אוגוסט 2000. הימים ימי אופוריית שיתופי הפעולה עם הרש"פ, ותעתועי קמפ דויד של אהוד ברק ויאסר עראפת. אפילו אני זוכה לשני סיורי תיירות בקסבה של שכם יחד עם צוותי תקשורת ומארגני תיירות.
באותם ימים אנחנו צוות צלפים במילואים יושבים בתל א-ראס מעל שכם. מחלקת רתק של צנחנים במוצב שחולש על מזרח שכם, מחנה בלטה ומרחב קבר יוסף.
בתדריכי מוצב עוברים איתנו על אירועי קיצון ובהם פקודת "כתונת פסים" שמשמעה מבצע משולב חי"ר ושריון לכיבוש קבר יוסף מידי מחבלים. למדנו בעל פה שמות קוד לצירים, צמתים, קווי דיווח, טווחי ירי ומיקומי כוחות. מוכנים להפעלת בזמן אמת.
חודש וחצי אחר כך, בראש השנה לפני 22 שנה, פורצת האינתיפאדה השנייה המכונה גם מלחמת אוסלו.
מיד בתחילתה, מחבלים בהם אנשי רש"פ פותחים באש לעבר חיילי צה"ל בקבר יוסף. לוחם צה"ל בשם מדחת יוסוף, שנמצא בקבר יוסף, נפצע ומדמם. החובש מנסה לטפל בו ודורש לחלץ אותו ולהעבירו לבית חולים על מנת להציל את חייו.
באותן שעות נמצאים בחפ"ק בתל א-ראס מפקדי צה"ל בהם הרמטכ"ל שאול מופז ומפקד אוגדת איו"ש תא"ל בני גנץ. אף אחד מהם לא נותן את הפקודה ולא לוחץ על כפתור ההפעלה של "כתונת פסים". הקונספציה האופורית שולטת בממשלה ובפיקוד. הם מבקשים מהרש"פ סיוע בחילוץ החיילים ובהם מדחת יוסף. הזמן חולף, המבצע לא יוצא לפועל ולוחם צה"ל מת מפצעיו. הי"ד.
לוקח שנה וחצי, לאחר שאוטובוסים התפוצצו בערי ישראל בעשרות פיגועים עם מאות הרוגים, והממשלה נותנת את הפקודה לצה"ל לצאת למבצע חומת מגן. בימים ספורים כבשו חיילי צה"ל את שכם ושאר הערים, וחיסלו את חממות הטרור.
נראה שגלגל חוזר בעולם. שכם הופכת לחממת טרור, והקונספציה של חיזוק הרש"פ שולטת בממשלה ובראשם אצל שר הביטחון בני גנץ.
הפעם לא ניתן לממשלת ישראל להתמהמה ולשלם בחיי אדם. את שכם אפשר וצריך לכתר כבר עכשיו. השב"כ וצה"ל יודעים להיכנס פנימה, להוציא את המחבלים מחורי העכברים שלהם ולחסל אותם. צריך לעשות זאת בהקדם. לפני שנשלם עוד מחירים ח"ו. תנו לצה"ל לנצח.
--
יגאל דילמוני הוא מנכ"ל מועצת יש"ע