ההתיישבות ביהודה ושומרון מביעה דאגה ואכזבה מחוות גנץ ולפיד לנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בין השאר הרחבת בניה פלשתינית בשטחי C, אישרור בניה לא חוקית שבוצעה בעבר ועיכוב תכניות בניה יהודיות.
ראש מועצת אפרת, עודד רביבי רואה את הסוגיה מורכבת ולצד הביקורת על מדיניות הממשלה ביהודה ושומרון הוא קובע כי חלק מהאחריות הישראלית על השטח מחייב גם דאגה לבניה פלשתינית, אבל לא רק להם.
"הנושא מורכב ממספר חלקים, ולכן התגובה שונה בתחומים שונים", אומר רביבי ומפרט: "הדבר שכי מפריע הוא שאין תכנית גדולה שמלמדת לאן לוקחים את האירוע. אני נוסע כעת בציר 60 ורואים שהתשתיות לא מותאמות לאוכלוסיה שגרה כאן, אין חשיבה לטווח ארוך כמה יהודים חיים כאן וכמה ערבים ואיך מסתדרים עם התשתיות הקיימות ואין חשיבה על תשתיות חדשות. לכן כל החלטה כזו היא אולי נראית כנקודתית וככזו שלא משפיעה בגדול, אבל בהצטברות של 55 שנה לא הייתה ממשלה אחת שהתכנסה ואמרה איך היא רואה את עתיד השטח הזה לדורות הבאים, ומכאן בעיקר הכעס".
האם במציאות כזו נכון להפנות את הכעס כלפי בני גנץ שבעיניו השטח מיועד להקמתה של מדינה פלשתינית? לכאורה צעדיו תואמים את עמדתו. על כך משיב רביבי ואומר כי "התירוץ של פקידי הממשלה במשך שנים הוא שלא מפתחים שום דבר כי רוצים להקים כאן מדינה פלשתינאית. בפועל, זה לא קורה וחצי מיליון כבר חיים כאן ואין התייחסות לא ליהודים ולא לערבים. בתקופת טראמפ ראינו שינוי כיוון מבורך. חזון שתי המדינות הלך ונזנח והתחילו לבנות תכנית ארוכת טווח חדשה שדיברה על שטחים שיהיו שייכים במוצהר ליהודים ושטחים שבהם יישארו הערבים. בזמנו אמרתי לחבריי שאם אנחנו רוצים להניף את דגל הריבונות אנחנו צריכים לקחת אחריות גם על האוכלוסייה הערבית ולראות איך מתכננים גם עבורה".
על החלטת המחוות לביידן אומר רביבי כי הדברים "לא מעידים על תכנית ארוכת טווח והיא בטח שלא לוקחת בחשבון את כל המרכיבים שצריכים להילקח בחשבון. כל מה שרצו לייצר זה כותרת כדי שהנשיא ביידן ירגיש שיש לו רוח גבית מהממשלה בישראל".
באשר לפרטיה של תכנית המחוות אומר רביבי כי "ביחס למחווה לאוכלוסיה הפלשתינאית אנחנו לא יודעים מה ניתן. מהבדיקות שלי את התכניות נאמר לי שיש הרבה אי דיוקים ואני מחכה להבהרות כדי לדעת מה יש שם באמת". את האמירה אודות אי הדיוקים הללו מקבל רביבי "מהדרג המקצועי ולא הפוליטי שממילא לא מבין בפרטים הקטנים", כלשונו. "כרגע אמרו לי שמה שפורסם בתקשורת מאוד לא נכון ומוגזם. נעדכן ונעביר. אני מחכה בסבלנות. כשנדע נראה שאין שם התייחסות להרחבת תשתיות מבחינת חשמל, מים, ביוב וכבישים כי לא מתייחסים לגידול האוכלוסייה היהודית והערבית במרחב ולצרכים התשתיתיים של אותה אוכלוסיה, וזה הדבר הצורם מכל".
"אני זוכר לאיזה מחנה אני שייך ובראש איזו מועצה אני עומד. לתושבים שלנו לא נותנים מענה. מועצת התכנון העליונה לא מאשרת יחידות דיור בקצב הביקושים. היום באפרת מחירי הדיור גבוהים יותר מרוב השכונות בירושלים והתלונה המרכזית היא שהשכירות לא ריאלית בעליל. קצב עליית המחירים גבוה בהשוואה לכל מקום אחר בישראל. אנחנו בבעיה. זה פוגע בהתיישבות. ממשלה שהגדירה את עצמה עשר מעלות ימינה עשתה הכול רק כדי לא לעזור להתיישבות. משם מגיעה קריאת הכאב והצעקה".
מוסיף רביבי ואומר: "אם אנחנו רוצים להיות ריבונים אנחנו צריכים לדאוג גם לבניה הערבית וגם ליהודית. בשנה האחרונה ראינו את ממשלת ישראל לא דואגת לבניה לתושבים ולתשתיות של היהודים ביהודה ושומרון ומשם מגיע קול צעקה וכאב".
עוד ביקשנו בהזדמנות זו את התייחסותו של רביבי להתפטרות יו"ר מועצת יש"ע, דוד אלחיאני, התפטרות שבעקבותיה פרסם רביבי הודעה לפיה הגיעה העת לחשבון נפש עבור ההתיישבות. רביבי מזכיר את המחלוקת סביב תכנית טראמפ אותה ראה כחשיבה חדשה מהחשיבה הדיכוטומית שנכפתה על ישראל וראתה בקווי 67' קווי גבול שאליהם יש לשאוף.
"באו האמריקאים והציגו מפה שאם הינו מאמצים אותה הסיפור של תקנות החירום ליהודה ושומרון לא היה בא לעולם, כי היינו תחת החוק הישראלי והיינו פחות נזקקים לדרג במשרד הביטחון שיאשר את הצרכים שלנו והיינו נכנסים לתקופת נורמאליזציה, אבל היה מי שהפך את הספינה על פיה ויצאנו בלי ריבונות, בלי החלת חוק ישראלי וגם ועם הקפאה בתקופת בנט לפיד. לכן דעתי הייתה חלוקה עליו, אבל ברמה הרעיונית אם מועצת יש"ע רוצה לדאוג לצורכי התושבים ביו"ש לא צריכה לעסוק בעוד דונם ועוד גבעה. יש מאסה קריטית של חצי מיליון תושבים שיש לה צרכים וצריך להגדיר יעדים ראות איך עובדים עם הממשלה לא בהפגנות ולא בפעולות במחתרת אלא עבודה רצינית. לצערי מועצת יש"ע פועלת בשיטות של שנות השישים ותחילת שנות השבעים".
רביבי מבהיר שאינו מתכוון להציג מועמדות לראשות מועצת יש"ע, כיוון שלהבנתי מסתמנת עסקה למועמד מוסכם כדי להשיג שקט תעשייתי ברוח הכיוון שהוא מתנגד לו.