וגם אם אתם לא מסוכסכים עם אף אחד, תוכלו לקחת חלק במאמץ על ידי שימוש בחוזים סטנדרטיים שנוסחו על פי דין תורה
הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו, מספר כי כאשר בא אל הרב משה צבי נריה זצ"ל ושטח בפניו את חזונו להקמת בתי דין לממונות לציבור הרחב, הוא הופתע מתגובתו השלילית של אבי דור הכיפות הסרוגות. "על הראשונים אנו מצטערים", רמז הרב נריה, וכיוון כי די לו בחילול השם השופע ממערכת בתי הדין הרבניים הממלכתית, ושאל למה זה הוא בא להוסיף כאב על כאבו.
לאחר שנים, כאשר שמו של בית הדין החלוצי שהקים יצא למרחוק כמוסד שדעת המקום ודעת הבריות נוחה הימנו, שב הרב נריה והודה לרב ערוסי. אך נראה כי התדמית השלילית של בתי הדין הממלכתיים רודף את ראשי בתי הדין הוולונטריים לממונות, ומהמרדף הזה יוצא רק טוב. הרב שחר מתנה, מראשי הרבנות הצבאית זה לא מכבר ועוזרו של הרב ערוסי בהווה, מספר על מבנה חדש שהולך ומוקם בקריית אונו, שבחזונו מיועד להיות מרכז פיזי לרשת בתי הדין לממונות. לא בכדי שב ומדגיש הרב מתנה את יתרונותיו הפיזיים והלוגיסטיים של המרכז החדש. הדגשים על סדר, שקיפות, יעילות ואפילו ניקיון נשזרים לאורך השיחות עם כל העוסקים בחידוש משפט התורה. הם לא חוששים לומר זאת במפורש. הם מנסים להתרחק כמטחווי קשת מתחושת העמימות, הבלגן והסטנדרטים הפרוביזוריים הקשורים כל כך עם מערכת בתי הדין הרבניים ועם מוסד ה'דין תורה'.
מצוידים כהלכה
הרב יוסף כרמל, ראש מכון 'ארץ חמדה' ואב בית הדין 'משפט והלכה בישראל', מורה אל דוכן הדיינים הנאה במתקן בית הדין בגבעת שאול בירושלים. הדוכן לא מאפשר לגשת וללחוש דבר על אוזנו של דיין, אך גם אינו מוגבה כנהוג בבתי המשפט. המסר ברור: הדיין נבדל, אך מסתכל בגובה העיניים. הבמה הנמוכה ההיא והעדר הסמל הממלכתי על הקיר - זה כל ההבדל בין אולמו של הרב כרמל לחדישים שבאולמות השופטים האזרחיים. שלושה כורסאות ניצבות מאחורי הדוכן, לשלושת הדיינים. מול כל מושב מסך מחשב גדול, שמאפשר לדיינים לעקוב באופן רציף אחר כתיבת הפרוטוקול. בצד האולם עמדת מזכיר ההרכב, מקומות מובדלים לבאי הדין, ואפילו עמדת וידאו לקבלת עדויות מחו"ל ולשיתוף פעולה עם בתי דין מרחבי העולם.
בית הדין של 'ארץ חמדה', מכון ללימודי דיינות מיסודו של הרב שאול ישראלי זצ"ל, קם בשנת תשס"ו. בית הדין פועל בירושלים ובתל אביב. באותה שנה הקים הרב ד"ר משה בארי את 'איגוד בתי הדין-גזית' ופרש רשת רחבה של בתי דין לממונות בכל רחבי הארץ. בראשית השנה איחדו שני הארגונים את פעילותם. שיתוף פעולה פורה במיוחד יש למערך בתי הדין לממונות עם מכון 'משפטי ארץ' בעופרה. המכון, שהוקם לפני תשע שנים ע"י רב היישוב אבי גיסר, מחזיק בין השאר מכון מחקר וכולל דיינות. פרויקט הדגל של המכון הוא כתיבה ופרסום של חוזים משפטיים על פי דין תורה - תשתית חשובה לדיונים עתידיים בפני בית דין לממונות במקרה של מחלוקת. תשתית חשובה נוספת שמספק המכון לבתי הדין הוא אתר אינטרנט ובו מפורסמים רבים מהפסקים הניתנים בבתי הדין. פסקי הדין מתפרסמים ללא פרטים מזהים, אך תורמים רבות לשקיפות הכל-כך דרשה למוסדות מעין אלו.
