צדוק כהן, חבר מרכז ליכוד ותיק מחדרה, מתחיל להיזכר בשבועות האחרונים בגעגועים בתקופת טרום הגירוש, כאשר אנשי השטח של הליכוד היו בשיא פעילותם, ואף הגיעו להישגים משמעותיים. "יש היום עייפות מסוימת בקרב הפעילים. אם הם יטמנו את הראש בחול - יקרה אסון, ביבי יעשה מה שהוא רוצה", מזהיר כהן.
כהן עצמו לא מחכה לאסון שיגיע. בשבועות האחרונים הוא עמל לעורר ולגייס את הגרעין האידיאולוגי הקשה של פעילי הליכוד, לצורך ארגון כינוסים ומחאות מול המדיניות שמתווה ההנהגה הפוליטית בליכוד. "ביבי הולך בשיטה של 'אחריי המבול' - אני על כיסא ראש הממשלה, ולא מעניין אותי הפעילות ופעילי השטח. אבל אנחנו מבהירים שהליכוד צריך לדבוק במצע שלו, ומי שחושב להתמרכז וללכת שמאלה - אין לו מקום בליכוד. כמו שעשינו לשרון, שנאלץ בסוף לעזוב ולהקים מפלגה חדשה".
כנס שיאותת לנתניהו
התסיסה המצטברת והמתגברת בשורות הליכוד נותנת אותותיה לכל אורך שדרת ההיררכיה המפלגתית. מדיניות הקפאת הבנייה חסרת התקדים ביו"ש, פעולות ההרס במאחזים וההצהרות על מדינה פלשתינית, חילצו גם משרים בכירים, דוגמת בוגי יעלון, אמירות נחרצות בדבר זכותו של עם ישראל בכל מרחבי ארצו. התמרמרותם של רבים משרי הליכוד על מדיניותו של נתניהו לא זוכה בדרך כלל להד תקשורתי, בין השאר בשל חששם של האחרונים לעתידם הפוליטי. אולם במעגל קצת יותר חיצוני, זה של הח"כים, המחאה הולכת והופכת לגלויה יותר ויותר. בכנס שקיים השר יוסי פלד בליל יום ג' השבוע לח"כים ופעילי ליכוד, בהשתתפות יו"ר הכנסת ח"כ רובי ריבלין, נישאו דברים ברוח השמירה על שלימות האחיזה בירושלים ובגולן, וכן שוחררה לאוויר הצהרתו של פלד לפיה אין הבטחה ישראלית להקפיא את הבנייה ביו"ש.
לכנס זה קדמו כנסים נוספים בכנסת, אותם יזמו בנפרד הח"כים דני דנון וציפי חוטובלי, שעסקו בהתנגדות למדינה פלשתינית ובדרכים להתמודדות עם הקפאת הבנייה. השניים האחרונים, יחד עם ח"כ יריב לוין, מהווים סמן ימני מזוהה בליכוד.
אולם כל אלה לא הצליחו עדיין לשנות את הרושם כי ראש הממשלה הולך ומידרדר במדרון חלקלק של כניעה ללחצים הבינלאומיים. פעילי שטח וחברי מרכז ליכוד, שעוקבים באכזבה ובדאגה אחר המתרחש, החליטו בשבועות האחרונים להרים את הכפפה ולאותת לנתניהו כי אם ימשיך בדרך זו לא יזכה לגיבוי ממפלגתו ומבוחריו. ביום רביעי הבא יתקיים כנס פעילי ליכוד במצודת זאב, בו ייטלו חלק חברי מרכז, ח"כים ושרים. המארגנים, כמו גם אלו שאישרו את השתתפותם, מקפידים להדגיש כי מטרת הכנס היא חיזוקו של נתניהו מול לחצי העולם. אולם למעשה תעמוד במרכז הכנס מחויבותו של הליכוד, על פי מצעו, להמשך הבנייה וההתרחבות ביו"ש, בניגוד למדיניות הנוכחית.
