הספר 'עייפות כרונית' (הוצאת פוקוס) שנכתב על ידי ד"ר איימי שאה, בעלת מרפאה לטיפול בעייפות כרונית באריזונה, מבקש לשים סוף לתופעה שמשפיעה על אורח חייהם של מיליונים ברחבי העולם.
ד"ר גיל יוסף שחר ערך את הספר מדעית. שוחחנו אתו על התופעה, משמעותה עבור רבים ודרכי ההיחלצות ממנה
ד"ר יוסף שחר מציין כי אמנם חלק מהאנשים עייפים כי אינם ישנים מספיק וצופים במסכים עד שעות מאוחרות, אך ישנם גם מי שישנים מספיק ועם זאת מלווה אותם במהלך היום תחושה קשה של עייפות. "הרבה מאוד מהרגלי החיים שלנו קשורים לתנועה, לתזונה, לשעות האכילה, לאופן האכילה. כל אלה משפיעים מאוד על העייפות ועל החיוניות שלנו. שינה אינה מנותקת משאר הגוף. ללא איזון הורמונאלי ועיצבי זה משפיע על רמת העירנות. ד"ר שאה מבקשת לתת לנו כלים להסדיר הרגלי תנועה ותזונה ובכך לשפר מאוד את רמת החיוניות".
הספר עצמו יורד לרמת תפריטי התזונה והאופן הנכון לאכול וד"ר יוסף שחר מציין כטיפ אחד מני רבים את ההפרדה בין מזון מן החי לבין פחמימות. בעוד רבים מקפידים שליד מנת בשר או דג תהיינה פחמימות בדמות פסטה, אורז, תפוחי אדמה וכו', הרי שהעמסה של שניהם, גם מזון מהחי וגם פחמימה, על מערכת העיכול דורשת השקעת אנרגיה רבה מצידו של הגוף והדבר יוצר עייפות משמעותית בהמשך היום.
לעומת זאת, הוא אומר, אם לצד מנת הבשר או הדג יהיו ירקות והפחמימות יישמרו לארוחה אחרת הדבר יקל מאוד על מערכות העיכול ונחוש תחושה של אנרגטיות ועירנות. "די בהפרדה הזו כדי לגרום לנו לשינוי ברמת העיכול וברמת החיוניות והעיכול".
העייפות שאנו חשים אחרי אכילה, מסביר יוסף שחר, נובעת גם מהשילובים הלא נכונים של תזונה, אבל גם מאכילה מהירה מדי או רבה מדי או כזו שנעשתה בשלבים לא נכונים, "ולפעמים זה גם וגם וגם", הוא אומר ובאשר למהירות האכילה הוא מציין כי במיעוט לעיסות ואכילה מהירה אנו משאירים עבודה רבה למעיים, בעוד אכילה איטית תגרום לכך שמרבית או כל שלבי העיכול מתבצעים כבר בפה ולכן אין צורך להשקיע אנרגיה רבה ומשימתם של המעיים הא רק להספיג את המזון במערכת הדם, כך הדברים מתרחשים מהר יותר, ללא אנרגיה מעייפת ותוך ניצול מיטבי המינרלים שבמזון.
במחקר שבחן אכילת ברוקולי התברר שאכילה מהירה גורמת לכך שרק מחצית מהחומר האנטי סרטני שבירק בא לידי ביטוי, בעוד לעיסה איטית וארוכה מאפשרת את פירוק הירק ומיצוי השימוש במרכיביו החיוניים.
לדבריו "אם מקבלים החלטה נחושה ומבינים את החשיבות של הדבר, אפשרי להתחנך לסוג שונה של אכילה. נכון לעשות זאת לאט לאט, לאמץ בכל פעם עוד כלל של אכילה נכונה, לא להיבהל מנפילות בדרך, ולהתקדם. עייפות כרונית היא לא גזירת גורל. יש הרבה מה לעשות".
בדבריו מציין ד"ר יוסף שחר את החשיבות שבהקפדה על שעות אכילה מרוחקות משעת השינה, ובהקשר זה הוא מזכיר את 'צום צירקדי' שצבר תאוצה בשנים האחרונות ועיקרו הקפדה על צום של 14 שעות מדי יום בשעות השינה והשעות שלפניהן ואחריהם. צום זה היה נהוג בהודו כאשר העיקרון שם הוא אכילה משעת זריחה ועד שקיעה ובכך ליצור את 14 שעות הצום המשפר עירנות.
כחוקר משנתו הרפואית של הרמב"ם מציין יוסף שחר כי מצא קשר רציף בין העקרונות התזונתיים שעליהם כתב הרמב"ם ועד להמלצותיה העכשוויות של ד"ר איימי שאה. "מבלי להתכוון לפרוטוקול שיפור איכות החים ושינה, הרמב"ם כתב על כך כדרך שבה נכון לחיות. יש הרבה מאוד דברים דומים, השילובים, כמות האכילה, מועדי האכילה ועוד".