מאז עלה מחדש עניין המכון הפתולגי באבו כביר והעומד בראשו פרופסור יהודה היס, נשמעה לא אחת דעתו של חבר הכנסת אריה אלדד בה הוא טוען כי אין לציבור את המידע הנצרך באשר למורכבות העבודה הרפואית בכלל והמורכבות במכון הפתולוגי בפרט, אשר על כן יש להוריד מסדר היום את הדיון בסוגייה.
גם בישיבת וועדת העבודה, הרווחה והבריאות אתמול, ישיבה שעסקה בטיפול בגופתו של החייל דניאל הילר, הביע ח"כ אלדד דעה תומכת בגרסתו של פרופסור היס. אלדד אף אמר כי "בין הנתיחה הראשונה והשנייה הגופה הייתה בקבר ובבית המשפחה, ואיני בטוח מי צריך להסביר לאן נעלמו העצמות". בעקבות הרמז המטיל ספק באשר לנקיון כפיה של משפחת החייל, התקומם יו"ר ארגון "יד לבנים" מר אלי בן שם שתקף את הדברים ואת המכון לרפואה משפטית וייחסו לחללי צה"ל.
בראיון שקיים כתב INN עם עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עולה כי במהלך כהונתו של אלדד כקצין בכיר בחיל הרפואה קיים קשר רציף עם פרופסור היס. במסגרת קשר זה התיר לטענתה אלדד לרופאי צה"ל לקחת באישור פרופסור היס פיסות עור מהמכון לרפואה משפטית לבנק העור של צה"ל.
אלדד עצמו אומר לערוץ 7 כי הוא "מוקיר את תרומתו העצומה של פרופסור היס לרפואה בישראל. במכון לרפואה משפטית הוכשרו בחמישים שנות קיומו אלפי רופאים צבאיים בביצוע פעולות מצילות חיים - ואלפי פצועים בישראל חבים את חייהם למיומנות שרכשו במכון. חיי מאות נפגעי כוויות ניצלו הודות לבנק העור שהוקם ב 1987".
יצויין כי בעת הדיון אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לא ידע יושב ראש הוועדה שאול יהלום על הנגיעה האישית של ח"כ אלדד לסוגייה. משנשאל אלדד על ידי כתבנו על הממד האתי בהבעת דעתו בוועדה, בה בשעה שקיים קשר בינו לבין היס, אמר אלדד כי "פעילותי כקצין רפואה ראשי (1997-2000) בהכשרת רופאים צבאיים ובטיפול בנפגעי כוויות לא רק שאינה מהווה פגם אתי בתמיכתי בפרופ' היס - היא עצם העניין ולב הוויכוח הציבורי. וראוי שמי שמעורב בהצלת חיים - יעיד מקרוב על תרומתו של פרופ' היס".
לעומת דברים אלה אמרה עו"ד דרשן-לייטנר כי מעורבותו של אלדד בלקיחת חלקי עור מחיילי צה"ל, מציבה אותו כחשוד, כמו היס עצמו, בלקיחת אברים שלא כדין ורק החסינות הפרלמנטרית עומדת בינו לבין האשמה דומה. כתבנו שאל על חיוניות הצורך הרפואי בלקיחת העור ודרשן-לייטנר קבעה כי המעשים נעשו ללא אישור ורשות: "יש חוק שקובע את התנאים ללקיחת אברים, ועור זה איבר. צריך היה לבקש את רשותו של הנפטר מראש, הוא, ורק הוא, יכול לתרום את גופו למדע. או במקרה של הצלת חיים, ורק מקרה של הצלת חיים מיידי, צריך לקבל אישור מהמשפחה, וזה לא נעשה".
"אלדד בפירוש עבר על החוק כשהקים יזם ועודד בנק של סחר באברים. אם אני בראש הוועדה לא הייתי נותנת לו רשות לדבר", אומרת דרשן-לייטנר.
בתגובה לדברים אלו אומר חבר הכנסת אלדד כי "לי ידוע ש: 1, לצה"ל אין ולא היה מעולם בנק עור. 2, בנק העור הוקם בשנת 1986 בהחלטת שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות באותה העת. הוא ממומן עלידי משרד הבריאות ושוכן בבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם בירושלים, ולצערי אין לי זכויות בהקמתו. הצבא אינו בעל הבית של בנק העור לבד מכך שהיה מעורב ביוזמה להקמתו, לאחר אסון הספארי בו התחוורה לבכירי הרפואה הצבאית מצוקת העור בה מצוי צה"ל. הבנק הוקם ביוזמתו של פרופסור וכסלר מהדסה עין כרם וקצין רפואה ראשי דאז, דני מיכאלי. 3, מעולם לא הועברו רקמות מבנק העור למכון לרפואה משפטית". כמו כן הוסיף אלדד וטען כי "ההסדר לפיו רופאים במילואים השתתפו באיסוף תרומת עור התנהל על פי חוק האנטומיה והפתולוגיה ככתבו וכלשונו. הסדר זה הסתיים שנים אחדות לפני שנכנסתי לתפקידי. בתקופה בה כיהנתי כקצין רפואה ראשי והייתי מוסמך לתת פקודות לא פעלו רופאי צה"ל במכון לרפואה משפטית". את דבריו חותם אלדד בקביעתו כי "אם לא תתפרסם התנצלות לאלתר אשקול צעדים משפטיים".