שורש שיתוף הפעולה המרשים בין הגופים מתבהר מעט כאשר מסתבר שרבים ממובילי 'גזית' ו'משפטי ארץ' יצאו מבית המדרש של 'ארץ חמדה'. החיבור לבית הדין ולמכון המחקר של הרב ערוסי הוא פחות טבעי, אך מתבקש. לאחר שנים רבות של שיתוף פעולה יצאו כל המוסדות שנמנו לקמפיין משותף למען העלאת המודעות של הציבור הכללי, ובפרט ציבור שומרי המצוות, לאפשרות של ניהול ענייניו המשפטיים על פי דין תורה.
במהירות וביעילות
זוג קשישים שאינו שומר תורה ומצוות הגיע לפני מספר שנים לבית דינו של הרב ערוסי. שכנם, עורך דין אסרטיבי חובש כיפה, קשר את כלבו המיילל סמוך לחלונם, והם אינם מצליחים לישון. עורך הדין נענה לתביעת שכניו להגיע לבית הדין, אך הגיש נגדם תביעה-שכנגד גדולה ומפולפלת. הניצים שטחו את טענותיהם בפני בית הדין, וזה החליט לצאת בו ביום לשטח. "שכנים הציצו מכל עבר והביטו במשלחת המשונה שבאה לחקור את המקום", אומר הרב ערוסי, "אך אין זה מתחת לכבודנו. תפקידנו להוציא דין אמת במהירות וביעילות". הדיינים התרשמו מהטופוגרפיה ומהכלב, ושאלו את בעליו האם הכלב אולף. כשנענו בשלילה, הוציאו בו במקום צו ביניים המאלץ את עורך הדין לשלוח את כלבו לאילוף בטרם יימשכו ההליכים. "הכלב חזר מהאילוף שקט", מספר הרב. "השכנים היו מרוצים, בעל הכלב היה מרוצה, התביעה נמחקה וגם התביעה שכנגד".
"בית הדין מצווה לחקור ולדרוש היטב ולטעון את טענות שני הצדדים גם אם הם אינם יודעים לטעון בעצמם", אומר הרב כרמל. "זהו שוני מהותי מהשיטה הנהוגה בבתי המשפט, בהם לעורכי הדין תפקיד מרכזי. למעשה, במערכת המשפט של בתי הדין לממונות אין צורך של ממש בעורכי הדין, ולא פעם עורכי דין שמגיעים עם לקוחותיהם מודים שנוכחותם היתה מיותרת". נטרול כוחם של עורכי הדין בהליך המשפטי לא רק שהופך אותו לשווה לכל נפש ולכל כיס, אלא יורד גם אל שורשי עשיית הצדק. הפערים ברמתם של עורכי הדין המייצגים את הצדדים היו קיימים תמיד. עתה, עם הצפת המקצוע והקלות היחסית בה אפשר להצטרף לשורותיו, פערים אלו הולכים וגדלים, ומגדילים משמעותית את סיכויו של בעל האמצעים להביס במשפט את יריבו, גם אם הצדק לאו דווקא עומד לצידו.
העניין הכלכלי הוא נושא מרכזי בחזונם של אנשי בתי הדין. לא מעט אנשים נמנעים מלתבוע את עלבונם, כספם וזכויותיהם בגלל העלות הגבוהה של ההליכים בבית המשפט. שכירת עורך דין סביר ואגרות המשפט השונות מכבידות מלכתחילה על האזרח הממוצע. התמשכות ההליכים, וההסתכנות בהפסד שגורר בעקבותיו תשלום הוצאות כבדות לצד שכנגד, הם הימור כלכלי שלא כל אחד יכול לעמוד בו. בבתי הדין לממונות עלות הדיונים היא מינימום 500 שקלים או 0.75 אחוז מערך התביעה. העדר הכרח בלשכור עורך דין מאפשר להגיש תביעה של עשרות אלפי שקלים בהוצאה של מאות שקלים בודדים. גם הסיכון בהפסד במשפט אינו גבוה מאוד. אומנם שטר הבוררות של בתי הדין מאפשר להם להטיל על הצד המפסיד הוצאות משפט ריאליות, אך אלה כאמור לא אמורות להיות גבוהות במיוחד. אשר על כן, לראשי בתי הדין נותר רק לשכנע כי הם לא פחות מקצועיים מבתי המשפט והרבה יותר יעילים מהם, ולכם לא תהיה סיבה שלא לפנות אליהם בעת הצורך.
