בקואליציה ממשיכים בניסיונות להשיג רוב בהצבעה על חוק תקנות יו"ש שאמור לעלות הערב (שני) להצבעה במליאת הכנסת, אך עם זאת גוברות שם ההערכות כי ההצעה לא תזכה לרוב.
שר המשפטים גדעון סער הציג את התקנות ואמר: "באחד ביולי יצאו תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים לחופשת הקיץ, האם יחד איתם יצאו לחופשי גם 3,500 אסירים ביטחוניים אשר שוהים כיום במתקני השב"ס בשטח מדינת ישראל? התשובה לכך תלויה במידה רבה בשאלה האם הצעת החוק שעליה תצביע הכנסת הערב תעבור".
לדבריו, "מדובר בחקיקה תשתיתית ויסודית שאישור הצעת החוק קריטי לשמירת הסדר הציבורי והמשפטי בשטחי יהודה ושומרון. אין מדובר בעוד חוק, אלא במערכת ההפעלה של שלטון החוק ביהודה ושומרון. חשיבותן של התקנות נוגעת הן להסדרת מצבם המשפטי של חצי מיליון מאזרחי ישראל המתגוררים באיו"ש. אבל לא רק. בתקנות קיימים הסדרים קריטיים נוספים שחיוניים לתפקודה של מדינת ישראל וביטחונם של אזרחי ישראל. כל אורחות החיים ביהודה ושומרון נשענים על החקיקה הזאת".
"מדובר בתקנות שהמשך תוקפן קריטי לשמירת הסדר הציבורי היום-יומי באיו"ש. בלעדיהן יהפוך האזור לג'ונגל, ולעיר מקלט לעבריינים. אזרחים ישראלים החיים באיו"ש יאבדו את זכויותיהם הבסיסיות ביותר, ויחיו בתוהו ובוהו. ביטחונם של אזרחי ישראל באיו"ש ואזרחי ישראל בכלל – מחייב את העברת החוק".
סער תקף את האופוזיציה ואמר: "המשמעות של אי העברת החוק היא גם פגיעה ביכולת לקיים חקירות ביטחוניות. אחריותו של כל נבחר ציבור תיבחן בעת הזאת, ללא כל קשר לשיוכו הפוליטי ולתפיסת עולמו הפוליטית. אינני חושב שיש איזה שהוא ציבור שמעוניין באנרכיה באזור, ובריסוק הזיקה הישראלית לאיו"ש, ולשם אתם חותרים לצערי".
"יש רגעים מכריעים בדמוקרטיות, הרגע הזה הוא מכריע משום שבו מוגדר האם כל דבר יכול להיות כלי משחק פוליטי, ברגע הזה מוכרע האם אנחנו מאמנים ששימור הזיקה המשפטית שלנו לאיו"ש הוא בליבת האינטרס הלאומי שלנו, האם אנחנו יכולים לקיים את שליטתנו באזור או שאנחנו רוצים להפוך את האזור הזה ותושביו לאנשים שהם למעשה ללא מעמד ולשטח שבו המעמד של ישראל מוגבל ומצומצם לאין שיעור מכפי שהוא כרגע. אזרחי ישראל לא יסלחו למי שיעשה זאת מביבי ועד טיבי", דברי סער.
בשעות האחרונות מתקיימות התייעצויות בין ראש הממשלה נפתלי בנט לשר המשפטים גדעון סער וכן למנסור עבאס, יו"ר רע"מ.
חברת הקואליציה ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ כבר הודיעה שהיא מתכוונת להצביע נגד הצעת החוק, חרף כל ניסיונות השכנוע שהופנו כלפיה.
חברת הכנסת עידית סילמן עשויה להרים את היד בפעם הראשונה נגד ממשלת בנט בהצבעה על הארכת תקנות יו"ש שמחילות את הדין הפלילי בשטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-67'.
מפלגת ימינה שיגרה איומים לעבר סילמן והזהירה אותה כי אם תפגע בשרידותה של הקואליציה על ידי הצבעתה נגד על חוק יו"ש - היא תופרש מהסיעה כבר בימים הקרובים.
אם סילמן תימנע בהצבעה היא תאפשר למעשה את המשך פעילותה של ממשלת בנט כי אנשי רע"מ והשמאל הקיצוני ירתמו להעברת החוק מהחשש להפלת הממשלה.
במהלך ישיבת סיעת ימינה, בנט פנה לסילמן ושאל כיצד בכוונתה להצביע. סילמן השיבה: "נדבר על זה". בנט התעקש ואמר: "בואי נדבר על זה, אני פנוי עכשיו". סילמן השיבה: "אני לא, צריך לתאם פגישה".
בקואליציה שוקלים גם להביא היום להצבעה את מינוי כהנא לשר אחרי תקנות יו"ש כדי לבחון את התנהלותה של סילמן. בשלב ראשון מאיימים בכירי ימינה על סילמן לקחת ממנה את ראשות וועדת הבריאות ולאחר מכן להכריז עליה כפורשת - מה שיבלום אותה מהצטרפות עתידית לליכוד או למפלגת הציונות הדתית או לכל מפלגה רשומה.
מוקדם יותר קרא שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ קרא לתמוך בהארכת תוקף תקנות יו"ש, וסיפר כי הנחה את מערכת הביטחון להביא את התקנות באמצעות צו אלוף למקרה והחקיקה לא תאושר בכנסת.
גנץ הסביר: "מדובר בשימור של המצב הקיים, ועל כן אני מקווה ומצפה שכלל הגורמים בקואליציה יצביעו בעד החוק. הנחיתי את מערכת הביטחון למפות ולבחון, איזה מהתקנות ניתן להביא כהוראה של מפקד האזור, למקרה שהחקיקה תתעכב.
''אני ער לקשיים של גורמים מהקצה השמאלי, וכאן המקום להזכיר – כי בניגוד לממשלות הקודמות, הממשלה הנוכחית כן פועלת לחיזוק המרכיבים האזרחיים והכלכליים הפלסטינים. מחובתנו לנהוג באחריות, לאפשר שמירה על החוק והסדר, ולא לאפשר כאוס משילותי שיהפוך את יהודה ושומרון ל'מזרח הפרוע'. זה אינו עסק פרטי של שר המשפטים, אלא של המדינה כולה, ואנו נושאים באחריות", הוסיף.