בעולמות התוכן של השפה הגישורית והתקשורת המקרבת מלמדים אותנו שיש לנו צרכים רבים, כדוגמת אהבה, אמפטיה, חברה, עצמאיות, רוגע, משמעות ועוד...
כאשר צורך כלשהו מתמלא הרגשות שלנו חיוביים וכאשר צורך זה אינו מתמלא יש לנו רגשות שליליים, כדוגמת כעס, אכזבה וכדומה.
אם כך פני הדברים, לא כל כך ברור מדוע אנחנו כועסים על בן זוגנו? או בכלל כועסים על מישהו? מילא כשצורך מסויים של האישה לא מתמלא והיא בוחרת לכעוס, אך מה אשם בעלה שהיא כועסת דוקא עליו? או להיפך...
אולם אם ננסה להעמיק יותר, נבין שהכעס (או כל רגש שלילי אחר) לא נובע מכך שהצורך שלי אינו מתמלא, כי בשביל למלא אותו אני יכול לקחת אחריות עליו ולנסות למלא אותו בעצמי, וממילא אני לא צריך לכעוס.
הכעס שלי נובע אפוא מהעובדה שבעלי היקר (או אשתי היקרה) לא ממלא אותו בשבילי. וגרוע מזאת, אני כועסת על בעלי לא זו בלבד שהוא לא ממלא את הצורך שלי (במקומי), אלא שהוא לא מבין בעצמו שיש לי צורך כזה וממלא אותו, עוד לפני שאני מבקשת...
את באה הביתה עייפה מיום עבודה ארוך ורואה שוב את הכיור מלא בכלים ואת לא יכולה להכין ארוחת ערב כשהמטבח מבולגן והכיור מלא כלים.
את מביטה בסלון ורואה את בעלך יושב על הספה, הרגליים על השולחן והוא עסוק בטלפון הנייד שלו. ואת כמובן כועסת!
מדוע? את כועסת על כך, שבעלך היקר לא ממלא את הרצון שלך שהמטבח יהי נקי כשאת מגיעה הביתה בערב, גם בלי שביקשת ממנו!
אתה ממהר לפגישה חשובה פותח את הארון ומחפש חולצה יפה ונקיה שתתאים לפגישה, ומתאכזב לגלות שאין אפילו חולצה אחת כזו, ואתה רותח מזעם, כי כעת אתה ודאי הולך לאחר לפגישה או לבוא אליה עם חולצה מלוכלכת.
מדוע אתה כועס? כי ציפית שאישתך תקרא את המחשבות שלך ותדע שיש לך היום פגישה חשובה ואתה רוצה ללכת אליה עם חולצה נקיה ומגוהצת שתמתין לך תלויה בארון, וכמובן אותה אחת שאתה מאוד אוהב...
אישה יקרה, יש לך צורך שהוא חשוב לך או שאת רוצה משהו מסויים, במקום לכעוס על בעלך שלא מילא צורך זה עבורך, קחי אחריות על הצורך שלך ומלאי אותו בשמחה. אם את עייפה וכרגע לא יכולה למלא אותו בעצמך, גשי אל בעלך ובקשי ממנו עזרה במילוי צורך זה, אך אל תתלונני או תכעסי עליו שהוא לא הבין לבד מה את רוצה ושהוא לא לקח אחריות על הצורך שלך במקומך.
להתקשר לבעלך כמה שעות לפני שאת מגיע הביתה ולבקש ממנו לסדר את המטבח ולשטוף את הכלים כדי שתוכלי להכין ארוחת ערב ברוגע ושלווה, זה ביטוי מצויין ללקיחת אחריות מצידך על הצורך שלך.
איש יקר, יש לך צורך שהוא חשוב לך, במקום לכעוס על אישתך שהיא לא קוראת את המחשבות שלך (גם אחרי 40 שנות נישואין...), קח אחריות עליו וודא מראש לפני שאתה יוצא לפגישה החשובה, שהחולצה שאתה אוהב תלויה בארון נקיה ומכובסת. ואם זה לא המצב, אתה תמיד יכול לבקש מאישתך סיוע במילוי צורך זה, אך אל תתלונן, תתאכזב, תתעצבן או תעליב את אישתך על כך שהיא לא לקחה אחריות על הצורך שלך במקומך.
להתקשר לאישתך כמה שעות לפני שאתה יוצא לפגישה ולקבל ממנה הסבר כיצד תוכל אתה לכבס ולגהץ את החולצה, או לחילופין לבקש ממנה מספיק זמן מראש לעזות זאת עבורך, זו דרך מצויינת ללקיחת אחריות מצידך על הצורך שלך.
איש ואישה יקרים, יש לכם רצונות וצרכים רבים וחשובים. דאגו לקחת אחריות עליהם ואל תטילו אחריות זו על בן או בת זוגכם. זה יסייע לכם להוריד את המתח הנפשי והאווירה העכורה בבית ואת עומס הרגשות השליליים שיש לכם אחת כלפי השני.
מותר לבקש עזרה מבן או בת הזוג למלא את הצורך שלכם, אך זכרו לכבד את בחירתו של השני ורצונו למלא או שלא למלא צורך זה.
את האנרגיות והמשאבים הנפשיים נתבו ללקיחת אחריות אישית או לבקשה מבן או בת זוגכם, והימנעו מתלונות, או ציפיות שבן זוגכם יעשה את העבודה במקומכם, בפרט כשאתם לא מיידעים או משתפים אותו ברצון שלכם או מבקשים ממנו את עזרתו במילוי צורך או רצון זה.
נשמע מסובך? האמת שבהתחלה זה כך, כי התרגלנו אחרת... קל יותר לכעוס על בן או בת הזוג שלנו מאשר לקחת בעצמנו את האחריות על הרצונות והצרכים שלנו. אבל עם הזמן והתרגול, תגלו שיש דרך אחרת... שתעלים את הרגשות השליליים ותשרה בניכם אווירה טובה, שמחה ומאושרת.
מוזמנים בשמחה לבקר באתר של מרכז ובחרת בחיים, לקרוא מאמרים נוספים בתחום העצמה אישית, העצמה חינוכית, יעוץ זוגי, הדרכת הורים. הדרכה מוקלטת בנושא 'תקשורת – אבן יסוד בבנין הזוגיות'.