מתחייבים לשלם על גרמא
לא רק דירה נאה וציוד ראוי חסרו לשוחרי משפט התורה בדרך אל ייסודם של בתי דין ראויים. במהלך השנים האחרונות, ובקצב הולך וגובר, התקבצו העוסקים בתחום בכנסים אשר עסקו רבות באבני הנגף ההלכתיות העומדות בינם ובין יישום רחב של הדין העברי בימינו. "הבעיה היא במיוחד בעולם העסקי", אומר הרב בארי. "העובדה שהיום מגיעים לבתי הדין גם אנשי עסקים בסכסוכים כלכליים מורכבים, אינה מובנת מאליה".
נושא מרכזי ששב ועלה במשך השנים הוא מושג ה'גרמא' התלמודי. 'גרמא' היא פעולה עקיפה של האדם, והכלל בגמרא קבע כי "גרמא בנזיקין - פטור". כלומר, לא ניתן לחייב אדם בתשלום עבור נזק שגרם בפעולה עקיפה, על אף שמבחינה מוסרית - "בדיני שמיים" כלשון הגמרא - מוטלת עליו החובה לפצות את הנפגע. ברי היה כי אי אפשר לקרוא לציבור הרחב לבוא להתדיין בבתי דין אשר פוטרים מתשלום אדם שגרם לחברו נזק בצורה עקיפה. "בעולם המודרני רוב הנזקים שאדם גורם לחברו הם נזק בגרמא", אומר הרב בארי, "והדבר נכון במיוחד בעולם העסקי".
על אף שרבים מקוראינו מוחזקים כידענים ובקיאים, לא נוכל להביא כאן את הפתרונות ההלכתיים השונים שעלו במשך השנים - גם לא את אלו המיושמים בבתי הדין. בשורה התחתונה, בבתי הדין דנים היום בנזקי גרמא. תורף הפתרון שנמצא לעניין זה, כמו לעניינים רבים נוספים, הוא שטר הבוררות שעליו חותמים בעלי הדין. "הצדדים מתחייבים לשלם בגין נזקי גרמא והפסדים של מניעת רווח בהתאם לנסיבות, כפי שייקבע על ידי בית הדין ולפי שיקול דעתו", נכתב בשטר הבוררות. בהזדמנות זו פותרים בתי הדין עוד מספר בעיות ביישום ההלכה בעולם כלכלי מודרני. שטר הבוררות מסמיך את בתי הדין להשית הוצאות משפט, להכיר ביכולתו של תאגיד לתבוע ולהיתבע, ולהכיר בהגבלת האחריות של חברה בע"מ. כללים שלולי הם קשה היה לחלום על יישום גורף של הדין העברי, ולא פשוט היה לקרוא לעם ישראל לבוא להישפט על פי משפט התורה.
כשאני מקשה על הלגיטימיות של ההערמה הגורפת על כללים הלכתיים ע"י שטר הבוררות, הרב כרמל משיב בקושיה טובה לא פחות. "היאך זה שאנשים המקפידים על קלה כחמורה ומדקדקים בכשרות לא חוששים לגזול את פרנסתם של אחרים ואת פרי ידיהם בשל קביעה כי העתקה של יצירות, כמו צריבה של תקליטורים למשל, אינה נזק ישיר ולכן מותרת על פי התורה?"
בכלל, נראה כי מייסדי בתי הדין מתענגים על רוח מוסרית שחורגת מהאווירה הפורמליסטית הנוהגת בבית המשפט, ולא פעם גם בבתי דין. "לא פעם מגיעים אנשים ומצהירים כי הם מבקשים את מה שלדעתם מגיע להם בדין, אך מקפידים גם לציין כי אם בית הדין רואה את העניין אחרת - הם מבקשים שיוציאו מידם מה שלא נמצא בידיהם בדין. לפעמים נראה שהאפרות השנייה לא פחות חשובה בעיניהם", אומר הרב כרמל, והרב ערוסי מהנהן בהסכמה: "בבית הכנסת ניגש אלי יהודי ושיבח אותי על פסק דין שנתנו. התברר כי הוא קרובו של אדם שפסקתי נגדו, אך הדרך ופסק הדין המנומק והבהיר הרשימו את האיש". "אנשים מפסידים כאן בדין ובאים להודות לנו" אומר הרב בארי, ומזכיר מקרה בו אישה שתבעה והפסידה בבית דינו פעם ופעמיים לא מנעה מעצמה תביעה שלישית באותו בית הדין.