לא נגד נתניהו
יו"ר מרחב יש"ע בליכוד, שבח שטרן, מיוזמי ומארגני הכנס, מצפה להשתתפותם של לפחות מחצית מחברי הסיעה בכנסת, כולל שרים. "על אף הסכנות הגדולות - הקפאה שכבר קיימת בפועל, פינוי מאחזים עתידי והלחץ האמריקני - אנחנו רואים שרק חלק קטן מאוד מהח"כים התחיל להרים קול נגד העניין. יש חבורה גדולה של כאלה שנוח להם לשתוק", אומר שטרן באכזבה. הפתרון, לדעתו, מתחיל מיצירת לחצים מלמטה למעלה: "ח"כים ושרים מושפעים אם השטח לוחץ. גם אם יש בליבם אידיאולוגיה, לפעמים הם חוששים להוציא אותה מהכוח אל הפועל, הם רוצים להיות חלק ממערכת השלטון. החלטנו שאנחנו בשטח נפעיל לחץ נגדי".
שטרן וחבריו לליכוד החליטו לפתוח בסדרת צעדים, שמלבד הלחץ שהיא אמורה להפעיל על נבחרי הליכוד, מטרתה גם לחדש את פעילות השטח של חברי הליכוד בטרם יתקבלו הכרעות מדיניות בלתי הפיכות. הצעד הפומבי הראשון הוא הכנס ביום רביעי הקרוב. שטרן מצפה להשתתפות של כמה שיותר פעילים, מה שייתן כוח ונפח לאמירה שתשודר כלפי צמרת המפלגה. בין השרים שאמורים ליטול חלק בכנס ניתן למנות את גלעד ארדן, משה כחלון, מיכאל איתן ויולי אדלשטיין. מבין הח"כים שצפויים להשתתף ניתן לציין את לאה נס, איוב קרא, זאב אלקין, דני דנון, יריב לוין וציפי חוטובלי. ח"כים ושרים אחרים, כאמור, עדיין מתלבטים בשל חששם מראש הממשלה. "הדגש שלנו הוא שאנו לא יוצאים נגד נתניהו", מבהיר שטרן את מטרת הכנס. "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא אינו רוצה מדינה פלשתינית, הקפאת בנייה ופינוי יישובים, אלא שהלחץ עליו גדול מאוד. צריך לתת לו איזון פנימי, דרך הח"כים והשרים, לקיים את מצע הליכוד בעד חיזוק ההתיישבות".
פעולה נוספת בה החלו שטרן וחבריו היא פקידת אנשים לליכוד: "מה שיקבע את תוצאות הפריימריז הבאים הם המתפקדים. אנחנו התחלנו לפקוד אנשים כדי שכוחו של הימין הלאומי בליכוד יהיה חזק, שאי אפשר יהיה לשנות את המאזן הזה".
צדוק כהן, שמשקיע בימים אלו את מיטב מרצו לטובת הכנס הצפוי, מסביר כי "היוזמה למהלך נבעה מההבנה שממשלה בראשות הליכוד מבצעת הקפאת בנייה ביהודה, שומרון וירושלים - צעד שאף ממשלה לא עשתה קודם בצורה כה גורפת. התחושה הקשה נובעת גם מההבנה שמי שמוביל את המהלך עבור ראש הממשלה הוא שר הביטחון, אהוד ברק, שמייצג 8 מנדטים מתוך ממשלה של 69 מנדטים, כאשר 61 באים מן המחנה הלאומי".
אתה לא משתייך לציבור המתיישבים או לציבור הדתי. מדוע אתה מתנגד להקפאת הבנייה ביו"ש?
"ראשית, הקפאת הבנייה לעולם לא תהיה לזמן מוקצב. מהלך זה יכריע את עתיד הגבולות, והוא שלב מסוכן בהקמתה של מדינה פלשתינית על רוב השטח ביו"ש. שנית, הקפאת הבנייה תפורר את המערכת ההתיישבותית במזרח המדינה ותיצור סכנה ביטחונית קשה. מעבר לכך, ארץ ישראל היא שלנו. קבלת תכתיבים לגבי זכותנו לבנות בה היא איום על ריבונותה של ממשלת ישראל".
כהן גם זועם על כי "מהלכים מרחיקי לכת אלה נעשים ללא דיון ציבורי, ובעיקר ללא דיון אמיתי בתוך תנועת הליכוד". הוא מדגיש כי אין בכוונתו להפיל את ממשלת הליכוד, אלא לפעול מתוך הליכוד כדי "למזער את השפעתו של אהוד ברק ובכדי לחזק את נתניהו כדי שיעמוד על עקרונות הליכוד".
