שיגור רקטות מרצועת עזה במבצע עלות השחר
שיגור רקטות מרצועת עזה במבצע עלות השחרצילום: Attia Muhammed/Flash90

דף הוראות פנימי שהפיצו גורמי הביטחון של חמאס, חושף את מאמצי הצנזורה שלהם בכל הנוגע למבצע 'עלות השחר'. הכתב ג'קי חוגי חשף את המסמך בגל"צ.

כחלק מהמאמץ למנוע מכתבים זרים לשדר מידע שעלול להביא לפגיע בשמם של החמאס או הג'יאהד, לכל כתב זר שנכנס לרצועה, הוצמד עיתונאי מקומי שליווה אותו לאורך השהות ברצועה.

בדף ההוראות שקיבלו העיתונאים המלווים נכתב כי אסור לכתוב כתבות שמהן עולה כי שהידים נהרגו מאש מקומי - שיגור כושל. על המלווה למנוע מהכתב הזר את המידע הזה.

בנוסף נאמר כי אסור לכתוב כתבות שמראות כי הפלגים הם האחראים על ההסלמה, אלא להפיל את המצב על הכיבוש - ישראל ולומר שהוא יזם את הסבב והחיסולים.

כמו כן על העיתונאי המקומי להפגין רוח לאומית ולא להסכים עם הדעה של הזר במקרה של אהדה לישראל. סעיף נוסף, חובה להודיע מראש לחמאס אם הכתב רוצה לבקר במיקום של התקפות.

לסיום נכתב כי על הכתב המלווה לכתוב דו"ח סיכום ולהגיש לגורמי הבטחון ברצועה, עליו לציין בדו"ח את המקומות בהם ביקר הכתב הזר ועם מי הוא נפגש. מלווה שלא ימלא את הדו"ח, יפסל מעבודתו כמלווה עיתונאים זרים - עבודה מכניסה ורווחית ברצועה.

כזכור, גורמים מדיניים בכירים סכמו בשיחה עם תא הכתבים המדיניים את מבצע "עלות השחר" ואומרים כי מטרותיו הושגו, אך מציינים עם זאת שחמאס אמנם סייע במגעים להפסקת האש אך לא מנע את הירי מצד הג'יהאד האסלאמי לעבר ישראל.

"החדשות הטובות שהן שחמאס לא נכנס ואף היה שותף למאמצי הפסקת האש, אבל הוא לא ניסה למנוע את העימות. הציפיה האוטומטית שחמאס יצליח לשים מכסה על הסיר הזה לא התממשה. מצד שני הם לא נכנסו למערכה", אמרו הגורמים.

הם הוסיפו כי "הסיטואציה ברצועת עזה מאוד מורכבת. יש שם שני מיליון תושבים במצב כלכלי לא פשוט והדברים מבעבעים אנחנו פועלים שם בצורה מאוד מושכלת. אנחנו רוצים להגיע להסכם כולל שיביא את השבויים והנעדרים הביתה".

לדברי הגורמים, "עבר לילה שקט בסך הכל לאחר הפסקת האש ונראה שהדברים מתנהלים כפי שרצינו. לגבי החזרה לשיגרה יש הערכת מצב אצל שר הביטחון ונעשה את הכל בסדר הנכון. זה לא במקרה שלא פתחנו את הכל ואני מניח שהחזרה לשיגרה תסתיים ביום הקרוב או ביומיים הקרובים".

"נכנסנו לאירוע שלא מתוך בחירה", הם מסבירים ומוסיפים כי "המתיחות מול הג'יהאד האסלאמי התחילה כבר לפני שבועיים כששני מפקדי המרחבים זוהו ברמת פעילות מוגברת וזה הטריד אותנו. לא הערכנו שהמעצר של מפקד הארגון ביו"ש, יהיה זה יצית את המצב".

הניסיון הראשון היה לפתור את המצב באמצעות תיווך ובלי צורך במערכה צבאית. "המטרה הראשונה שהגדיר ראש הממשלה בתיאום עם שר הביטחון זה למצוא דרך לעצור את המתיחות. את התהליכים המדיניים שהובילו לסגירת המבצע התחלנו כדי שהג'יהאד האסלאמי יגיב ללחץ מצד המתווכים והחמאס ויוריד את מפלס האיומים נגדנו ולצערנו זה לא עבד. עקבנו אחרי המצב בשטח ואחרי שהבנו שהג'יהאד האסלאמי לא מתכוון לצאת מהסבב הזה בלי לפעול באופן משמעותי, למרות ההגבלות שהטלנו על עוטף עזה, בנו שאנחנו מתגלגלים לפעולה", מוסיפים הגורמים.

הם מציינים כי "מה שאיפשר את היציאה למבצע היתה התובנה שהאירוע הזה הולך להיות מול הג'יהאד האסלאמי בלבד מבלי לערב את חמאס. ידענו להיערך ברמה מאוד גבוהה שהעימות יהיה אך ורק מול הארגון הזה ואז התקבלה החלטה של ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון לסיכול פעילות קונקרטית של הג'יהאד האסלאמי לפגוע בישראלים".