הכרישים מתחילים להגיע
אין ספק שפריחת בתי הדין לממונות עשויה להוריד נטל משמעותי ממערכת בתי המשפט. המצב בבתי המשפט, אשר כורעים תחת עומס התיקים, הביא את ראשי המערכת לעודד פתירת סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט הממלכתיים. כבר שנים רבות נשלחים מתדיינים על ידי שופטים רבים להתפשר מחוץ לכותלי בית המשפט - לעיתים תוך הפעלת לחץ לא חוקי על בעלי הדין. ביקורת רשמית של נציבות התלונות על שופטים על הנוהג הנפסד הזה מיתנה את התופעה, אך לא את הצורך הדחוף של המערכת להורדה משמעותית בעומס.
בשנים האחרונות מקדמת הנהלת בתי המשפט תוכנית רשמית אשר תשלח בעלי דין לגישור חובה בתחילת ההליכים. רק אם ייכשל גישור שכזה יוכל התובע לקבל את יומו בבית המשפט. בעקבות הרפורמה קמו לאחרונה מספר מוסדות גישור, חלקם על בסיס עסקי, שהצטרפו לשוק הגישור הקיים ולשוק הבוררות הנהוג היום בעיקר בתביעות עסקיות בסכומים גבוהים. הפוטנציאל העצום הטמון במסלול הפנייה לדין תורה לא טופח ע"י מערכת המשפט עד כה, בעיקר בשל ריחוקם של רבים מראשיה מהמסורת היהודית. זאת על אף שברור לחלוטין כי כל שקל שתשקיע המדינה בעידוד הפנייה לבתי הדין יחסוך לה עשרת מונים בהחזקת מערכת המשפט היקרה. שר המשפטים החדש יעקב נאמן, איש הלכה ומשפט, מודע לפוטנציאל, ואף התבטא פומבית בעניין.
אנשי בתי הדין מקווים כי נוכחותו של השר הדתי תעיר את ראשי המערכת. "זו חובתה של המדינה לשאת עימנו בעול" אומר הרב ערוסי, שמספר על הבטחות רבות שניתנו לו מבלי שאף אחת מהן תגיע לידי מימוש. אנשי 'ארץ חמדה-גזית', מפגינים ביטחון גדול הרבה יותר. "אנחנו מקווים מאוד" אומר הרב כרמל "כי בהתרחבות הפניות אלינו נוכל בקרוב לממן את פעילות המערכת אך ורק מאגרות בתי הדין". "אנחנו מתחילים לראות את הכרישים מגיעים אלינו", מסביר הרב בארי. "רק הבוקר היו כאן עורכי דין מהבכירים בארץ בתביעה גדולה מאוד המתבררת כאן". התביעות הכבדות מביאות בעקבותיהן אגרות משמעותיות יותר, שמאפשרות את המימון השוטף של המערכת. מכל מקום, נוכחותם ההולכת וגוברת של ה'כרישים' אינה רק הקלה כלכלית עבור בתי הדין, אלא בעיקר ביטוי להכרה הולכת וגוברת כי אנשיהם מתמודדים בהצלחה גם עם תביעות כלכליות מורכבות הדורשות ידע רב. "הלוואי ובבתי המשפט היו מגלים מקצועיות שכזו", מצטט הרב כרמל אנשי עסקים שהופיעו בפני שופטיו, וניכר עד כמה משמעותית בעיניו המחמאה, שהרי שם המשחק כאן הוא אמינות ורצינות.
כללי אתיקה לדיינים
לפני מספר שנים פרסמתי טור בעיתון ובו ציינתי, כבדרך אגב, כי המושג 'דין תורה' הפך דרך מילוט מידיו הרועדות של הצדק. הכלל ההלכתי כי 'הולכים אחר הנתבע' לבית דין המקובל עליו הוביל תובעים אל בתי דין מפוקפקים, בתי דין מקורבים לנתבע, או אפילו בתי דין שנטייתם הידועה לשיטה זו או אחרת היתה לטובת הנתבע במקרה הספציפי. הבעייתיות בתביעה של נזקי 'גרמא', הנטייה ההלכתית להעדיף פשרה על דין, וחוסר ההתמצאות של הדיינים בדרכי הכלכלה המודרניים, הבטיחו לא פעם למסמס תביעה, גם כזו שסיכוייה בבית משפט ממלכתי היו מצוינים.
