בעקבות סכסוך, צעירים מטעם ישיבת ההסדר ניר בקרית ארבע פרצו בתחילת השבוע למבנה השייך לישיבת ניר ומשמש כמרכז להתפתחות הילד בקרית ארבע. זאת, עקב סירובה של הנהלת המרכז להתפנות מהמבנה חרף דרישת הישיבה.
מדובר במבנה השייך לישיבת ניר, שמושכר במשך שנים לטובת המרכז להתפתחות הילד והמשפחה. לפני מספר חודשים דרשה הנהלת ישיבת ניר מהנהלת המרכז לפנות את המקום בהתאם לחוזה ביניהם, אך זו האחרונה ביקשה להשאר במבנה זמן נוסף.
לטענת ישיבת ניר, לפני שבוע וחצי נגמר באופן סופי חוזה השכירות בין הישיבה לבין המרכז, אך הנהלת המרכז לא התפנתה מהמבנה. על המקום מנהל עתה סכסוך משפטי הנוגע למועד פינוי המבנה המושכר על ידי המרכז להתפתחות הילד.
בתוך כך, הנהלת ישיבת ניר הודיעה להנהלת המרכז על תאריך שבו תכנס למבנה השייך לישיבה לצורך השימוש בו וביקשו מהנהלת המרכז לדאוג לפינוי הציוד הרב המבנה. ואכן, בתחילת השבוע נכנסו אנשי הישיבה למבנה, הזיזו את ציוד המרכז להתפתחות הילד ופירקו את הקירות הפנימיים של המבנה.
בתוך כך, מנכ"ל ישיבת ניר נחקר במשטרה בעקבות החשד לפריצה, ונגד אנשי הישיבה הוצא צו הרחקה מהמבנה לתקופה של 15 יום.
השבוע שיגר ראש ישיבת ניר הרב נעם ולדמן מכתב ארוך לתושבי קרית ארבע בו התייחס לסכסוך המשפטי:
לתושבי קריית ארבע היקרים, בוגרים וידידים: (דברים הנכתבים מדם ליבנו)
בימים האחרונים אנו עומדים בפני השמצות חסרות שחר ע"י מספר מועט של תושבי המקום ולכן בחרנו להגיב. לפני שניגש לגוף הדברים חשוב להקדים שתי הקדמות.
כאנשי תורה כשאנו נגשים לכל דבר צריך לבחון את הדברים בשכל ישר על פי המצפן המוסרי של תורה שהוא ההלכה, ולא להגיב מהבטן. דבר נוסף, בתרבות הפוסט מודרנית ששולטת היום, מי שנראה כחלש תמיד צודק ולא משנה מה הרקע ומה הטענות. כאנשי תורה איננו נסחפים אחרי התרבות הקלוקלת הזאת, ולכן מצופה שנסתכל על הדברים לפי העבודות המהותיות.
לגבי המהות:
נחזור ונדגיש: הילדים המטופלים במכוון נווה אברהם יקרים וחשובים לנו, כפי שהם חשובים לכלל הציבור, כנראה הגיע העת שכולנו כציבור נתגייס לטובתם ולא תשאירו את הישיבה כדואגת בלעדית לבריאותם. בשנה האחרונה המדרשה גדלה וזקוקה למקום גדול ממה שהיה לנו בנוסף המבנה בו שכנה המדרשה יוצא לשיפוץ רחב היקף ואנו צריכים לפנותו בדחיפות, לאחר ניסיונות שלא צלחו, למצוא מבנה חלופי, פנינו למקום שלנו.
כיודע המבנה בו פועל מרכז נווה אברהם שייך לישיבה ועל פי החוזה החתום ביננו לבין נווה אברהם, אנו יכולים לסיים את החוזה בהתראה של חודש, וברור שלא חשבו להשאר שם לנצח, כעת הגיע הזמן לפנות את המקום לטובת צורכי הישיבה.
