בדיון שהתקיים בפרקליטות, ובו השתתפו פרקליטת המדינה עדנה ארבל, נציגי המשטרה והשב"כ, הוחלט לשקול לעגן בחקיקה סנקציות נגד חשוד השותק בחקירה, מסיבות שאינן הרצון להימנע מהפללה עצמית.
בפרקליטות ציינו כי על-פי המצב המשפטי הנוכחי כל אדם זכאי שלא להפליל את עצמו, אך הוא חייב למסור עדות אמת בחקירה ולשתף פעולה עם חוקריו.
בשלב ראשון הציעו בדיון נציגי השב"כ לבחון את האפשרות לצמצם את זכות השתיקה בחקירת עבירות של טרור ושל ריגול.
בדיון הוחלט לשקול את האפשרות לעגן בחקיקה הטלת סנקציות על אדם שיבחר לשתוק בחקירתו שלא במסגרת הזכות להימנע מהפללה עצמית.
בשיחה לערוץ 7 אמר ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת החוקה, כי שתיקם של אישי ציבור במסגרת שמירה על זכות השתיקה אינה עולה בקנה אחד עם הצורך לשמור על אמונו של הציבור בשלטון ובמערכת העבודה הציבורית.
מה שתקף ונכון לאזרח מהשורה אינו כך עבור ראש ממשלה. איתן מציין כי ניצול זה של זכות השתיקה אינו חדש, וכי כבר בנושא החקירות של עמותות ברק נקטונחקרים שיטה זו, כגון יצחק הרצוג.
לדבריו, יש בדעתו לקיים בעוד כמה שבועות בוועדת החוקה דיון בסוגיית זכות השתיקה של עובדי ציבור.
על הדיון שנערך בימים אלה בבית המשפט בתל אביב, ושבו יצטרכו השופטים להכריע האם סירובו של גלעד שרון למסור מסמכים כלול בזכות השתיקה או לא, אומר עורך הדין נדב העצני בשיחה לערוץ 7 כי זוהי שאלה שיש לברר אותה. אי אפשר לגרום לאדם בכוח לפתוח את פיו ולדבר, אבל תמיד אפשר להחרים מסמכים שברשותו של הנחקר, וזאת אך ורק אם אין חסינות, הוא מציין. לראש הממשלה יש חסינות הזהה לזו של שאר חברי הכנסת, ומשום כך החוק אינו מתיר חיפוש בביתו והחרמת מסמכים שברשותו. משפחת שרון, מוסיף העצני, בונה על כך שהחוק אינו מאפשר לפשוט על בית ראש הממשלה, וכך הם מונעים חשיפת מסמכים שיש בהם כדי להעיד על עניינים מביכים, שאותם, מטבע הדברים, אין הם רוצים לחשוף.
העצני מציין כי לדיון בבית המשפט כמה משמעויות: האחת היא באשר לסנקציות שיהיה אפשר להטיל על גלעד שרון, השנייה היא באשר להמשך החקירה והשלישית נוגעת למשמעותה של השתיקה. אחת מהסנקציות, לדבריו, יכולה להיות מעצרו. לשם מעצר צריך שתהיה לו עילה, אומר העצני. שתי העילות שבגינן עוצרים מאן דהוא הן הצורך לקדם חקירה והיותו של האדם מסוכן לציבור.
השאלה היא, לדעתו, האם גלעד שרון מחבל בחקירה. אם בית המשפט יקבע שאי מסירת המסמכים היא עניין בלתי חוקי ואינה בבחינת שמירה על זכות לגיטימית, יכול הדבר להביא למעצרו.
העצני הוסיף כי נוסף על החשד שעל פיו ראש ממשלה ושני בניו מעורבים בפרשיות שחיתות בקשר לבחירות, מדובר גם ב"פרויקט האי היווני" עם דודי אפל, פרשה שחשדות השחיתות הכרוכים בה קשים. מטריד, מוסיף העצני, כי האזרח מספר אחת בישראל, ושומר החוק הראשון, ראש הממשלה, אינו עושה את הדרוש כדי לטהר את שמו ואת שמותיהם של בני משפחתו. יש בכך כדי להשרות הרגשה רעה ביחס לשמירת חוק במדינה בכלל. (ש.ר.)