נראה כי בתי הדין של 'גזית-ארץ חמדה', כמו גם בית דינו של הרב ערוסי, לקחו על עצמם את תשובת המשקל. מסמך מפורט של סדרי הדין נגיש לבאים בשערי בית הדין. במסמך מפורטים דרכי הגשת התביעה, דרך קביעת הרכב הדיינים ואופן ניהול הדיון. כאמור, בבית הדין לממונות נערך פרוטוקול מלא, דבר שאינו מצוי בבתי הדין הוותיקים. עוד תיקון גדול תיקנו שם כי פסק הדין חייב להיות מנומק כדבעי. אנשי 'ארץ חמדה' אף הגדילו לעשות ומעסיקים מגיהים מיוחדים שעוברים על פסקי הדין טרם חתימתם. תפקיד המגיהים אינו מסתכם בעריכה לשונית והערות סגנוניות. המגיה, איש מחקר של המשפט העברי, מעיר את תשומת לב הדיינים לפסקי דין דומים שניתנו בבתי הדין השונים ונעלמו מעיניהם. "כך אנחנו מנסים להביא לאחידות הפסיקה", מסביר הרב איתמר ורהפטיג, ראש מכון המחקר ב'משפטי ארץ'. "הכנסים המשותפים והקשר המתמיד בין בתי הדין תורמים אף הוא לעניין", אומר הרב ערוסי.
אפילו כללי אתיקה לדיינים פרסמו בית הדין. בין הכללים הרבים נדרשים הדיינים למשל להופיע לישיבות בית הדין רבע שעה לפני הזמן שנקבע לדיון, כדי להבטיח שהדיון יחל במועדו, להקפיד הקפדה יתרה על סודיות הדיונים, ולהימנע מלהשתמש בתוארם כדי לקדם עניינים פרטיים.
אני שואל בעדינות על יחסו של הציבור החרדי אל בתי הדין מיסודה של הציונות הדתית, ונענה בקול תרועה. "הם מעריכים מאוד את מה שאנחנו עושים", אומר הרב ערוסי. הרב כרמל מאשר כי לא אחד בלבד פנה אל גדולי הרבנים החרדים ושאל האם להופיע בפני בתי הדין, ונענה בחיוב.
חוזה שכירות כהלכה
"הרבה אנשים אומרים לי שמשפט עברי קרוב לליבם, אבל הם לא אנשי עסקים, הם לא מסוכסכים עם איש, ולכן העניין לא ממש נוגע אליהם", אומר הרב עידו רכניץ ממכון 'משפטי ארץ'. רכניץ, במידה רבה הרוח החיה מאחורי מאמצי ההחדרה של המודעות לבתי הדין אל הציבור הרחב, מדגיש כי גם אדם מן היישוב היושב בהשקט יכול להצטרף למהלך הגדול של השבת המשפט העברי. "כל אחד קונה דירה או מוכר דירה, שוכר או משכיר. כל אחד מאיתנו חותם על חוזים במהלך שנותיו". רכניץ וחבריו מציעים לציבור חוזים משפטיים על פי המשפט העברי. המכון העלה לרשת האינטרנט חוזים סטנדרטיים הנדרשים תדיר, כמו חוזי שכירות למשל. הוא גם מציע כתיבת חוזים מורכבים יותר התפורים על פי מידת העניין בו הם דנים. "מעבר להפנייה לבתי הדין לממונות במקרה של מחלוקת", אומר רכניץ, "בנייתם של החוזים על פי הדין העברי מאפשרת דיון יעיל כאשר הם מגיעים להכרעתו של בית הדין. כריתת חוזה שכזה מאפשרת לנטרל מראש בעיות שמקורן בפער בין הדין העברי ובין המקובל בעולם המודרני".
פורום בתי הדין החל לפעול בעניין אל מול מוסדות דתיים גדולים. רשת אולפנות צביה ורשת ישיבות בני עקיבא, על אלפי תלמידיהן, כבר הודיעו שהצטרפו למהלך. החוזים שעליהם חותמים ההורים בכל שנה יותאמו ע"י מכון 'משפטי ארץ', ויופיע בהם סעיף בוררות המפנה אל בתי הדין לממונות במקרה של מחלוקת. "אין סיבה" אומר רכניץ "שהמהלך הזה לא ימשיך ויתרחב".