עזרא שיינברג יוצא היום מכלאו כאשר בקצרין, בה הוא אמור להתגורר בתקופה הקרובה, מפגינות נשים מתושבות המקום ומנפגעותיו נגד הגעתו למקום. כיצד ניתן נכון וראוי לנהוג במצב שכזה. על כך שוחחנו עם הרב יובל שרלו, ראש אגף האתיקה בארגון רבני צהר.
"זו מצוקה מאוד גדולה", אומר הרב ומזכיר את העיקרון התורני לפיו 'כיוון שלקה אחיך הוא', אבל זה עיקרון שמתאים למקרים שבין אדם למקום, אבל כל עוד יש נפגעים שכלפיהם לא נאמרה התנצלות ולא ניתן פיצוי כפי שנקבע במשנה, לא ניתן להחיל את הכלל הזה".
במציאות שכזו, מסביר הרב שרלו, עולה השאלה כיצד כן נכון וניתן לנהוג וכיצד החברה יכולה להגן על עצמה. "איפה הוא כן יהיה. זו באמת מצוקה מאוד קשה ומה שנראה לי שיכולה קהילה לקבוע את כללי ההתגוננות שלה מפניו, סוג של נידוי ואי הכרה בהיותו חלק מהחברה והקהילה. הדבר הזה מותר אבל חייב להיות לו מקום על פני האדמה".
ואולי, אנחנו שואלים את הרב, נכון יהיה לאפשר דרישה מהעבריין לעזוב את הארץ? "זה לא פותר שום בעיה", אומר הרב שרלו ומוסיף כי אין סיבה שיהיה מותר לנו לזרוק את הפגמים שלנו לחוץ לארץ. "עם ישראל צריך בעצמו להתמודד עם הבעיה והוא לא יכול להפוך את חוץ לארץ לעיר מקלט. הוא הרי יצטרף שם לקהילה כלשהי, אז איזו עמדה מוסרית היא להעביר לשם את הדבר?".
גם המעבר לעיר אחרת אינו פשוט. בהקשר הנוכחי קצרין היא עיר קטנה יותר והקהילה בה מגובשת יותר, וכמי שהיה ר"מ בישיבת חיספין שברמה הוא מכיר את המציאות הרגישה בקהילות מגובשות שכאלה. "אני מכיר את הבעיה, אבל היא הרבה יותר רחבה מהבעיה של הרב שיינברג. אנחנו חייבים לקבוע נוהל להחזרת עבריין מין לקהילה. כל העולם מתלבט בדבר הזה. הפתרון שאני מציע הוא לבנות מנגנוני הגנה שמותר יהיה לקהילה להתגונן ממי שלא התנצל ולא פיצה את מי שהוא פגע בהם. זה נראה לי הדבר האלמנטארי ביותר לכך".
על מה שנכלל באותם מנגנוני הגנה שמציע הרב שרלו, הוא מפרט: "ראשית שידעו, מבחינת דיני לשון הרע והלבנת פנים וכד'. מותר לקהילה להודיע שהוא כזה ושיש להישמר מפניו. זה הדבר הבסיסי ביותר". בנוסף, "הקהילה יכולה לומר שלא מצרפים את העבריינים למניין, לא להעלות לתורה, וכן הלאה. שאר הכלים הקהילתיים שקיימים הם לגיטימיים במקרים שכאלה כל עוד לא יהיה הליך של ריפוי ופיצוי".
האם קהילה יכולה להחליט על מהלך שכזה באופן עצמאי, או שמא היא צריכה להמתין להתכנסות של גוף חיצוני המכריע עבורה בסוגיה זו? "היה טוב אם היה נוהל מסודר של החזרת עבריין מין לקהילה, אבל יש שתי בעיות. ראשית, לא זכינו שיש בית דין שמקובל על כולם וגם לא על הרוב. נעשתה תורה כשתי תורות ולכן מבחינה מוסדית אין דרך לעשות זאת. מעבר לכך, גם מבחינת התוכן זו בעיה. אין מקרה דומה לחברו, יש מקרה של פגיעה בילדים, פגיעה בנשים או בגברים, יש ניצול על רקע כזה או אחר ומישהו צריך להתאים את העקרונות לפי כל מקרה והתאמה קהילתית. אם יתאספו כמה שיותר גוונים שיכולים להיות בעולם הרבני, הטיפולי והמשפטי בנוסח פורום תקנה, שיקבע את הדרך לשיבת עבריין מין לקהילה, זה יהיה הדבר הטוב ביותר מבחינה ארגונית, אבל זה לא יפתור את הבעיה ברמה הקהילתית כי תצטרך להיות התאמה ממוקדת לכל מקרה ולכל קהילה".
הרב שרלו מסכים לטיעון לפיו מהלך שכזה יצטרך לקבל גיבוי של הרשויות המדינתיות, שכן אלמלא גיבוי שכזה יוכל העבריין לטעון 'מי שמכם', ואפילו לתבוע את מי שמבקש להחרים אותו או להשית עליו מגבלות קהילתיות כאלה ואחרות.
בדבריו דוחה הרב שרלו את האמירה שמשמיעים פושעים לא פעם עם צאתם מכותלי הכלא ולפיה הם שילמו את חובם לחברה. אמירה זו אינה מקובלת על הרב שרלו שקורא למחוק את האמירה הזו. "זו טעות גדולה מאוד. הוא לא היה חייב לחברה שום דבר ולא שילם לחברה שום דבר. הוא פושע שנענש".
"כשיש לפושע רצון לתיקון שערי תיקון ותשובה צריכים להיות פתוחים, כי אנחנו מאמינים בתשובה וכפרה ואי חתימת אדם לנצח על עבירות, גם החמורות, אבל כל עוד הדבר לא קיים מדובר באדם מסוכן וצריך למצוא את המנגנון להתגונן מפניו".
"הממלכה לא ניסחה בצורה מסודרת את הנושא, אבל העובדה שהיא לא ניסחה אומרת שיש ואקום. לכן אין ברירה אלא לקבוע תקנות קהילתיות מקומיות לא אגרסיביות, שהן נמצאות בסמכות הקהילה עד שנמצא את הדרך הטובה יותר לעשות זאת", אומר הרב שרלו ומספר על כעשרים קהילות שפנו להדרכתו במקרים דומים ומהם נצבר הניסיון. "זה מאוד לא פשוט, אבל מחייב כדי להגן על ילדינו, נשותינו וכל אדם, וגם מתוך ההבנה שהוא צריך לחיות במקום כלשהו ומשום כך נדרשת הכוונה נכונה וראויה".