המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף רשות הטבע והגנים והמכון לחקר ימים ואגמים, מפרסם דוח מקיף ראשון מסוגו בנושא השפעת הפסולת הימית במזרח הים התיכון על צבי הים שנפלטו לישראל.
הדוח נערך במימון תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה ובביצוע של שיר ששון וד"ר יניב לוי מהמרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים וד"ר יעל סגל מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל. את הדוח ליווה מקצועית ד"ר צוראל, מרכז מדעי לניטור ומרכז בים, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה.
המחקר עשה שימוש בנתונים שנאספו במשך 22 שנים (1999-2021) במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, וכן בפיילוט של שנה בניטור פסולת בקיבות צבי ים מתים שנפלטו לחופי ישראל, שנעשה בשיתוף פעולה של המרכז הארצי להצלת צבי ים עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל.
הדוח מציג ממצאים מדאיגים ומאשר את החשש להשפעה השלילית של פסולת ימית בכלל ופסולת פלסטיק בפרט, על בתי הגידול הימיים ועל אוכלוסיית צבי הים.
ממצאים עיקריים:
בין השנים 1999-2021 תועדו במסד הנתונים של מרכז ההצלה 524 צבים שנפגעו מפסולת ימית. כ-80% מהם (426 פרטים) נפגעו מהסתבכות בציוד דיג או מקור פסולת יבשתי אחר והשאר (98 פרטים) סבלו מפגיעות במערכת העיכול.
פסולת פלסטיק נמצאה בקיבות של 100% מצבי הים שנבדקו ללא קשר למין (צב ים חום או ירוק), זוויג (זכר או נקבה) או גודל הצב.
נמצאה מגמת עליה רב שנתית ברורה במספר המקרים של הסתבכות צבי ים צעירים בשקי פוליפרופילן המשמשים לאחסון מזון לבעלי חיים בתעשיית הבשר, המגיעה עד כמחצית מהמקרים המטופלים במרכז ההצלה.
שיעור התמותה בצבים מסובכים בשקים הוא 11%. בנוסף, כרבע מהשורדים (24%) מאבדים גפיים כתוצאה מהסתבכות בחוטי השק שנפרמו. הם משוחררים בחזרה לטבע לאחר השיקום, אך קטיעות מקטינות את שיעורי ההישרדות בטבע וכנראה ישפיעו על יכולתם להתרבות אם יגיעו לבגרות מינית.
47% מפגיעות הפסולת הם מפסולת דיג. רשתות רפאים, חוטי דיג וקרסים נמצאו הן כגורם הסתבכות והן בקיבות הצבים.
היקף הפגיעות הקשורות בעיכול פסולת ככל הנראה גבוה מזה הידוע לנו. סיבות המוות של צבים שנפלטים אל החוף מתים מגוונות, ולרוב לא ניתן להגדירן ללא נתיחה. נתיחות לאחר המוות בצבים נפלטים החלו לפני כשנה בלבד.
נצפו מספר מקרים של סתימת מערכת העיכול על ידי פסולת פלסטיק, מה שמרמז על עיכול פסולת כגורם ישיר לתמותת צבים.
18,380 פרטי פסולת בודדו מקיבות של 21 צבי ים. צב ירוק בודד אחד נשא בקיבתו כ-12,000 מתוכם. מרבית הפלסטיק שנמצא בקיבות היה חסר צבע או לבן, צבעים שמקנים לחלקיקי הפלסטיק מראה דומה למזון הטבעי של הצבים שצף בעמודת המים.
ב-15% מהצבים נמצאו, בנוסף לחלקיקי שקיות וציוד דיג, גם כדוריות פלסטיק המשמשות בתעשיית הקוסמטיקה וחומרי הניקוי.
מתוך התצפיות המועטות של צבי ים גלדיים לחופי ישראל, 6 ממקרי המוות (21%) נגרמו ככל הנראה באופן ישיר על ידי פלסטיק, מחציתן מפסולת דיג ומחציתן מעיכול פסולת.
על פי הערכות שונות, 8 מיליון טונות פלסטיק מושלכות לים מדי שנה, ובישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה. ממצא זה גבוהה יותר מהנתונים העולמיים ונתונים בשאר ים תיכון. לפחות 58% מהפסולת בים ובחופים היא יבשתית, כלומר מקורה מהציבור בחופים, ו32% מהפסולת בחופים מורכבת מאריזות וכלים עשויים פלסטיק.
ההערכה היא כי בישראל נוצרת מידי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק, כ-110 ק"ג פסולת פלסטיק לאדם לשנה. כלים חד פעמיים מהווים 6% מפסולת הפלסטיק בישראל, כ-60 אלף טון.