הטראומה מתקופת שרון
דוד הרמלין, חבר מרכז הליכוד תושב צפת וראש הוועידה של צעירי הליכוד, מסביר גם הוא כי הכנס נועד לחזק את נתניהו ולהעניק לו לחץ נגדי מבית, שיסייע לו בהדיפת הלחצים מחוץ. עם זאת, הרמלין מסרב להתעלם מההזדמנות ההיסטורית שנפלה לידי המחנה הלאומי בעקבות הבחירות האחרונות: "כיום יש למחנה הלאומי רוב של 65 מנדטים בכנסת, ואנחנו לא רוצים לפספס את ההזדמנות להגשים כמה שיותר מתפישת עולמנו, למרות השותפות עם העבודה. מבחינת היחס להתיישבות - העם אמר את דברו, ואנחנו רוצים שהדמוקרטיה תהיה נר לרגלנו לא רק לגבי זכויות של מישהו אחר אלא גם לגבי זכויות העם היהודי שבחר בהתיישבות.
"יש לנו טראומה גדולה מתקופת שרון, בה ההישג הפוליטי שלנו בוזבז, ולכן אנו חרדים כעת שההישג הפוליטי שעמלנו עליו זמן כה רב לא יתמסמס בגלל גחמות של ברק שצריך לרצות את מורדיו, או גחמות של נשיא אמריקני, שישאיר אותנו אחר כך עם הבעיות שהוא ייצור לנו".
הרמלין סבור כי נתניהו ניצב איתן עד כה מול הלחצים המדיניים, ועם זאת, המסר שיועבר בכנס הוא "להראות מעכשיו שהתגמשויות שיעברו קווים אדומים לא תעבורנה בשקט בליכוד. כדי לחזק את נתניהו, אנו אומרים לו ששמאלה מפה לא יוכל ללכת, כי לא ניתן לו. אם המסר יועבר גם לבית הלבן, הם יבינו שהוא לא יכול להתגמש כי המפלגה שלו לא נותנת לו".
לב ליבה של הציונות
מקרב ח"כי הליכוד צפויים להשתתף בכינוס גם כאלה שמסכנים בהשתתפותם את המינוי הממשלתי שאותו קיבלו מנתניהו. אחת מהם היא ח"כ לאה נס, האישה מס' 1 ברשימת הליכוד וסגנית השר במשרד לענייני גימלאים. נס העדיפה לא להתראיין לפני הכנס, אולם העבירה ל'בשבע' מסר המשקף את עמדתה בנושא המדיני:
"מפעל ההתיישבות בארץ ישראל הינו לב ליבה של הציונות. כמי שדוגלת ומאמינה בערכיו הלאומיים של הליכוד, אני מחזקת את ממשלת ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו, להמשיך לשמור על העקרונות הלאומיים והקיומיים שלנו ולעמוד מול הלחצים מבית ומחוץ. אני מאחלת לכולנו כי שנת תש"ע הבעל"ט תהא שנת חיזוק ההתיישבות, שנת בנייה ופריחה בארץ ישראל".
סגן שר נוסף, שבקדנציה הקודמת שילם מחיר כבד על התנגדותו הגלויה לתכנית העקירה שהוביל הליכוד, הוא ח"כ איוב קרא, סגן השר לפיתוח הנגב והגליל. בשיחה עם 'בשבע' חוזר קרא על עמדתו המתנגדת למדינה פלשתינית ולכל דיבור על ויתורים, לפחות כל עוד לא הצהיר הצד השני על הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית. גם קרא משבח את עמידתו של נתניהו מול הלחצים בעולם ובארץ, ומייחל כי "ממשלתו תחזיק מעמד עד יומה האחרון, לרבות בנייה בהתיישבות". קרא אומר כי הוא תומך בהמשך הבנייה, בפרט בגושי ההתיישבות, וכי הוא דבק בנאמר בחוק יסוד הממשלה, לפיו נקבע חד משמעית כי אין הקפאת בנייה ואין הידברות עם ממשלת טרור.
