עזרא שיינברג שכיהן כראש הישיבה הגבוהה "אורות האר"י" בצפת ומרצה עונש מאסר לאחר שהורשע בעבירות מין בשמונה נשים, שיגר הודעת סליחה לתלמידו לשעבר, שסירב לקבל אותה והסביר לו מדוע.
"העדפתי לעשות זאת בכתב ולא בדרך אחרת", כתב שיינברג לתלמידו לשעבר לקראת יום כיפור, בהודעה ששיגר בעזרת בתו. "ברצוני לבקש ממך סליחה על כל מה שנפגעת מהמעשים הנוראים שעשיתי. אחרי טיפול של למעלה משנתיים וחצי בבית האסורים אני מפנים יותר ויותר את גודל הפגיעה באנשים שהיו קרובים אליי, ואתה היית קרוב".
"על כן, אני מבקש את סליחתך מעומק הלב ומקווה מאוד שתסלח. אשמח אם תחפוץ שנדבר על כך בהמשך. בברכת שנה טובה לך ולמשפחתך, שנזכה להכתב בספר סליחה ומחילה לחיים טובים", הוסיף, "שיינברג עזרא".
תגובת התלמיד לשעבר לא איחרה לבוא. "שלום עליכם", השיב. "בכתב זה לא רציני, זאת לא התמודדות. בטח לא נוסח כללי ובטח לא דקה לפני יום כיפור. לי זה נראה כמו סימון וי".
הוא הוסיף: "לנפץ לרסיסים עולמות שלמים, אנשים נשים וטף, חילול השם ברמות שאין לתאר, רשעות אכזריות ושאט נפש. לא מצליח להבין איך אפשר לנער לאנשים את החיים פעם נוספת בלי בקרה, רק כי אבא רוצה לצאת ידי חובת הפניה הפרטית".
לדבריו, "כשרוצים לתקן פגיעה באדם צריך לפנות אליו, לדבר איתו, להראות שיש תיקון אמיתי, שליחת הודעה כללית דקה לפני יום כיפור יש בה מן הזלזול. זה לא שיח בין חברים שאוהבים אחד את השני, שאפשר לצאת ידי חובת סליחה בהודעה מובנית. אני אפילו לא מתחיל להתלבט. את יכולה למסור לאבא שלא התקבלה מסירת ההודעה. בהצלחה גדולה".
לאחר מכן סיפר התלמיד לשעבר לחבריו על ההתכתבות, והוסיף כמה מילים: "רגע לפני יום כיפור לקבל הודעה מהאדם שריסק קהילה שלמה, פגע בעולמות שלמים, אנשים נשים וטף. 'היית תלמיד קרוב אני מבקש את סליחתך'".
"לרגע נאלמתי דומיה", כתב. "ורגע אחרי מכה השאלה. למה עכשיו, רגע לפני יום כיפור? ובעיקר, למה בהודעה? היה לך ים זמן להתקשר, לקבל את טריקת טלפון הראויה לך ולנסות שוב. עורך הדין שלך היה מוצא פתרון חוקי ומתקבל על הדעת להראות שבאמת חשוב לך שאסלח לך".
לדבריו, "יכולת לנסות לפנות דרך הרב שמואל אליהו להתמודד עם השאלות הנוקבות שלו לפני שאתה מטלטל עוד פעם את חיינו? רגע לפני שאתה יוצא מבית הכלא (שבו היית אמור לשבת 20 שנה לפחות אם היה משפט צדק) אתה מתחיל להכשיר את הקרקע? אתה שולח הודעה, דרך הבת שלך ונותן לה לספוג את כל הכאב התסכול והזעם, שחס ושלום לא תאבד את שלוות נפשך, שלא יפגעו בגאוותך. ככה מבקשים סליחה? בחטף?".
"מי שנמצא מחוץ לתמונה, במבט ראשון יכול לחשוב 'וואי הוא ממש מבקש סליחה'", ציין. "אבל זה לחלוטין לא פני הדברים כשמדובר במי שנפגע, במי שעולמו ועולם חבריו הקרובים הטובים והנפלאים חרב עליהם. ככה לא מבקשים סליחה. ככה מסמנים וי, ככה נראים טוב בעיניים שטחיות, ככה ממיסים את הלב הרחמן של עם ישראל שרק מחפש לסלוח. וגם אם אני רוצה לסלוח, מי מתיר לי לסלוח? מותר לסלוח למי שהשתמש בכתרה של תורה כדי להשחית נפשות? מותר לסלוח למי שהשתמש בכשרון הרוחני הנדיר שלו כדי לספק את שגעון הגדלות שלו באכזריות וברשעות?".
"אם אסלח לך בטרם עת נמצאתי מחריב עולמות נוספים", אמר. "אם אסלח לך בטרם עת, עלי ועל צווארי דמי קורבנותיך הבאים, הקהילה הבאה שלך שלאט לאט תתאסף סביבך ותתרגש מהראייה הרוחנית שלך, מהייסורים והבזיונות שעברת, קדוש מעונה. לסלוח לרשעים זאת אחריות גדולה, זה דיני נפשות ממש. במבט מפוקח של מי שגדל ועומד בעולמה של תורה, באהבה ובעמל מלא תודה, אני רואה כאן חוסר אמת ויושרה, סימון וי בלבד".
"תצטרך להוכיח את תשובתך במעשים, בהתמודדות עם כל תלמיד ותלמיד שרסקת, בהתמודדות עם כל אשה שפגעת בה", כתב. "האם ביקשת סליחה אישית מהנשים שפגעת בהן? ככל הידוע לי, לא עשית זאת. מי שצריך לסלוח לך, מי שצריך לבחון את התשובה שלך, זה לא אחינו בית ישראל שרק רוצים לסלוח, ולא תמיד מבינים את ההשלכות של לימוד זכות שלא במקומו. התשובה שלך צריכה לעבור דרך אלה שמכירים את החורבן שגרמת. אם תשכנע את בית הדין של הרב שמואל שמכיר לפני ולפנים כל מקרה ומקרה שבא לפניהם - אסכים לסלוח לך".