אתחיל בגילוי נאות. אני מכיר את הרב עמיחי גורדין, אומנם היכרות שטחית מאוד, שנים רבות. שנינו גדלנו ביישוב אלון שבות שבגוש עציון. אני נהנה לקרוא את מאמריו. מתרשם משיקול דעתו, מחריפות שכלו ומעשייתו החינוכית. אני גם משוכנע שאיננו רואים עין בעין את הפוליטיקה הישראלית למרות ששנינו אנשי ימין ושנינו אנשי הכיפות הסרוגות. ודרך אגב זה בסדר גמור ואין לי בדל טרוניה על כך.
בכל זאת, למה החלטתי לכתוב מאמר תגובה למאמרו של הרב גורדין? בגלל שבמאמרו אתמול 'להשפיע בלי קשר לאחוז החסימה', יש בעיני חציית קו אדום וחוסר הבנה מוחלט של העולם הפוליטי ובמידה מסוימת של הקשר בין העולם הפוליטי לזה האידאולוגי.
טענתו העיקרית של הרב גורדין גרסה שגם אם מפלגת הבית היהודי בראשות איילת שקד לא תעבור את אחוז החסימה יש חשיבות ערכית ועקרונית לתמוך במפלגה זו למי שמאמין בדרכה. הרב גורדין מביא שתי דוגמות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה – עוצמה יהודית של בן גביר במערכת הבחירות לכנסת ה-22 ומפלגת זהות של פייגלין לכנסת ה-21.
לדברי הרב, למרות שמפלגות אלה לא עברו את אחוז החסימה הם הצליחו לקדם חלק ממשנתם האידיאולוגית. אני באמת שלא יודע היכן להתחיל להתמודד עם טענה זו. בלשון התלמודית אומרים 'היא הנותנת'. דווקא הדוגמאות שהרב גורדין מביא סותרות את התיזה שאותה הוא מנסה לקדם. ניקח את מקרה פייגלין כדוגמא ונסביר למה כוונתי. כולנו יודעים בדיעבד שאם פייגלין לא היה מתמודד בבחירות לכנסת ה-21 רוב הקולות שקיבל (118,031 שהם 2.74%, כמעט שלושה מנדטים) היו מגיעים למפלגות שכן עברו את אחוז החסימה למשל, לפי כל ההערכות, לליכוד היה מתווסף מנדט אחד וגם למפלגת הימין החדש של בנט, שגם היא כזכור לא עברה את אחוז החסימה, היה מתווסף מנדט וכך הם היו מצליחים לקבל ארבעה מנדטים. אם זה היה קורה כל הכאוס הפוליטי שאנחנו נמצאים בעיצומו לא היה בא לעולם.
אבל לדברי הרב גורדין, פייגלין השיג 'הישג ענק' מבחינתו, ליגליזציה של הקנביס (שהרב מתנגד לו בתוקף). לכן, אני שואל את כבוד הרב גורדין, היום אתה עדיין חושב שהיה זה חכם מצד פייגלין להתמודד לכנסת בידיעה כמעט ברורה שלא יעבור את אחוז החסימה, או שזאת הייתה טעות נוראית שאנחנו כולנו משלמים עליה היום ריבית דריבית?
נדמה לי שגם הרב גורדין יודה שזאת הייתה טעות קשה. אבל למה לדבר על העבר. כעת חיה מול עינינו חוזר הניגון הצורם שוב, והפעם בדמות מפלגתה של איילת שקד – הבית היהודי. לא אכנס במסגרת מאמר זה להתנגדות הערכית-מוסרית שלי לאישה הזאת איילת שקד. אך פטור בלא כלום אי אפשר ולכן אומר בקצרה שזאת אותה שקד שכזכור פעלה יחד עם בנט לרסק את אותו בית יהודי שהיום היא עומדת בראשו (בעיניי כתם פוליטי ומוסרי-ערכי מונח על ראשם של אנשי הבית היהודי שאפשרו לזה לקרות), כשפרשה עם בנט והקימו את מפלגת הימין החדש ז"ל. זאת אותה שקד שהבטיחה קבל עם ועולם שלא תשתף פעולה עם מפלגות השמאל – עבודה, מרץ. זאת אותה שקד שהבטיחה והצהירה שאין בדל סיכוי שהיא תביא להכתרתו של יאיר לפיד כראש הממשלה. כידוע, כל ההבטחות הללו ועוד רבים, היא הפרה ברגל גסה בלי למצמץ ורק עם 'כאבי בטן' כרוניים שהגברת התגברה עליהם מהר מאוד. אבל כאמור, לא אתעכב כעת על רמתה המוסרית של שקד (כן כן אני כבר שומע חלק מהקוראים מתרגזים ואומרים 'אבל גם ביבי גם ביבי'. אומר רק זאת, לשיטתכם, לא שיטתי, בנט ושקד הביאו פוליטיקה נקייה. ערכית, אידיאולוגית ועוד מילים גבוהות ויפות, אך בסוף הם בדיוק כמו ביבי. אם כך, מה לי נתניהו מה לי שקד. ואם כבר, אז נתניהו עדיף הן בגלל שהוא עומד בראש מפלגה גדולה, מפלגת שלטון, והן בגלל שהאיש עשה טיפל'ה יותר דברים ורפורמות מגברת שקד ובנט גם יחד).
