ארז כהן
ארז כהןצילום: באדיבות המצלם

בטור שכתב איתן בן דוד נשמעה דעה הקובעת שאסור לבצלאל סמוטריץ' להסכים ל"השתלטות העויינת" של בן גביר על מפלגת הציונות הדתית.

בעצם השימוש במילה "עויינת" הכותב מוכיח כי סמוטריץ' סגר את שערי המפלגה בפני כלל ישראל ורוצה להישאר כמפלגה כפי שהגדירה חברת הכנסת מיכל וולדיגר "מפלגה ציונית קלאסית". דהיינו, אלטיסטית-מועדון חברים סגור.

ההתנשאות והביטול של האחר מהצד של סמוטריץ' רק מוכיחים שאין באמת משא ומתן והכל הצגה שנועדה למשוך זמן כדי להגיע לרגע האחרון ולקבל את עוצמה יהודית במחיר חצי חינם.

גם סמוטריץ' מודה כי האהדה והתמיכה באיתמר בן גביר חוצה גבולות - בהם דתיים, חילונים, מסורתיים וחרדים, כלל עמך ישראל שאיתמר בן גביר מביא לציונות הדתית, שהם חיזוק משמעותי בבחירות.

אבל סמוטריץ' רוצה כנראה לקבל רק את המצביעים של בן גביר כשחקני חיזוק אלקטורלים, אבל לא לתת שיוויון אותו מכנה כותב הטור "השתלטות עויינת". אז מי בעצם כאן המשתלט?

ואם כבר מדברים על השתלטות, נזכור מי מתנהג בפטרונות. במשך שלושה שבועות סמוטריץ' לא רצה לנהל בכלל מו"מ עם עוצמה יהודית, בהמשך הציע דרך הטלוויזיה בחדשות 12 חמישה מקומות ברשימה משותפת כאשר ב-6 המקומות הראשונים עוצמה תקבל רק 2. ואז הודיע סמוטריץ' בצורה פטרונית שהם יקבעו מי יישב במקום ה-7.

בן גביר שהוכיח שעשה הכל למען האחדות הציע אפילו כסא היו"ר לסמוטריץ, והודיע כי הוא מוותר על המקום העשירי ברשימה המאוחדת לטובת מועמד של הציונות הדתית, גם זה לא עזר לרצות את סמוטריץ שמתעקש להציג שהכל בסדר, אבל בפועל לא תורם לאיחוד הרשימה.

חבל שהצד השני מתעלם ומושך זמן. אם היה מדובר באגו כמו שציין כותב הטור, ההכרזה על ריצה עצמאית של איתמר בן גביר הייתה נשמעת מזמן, אבל מה שמונע אותו היא האחריות שמחייבת. בינתיים יש מי שמנצל את זה כדי לפגוע בשיוויוניות והצדק.

המצביעים לא יסלחו למי שמתנהג בפטרונות, התנשאות, פוגע באיחוד ולא עומד בדיבורו.

הכותב הוא פעיל חברתי