למה בכל זאת להצביע שקד?

דברתי היום ארוכות עם מועמד מטעם אחת ממפלגות הימין שטען שבפני שאם רק כמה אלפים (0.3 אחוז לטענתו) יצביעו לליכוד או לציונות הדתית הרי שיהיו 61 חברי כנסת שיקימו ממשלה ימנית 'על מלא'.

לטענתו, אם לא יהיה 61, האחריות תוטל על אלו שהצביעו שקד ושרפו את קולם. אז מדוע בכל זאת לקחת סיכון? הסיבה היא פשוטה: לכולם ברור היום, במיוחד לאור אירועי השבועות האחרונים, שגם אם יהיה לגוש הימין 61, נתניהו לא ירצה להקים ממשלה צרה עם בן גביר. נתניהו, שלא היה מוכן להצטלם איתו, ונתניהו שספג עלבונות קשים מסמוטריץ', ישאף, כמו תמיד, להקים ממשלה עם השמאל-מרכז.

ברור לכל בר דעת שנתניהו ינסה לשכנע את גנץ להציל אותו 'מהקיצונים' וכנראה גם יצליח. תשאלו את איתמר בן גביר, שאמר הבוקר בגלי ישראל 'שהיועצים של נתניהו' (רק לי זה נשמע כמו 'הנדסת תודעה' על מנת להשאיר את 'המנהיג' נקי מכל רבב) תמיד מושכים אותו לשמאל, לאהוד ברק (2009) ולציפי לבני (2013) ולגנץ.

הטענה של בן גביר שרק אם יהיה לציונות הדתית יותר מנדטים הרי שהוא יעדיף אותם על פני גנץ היא כמובן מגוחכת. ההיגיון אומר בדיוק הפוך: הפעם, שאיתמר בן גביר, הוא הכוח העולה מימין לו, המוטיבציה שלו לכך רק תגבר ויהיו מספיק גורמים שיעזרו לו בכך על מנת 'להציל את המדינה'.

לכן, כמו שיש סיכוי גדול שאיילת שקד והבית היהודי לא יעברו, כך יש סיכוי גדול (אפילו גדול יותר) שנתניהו בכל מקרה לא יקים ממשלה צרה עם הציונות הדתית. לאור זאת, אל למצביעי שקד לחשוש שהם אלו שימנעו ממשלת ימין. נתניהו הוא זה שימנע את זה.

אני משוכנע שאם כל אחד היה מצביע ללא חשש, הבית היהודי הייתה עוברת את אחוז החסימה. אולם מעבר לכך, הצורך להצביע לשקד, למרות שלא בטוח שהיא אכן תעבור, הוא גם בשביל העתיד הפוליטי.

שקד והבית היהודי, ועשרות אלפי המצביעים הפוטנציאלים שלהם, מאמינים בשפה פוליטית שונה ובדרכים שונות, ממה שמציעה, לדוגמה, מפלגת הציונות הדתית עם מפלגת נעם בכל הקשור ליחסי דת ומדינה. הצבעה מסיבית לבית היהודי תוכיח שהרצון לשפה אחרת חי וקיים ואי אפשר יהיה להתעלם ממנו בעתיד.

בעזרת ה' נעשה ונצליח.