איילת מיטש
איילת מיטשצילום: עצמי

ככל שמתקרבים ליום הבחירות בנובמבר 2022 מתברר כי הפור נפל כבר ביוני 2021. את התוצאות הצפויות קבעה הונאת בנט-לפיד-גנץ, שהקימו ממשלה עם מנסור עבאס.

בדיעבד, ברור כעת שבלון הניסוי לממשלה האמיתית שהתכוונו להקים היה השנה הסוערת שעברה ישראל בהנהגת הקואליציה.

קואליציה זאת, שהייתה כולה שותפה להונאה שקרעה את החברה לגזרים, לימדה אותנו לקח אחד ויחיד מפיצול המפלגה הערבית המשותפת כעת: אם הימין לא יתאחד לגוש גדול ונחוש על כל גווניו ומחלוקותיו, פלגי המשותפת לשעבר יצטרפו לממשלת לפיד-גנץ.

כעת ברור שעבאס ובנט רק חצו את הרוביקון כדי שאיימן עודה, יאיר לפיד ובני גנץ יהפכו את ישראל רשמית למדינת כל אזרחיה. אם פלגי הימין המסוכסכים בינם לבין עצמם לא יתעשתו, זאת הממשלה שבה חלקם ימצאו את עצמם להבא, ויצטרכו להסביר לא רק תמיכה בטרור נגד קרובי משפחתם אלא גם את פירוק המדינה היהודית הדמוקרטית.

למרבה הצער, חובה לציין בכנות שהיסוד הנפשי לפירוק המדינה הציונית נוצק כבר לפני שנים רבות ברגע שהחליטו בממשלות הקודמות, גם בממשלות נתניהו, להתעלם מבעיית המשילות בכל תחום, מפשע ועד בנייה לא חוקית והשתלטות על אדמות ע"י המגזר הערבי והבדואי והרש"פ. סדרי העדיפויות המעוותים של הממשלות השונות הם אלה שהכשירו את הקרקע לכך שכל מה שנותר לעשות הוא להכריז רשמית על פורעים ותומכיהם ועבריינים כחברים לגיטימיים בממשלה ולהכניס אותם פנימה, למרות ההצהרות הברורות והגלויות שלהם על כוונתם לפורר את מדינת ישראל הציונית.

לא כישלון של לפיד, כי אם ניווט ברור

כל מה שנתפס ככישלון פוליטי של יאיר לפיד בהשגחה על המפלגות הערביות הוא למעשה ניווט מכוון ומתוחכם של החברה הערבית כולה לתוך הקואליציה, ולא רק רע"מ. רע"מ הייתה רק חיל החלוץ שהרגיל את החברה הישראלית לנרמול תופעת הערעור העיקש על הלגיטימיות של המדינה והחדרתה בדלת האחורית. "הקול היהודי" חשף השבוע את הצהרות מנסור עבאס כיצד אפשר וצריך לעשות את זה מתוך מוסדות המדינה, כך שלא נותר אלא להתנחל בלבבות של האזרחים ולהכשיר את השיתוף המלא.

ייאמר כבר כעת שהאזרחים הערבים זכאים לזכויות ובמיוחד אם הם מכירים במדינה ומשתלבים בה על ידי מילוי חובות ולא רק הצבת דרישות, אבל כל עוד רובם מצביעים למפלגות שמצהירות בגלוי שאסור להכיר במדינה בגלל כיבוש מדומיין, אין סיבה לקבל את תומכי המשותפת ורע"מ בברכה. החיבוק של האזרחים הערבים שאינם מכירים במדינה ימיט אסון אבל הוא יתגלה מאוחר מדי, לאחר שכבר לא תהיה אפשרות להסיג לאחור את השילוב המלא.

הציונות תימחק מעתה הלכה למעשה מכל דגל של ממשלה בישראל וכל התופעות המקוממות של היעדר משילות ילכו ויתגברו ואף יעוגנו בהקמת ממשלת כל אזרחיה, הכוללת מגזר שאינו מכיר בריבונות ישראל ומגדיר עצמו קבוצה לאומנית-אירידנטיסטית השואפת לאיחוד עם הרש"פ, שלא לומר שחרור פלסטין.

ממשלת המגלומנים של כל אזרחיה

מפלגת יש עתיד פרסמה בשבת את ההבהרה הבאה: "יש עתיד וראש הממשלה לפיד לא היו מעורבים בהתפצלות הרשימה המשותפת ואין לנו מושג מי מפיץ את השטות הזו או למה". יכול להיות באמת שזה נכון, אם כי רמת האמינות של הצהרות לפיד כבר מזמן מוטלת בספק. כמו כן, הן בני גנץ והן יאיר לפיד אינם נתפסים כאנשים פיקחים וההבלים שלהם בהחלט הולכים לפניהם.

עד כדי כך שחוסר המעש שלהם בכל תחום עדיף לא פעם על היוזמות שלהם, כמו התקרבות גנץ לאבו מאזן והפעילות הנמרצת מדי לקבוע עובדות בשטח גם בתקופת ממשלת מעבר, בניגוד לכל מה שהיה נהוג בישראל בתקופה של שיקול דעת ושמירה על חוקי המשחק הפוליטי ההוגן.