"אני לא מוכן להיות בצד שלא אליו שלחו אותי תומכי הליכוד. לא אהבתי את החיבור עם העבודה, אבל הם חלק מהקואליציה ואני מקווה שבכל זאת נשמור על הערכים שלנו. הליכוד צריך להיות ראש חץ לאומי מבלי להתיפייף ומבלי להיות פרגמטיסטים".
התכחשותו של הליכוד לדרכו ולבוחריו אך לפני ארבע שנים, עדיין צרובה היטב כלקח מר אצל קרא, שנמנה על 'מורדי' הליכוד: "אני מקווה שחבריי מצטערים היום ומכים על חטא. העובדה שהליכוד לא קיבל 40 מנדטים נובעת מכך שרבים מהחברים שלנו רק 'מצופים' בימין והם לא ימין אמיתי. אני מקווה שחברי הליכוד ואנשי השטח יחזקו את דרכו האידיאולוגית של הליכוד".
בפועל הכול מוקפא
מקרב שרי הליכוד שאישרו את השתתפותם, לא נמצאו כאלה שהעזו להתראיין בנושא טרם קיומו של הכנס, מלבד שר ההסברה, יולי אדלשטיין. בשיחה עם 'בשבע' מסר אדלשטיין, ששהה השבוע באירופה במסגרת עבודתו, כי הוא נפגש עם כמה שרי חוץ וראשי ממשלות שנפגשו לאחרונה עם נתניהו. "הם אמרו לי שעדיין יש חילוקי דעות בנושא ההתנחלויות עם נתניהו, ואני מסיק מכך שנתניהו עדיין עומד על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, קרי - המשך החיים הנורמליים ביו"ש".
אתה עומד להשתתף בכנס בשבוע הבא. מה המסר שתעביר משם לראש הממשלה?
"יצא לי להסביר גם כאן, באירופה, את מה שהם כנראה לא מבינים: בלי שיש החלטה וסיכום על הקפאה, בינתיים בפועל הכול מוקפא. אם יש בנייה, זו בנייה פרטית שאושרה לפני שנים. המסר שלי בכנס הוא שהליכוד עומד מאחורי רה"מ, והליכוד לא ייכנע ללחצי הידידים שלנו, שמדברים בסיסמאות ולא מבינים שלהפסיק את הבנייה בהתנחלויות זה להפסיק את החיים, זה לומר לאם עברייה לא ללדת".
האם יש קווים אדומים בהם תאמרו לראש הממשלה - עד כאן?
"ברור שיש, אך בינתיים אין סיטואציה כזו. רה"מ עומד איתן בלחצים. מה שאנחנו עושים כרגע זה בסך הכול להוביל את הליכוד לפי הקו שנבחר עליו. זה דבר טבעי ותואם את הדרך שלנו, לא שהתעוררנו פתאום להיות ימנים".
ח"כ ציפי חוטובלי, צלע מרכזית במשולש הח"כים ה'ניציים' של הליכוד, רואה חשיבות גדולה בהתעוררות מלמטה, אותה מתחילים הפעילים בשטח. בשבוע שעבר קיימה כנס בכנסת בו נטלו חלק בכירים בהנהגת יש"ע, על גווניהם השונים. גם כנס זה היווה חלק ממערך פעילות פנים-מפלגתי שאמור לאותת לנתניהו לשמור על הנתיב הימני. "ההתעוררות מלמטה היא מאוד חשובה. יש זרמים חזקים בליכוד, בעיקר לכיוון הח"כים. אצל השרים המציאות יותר מורכבת, אבל יש גישושים", היא מתארת.
חוטובלי דווקא לא נדרשת לאמירה של "חיזוק ראש הממשלה" בהקשר לכנס, ומעדיפה להגדיר את המטרה כ"הפעלת לחץ נגדי ללחץ הבינלאומי. צריך להראות לו היכן הסיעה והעם שבחר בו נמצאים, ועם הקווים האדומים האלה הוא מגיע לחו"ל ויכול לומר שיש עליו גם לחצים מבית".
