העיתונאית והפובליציסטית קרולין גליק מתארחת באולפן ערוץ 7 לשיחה על הבחירות המתקרבות, האכזבה הקשה מנפתלי בנט ואיילת שקד, משמעות חבירת גדעון סער לבני גנץ ועוד.

בפתח הדברים נשאלת גליק על הפסקת עבודתה ב'ישראל היום' והיא משיבה בפסקנות כי מדובר בפיטורין על רקע פוליטי. את הניסיון לטעון שהתפטרה על רקע חילוקי דעות בענייני שכר היא דוחה ואומרת שמעולם לא התבקשה לקצץ בשכרה שלא השתנה מאז 2015.

לדבריה לאחר קום ממשלת בנט-לפיד הייתה מחלוקת בתוך מערכת 'ישראל היום' בשאלת העמדה שאותה יציג העיתון, אם כעיתון אופוזיציוני או ככזה התומך בממשלה והקבוצה השניה ניצחה. ראיה לכך היא מוצאת גם בהחלטתו של בועז ביסמוט לעבור לצד הפוליטי ולהתמקם ברשימת הליכוד לכנסת הבאה.

גליק מדגישה כי קודם לכן לא היה מדובר ב"ביביתון", אלא בעיתון שלא התיישר על פי אג'נדות השמאל ותומך יותר בעמדות הליכוד. באשר לה עצמה, כמי שהייתה מועמדת ברשימת 'ימינה' לכנסת ובשלב מוקדם מאוד החלה לתקוף את הממשלה שהוקמה, היא אומרת כי הבינה שקיים פער לא מבוטל בין פוליטיקה לעיתונות. "מאוד אהבתי את החוויה של דיבור עם מצביעים. כשאתה כותב או מופיע אתה מדבר בשם עצמך ומי שרוצה יקרא או יצפה, כשאתה מגיע לחוג בית האמירה היא שאם אתה מייצג אותי אגיד לך מה דעתי. זה היה מדהים אבל חדש לי. לא חוויתי דבר כזה שנתן לי הערכה עמוקה יותר לשיטה הדמוקרטית, למשמעות המונח נבחר של עם שמצביעים לו. אהבתי את זה בחוויה האישית".

באשר לנפתלי בנט היא מציינת כי ההיכרות ביניהם ארוכת שנים, עוד בימים בהם עבד אצל נתניהו. היא לא שיערה ולא האמינה שהוא יוכל לבגוד בכל מה שהאמין בו ומה שהוא מייצג, כהגדרתה. "החוויה שלי ממנו ומאיילת הייתה מאוד מאכזבת. ראיתי שלא היה כאן קמפיין אידיאולוגי. גוייסתי לשם אידיאולוגיה כי כדוברת אנגלית רצו להביא דרכי מצביעים דוברי אנגלית, אבל הם סירבו להגן על שטחי C. ביקשתי שיבואו לראות את המציאות של הבניה הבלתי חוקית ליד אפרת, והם סרבו לבוא. הם סרבו לטפל בחאן אל אחמר וכך בכל מה שנוגע להשתלטות הפלשתינית על שטחי C. הכל רק סיסמאות".

"היינו אמורה להיות מפלגה לימינו של הליכוד והם ביטלו את הכול. הכול היה אישי. בנט חזק על חמאס ואיילת תסדר את בג"ץ והכול שקר. הבנתי שכל הכביכול רפורמות שלה, בעצם לא היה כלום. היא העצימה את שי ניצן ואת הגברדיה המושחתת הזו של המשפטנים יותר מכל שר משפטים אחר. זה בא לידי ביטוי בצורה ברורה עכשיו עם משה סעדה שחושף את כל מה שקרה במח"ש והמשטרה בגיבוי שי ניצן כשטייחו את פרשת אהוביה סנדק ואום אל חיראן כדי לתפור תיק לנתניהו".

גליק מציינת כי סעדה הציג את הטענות בפני אחד מעוזריה של שקד כמי שהיה חבר ילדות שלו היא בחרה שלא לעשות עם הנתונים שהובאו לידיעתה דבר. "היא לקחה את כל מה שהוא מספר לנו היום וסיפרה לשי ניצן".

על שקד ובנט אומרת גליק: "הם נוכלים. מה זה נוכל? נוכל זה מי שבא לשני במרמה, מציג את עצמו כדבר אחד כדי לקבל ממך משהו בעל ערך ומשתמש. זה מה שהם עשו". גליק מוסיפה ומדגישה: "עזבתי אותם כי הבנתי שהם ריקים וכל מה שמעניין אותם זה רק נפתלי בנט ואיילת שקד וזהו. הם רצו שנפתלי בנט יהיה ראש ממשלה כדי להעיף את הימין. כשרצתי איתם הייתי תמימה, הבנתי שלא מעניין אותם שום דבר. הבנתי שהם אנשים אנוכיים כפי שהוכח כשהוא היה שר ביטחון ורץ אחרי וביקש פגישות, הגעתי לפגישה ואמרתי לו שאני לא יודעת כמה זמן תהיה שר ביטחון, תעשה דבר אחד, תביא את הנתונים שהמינהל האזרחי מסתיר על הגירת פלשתינים. אלו נתונים שלחוקרים אין". גם את הנתון הזה לא העביר בנט לידיעת אנשי הימין.

על עברו של בנט במועצת יש"ע, שואלת גליק: "מה הוא עשה במועצת יש"ע? מה הוא עשה למען ההתיישבות? איך הוא קידם את ההתיישבות בתור מנכ"ל מועצת יש"ע? מה הוא עשה? הביא חמש יחידות מתמטיקה, הביא מפמ"ר אזרחות מהשמאל הקיצוני ונתן לו קביעות. איך הוא קידם את הדברים האידיאולוגיים?".

שאלות דומות שואלת גליק בהתייחס לאיילת שקד: "מה היא עשתה מבחינה אידיאולוגית כשרת משפטים? כלום. היא דיברה, אבל בפועל המדיניות שלהם לא הייתה ימנית, אבל הם דיברו יפה כך שהם בלבלו אותנו. כשבודקים בפועל רואים שהם לא עשו כלום".

לדבריה המפלגה היחידה שבאה בחשבון מבחינתה היא הליכוד. היא מזכירה שגדעון סער העלה על נס את סוגיית שטחי C בקמפיין הבחירות שלו וכשר משפטים לא עשה דבר בעוד בני גנץ פועל במרץ לסיכון ההתיישבות ביהודה ושומרן. "הסכנה הקיומית על ההתיישבות גבוהה מאי פעם אודות לבני גנץ, ראש המפלגה החדשה שלהם, והם לא אומרים כלום כי מה שמעניין אותם זה רק שנאת נתניהו".

בהתייחס לנתניהו מציעה גליק לבחון את תקופתו בהיבט היקף הבנייה ומספר המתיישבים שהלכו ותפחו בתקופה זו. "פעם ראשונה שיש תכנית להחלת ריבונות כלשהי ביהודה ושומרון. הימין רצה רק במעלה אדומים והוא הציע על כל בקעת הירדן וכל ההתיישבות. היום כל ישוב הופך למובלעת עם ההשתלטות הפלשתינית מסביב לכל ישוב שמופרד מהישובים האחרים. הכול קורה בגלל הממשלה הזו. כשנתניהו היה ראש ממשלה הייתה בעיה ענקית במשילות, אבל מגיעים גנץ והחברים שלו מהמטה הכללי של השמאלנית ואומרים שמה שחשוב הוא להעצים את מערכת המשפט, לקבע את המצב כדי שמי שאיש לא בחר בהם יקבעו לנו את סדרי בראשית. הם הופכים את המדינה לפוסט יהודית".

גליק אומרת שהיא חשה בחילה כשהיא שומעת שמפלגתו של גנץ מכונה מפלגת מרכז ומפלגה מממלכתית. "אתה רוצה מדינה יהודית או לא יהודית? זו השאלה. כל השאלות של הרחבת אביתר ועוד נקודת התיישבות מיותרות כי הכול עכשיו על לשון המאזניים. הגליל הנגב, יהודה ושומרון, ירושלים, הערים המעורבות, הכל עומד למבחן כי אם האנשים האלו ירכיבו ממשלה זו תהיה ממשלה פוסט ציונית, פוסט ישראלית ופוסט יהודית הראשונה. איך אפשר לראות את כל מה שעומד על הפרק ולא להבין את גודל השעה, ואת הנוכלות של נפתלי בנט ואיילת שקד שאיפשרו את הדבר הזה".

לטעמה של גליק הדברים קשורים גם להתנהלותה של ממשלת ישראל מול ההתקדמות להסכם גרעין עם איראן, שכן מול הממשלה עומדת השאלה אם העניין החשוב ביותר הוא הגיבוי האמריקאי או העצמאות הישראלית. האליטה מאז שנות השבעים סבורה שהבעיות של ישראל אינן רק של ישראל וניתן להסתמך על כך שהאמריקאים יטפלו בבעיותיה של ישראל. "מאז ממשל בוש היה ברור שהאמריקאים לא יטפלו בזה. עם אובמה ברור שהאמריקאים עוברים צד וישראל והסונים מפריעים להם. גנץ ואחרים לא מבינים שאנחנו לבד. העולם לא יתאחד איתנו כי הם לא איתנו, אבל כשאתה פוסל חצי עם ורואה בנתניהו את האיום הגדול ביתר בישראל, איך תוכל לאחד את העם להתמודד עם בעיות חברתיות וביטחוניות".