר ש"ס מראות של עימותים אלימים בין צה"ל למתיישבים, או שתפעל למנוע את הגזרה ולהכשיר את כלל המאחזים?
"ראשית, אני לא מקבל את ההנחה שהממשלה מתכננת להרוס 23 מאחזים. החלטה כזאת לא מתקבלת אלא לאחר דיון מעמיק ורציני בקבינט המדיני בטחוני ובממשלה - וכמובן שאני לא אתן את ידי להחלטה כזאת. אנחנו נפעל בעז"ה מול כל הגורמים הרלוונטיים כדי לבלום מהלכים המבטאים פגיעה בריבונות ישראל".