לשמוע רב מרכזי, בעל השפעה שמחנך לעשייה אותו אני כאמור מעריך אומר שכדאי ואף רצוי להצביע לאיילת שקד ולבית היהודי גם בידיעה שהם לא יעברו את אחוז החסימה זה מעבר ליכולת ההכלה שלי. אני מרגיש שזה כמעט כמו להתנגש במהירות חמש מאות קמ"ש בקיר בטון ולא ללמוד לקח. צר לי לומר זאת אבל בשלושים השנים האחרונות האנשים שהביאו לנזקים הפוליטיים הכי קשים למחנה הלאומי הם אלה עם 'עודף אידיאולוגיה' ואפס הבנה פוליטית. כך היה בשנת 1992 כשהתחייה, שלא עברה את אחוז החסימה, הפילה את ממשלת שמיר, וכך היה בשנת 2019 כשבנט, שקד והימין החדש ריסקו את ממשלת נתנוהו.
הרב גורדין ידידי, אתה בוודאי מכיר את הפסוק במגילת קהלת פרק ז' פסוק ט"ז שאומר: "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר..." ואתה גם בוודאי זוכר איך הפסוק מסתיים, בשתי מילים שמסבירות למה לא להיות צדיק וחכם גדול מדי "לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם". זאת בדיוק התחושה שלי לעצתך. למען האמת, נמאס לי לראות איך אנשים טובים ותמימים מסבירים לי באותות ומופתים מדוע לקחת ולשתות ציאניד פוליטי לא הורג אותך. פעם ראשונה עוד אפשר להבין. תמימות. פעם שנייה, בקושי אפשר להכיל. אבל פעם שלישית? תגידו, השתגענו לגמרי. מדובר בחיי אדם. בחיי אומה. במדינה שלמה. מה קרה לנו? מאיפה היומרה לגרור אותנו לתהומות.
לסיום, אני מבין שהרב גורדין כמו רבים ממצביעי שקד הפוטנציאליים לא סובלים את נתניהו. הם ממש 'לא יכולים להצביע עבורו'. הוא שיקר, ורימה. הוא לא ימין. ועוד כל מיני הסברים שרובם מצוצים מהאצבע. הבנתי שנתניהו לא כוס התה שלכם. והבנתי גם שלבן גביר הקיצוני ולסמוטריץ' הקיצוני קצת פחות אתם ממש לא מתחברים. גם את זה הבנתי. ואני שואל אתכם בשיא הרצינות – נראה לכם שהפוליטיקה היא תוכנית כבקשתך? אני משוכנע שבכל תחומי החיים אתם מתפשרים בנושאים הרבה יותר חשובים. מקום מגורים. חינוך לילדים, עבודה ועוד המון החלטות שמרכיבות את החיים ומחייבות אתכם להתפשר ולבחור במשהו שהוא לא הבחירה האידיאלית שלכם. ואני שואל אתכם - למה אתם לא מפעילים את המנגנון ה'ריאל פוליטיק' שמאפיין אתכם בכל תחומי החיים גם בפוליטיקה? למה פתאום כאן אתם מקפדים על קוצו של יו"ד ואף מעבר לו. אם תצביעו לשקד והיא לא תעבור את אחוז החסימה ותוקם כאן ממשלת שמאל-ערבים על מלא מלא, אתם, כל אחת ואחד מכם, תהיו אשמים. לא יעניין אף אחד ההסברים שתעלו או הטיעונים שתשמיעו. אם אתם תצביעו לשקד והיא לא תעבור את אחוז החסימה אות קין וירטואלי יקועקע על מצחכם.
ולסיום , אני פונה אליך הרב עמיחי גורדין. אנא, חזור בך מהמאמר שכתבת. אתה לוקח אחריות הרבה הרבה יותר מדי גדולה וכבדה על כתפיך. ועוד נקודה אחת שאני כותב באיפוק מרבי – הצעה זו שלך, שאין לי ספק שבאה ממקום טוב וכוונות טהורות, כמו גם הצעות פוליטיות דומות לשלך שנשמעו מפי רבנים הגונים וטובים אחרים, גורמת לי לחשוב שאולי הרצל צדק כשקבע שגנרלים צריכים להישאר במחנות הצבא ורבנים בבתי הכנסת, כדי שלא יתערבו בפוליטיקה... האמנם?.
הכותב שימש כיועצו של בנימין נתניהו וקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב