לפני כ־3 שבועות, חשפה הילה (שם בדוי) כי גם היא עברה רגעי תופת בין קירות כלא גלבוע. בקמפיין למימון המונים, שפתחה עבורה עו"ד קרן ברק המייצגת אותה על מנת לסייע לה כלכלית, כתבה הילה את סיפורה האישי:
"הלוואי שלא הייתי פוגשת אותו לעולם. הלוואי שלא הייתי מתגייסת לשרת כסוהרת. חשבתי שיש לי כוח, שאתרום למדינה אבל בסופו של השירות הצבאי שלי, הפכתי אני להיות אסירה, שיפחת המין הפרטית של מ.ע". לפני יומיים נערך בינה לבין אותו אסיר ביטחוני שלדבריה אנס אותה.
בראיון ל-103fm, סיפרה הילה (שם בדוי) על אותם הרגעים בהם הסתכלה לו בעיניים ושחזרה את שהיה.
"העימות היה מאוד סוער מבחינה רגשית, לפחות אצלי", ציינה הילה בפתח השיחה. "בעימות התמודדתי בפעם הראשונה מאז שהשתחררתי עם להטיח בו מה הוא עשה לי. זה היה לא קל אבל מאוד משחרר. התמודדתי מול בן אדם שאו לגלג עליי או ניסה לעקוץ אותי ולהוריד אותי, אבל בסופו של דבר אני חושבת שהאמת שלי כל כך חזקה שאני פשוט מדברת אותה בצורה כל כך טוטאלית שהוא נורא נבהל מזה שפתאום אני צועקת את זה. הוא ישב במרחק יד, אבל לידו עמדו שני אנשי משטרה ולידנו ישבה גם החוקרת שלנו, שמטפלת בכל התיק שלי. זה היה רגע כזה אינטימי, אני מולו, שני אנשים לידו שומרים עליי, הוא אזוק בידיים וברגליים".
עוד הודתה כי תחילה לא הצליחה להסתכל לו בעיניים: "נורא נרתעתי וזזתי אחורה באי נוחות, ואז התחלתי לראות שהוא גם משקר וגם מלגלג עליי. לא יכולתי להתמודד עם זה ואמרתי 'נתנה לך הזדמנות בשבילך, בשביל כל המדינה שתדע איזה סיפור נורא התרחש בכלא גלבוע. את תעשי בשבילך את סגירת המעגל הזאתי'. המון שנים חיכיתי להוציא את זה לאור אבל זה נורא הפחיד אותי, לא רציתי שהפחד ישתלט. היה לו מבט מאוד כועס, הוא גם אמר לי כמה פעמים 'למה הבאת אותי לפה? למה הבאת אותי לפה?'. כועס מזלזל, הוא תמיד דילג בין שני הרגשות האלה, קודם זלזול ואז כעס".
"הטחתי בו את הכול", שיתפה, ושיחזרה: "אמרתי לו 'אתה אנסת אותי, אתה הפחדת אותי, השתמשת בי כמו שאני רכוש שלך, קינאת לי'. תיארתי לו בדיוק איך זה קרה, באיזה סיטואציות. אמרתי לו 'אתה כל כך חכם שידעת מתי אני לבד' . אני חושבת שמה שהוא ענה לי כל כך מזלזל בי באופן אישי שאני אפילו לא רוצה להזכיר את זה, הוא אמר לי כל מיני דברים שהוציאו את השפיות שלי מדעתה. המילים לא פוגעות בי כמו הידיעה שאתה יודע את האמת, אתה יודע שאני לא משקרת ואתה משקר לי בפרצוף".
כאשר נשאלה כיצד הוא התנהג במהלך העימות, נזכרה: "הוא כל שניה, כל דבר שהוא דיבר, הוא הסיט את המבט שלו לחוקרת, אם היא מקשיבה, ואני לא הסתכלתי עליה פעם אחת. אמרתי לו 'אף אחד בחדר הזה לא מעניין אותי, זה אני ואתה ואנחנו שנינו יודעים את האמת. אין טעם להסתיר אותה, היא כבר התפוצצה'".
