ישראל דיסקינד, אחיו של שמחה ז"ל שנהרג באסון מרון, מתייחס בראיון לערוץ 7 למכתבי האזהרה ששיגרה הועדה לחקר האסון לשורת בכירים.
"אנחנו רואים שההחלטה שלנו להתעקש על הקמת וועדת חקירה ממלכתית על מלא הייתה החלטה נכונה וצודקת כי רק ועדת חקירה ממלכתית מביאה לחקר האמת", אומר דיסקינד ומעיר כי לא הייתה שמחה לנוכח שיגור מכתבי האזהרה, אך מתברר שכל אותם שטענו שהוועדה תפיל את האחריות על ש.ג. כלשהו טעו בגדול, שכן "הוועדה עושה עבודה מלמטה עד למעלה".
"אנחנו רואים שזה מגיע מהשוטר הזוטר שעמד בשביל המוות ועד מפכ"ל המשטרה, משר הדתות ועד לראש הממשלה באותו זמן. כך צריך להיות", הוא אומר.
לדבריו התקווה שעוד אישים ובעלי תפקידים ילכו בדרכו של ניצב שמעון לביא ויתפטרו אינה התקווה האישית שלו כאח שכול, אלא צריכה להיות התקווה של המדינה כולה מתוך רצון שאחריות תהיה אחריות אמיתית ומי שיש לו אחריות לאסון צריך להניח את המפתחות וללכת הביתה, "כי הוא התרשל בתפקידו וזה קרה במשמרת שלו כי הייתה התרשלות בתפקיד, ובנוסף הייתה כאן עצימת עין בכל מה שקשור לאסון הזה שיכול היה להימנע".
"אותם גורמים התרשלו בתפקידם ומתוך אותם 18 אנשים רק אחד התפטר מתפקידו וגם זאת רק אחרי שנה ושלושה חודשים ולא מיד אחרי האסון. ציפיתי שאחרי המכתבים יהיו שיניחו את המפתחות וילכו הביתה, אם זה מנכ"ל המקומות הקדושים מלמטה ועד למעלה. המילה אחריות איבדה כל משמעות".
דיסקינד מזכיר בדבריו את דו"ח מבקר המדינה לפני 12 שנה, מיכה לינדנשטראוס, שהתריע וראה בהר מרון כמקום סכנה, "מהרגע הזה אמורים היו לתקן את הליקויים, אבל לא תיקנו את הליקויים. נתניהו קיבל בצדק את מכתב האזהרה כי 12 שנה הוא היה ראש ממשלה לפני האסון והוא לא פעל לתיקון הליקויים".
בנוסף, מזכיר דיסקינד את ההחלטה שהתקבלה שלא להפקיע את המקום והשארת המתחם באחריות ושליטת עסקנים שגם היום ממשיכים לנהל את המקום. "זה מצב אבסורדי שצריך להיעלם מהשטח".
לדבריו גם אם עדיין יש חשש שאחרי מכתבי האזהרה ההליכים ייעצרו בכך, אך קיים אמון מלא בוועדת החקירה. "אין לנו צל צילו של ספק שהוועדה באה לעשות את עבודתה נאמנה. במידה ונראה שבמסקנות הסופיות האחראים לאסון לא באמת יואשמו וזה רק נועד להשתיק אותנו, נצא נגד וועדת החקירה. התקווה היא שזה לא יקרה".
מי שלא קיבל מכתבי אזהרה הם שופטי בית המשפט העליון שמנעו מהממשלה את מהלך הפקעת מתחם הקבר כבר בשנים 2011-2012. דיסקינד מבין את הביקורת על כך, אך מציין כי המציאות המשפטית בישראל ולא רק בה היא כזו שבה שופט ששחרר אדם מהכלא ואותו אדם פגע באחר, שהשופט לא ייתן על כך את הדין. עוד הוא מזכיר כי באותן שנים עתרו העסקנים נגד מהלך ההפקעה, בית המשפט הציע לצאת לגישור, המדינה הסכימה למהלך שכזה ו"ברגע שהמדינה והעסקנים הלכו לגישור והסכימו ללכת ל"וועדת חלטורה", ועדת החמישה, בית המשפט לא יכול שלא לקבל את הסדר הגישור, כך שלהפיל זאת על מערכת המשפט זה לא נכון ולא צודק".
דיסקינד מבקר בדבריו את תגובת הליכוד להוצאת מכתבי האזהרה, תגובה בה נטען כי הוועדה פועלת ממניעים פוליטיים. "זה מביש. כל ניסיון לצבוע את הוועדה בצבעים פוליטיים הוא ניסיון ציני ואנרכיסטי שאי אפשר לקבל. 45 אזרחים נהרגו ואי אפשר לצבוע את הוועדה בצבע פוליטי. זה מגוחך לצבוע את הרב קרליץ, נאמנו של הציבור החרדי, כפוליטי".