(ש)
גם בישיבת וועדת העבודה, הרווחה והבריאות אתמול, ישיבה שעסקה בטיפול בגופתו של החייל דניאל הילר, הביע ח"כ אלדד דעה תומכת בגרסתו של פרופסור היס. אלדד אף אמר כי "בין הנתיחה הראשונה והשנייה הגופה הייתה בקבר ובבית המשפחה, ואיני בטוח מי צריך להסביר לאן נעלמו העצמות". בעקבות הרמז המטיל ספק באשר לנקיון כפיה של משפחת החייל, התקומם יו"ר ארגון "יד לבנים" מר אלי בן שם שתקף את הדברים ואת המכון לרפואה משפטית וייחסו לחללי צה"ל.
בראיון שקיים כתב INN עם עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עולה כי במהלך כהונתו של אלדד כקצין בכיר בחיל הרפואה קיים קשר רציף עם פרופסור היס. במסגרת קשר זה התיר לטענתה אלדד לרופאי צה"ל לקחת באישור פרופסור היס פיסות עור מהמכון לרפואה משפטית לבנק העור של צה"ל.
אלדד עצמו אומר לערוץ 7 כי הוא "מוקיר את תרומתו העצומה של פרופסור היס לרפואה בישראל. במכון לרפואה משפטית הוכשרו בחמישים שנות קיומו אלפי רופאים צבאיים בביצוע פעולות מצילות חיים - ואלפי פצועים בישראל חבים את חייהם למיומנות שרכשו במכון. חיי מאות נפגעי כוויות ניצלו הודות לבנק העור שהוקם ב 1987".
יצויין כי בעת הדיון אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לא ידע יושב ראש הוועדה שאול יהלום על הנגיעה האישית של ח"כ אלדד לסוגייה. משנשאל אלדד על ידי כתבנו על הממד האתי בהבעת דעתו בוועדה, בה בשעה שקיים קשר בינו לבין היס, אמר אלדד כי "פעילותי כקצין רפואה ראשי (1997-2000) בהכשרת רופאים צבאיים ובטיפול בנפגעי כוויות לא רק שאינה מהווה פגם אתי בתמיכתי בפרופ' היס - היא עצם העניין ולב הוויכוח הציבורי. וראוי שמי שמעורב בהצלת חיים - יעיד מקרוב על תרומתו של פרופ' היס".
לעומת דברים אלה אמרה עו"ד דרשן-לייטנר כי מעורבותו של אלדד בלקיחת חלקי עור מחיילי צה"ל, מציבה אותו כחשוד, כמו היס עצמו, בלקיחת אברים שלא כדין ורק החסינות הפרלמנטרית עומדת בינו לבין האשמה דומה. כתבנו שאל על חיוניות הצורך הרפואי בלקיחת העור ודרשן-לייטנר קבעה כי המעשים נעשו ללא אישור ורשות: "יש חוק שקובע את התנאים ללקיחת אברים, ועור זה איבר. צריך היה לבקש את רשותו של הנפטר מראש, הוא, ורק הוא, יכול לתרום את גופו למדע. או במקרה של הצלת חיים, ורק מקרה של הצלת חיים מיידי, צריך לקבל אישור מהמשפחה, וזה לא נעשה".
"אלדד בפירוש עבר על החוק כשהקים יזם ועודד בנק של סחר באברים. אם אני בראש הוועדה לא הייתי נותנת לו רשות לדבר", אומרת דרשן-לייטנר.
בתגובה לדברים אלו אומר חבר הכנסת אלדד כי "לי ידוע ש: 1, לצה"ל אין ולא היה מעולם בנק עור. 2, בנק העור הוקם בשנת 1986 בהחלטת שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות באותה העת. הוא ממומן עלידי משרד הבריאות ושוכן בבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם בירושלים, ולצערי אין לי זכויות בהקמתו. הצבא אינו בעל הבית של בנק העור לבד מכך שהיה מעורב ביוזמה להקמתו, לאחר אסון הספארי בו התחוורה לבכירי הרפואה הצבאית מצוקת העור בה מצוי צה"ל. הבנק הוקם ביוזמתו של פרופסור וכסלר מהדסה עין כרם וקצין רפואה ראשי דאז, דני מיכאלי. 3, מעולם לא הועברו רקמות מבנק העור למכון לרפואה משפטית". כמו כן הוסיף אלדד וטען כי "ההסדר לפיו רופאים במילואים השתתפו באיסוף תרומת עור התנהל על פי חוק האנטומיה והפתולוגיה ככתבו וכלשונו. הסדר זה הסתיים שנים אחדות לפני שנכנסתי לתפקידי. בתקופה בה כיהנתי כקצין רפואה ראשי והייתי מוסמך לתת פקודות לא פעלו רופאי צה"ל במכון לרפואה משפטית". את דבריו חותם אלדד בקביעתו כי "אם לא תתפרסם התנצלות לאלתר אשקול צעדים משפטיים".
(ש)