פרופ' אלי סלוצקין
פרופ' אלי סלוצקין צילום: חופשי

אנו נמצאים בעיצומם של ימי "בין המצרים", אך רתיחת קלחת הפוליטיקה הקטנה במחנה הדתי-לאומי איננה נרגעת לרגע.

מאמרו הטרי של נציג מפלגת מצ"ד ("מתלבטים ציונים דתיים", כהגדרתו), פרופ' אשר כהן, מגלה שבעניין אחד אין לו התלבטות כלל: רק לא בן-גביר!

המאמר של פרופ' כהן רצוף התאמצות יתר לנסות ולכרוך טיעונים קלושים סביב סוגיות שאין עליהן מחלוקת. ברור שעוצמה יהודית פועלת באופן המיטבי והנכון, גם למען ריצה משותפת, וגם לטובת גוש הימין כולו. קשה שלא לראות מבעד לטיעונים קלושים מסוג זה, "גבירופוביה" טיפוסית, בלשונו הקולעת של יעקב עמר (אתר ערוץ 7, ד' אב, תשפ"ב). אבל מכיוון שפרופ' כהן כל כך התאמץ, אבחן לעומק את טיעוניו, אחד לאחד.

הכרת הטוב:

לא היה פוליטיקאי במחנה שלנו, שנעקץ, נבגד, רומה והושפל כמו איתמר בן-גביר. פרופ' כהן הנכבד כנראה שכח איך בן-גביר נזרק ב-2020 מרשימה "מאוחדת" של הימין, תוך הפרת הסכם חבירה, בערב סגירת הרשימות במועד ב׳ ("מילה זו מילה" של רפי פרץ). האם שכח את הסירוב לשלב את בן-גביר ברשימות הימין החדש על גלגוליו?! אם כבר "הכרת הטוב", היא אכן נחוצה כלפי בן-גביר ורשימתו.

פריימריז:

פריימריז אינם מטרה, פריימריז הם אמצעי. במקרה של הבחירות הנוכחיות, הפריימריז בציונות הדתית הם כלי מקטין ומצמצם. ישנם קהלים עצומים שלא נפקדו, קהלים עצומים שמזדהים עם ערכי הימין, אבל הם לא חלק מהשטיבלך המוכר והאהוב. קהלים מסורתיים, קהלים מהפריפריה, חרדים וגם חילונים רבים. פריימריז מגזריים רק מרחיקים אותם מלבוא ולהצביע.

הישגי הרשימה:

כאן הטענה של פרופ' כהן כבר ממש בעייתית. שוויון לעוצמה יהודית ברשימה יוביל לפחות הישגים בקלפי? והרי בזכות השוויון, יותר קהלים יקבלו ייצוג! בזכות השוויון, יבוא לידי ביטוי ברשימה (ואח"כ בקלפי) היתרון היחסי של בן-גביר על פני סמוטריץ' בקרב עשרות אלפים שמחפשים את ביתם הפוליטי, אבל "הציונות הדתית הקלאסית" (כלשונה של חה"כ וולדיגר) איננה הבית עבורם.

מחאה:

השנה האחרונה הוכיחה כמה מסוכנת האלטרנטיבה כשהשמאל בראש. עד כמה הזהות היהודית בסכנה, עד כמה הביטחון האישי בסכנה, הערכים שמתערערים, מהות קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית - בסכנה. על זה בדיוק יהיו הבחירות הקרובות, פרופ' כהן. בראשונה, עם ישראל ייצא להצביע בהמוניו, כדי להסיר את הממשלה הרעה הזו מעלינו, בעזרת ה'.

אובדן הכבוד הלאומי והמשילות גורר באופן מידי את התגברות אירועי הטרור שאנחנו חווים- בערים, בכבישים ובכל מקום במדינה. רובו של עם ישראל בריא בנפשו וכבר לא מסוגל לראות את ההתרפסות בפני האויבים. ח"כ איתמר בן גביר יום-יום נלחם למען הכבוד הלאומי, ללא שום התנצלות. הבחירות האלו יהיו הצבעת מחאה אחת גדולה, על כן מקומו של איתמר ומפלגתו מאוד חשובים להצלחת המחנה הלאומי כולו.

סקרים:

אף אחד לא מתבשם כאן מסקרים. אבל כמו במדע, בהעדר מידע אמין ומדויק, אסור להתעלם מכל פריט מידע שהוא. ייתכן, שפרופ' כהן היה מעדיף לולא התפרסמו שלל סקרים. אבל מה לעשות והם דווקא מאוד חד משמעיים. "הציונות הדתית" בראשות בן-גביר מקבלת 13 מנדטים, בעוד אותה המפלגה בראשות סמוטריץ' מקבלת 10 מנדטים בלבד! מדובר על פער של 30%, הרבה מעבר לטעות הדגימה המדווחת. בסקר נוסף שפורסם בערוץ 12, בו נמדדה ריצה נפרדת, התוצאה הייתה 7 מנדטים לעוצמה יהודית, כמעט כפול מהציונות הדתית שקיבלה 4 מנדטים בלבד (על סף אחוז החסימה!). בסקרים נוספים הפער גדול אף יותר! אז, לא מדובר כאן על להתבשם או אפילו על לדרוש את כוחו המלא של ח"כ בן-גביר ע"פ הסקרים. אבל בקשה לשוויוניות? אין צודק מזה!

ממשלת ימין:

ישנם כ-300 אלף מצביעי ימין שלא באו להצביע בבחירות האחרונות. לפי הסקרים, "עוצמה יהודית" חזקה ברשימה מביאה לקלפי פי 3 מהקהל הזה מאשר "הציונות הדתית". אכתוב זאת שוב: פי שלוש.
זהו קהל חדש, קהל מחוץ לגוש "ציונות הדתית הקלאסית", קהל שישב בבית בבחירות האחרונות, קהל שיכול להכריע את הכף לזכות ממשלת ימין. הלוואי ונגיע ל-62 מנדטים ויותר לגוש הימין. איתמר בן-גביר ו-"עוצמה יהודית" עוסקים בזה כל הזמן. כמה חבל, שהסובלים מגבירופוביה עסוקים בירי בתוך הנגמ"ש. ירי, שסופו ח"ו לפגוע בכולנו...