תפקיד הישיבה הוא לדאוג לתלמידה ותלמידותיה, כרגע אנו זקוקים למקום ואין לנו מקום אחר. כל מי שקורא לנו לא להוציא את נווה אברהם בעצם אומר לנו לזרוק את תלמידותינו ולסגור את המדרשה. הדבר דומה למי שמשכיר דירתו למשפחה ולאחר זמן ביתו מתחתנת והוא רוצה לשכן אותה בדירתו על פי החוזה, והמשפחה השוכרת מסרבת לצאת בטענה שאין להם לאן ללכת.
מה הייתם אומרים לאותו אדם? להקים לביתו אוהל? ולכן הדיון מה יותר חשוב לקריית ארבע לא רלוונטי, אנו זקוקים למקום עבור בנותינו – תלמידותינו!!!
כידוע יש עוד מקומות נגישים בקריה, הישיבה השכירה את מקומה (בעלות מנמלית) במשך למעלה מעשרים שנה, יתכבדו עכשיו מוסדות ואנשים אחרים לעניין חשוב זה.
הנהגת המקום וקופות החולים הם האחראים לנתינת מענה לתושבים.
פנינו לנווה אברהם לפני ארבע חודשים, ובזמן הזה עלו מספר פתרונות וכולם נדחו על הסף בטענות שונות ומשונות (חלקן פוליטיות) זכותם של נווה אברהם לקיים קמפיין פוליטי אבל לא על גב הישיבה! מי שמוצא סיבות ודוחה כל פתרון, לא רוצה באמת פתרון.
בשיחות איתנו סרבה מנהלת המכון ללכת לדין תורה למרות שכך סוכם בחוזה מולה. בפגישתנו האחרונה אמרנו למנהלת נווה אברהם שקרית ארבע שבעה ממלחמות ואנו מבקשים ממנה בכול לשון של בקשה להגיע להסכמה, גם אם הפשרה תדרוש ממנה גמישות מסוימת ומאיתנו מחיר כבד.
הפתרון שהוצע לה – לאחר שיפוץ קצר שיתאים את השימוש גם למדרשה, נווה אברהם ימשיכו להפעיל את המקום במהלך היום עד שעות אחר הצהרים המאוחרות, והמדרשה תפעל במקום בשעות הערב (עם ציוד מינמלי של המדרשה, ע"מ לאפשר לנווה אברהם את המרחב שזקוקים לו). כמו כן, הסכמנו להעסיק עובד מטעמנו שיום יום יסדר את המקום ע"מ שנוכל לדור יחד, מדובר בפתרון אצילי מצידנו. לא שמענו אף אדם או מוסד שהציע את ביתו ע"מ שתמשיך פעילות המכון, אנו יודעים שעשינו כול שביכולתנו כדי להמנע ממלחמה.
לצערנו, לא מצאנו את הגמישות והרצון מהצד השני. להיפך, נווה אברהם החליטו לנקוט בכוחנות ובהשגת גבול בשימוש במקום שאינו שלהם, ולכן נאלצנו להגיש על כך תלונה במשטרה, הם הגדילו לעשות בכך שבחרו לייצר מצג שווא, שבעלי המקום, הם הגנבים (עולם הפוך אני רואה), הכפשה היא לא דרך ולא מביאה לפתרון,
למרות כול הנ"ל, החלטנו להמשיך על פי הצעתנו לפשרה ולהכשיר את המקום לפעילות המדרשה והמכון, ומיד לאחר השיפוץ, יוכל המכון לחזור לפעילות, אם באמת הם מעוניינים לתת שירות, כל דחיה של השיפוץ מצדם תגרור פגיעה משמעותית במדרשה, בילדים המטופלים ובצוות העובד במקום.
אנו מצרים ומוחים על השמצות ושקרים שהופצו בימים האחרונים מפי מספר קטן של אנשים שלא טרחו לברר את הדברים. כמעט אף אחד מכל מי שכתב ברשתות, לא פנה אלינו לשמוע את הצד שלנו, זו לא דרכה של תורה.
אנו קוראים להנהלת המכון לחזור בה מהדרך של השמצות וחרחור ריב, ולהגיע לשיתוף פעולה מלא עם הפשרה שהצענו.
והאמת והשלום אהבו
ראש הישיבה
הרב נעם ולדמן שליט"א