שמחה רוטמן
שמחה רוטמןצילום: Olivier FItoussi/Flash90

אני לא כועס על פולארד שמאמין שוב באיילת שקד, למרות שהיא הקימה ממשלה עם תומכי טרור.

אני לא כועס על פולארד שנופל שוב ברשתה, למרות שהיא, במטרה לפתור משבר פוליטי קטן יחסית, הבטיחה לרע"מ ולמרצ אלפי אישורים לאיחודי משפחות.

אני לא כועס על פולארד שמוכן להאמין שוב למי שהממשלה שהיא הקימה חתומה על התקדים הנורא והאיום של תשלום משכורות למחבלים מכספי משלם המסים הישראלי.

לא בעצימת עין, לא בהזנחה, לא בטעות. מעל השולחן, בבירור ובקול רם, הממשלה ששקד הקימה הפכה אותי, אתכם ואת כל אזרחי ישראל לתומכים בטרור.

אבל אני לא כועס על פולארד. אני לא כועס עליו כי גם אני פעם האמנתי בשקד. כי גם אני פעם נשכבתי על הגדר למענה, והייתי מוכן להשקיע שעות, ימים, שבועות וחודשים רבים למען הצלחתה הפוליטית והציבורית.

גם אני פעם חשבתי שכל תקלה או הפסד זה רק חולשה, או אי עמידה בלחצים, או התקפלות. ותמיד היא הבטיחה שבפעם הבאה זה יהיה אחרת, ושלא הייתה ברירה. והמחאות שלה לפרוטוקול שכנעו אותי, כאילו יש כנות מאחוריהן.

ואתם יודעים מה? יכול להיות שהכל נכון. יכול להיות שאצל איילת שקד זה לא זדון, ולא רשעות ואפילו לא טיפשות. בסופו של דבר זה ממש לא משנה.

גם אם היא לגמרי מעוניינת לעשות טוב ולא מצליחה וגם אם היא ארכי-נוכלת שרק יודעת להציג ולהלך קסם על סובביה. פולארד כותב "אנחנו צריכים את שקד חופשיה ונקייה מכל ההשפעות הרעות". הוא כנראה ח ושב שרק ההשפעות הרעות הביאו לתוצאות המזעזעות. ונגיד שהוא צודק.

כל מהותה של מנהיגות פוליטית היא התמודדות מוצלחת עם "השפעות רעות" ומי שכושלת בזה, לא יכולה להיות מנהיגה, גם אם "הלב שלה במקום הנכון".

זה נכון לכל מנהיגות פוליטית. זה נכון שבעתיים למנהיגות פוליטית של הימין. בשורה התחתונה, למי שרוצה מדיניות ימין, אין את הלוקסוס לקחת למנהיגות אנשים חלשים.

קידום מדיניות ימין במדינת ישראל, כנגד התקשורת, כנגד הפרקליטות, כנגד הממסד הבטחוני, כנגד האקדמיה וכמובן נגד מפלגת בג"ץ, דורש עוצמות אדירות.

אם היא גילתה חולשה ברגעים הקריטיים ביותר לתולדות מדינת ישראל ונפלה דווקא בנושאים שהיו בליבת העשייה שלה והאידיאולוגיה שהייתה לה, היא פשוט לא מתאימה לתפקיד.

לשמאל יש פריבילגיה שאין לנו, הוא יכול לבחור פרזנטורים חלולים, שאין מאחוריהם דבר. מנגנוני השלטון האמיתיים יחליקו להם כל דבר שהולך בכיוון הרצוי, בכיוון השמאל. אף ארגון לאיכות השקר כלשהו לא יעתור, גם אם הם ימנו שקרן מועד לראשות וועדה לטוהר המידות.

אף שער של עיתון לא יציג אותם כחשוכים, גם אם הם יתנו את ראשות וועדת הפנים לאיסלאמיסט הומופוב. אף צו מניעה לא ייצא כנגדם, גם אם הם יעבירו את מעון ראש הממשלה הרשמי לרעננה. אף תיק לא ייתפר להם, גם אם ימנו את בן הזוג שלהם למשרה ציבורית מפנקת וגם אם יתנו לגיסה תפקיד, "כי היא פשוט הכי מתאימה".

אבל אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. אנחנו בימין צריכים מנהיגים, לא שבשבות. כשמנהיג ימין נסחט על ידי המערכת, גוש יישובים שלם נחרב. שילמנו מחירים שאין לתאר על מנהיגי ימין חלשים.

אבל אני לא יכול לכעוס על פולארד ששב ומאמין בשקד. אני לא יכול לכעוס עליו, כי פעם הייתי פולארד. לי זה עבר. מקווה שזה יעבור גם לו, ועדיף בהקדם.