לדבריה, "הוא מתנדנד על זה שקודם כל אני הייתי מטרידה אותו, שהייתי כופה את עצמי עליו, ולאחר מכן הוא אמר לי 'אני התרצתי בפנייך'. אחר כך החוקרת שלי אמרה לי 'הוורידים שלך יצאו, אם היית רואה את עצמך מהצד היית נבהלת'. אני כל כך צעקתי כי אתה מסתכל לי בעיניים ואתה יודע שאני דוברת אמת ואתה משקר לי, פשוט יושב ומשקר".
בהמשך, התייחסה להתנהלות הגורמים המקצועיים בסיטואציה: "החוקרת התרשמה ממש לטובה, היא אמרה לי 'אני רוצה שתרגעי, את מאוד נסערת. את היית פשוט טובה'. לא כך כך הסתכלתי על השוטרים. הסתכלתי ישר עליו, כל הזמן עליו. אבל כשהוא התחיל ללגלג אז כן השוטרים לידו הסתכלו עליו במבט כועס, כאילו 'איך אתה מעז?'".
"במשך כל השנים האלה, מאז שהשתחררתי, שמרתי את הסיפור הזה אצלי בכספת, אף אחד לא ידע עליו, לא הייתי מעזה להגיד אותו לעצמי אפילו בקול", הודתה, "גם כשזה התפוצץ הייתי אומרת 'הם לא ידעו'. הייתי אומרת שהוא מגזים איתי ואני חשבתי שלא הלכתי לאף אחד ואמרתי שהוא מטריד אותי, היום מסתבר שבנות שמרוב ההדחקה לא זכרתי אותן, והן אומרות לחוקרת 'היא הייתה יושבת ובוכה ואומרת שהוא נוגע בה, שמשאירים אותה תמיד לבד והוא נוגע בה'. אני לא זכרתי את זה, היום אני אוספת נקודות מהעבר ואני אומרת - כולם ידעו. אמנם הם אולי לא ידעו על המעשה עצמו אבל לאורך כל השירות שלי הם פשוט ידעו".
את הזלזול והלעג אותם חוותה הילה מהאסיר הביטחוני במהלך העימות, לטענתה, היא מכירה עוד מלפני. "הוא היה מבקש שרק אני אהיה זו שמלווה אותו, רק אני זו שמתנהלת מולו. יתרה מכך, ישבתי מול מפקד האגף שלנו, והוא מטריד אותי מול מפקד האגף והמפקד צוחק לי בפנים. אין הרגשה יותר משפילה וצריך לזכור שזה לא סוהר, לא חייל, זה אסיר ביטחוני שנוגע בי מול מפקד אגף והוא צוחק לי בפרצוף".
"זה לא היה רק לצחוק זה היה כל הזמן להדהד לי בראש 'תתעלמי ממנו'", חידדה. "זה באמת משהו שניסיתי לעשות. הוא היה מדבר אליי מיני, הייתי מתעלמת. היה נוגע לי בחזה או בישבן? הייתי מתעלמת. אני חושבת שאגרתי בתוכי כל כך הרבה שנהייתי כמו פקעת עצבים, אבל לא היה לי על מי לפרוק את זה כי אף אחד לא באמת בא ועזר לי להתמודד מולו".
בנוסף, התייחסה הילה למי שהיה בזמנו מפקד כלא גלבוע שהציף את כל פרשת הסוהרות: "לא הבנתי למה הוא הציף את העניין הזה כי באותו הרגע אמרתי 'בשנים האלה היית יותר בכיר ממה שאתה היום, מה אתה הולך ומציף את זה פתאום כאילו אכפת לך מזה?'. בשנים האלה אם אני לא טועה הוא היה סגן נציבה, יותר בכיר ממפקד כלא, הייתה לך השליטה המלאה לשלוט בדברים האלה".