"במהלך כל הימים הללו החזקנו אצבע על הדופק בצורה מאוד אינטנסיבית, גם מול המתווכים ממצרים ומקטאר וגם מול הקהילה הבינלאומית בדגש על האמריקנים. הם ידעו על כל מרכיב של קבלת ההחלטות שלנו ועל המאמצים להימנע מפעולה ולעשות את באופן מצומצם ככל שניתן וכל הדברים הללו הוכיחו את עצמם", הוסיפו.

"לראש הממשלה היה מאוד חשוב מרכיב ההבנה של המציאות, כדי שאפשר יהיה להסביר את ההחלטה להיכנס למערכה בתקופה הפוליטית שאנחנו נמצאים בה באופן הטוב ביותר. השקיפות הזו הועילה לנו מאוד", אמרו הגורמים.

הם תיארו את הדרך להשגת הפסקת האש. "היתה במוצאי שבת הצעה להפסקת אש קצובה בזמן אך ראש הממשלה ושר הביטחון לא היו מעוניינים בכך אלא בהפסקת אש מלאה. ידענו לזהות שהגי'האד האסלאמי לא הצליח לחולל את מה שרצה והפגיעות בו היו משמעותיות. אף על פי שזיאד נחאלה היה בטהרן ומשם קשה עוד יותר לקבל החלטה, הלחץ עשה את שלו. גם הם רצו לסיים את זה. התיווך המצרי היה מאוד אינטנסיבי והקשר שלנו עם המצרים היה הדוק. התוצאה הסופית היא טובה לישראל".

על המעורבות של מדינות האיזור אמרו כי "לקטארים יש תפקיד משמעותי בתור שחקן שמייצר יציבות בהיבטים הכלכליים ברצועה, אבל המצרים הם השחקן הדומיננטי באיזור, עם יכולת השפעה הן על חמאס והן על הג'יהאד האסלאמי והיתה מולם עבודה ישירה שהוכיחה את עצמה. גם ירדן היתה מעורבת והדיאלוג עימה הוא רצוף. לירדן יש תפקיד חשוב בעיצוב השקט ביו"ש בעיקר בירושלים. עברנו את תשעה באב תוך כדי הסבב וודאי לא רצינו שתהיה זליגה של האלימות לירושלים ואני שמח שכך היה. לירדן היה תפקיד חשוב בעניין הזה".

האם המבצע הנוכחי משנה את היחס הישראלי לחמאס? "המדיניות לא השתנתה. אין לנו קשר ישיר עם חמאס אלא קשר דרך מתווכים. ההבנה שחמאס לא מעוניין בסבב עימות, היתה מרכיב מאוד חשוב בקבלת ההחלטות. אנחנו מאוד שמחים שהם לא נכנסו למערכה אבל היתה לנו ציפיה שהם ישלטו ברצועה ולא יתנו לג'יהאד האסלאמי לעשות ככל העולה על הרוחו".

בהקשר הזה מציינים הגורמים: "היה לנו חשוב לסיים את המבצע בזמן, כי ככל שהוא היה נמשך והיו פגיעות נוספות הדבר היה עלול לגרור את חמאס פנימה ולכן ניהלנו את הכל באופן מדוייק".

הגורמים המדיניים הבכירים מרחיבים גם מעט בסוגיית השבויים והנעדרים. "אנחנו בהחלט מודעים לכך שיש הזדמנות ביום שאחרי ואנחנו לא רוצים לפספס אותה. נושא השבויים והנעדרים בשבועות האחרונים נמצא בפרופיל גבוה. ההצהרות של חמאס יכולות להוות מינוף לדבר הזה. הרצון הוא לנצל את הנושא כדי שהסיפור לא יסתיים רק בשקט מצד הג'יהאד האסלאמי. בסוגיית השבויים והנעדרים אנחנו עוסקים כל הזמן והאיתותים שקיבלנו מחמאס הובנו היטב".

הגורמים נשאלו על מעורבות ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט במבצע והשיבו כי "ראש הממשלה ושר הביטחון דיברו מספר פעמים ביום, ראש הממשלה החליפי תרם לכל המהלך, הישיבות התקיימו באופן פיזי כדי שלא יישאר מי שלא מעודכן. כינסנו את קבינט כדי לוודא שכולם מבינים את המצב".

הם ביטלו טענות לביקורת מצד שרי הקבינט שלא היו מעורבים מספיק באישור המבצע. "אנחנו פועלים בהתאם לכללים המאוד ברורים. הסיבה שלא היה הכרח לכנס קבינט זה משום שהערכת המצב היתה שלא הולכים למערכה כוללת והיא אכן התממשה. הקבינט כונס במוצאי השבת והכל עלה על השולחן. לא היתה בישיבה ביקורת על אי כינוס מוקדם יותר של הקבינט".

על סוגיית המחיר להפסקת האש אמרו הגורמים: "ישראל לא הסכימה לשחרור של אף אחד מהעצורים עליהם דובר עם המצרים. הם ביקשו שיהיה דיאלוג על כך ואנחנו נאפשר אותו". עם זאת, במערכת המדינית נחושים, שלא יהיה שום מהלך של שחרור מוקדם של מפקדי הג'יהאד שנעצרו בשבועות האחרונים ולא היתה הסכמה לכך במישרין או בעקיפין.