חצי נחמה

יכולתי להתחיל בהתייחסות לעדותה של הדס קליין; אבל בחרתי שלא לעשות זאת. מה שחשוב, למיטב הבנתי, הרבה יותר היא התנהגותה של פרקליטות המדינה.

היא פתחה בהבאת עדים בתיק 4000 שבו היא ראתה את תיק הדגל שלה – ואז קרה משהו שאין להסבירו אלא כניסיון להתערב, למיטב התרשמותי, במערכת הבחירות. במקום להמשיך בהבאת העדים עד תום, כמקובל, בחר מי שבחר לדלג ל"תיק המתנות" שהוא הרבה יותר פיקנטי ולהשמיע במסגרתו סיפורים על סיגרים ועל שמפניות ועל עוד כיוצא באלה, כשהמטרה היא, לטעמי, ליצור סחף תקשורתי .

ובעוד אני תוהה, ביני לביני, כמי שחוטא כל העת במחשבה שלא היה שום דבר תמים בחקירות שקיימו רשויות האכיפה נגד בנימין נתניהו, נזכרתי במאמרו המאלף של אחד העם "חצי נחמה". אחד העם מפתח שם את הטיעון ש"הסכמה כללית" – ובענייננו, גלגול העיניים של גורמים רבי עוצמה בצמרת המשפטית - איננה הוכחה לקיומה של אמת עובדתית.

אחד העם מוצא "חצי נחמה" - וזה הרציו שחשוב ללמוד מן הדברים - בהפרכת עלילת הדם שלפיה היהודים נוהגים להשתמש בדמם של ילדים נוצרים בפסח לצורך אפיית מצות. כל יהודי יודע שאין בזה אמת ומכאן שגם "ההסכמה הכללית" שעליה מבוססות התיאוריות האנטישמיות אין בה אמת; והיהודים רשאים לראות בזה "חצי נחמה"; וכך אני מתייחס אל עדותה של קליין. יש בה, בעיניי, כדי להציג את המערכת שאין כמותה באף מדינה מתוקנת במלוא מערומיה; חורשת מזימות, ממוקדת מטרה, וחסרת מעצורים.

יכולתי להרחיב עוד אבל אני מעדיף לחזור לימינו אלה. אין בעדותה של קליין , לדעתי , אפילו שמץ של פליליות, אולם לדעת אלה שמבקשים לשרת אג'נדות מסוימות מאוד היא "מספקת את הסחורה"; אין ספור כותרות צהובות ומעט מאוד עובדות שניתן להיאחז בהן.

חוק העונשין הרי קובע ש"עובד הציבור" נכשל בביצוע עבירה רק אם הוא עושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור. ניסוחו של הסעיף בחוק מעורפל – אבל הוא מאפשר לגורמים אינטרסנטיים להאשים כל אדם בעבירה פלילית ; תוך קביעה בדיעבד שמה שהוא עשה מהווה, בעיניו של בעל השררה, עבירה פלילית. הציבור לא ממש דק בניואנסים השונים – ולוואקום הזה הוכנסה עדותה של קלין.

ברחוב צלאח א-דין, מסתבר, לא בוחלים באמצעים, למיטב הכרתי, ולכן בחרו שם להאשים את נתניהו בעבירה מן הסוג הזה – ולא בעבירה קונקרטית כלשהי; כגון שוחד. אין בעדותה של קליין מאומה. יש בה רק ניסיון מגושם להנדסת תודעה של מיליוני אזרחים; מה שמעיד רק על מי שבחר להגיש את כתב האישום – ולהביא להפיכה שלטונית.

לפיכך, אני מציע לראות את הקשר הדברים, ככל שאלה נוגעים לרשויות שאמורות לדואג לאכיפתו של הדין הפלילי, בפרופורציה הנכונה. אכיפה בררנית מתקיימת במחוזותינו על כל צעד ושעל. סובל ממנה, בעיקר, המחנה שלי. אני יכול, מן הסתם, להצביע על כמה וכמה מקרים, שפורסמו בעת האחרונה, שמהם עולה, לכאורה, התנהגות שמצדיקה , למצער, פתיחה בחקירה, אבל דבר לא ייקרה.

אז למה שאנשים כמוני , מי שמוצאים "חצי נחמה" ביוזמה להעיד את קליין בשלב הזה, לא ימשיכו להחזיק בדעה שמערכת המשפט תרמה, ביודעין, למהפך השלטוני ושגורמים מסוימים בה נגועים ללא תקנה..