בפתח תקווה, התקיים אירוע ייחודי מסוגו בשם "סרטים של בני תורה", שיועד לקהל הרחב.
במסגרת האירוע התקיים פאנל יוצרים על השפעת המדיה המהירה על חיינו ושלל המחירים שאנו משלמים, בלי שנדע, בגין כך.
לאחר מכן, הוקרנו שורת סרטים 'של בני תורה', מזן אחר מהמקובל, המציגים מבט אמוני-תורני על העולם: "אנו רצים" (שיצר אלעד מוקדס) העוסק במרדף לסיום ש"ס וכן "רווק עם אלוקים" ו"פנסיה" העוסקים ביחסי הורים וילדים שיצר השחקן נדב גדליה, שיזם והפיק את האירוע. בימים אלו, מסיים גדליה את יצירתו של סרט ייחודי העונה לשם המסקרן: "מדריך למתבונן האמיץ".
בסוף האירוע, התקיים סיום מסכת שערך מוקדס בפומבי. הקהל התרגש ויצאה מגדרה אחת המשתתפות שהגדירה את האירוע כ"כמו מעמד הר סיני", לא פחות.
"לא מדובר בשילוב של קולנוע ותורה", אומר גדליה, "אלא בהבנה מסוג חדש לגבי צריכת התוכן, של כולנו. הסרטים - זה היצירה שלנו, אבל במצב הנוכחי הם רק תירוץ להעלאת השיח".
רובנו לא מבינים מהי השפעת המדיה, לעומק, "אישית, אני כותב על תרבות המדיה והשפעותיה העמוקות, לא מעט", אומר גדליה. "למי שמתעניין בנושא כדאי לחפש את המאמר 'צפיה ישירה והציבור הדתי' וכן 'קריאה ליוצרי מדיה יהודית'. מאמרים חשובים שעוררו סערה בקרב צופים ויוצרים כאחד. צריך להבין איך עולם המדיה עובד".
"מדברים הרבה על סינונים ברשת היום וזה חשוב. אבל לצערי, כמעט ולא מדברים על הרגלי צריכת התוכן המוגזמים שלנו ומה זה עושה לנו לסבלנות ולמשל. וחבל. בסרטים של בני תורה, אנחנו נותנים את מה שאנחנו, למעשה. בוגרי ישיבות מגוונות; תפרח, קול יהודה, מצפה יריחו. זכינו ללמוד שנים רבות, לימדנו ועדין אנחנו מלמדים תורה ולומדים. תורה ומצוות הם החיים שלנו וזה המטען שממנו אנחנו יוצרים.
אבל לפני הכל, היה חשוב לנו לערוך פאנל עם הקהל שבו אנחנו פותחים יחד את הסוגיה הלא מדוברת: תוכן זה הרבה מעבר לסיפור המוצג על המסך, זה התמה והמסרים העקיפים שלו. כן, אלו שבסופו של דבר אנחנו לא מודעים אליהם, אך גורמים לנו בעקיפין קושי גדול בקיום מצוות והתמסרות למה שאנחנו מאמינים בו. כולנו באותה סירה. עזוב אותי, אלעד מוקדס הוא השראה גדולה יותר ממני לאיך נראה בן תורה שדבק בעמדה הזאת, למרות שינויי הזמן והתרבות סביבנו".