להרעיד את הכסא
פלח אחר של חברי ליכוד, שניתן גם להגדירם כנפגעים העיקריים של מדיניות ההקפאה הנהוגה בידי נתניהו, הם ראשי המועצות ביש"ע. חלק נכבד מראשי המועצות, כמו רון נחמן (אריאל), שאול גולדשטיין (גוש עציון), בני כשריאל (מעלה אדומים) ואבי רואה (בנימין), הם גם חברי ליכוד. אחד מחברי הקבוצה הזו, שלא חושש לבקר בנחרצות את ראש התנועה בה הוא חבר, הוא ראש מועצת שומרון, עו"ד גרשון מסיקה. מסיקה מתאר מציאות קשה בשטח שיצרה גזירת ההקפאה, עד כדי שלילת תנאי מחיה אלמנטריים מהתושבים, כמו למשל מחסור משמעותי בכיתות לימוד. "אחרי שאיימתי שאוריד את הילדים ללמוד במחסום, אישרו לי 4 כיתות. 18 כיתות עדיין חסרות לי, אין לילדים איפה ללמוד. נצטרך להושיב אותם במקלטים, אולי הם ילמדו על המדרגות".
מסיקה אומר כי טענותיו לא מופנות כלפי שר הביטחון, שרק מבצע את מדיניות מפלגתו, אלא כלפי ראש הממשלה: "נלחמנו כדי שייבחר. לא יעלה על הדעת שרוב הציבור הצביע עבורו לימין, וכעת הוא מתחבא מאחורי הגב של ברק. האשם העיקרי הוא ביבי. או שיפרוץ עכשיו קדימה, או שגורלו יהיה כמו קודמיו בעבר הרחוק והקרוב".
כחבר ליכוד וכראש מועצה, מה המסר שתבקש להעביר לנתניהו באמצעות הכנס?
"מאז ההתנתקות הבנתי שהמגרש האמיתי הוא המגרש הפוליטי. שם נחתכים דברים, ולכן התפקדתי לליכוד ואני פועל שם. ביבי צריך להבין שהכיסא שלו מתחיל לרעוד. כינוס כזה של חברי מרכז ישפיע מלמטה למעלה ויאמר לביבי - עד כאן, המפלגה לא איתך. אתה פועל בניגוד למצע הליכוד וזה לא יעבור. העם דורש ממך להתעשת ולקחת את המושכות".
יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, תולה תקוות בכנס המתוכנן, אולם רק במידה ולא מדובר באירוע חד פעמי, אלא בתחילתו של תהליך שיגרום לח"כים ולשרים להבין שדעתם של מתפקדי הליכוד לא נוחה מכך שמפלגת העבודה קובעת את הטון בנושא ההתיישבות. "המצב היום הוא שראש מפלגה של שמונה מנדטים קובע כמעט באופן בלעדי בכל הנוגע לנושא המאחזים, כולל כל תשובות המדינה לבג"צים. שאר 60 ומשהו חברי הקואליציה שמתנגדים למדיניות זו, לא נוטלים חלק במשחק. מהכנס הזה צריכה לצאת דרישה שהרוב הקואליציוני יבוא לידי ביטוי. להקים ועדת שרים שתדון באופן פרטני בפתרונות לנושא המאחזים, ושאת הסוגיות העקרוניות, כמו ההקפאה, יביאו לדיון בממשלה".
משא ומתן על הברכיים
תמונת המצב הנוכחית שמציג דיין מתארת מציאות עגומה של הקפאה דה-פקטו, על אף שפורמלית עדיין לא אושרה הסכמה בנושא בין ישראל לארה"ב. אבל דיין נושא עמו חששות גם לתהליכים מדיניים ארוכי טווח ומסוכנים יותר: "אם ישראל תגיע להסכמה רשמית בנושא ההקפאה, הרי שהיא תגיע למו"מ עם הפלשתינים כשהיא כבר מקופלת. בנושא שתי המדינות היא כבר התקפלה בנאום בר אילן, בנושא ההקפאה היא גם תיכנע, אם כי זה עדיין דבר שאנו נאבקים עליו, וכנראה גם בנושא המאחזים. אני רואה כרסום מתמיד בעמדה הישראלית. האמריקנים והפלשתינים יובילו אותנו להתחיל את המו"מ כשאנו על הברכיים".