עוד אמרה הילה כי "מקווה שזה יגמר בטוב, שהאמת הזו תנצח כי היא כואבת, היא כל כך כואבת. אני מקווה שזה מתישהו ישתנה, הכול, גם תרבות השתיקה, גם לשים חיילות סוהרות בתור פיתיון לאסירים, אני מקווה שזה ישתנה. אין דרך אחרת לקרוא לזה, אם אתה מסכים לדרישה של מחבל לשים סוהרת אחרי סוהרת, הוא רוצה רק סוהרות, הוא בוחר אותן, מה זה אם לא פיתיון? אתה פשוט נותן לו את הטרף".
"מצטערת על השירות?", שאלה דוידוב, והילה השיבה: "90 אחוזים שכן. מצד אחד, ההתחלה שלי הייתה מלאת שאיפות, מאוד רציתי להמשיך, אבל מצד שני אני חושבת היום שלא מגיע לי בתור חיילת מה שחוויתי. לא מגיע לאף חייל צה"ל".
בסיום, חשפה הילה כי חלק מהרצון להישאר תחת שם בדוי יחד עם עיוות קול נובע מכך שבני משפחה אינם מכירים את שעברה: "הם לא מכירים את הסיפור האמיתי, ואני לא רוצה שיהיה לי להמשך החיים שלי שאני מנסה לאסוף אותם ולהשתקם, אני לא רוצה שיהיה לי אות קלון של 'מחבל אנס אותי, נגע בי', או 'התירו למחבל לגעת בי'".
לשיחה הצטרפה עורכת הדין קרן ברק, המייצגת כמה מהנפגעות בפרשת הסוהרות וגם את הילה, אשר התייחסה לכך שכעת, לאחר העימות, ישנו ניסיון לאסוף עדויות שהילה הייתה מעוניינת בקשר עם אותו אסיר ביטחוני.
"זה מה שנקרא, זה לא מפתיע, זה קורה בדרך כלל לרוב נפגעות התקיפה. זה הכי קל להאשים את הקורבן, זו הסחת דעת. הרי מה השאלה האמיתית בסיפור הזה? איך וכיצד משנת 2014 ועד 2018 ישב מחבל אחד ופגע אחת אחרי השנייה במשך שנים. אחרי שהוא גרר את הילה ואנס אותה מספר פעמים בדיוק באותו מקום שלא מצולם, הילה השתחררה, והתגייסה בחורה חדשה ששמה הבדוי הוא שירלי. גם אותה הוא גרר לאזור הזה, רק שהיא הצליחה להיאבק בו. הוא גם תקף אותה באותו אזור, אז מה? גם היא קלת דעת? גם היא רצתה את זה? יש שם אחת שאפילו לא אוהבת גברים", אמרה.
עוד הכריזה כי "זה קודם כל להסיט את דעת הקהל מהשאלה האמיתית - לא האם בכתב האישום יוסיפו לו סעיף מעשה אונס או מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, זה ברור שהוא תקף מינית את הילה. העימות שלה היה מצוין, אני שמעתי דברים מאוד חיובים מכל מי שצפה בעימות. העניין הוא שאחר כך מפזרים לתקשורת, ואני אומרת 'איך משתפים פעולה עם השאלה הזו? היא כן רצתה, היא לא רצתה?' זאת השאלה שאנחנו צריכים לשאול? הם מזמינים אנשים ורק שואלים אותם על האישיות שלה, עם מי היא הייתה בקשר כשהיא הייתה בכלא".
באשר לאנשי הסגל שהיו נוכחים בכלא באותה תקופה, הדגישה: "אנחנו מדברים על דברים שאנשים ידעו, היא סיפרה בזמן אמת, היא סיפרה על מעשים מגונים, היא לא סיפרה על האונס כי היא התביישה מדי, אבל יש מספר סוהרות ויש עוד עדות שהגיעה, עדות אובייקטיבית חיצונית. זה בלתי נסבל".