אמונה בערך של חופש הביטוי לא צריכה להיות בערבון מוגבל או רק לדעות מסוימות. גם אם לפעמים יש מחלוקות או יצירות מאתגרות ואף מכעיסות החופש צריך להישמר, כל עוד הוא עומד בחוקי המדינה.
גם עבורי יצירות מסוימות קשות, אבל אני משתדל להקפיד על הפרדה בין פוליטיקה לתרבות ומציע לכולם, מכל צד, לנהוג כך.
קרנות הקולנוע הארציות הממוקמות בתל אביב ובירושלים כמו הקרנות בנגב, בגליל, בשומרון ובערבה פועלות בחופש אמנותי מלא ונועדו לאפשר את השמעת מגוון הקולות בחברה הישראלית. מגוון איננו קללה, אלא ברכה.
כל אדם ועמדתו ראויים לכבוד, כל יוצר יכול לבחור האם ולאיזה קרן להגיש את יצירתו או כמובן להימנע מהגשה לקרן מסויימת, אבל מוטב שלא להשתמש בקרנות ובמיקומן ככלי לניגוח פוליטי. תמוה שיש מי שטוענים כלפי אחרים על ערבוב בין תרבות לפוליטיקה, כשהם נוהגים ככה בדיוק. ערבוב בין פוליטיקה לאמנות לא מצמיח דברים טובים, רק שנאה מיותרת.
אני גם מציע לכולם לא לדרג אחרים עד כמה אכפת להם מקולנוע ותרבות והאם המניע שלהם הוא פוליטי. ישראלים שונים המחזיקים בעמדות שונות, יכולים כולם להחזיק גם באהבה לאמנות.
למען הסר ספק, מיקום טקסי פרסי אופיר נקבע בידי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה. כאמור, אין התערבות פוליטית בענין.
ובעיקר, קרן הקולנוע שומרון עובדת על פי חוקי המדינה ומשרתת את כלל אזרחי המדינה, בדיוק כמו כל קרן קולנוע אחרת. מי שמכבד את החוק ובעיקר מי שמכבד את חופש הביטוי, ראוי שיהיה עקבי בענין. כשנוח, וכשנוח פחות.