הלחץ הכבד של גנץ להטבת הפנסיות של אנשי הקבע מחשיד אותו עוד יותר בכך שהוא רואה בעצמו כנציג מערכת הביטחון ותו לא, הן בנוגע להטבות השכר שהוא וחבריו מקבלים ממשלמי המיסים והן למינוי מקורבים חסרי כישורים, כפי שכבר הוכח במינוי מפקדת גל"צ. סער, בנט ולפיד לא פחות גרועים בתפקודם. על עזות המצח שבמינוי יועמ"שית חסרת הבנה וכישורים בתחום שנחוץ מאוד לתפקיד זה ועל השתיקה המהדהדת שלה בנושאים אחרים שדורשים התערבותה, עולה אולי רק מינוי מני מזוז ליו"ר ועדה בתקופת ממשלת מעבר.

עם זאת, אין מנוס מהסקת המסקנה שבדיעבד, גם אם לא לפיד ולא גנץ קידמו את פיצול המשותפת, אין ספק שדווקא התוצאה נוחה להם ומקדמת אותם עוד יותר לממשלה של מגלומנים אגו-מניאקים חסרי ערכים ומדיניות ברורה, שכל מה שמעניין אותם הוא שררה וכבוד. גם אם לא פעלו לכך במכוון, נדמה שבהחלט נוח להם ליצור הסחת דעת בזמן שאחרים עושים את מלאכתם, מפרקים את המשותפת ומקרבים את עבאס ועודה עוד יותר לממשלת כל אזרחיה בעלת מטרות אנטי-ציוניות במובהק.

זאת גם התשובה להתייפייפות של בנט השבוע כאילו קיבל את ההחלטה הטובה ביותר למען המדינה והציונות על פני העדפת הבייס שלו. זהו שקר מוחלט ובוטה. הבעיה העיקרית שלנו עם בנט ושקד לא הייתה רק מעשה הנוכלות והרמייה שלהם אלא העובדה שלהקמת הממשלה חברו גורמים שמטרתם המוצהרת בעברית ובערבית היא פירוק המדינה היהודית הדמוקרטית.

זוהי מדינה שמושתתת על הציונות והוקמה מטעמה ובזכותה קיימים ומשגשגים גם ערביי ישראל, שאינם נכתשים במלחמות אזרחים ותחת שלטון דיכוי כמו אחיהם במולדת הפלסטינית האמיתית בירדן או במדינות המוצא שלהם. מי שפרץ את הדרך לגדודי פורעים בחסות המדינה פעל אף ורק לטובתו האישית כמגלומן דורסני וחסר חזון והבנה של מניעי השותפים וההשלכות לעתיד. כעת אנחנו רואים את התוצאה ובנט וחבר מרעיו ייזכרו לדיראון עולם כמי שפירקו את המדינה הציונית דווקא.

עוצמה יהודית אינה שם של מפלגה, אלא ערך עליון

גם אנשים שאינם מצטיינים בחשיבה בהירה אינם חפים מאגומאניה וכשברור שהם תופסים שלטון רק למען הכבוד והשררה אין להם בעיה להתוות מדיניות אסונית לריבונות הישראלית, לביטחונה ולבריתות האזוריות שלה. ראינו את זה בהלם כשלפיד הרס את יחסי החוץ של ישראל בבורות וביומרנותו כאילו כותב טורים פופולריים אכן מבין בכל דבר, ובהידרדרות הביטחונית שגורמת לכך שהמשטרה והצבא רודפים בעיקר יהודים ולא נוקטים הרתעה נגד ארגוני פשע שהשתלטו על המדינה, לצד פורעים ערבים ובדואים.

כעת, אנחנו רואים אותם דוהרים באזלת ידם בצורה ברורה לעבר המטרה הברורה שלהם להיות ראשי ממשלה בתמיכת מפלגות שמסיתות נגד קיום המדינה. אם נדמה להם שזהו פיוס והושטת יד לשוויון ולקירוב לבבות עם ערביי ישראל, ברור לכולם ששעטת האיוולת הזאת תסתיים דווקא בשפיכות הדמים הבאה הודות להצטיידות המסיבית בנשק ולאחר ניסוי הכלים בפרעות מאי. אם הימין לא יפסיק להתכתש בינו לבין עצמו בטהרנות כאילו הוא המציא את הטוהר, האמונה, הציונות והערכים ויתחיל להודות בכך שעוצמה יהודית אינה שם של מפלגה אלא של ערך עליון ללא קשר לאיתמר בן גביר, מיכאל בן ארי או הרב כהנא, הוא ימצא את עצמו מככב שוב בערי ההריגה.

הפעם, לא יהיו צבא ומשטרה שינסו אפילו מעט להגן עליו אלא יופנו כלפיו בשם "ממשלת ישראל הלגיטימית המשותפת של כל אזרחיה". הפעם גם אין בצה"ל מפקדים אמיצים שצדקת הדרך ברורה להם ותפיסת הניצחון מגונה בעיניהם, בין היתר מרוב פחד ואימת חרב מערכת המשפט.